
סקס והעיר הגדולה – אכן עיר גדולה באמת. רק כדי לקבל פרופורציות: נלקחתי לפני כ-7 שנים לבקר באזור בו לא הייתי קודם. מארחיי ניסו להסביר לי שאני נוסע למקום קטן ולא חשוב "City?" שאלתי. "לא, לא, מקום קטן לא סיטי" Town?Village? ניסיתי לגשר על פערי התרגום. אחרי דיון קצר בין הנוכחים הוחלט שאנחנו נוסעים ל:Small, not important town הנוט -אימפורטנט הזאת התגלתה כעיר שיש בה 600,000 תושבים. משהו בהחלט קטן במושגים סינים. הערים צומחות בקצב מהיר בלתי נתפס כמעט ועיירה נידחת כ- YIWU שהיו בה כ-100,000 תושבים לפני פחות מעשור מונה היום שני מליון.רוב התושבים החדשים הזורמים אל הערים הינם אנשים צעירים הבאים לחפש עבודה במפעלים. ההורים נשארים בד"כ בכפרים ואחד הילדים עובד בעיר ומפרנס את הוריו. בימי החופשה שלהם הם מסתובבים ברחובות. אוכלים באלפי דוכני האוכל. מטיילים בפארקים.גולשים במועדוני אינטרנט, רובם עסוקים שעות במשחקי מחשב.והסקס? מאות אלפי אנשים מסתובבים ברחובות ואין מתח מיני. אין! בקושי רואים פה ושם זוג מחזיק ידיים. בדרך כלל חבורות הצעירים הינם של בנים בנפרד ובנות בנפרד. הכל מאוד כבוש וכמעט לא נוכח.ישנם מועדונים הנראים כמועדונים מערביים לכל דבר. האורות. הבר. אפילו לבושם של המבלים אבל הסקס הגולמי שאנו רגילים לו במועדונים במערב איננו או כמעט איננו.אין כמעט גילויים גופניים. אין זוגות מתגפפים. אין הומואים . אין לסביות, אין את האקשן בשירותים. ( כן אני יודע, כאן כולם אנשי ונשות עסקים מכובדים שאינם יודעים על מה אני מדבר...ובכל זאת) אין כמעט שום סממן שאנו רגילים לו. כל גילוי של חיבה אישית אינו מקובל בתרבות הסינית מאז ומעולם. איפוק הינה מידה הראויה לשבח. הצעירים, גם המתקדמים שבהם, מתחתנים, לעיתים קרובות ,בנישואין המאורגנים ע"י הוריהם. נתקלתי בזאת גם בהונג-קונג המערבית למראית עין לחלוטין. כשזה מגיע לאינטימיות, הסיני חוזר למקורותיו. גם גילויי החיבה בין בני משפחה מאוד מאופקים. מכר סיני שחי שנים בארה"ב ואתו יכולתי לפתח שיחה בנושא שהוא כמעט טאבו,הסביר שהדירות בסין, כמו ביפן, קטנטנות. הילדים 'מאולפים' לא לראות ולא לשמוע. 'בצפיפות הזאת' אמר 'רק חסר שגם ניגע אחד בשני'. ברחובות הערים הגדולות כשנחאי ,בייג'ין ושנז'ן הקרובה לגבול עם הונג-קונג ניתן לפגוש נשים המציעות את עצמן לזרים ואני בטוח שהזנות פורחת כמו בכל עיר גדולה המושכת אליה תיירים בעולם אבל גם זה מוצנע ואינו בוטה. הפתעה לא קטנה הינן חנויות הסקס. בלב ליבה של הפוריטניות הזאת ניתן למצוא כאלה. הן מוכרות בעיקר קונדומים ואמצעי מניעה שהממשלה מעודדת את הצריכה שלהם במסגרת מדיניות הילד האחד. בכל שוק ושכונה ישנן גם קליניקות ממשלתיות שתפקידן הסברה וחינוך למניעת ילודה. האינטרנט מצונזר ומילות מפתח הקשורות בנושא יחסמו. יש בוודאי דרכים לעקוף זאת אבל כמה מתוחכם הנער שזה עתה הגיע מכפר נידח לעיר הגדולה?ומצד שני תחנות הטלביזיה משדרות ללא הרף פרסומות די בוטות למשחה ( כן ד"ר פלסטיק, משחה!) להגדלת החזה. את מורחת והופכת מקרש גיהוץ סיני לפמלה אנדרסון סינית כולל תמונות של לפני ואחרי.מעניין יהיה לראות את השינוי בעניין עם שיטפון הזרים שיפקוד את סין ב-2008. הולך להיות מעניין (וסקסי).
אז מאיפוא באים מיליארד הסינים האלה?? בברכה אבי סופר |
האני שבי
בתגובה על רק יום חופשה
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קצת לא נעים לי לקלקל את חגיגת הצביעות הזו, אז נקרא לזה בנימוס 'חוסר ידע'.
הסקס חוגג גם חוגג בסין, בכל עיר קטנה כגדולה, במיוחד 'ערי העבודה' אליהם נוהרים מהכפרים כדי למצוא עבודה באחד המפעלים ונמצאים רחוק מהמשפחה.
קצת דוגמאות:
-כמעט בכל מספרה (לתסרוקות, כן) ניתן לקבל שירותי מין זריזים, בעיקר מין אוראלי.
-כמעט כל מכון למסאז', מפוט מסאז' , דרך המקבילה הסינית לחמאם, מקיים אגף ניסתר שם ניתן לקבל שרותי מין מלאים.
-כמעט בכל מלון, פשוט ומפואר, ניתן לקבל שרותי מין ברשות ובסמכות הנהלת המלון.
-כל דיסקוטק או מועדון קאריוקי (ובסין מועדוני הקאריוקי הם ענקיים) הם מסווה למועדוני תיווך שרותי מין.
-על מנת שהעיסוק במין לא יהיה בוטה מדי וגלוי מדי למערב, או למי שזה לא יהיה, ישנן ערים מסויימות בכל מחוז בהן השלטונות מרשים בתי הזונות גלויים לעין. בסופי שבוע יש נהירה של אנשים לערים אלו. במחוז של שנז'ן, למשל, עיר בתי הזונות היא HIUZHOU
לא רחוק הזמן בו יוצף הכדור בסינים...
ואני לא מציין זאת לחיוב או לשלילה - קטונתי.
ישנה בדיחה (ואולי זו כבר לא בדיחה)
פעם, לפני שנים רבות היו שני סינים... ותראו כמה יש היום....
צ
קשה לי להאמין שהזנות היא רק לזרים. אני זוכרת כשהייתי במחוז יונאן, נפגשתי בבתי קריוקי (כינוי לבתי זונות), ואלו אינם מקומות מתויירים, אז בטוח שגם יש זנות וסקס בקרב הסינים.
למה שזה יהיה שונה. היצר האנושי לטוב לרע זהה לא?
אסנת
את כותבת על הנשים המתקדמות בסין.
ראשית חשוב לדעת, כשדנים בסין, אי אפשר לומר 'בסין'. 'הנשים בסין הן......' 'האוכל בסין הוא...'.
גודל הטריטוריה, גודל האוכלוסיה, הגיוון הרב, השוני העצום בין אזור לאזור, כל אלה הופכים את הרצון להכליל לבלתי אפשרי. מה שנכון לגבי כל מקום נכון לסין פי אלף מונים.
הנשים, והסינים בכלל בבייג'ין שונים מאוד מאלה שבצפון על גבול סיביר. אלה מן הדרום ששפתם קנטונית שונים מאוד מאלה שבצפון ששפתם מנדרינית ויש עוד אי אלה מיעוטים קטנים בני 20-30 מליון שכלל אינם סינים מבחינה הגזע.
אפשר בקלות לפגוש סיני מן הדרום שיאמר על סיני אחר 'he is from the northern empire, he is different' . לזר קצת מסובך לתפוס את זה וצריך להפנים את העובדה שאתה בוחן את הדברים מנקודת מבט של נמלה על משהו עצום ורב.
למכר סיני שפגשתי באחת הפעמים הראשונות שלי שם אמרתי ' I have to admit, from first impression you look all the same to us' הוא ענה לי בלי היסוס ' Don't worry, you look all the same to us too!'
תערוכת אמנות אחת כאן ואחרת שם. הכל צעדים זערוריים ואיטיים מאוד אבל יש מקום לאופטימיות כי הם צועדים בסבלנות של קן נמלים מילימטר אחרי מילימטר. התכנון הציבורי רואה לשנים קדימה וזה משהו סיני מאוד עמוק.
כולנו נוסעים לראות את החומה הסינית. אגדה מספרת שכאשר ביקש הקיסר ממהנדסיו לתכננה, אמר לו אחד מהם: ' הוד מעלתו, מליונים ימותו במשימה הבלתי אפשרית הזאת' 'כן' אמר הקיסר 'אבל מי יזכור אותם בעוד אלף שנים?'
ואת מי אנו זוכרים כשאנו מבקרים בחומה?
בברכה
אבי
עוד לא היה לי הכבוד לקבל ביקור לילי. מקסימום נתקלתי, ברחובה הראשי של גואנג'זו ב'לוחשים' שהציעו לי מסג'י.
ראה פוסט שלי בעניין הלוחשים.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=305364
אני לא תמים ואני בטוח שזה עוד יבוא ויפרוץ על פי כלל שיווקי ברור שהיכן שיש ביקוש יבוא הצע.
בברכה
אבי
לגבי הזנות - מוצנע ולא בולט - רק בערים שהם השער למערב.
בערים הבינוניות / גדולות ולא תיירותיות - לא מנסים אפילו להצניע, וגם ברובעים מסויימים של ערים ידועות כמו גואנגז'ואו.
כבחור (כן , זה חשוב כמובן) , שיצא לו לטייל בגפו בערים רבות, זה מאוד לא נדיר לקבל טלפונים בערב ובלילה או אפילו דפיקה בדלת מגבר סיני מפוקפק ולידו "גברת" , כפי שהסינים מכנים אותן.
המטרה של הביקורים האלה הם לא המערביים אלא אנשי העסקים הסינים עצמם שנוסעים מפרובינציה לפרובינציה...
אז לגבי התעשייה הזאת - קיים בהחלט , פשוט מנסים להצניע אל מול המערביים...
זו לפחות ההתרשמות שלי.
אהלן
כל השינויים שקורים בסין בשנים באחרונות מאז נפתחו שעריה למערב,מרתק ובעל עוצמה.
בראש וראשונה מפאת מימדי האוכלוסיה-מימדים בלתי ניתנים לתפישה אצל אדם מהמערב ובמיוחד ממדינה קטנה כשלנו. איך מנהיגים ומשתלטים על כמות כזו? ובאמת אחד מהאסונות האנושיים בסין, התערבות הממשלה והגבלת הילודה,דבר ששיבש את האיזון הטבעי בין המינים.ריבוי גברים בצורה משמעותית לעומת נשים,מכיוון שהורים העדיפו ללדת בנים שימשיכו את השושלת המשפחתית והפילו עובריות.
היום מעמד האישה בסין חזק ומעורר קנאה אצל נשים מהמערב.היות ועל כל אישה יש אלפי גברים {מבחינה מספרית}הנשים בערים הגדולות באות לבחור בחור עם רשימת דרישות כלכליות,השכלתיות,מקצועיות וכל הקבלות האפשריות.
הנשים עצמן מאוד מתפתחות בהשכלתן ויכולותיהן,הרבה עובדות בחברות מערביות הממוקמות בסין,או בחברות מקומיות ועושות חייל.,שזה כשלעצמו מעלה את רמת הדרישות בבואן לבחור גבר.
תופעה אנתרופולוגית נוספת היא הנישואים.שני אנשים שגדלו כילדים יחידים ללא יכולות להתפשר,לחלוק,להתחשב, כמו במערב,נישאים,ואין להם את הידע ויכולות ההתפשרות
שנדרשים בחיים בזוג.
מלבד זה ,הנושא המיני,שהיה טבו מוחלט בימי הדיקטטורה הקומוניסטית וטבוע בהווייתם.
בתקופת לימודיי בארה"ב היכרתי סינים בני 20-30 בתולים.
ראיתי תערוכה של אמנים סינים במוזאון לודוויג בהונגריה{מוזאון לודוויג בגרמניה תרמו שלוחה
של המוזאון לבודפסט] שנה לאחר ההפיכה,התערוכה העוצמתית ביותר שראיתי בחיי.
מבחנת הכשרון,הפורמטים הענקיים והתוכן.
בתור אמנית חשבתי לעצמי שאולי בתוקף כל שנות הדיקטטורה ואיסור חופש הביטוי והיצירה,
סבלם של האמנים,האמנות שבעבעה בסתר התפרצה כהר געש,שהרי נאמר שאמנות באה מכאב
החשיפה למערב,גם היא אישו,הרעב של כמות כזו של אנשים שפתחו עינהם לעושר הכלכלי והתרבותי של המערב,איכות חיים,אורחות חיים,בסין זה בא לידי ביטוי במסות
בקיצור ,עדיין לא הייתי בסין,זה היעד הבא
.
מעניינת היא העובדה שגם אלה החיים בעיירה קטנה בת מיליון וחצי תושבים, מתנהגים כאילו זו עיירה. כל ההתנהלות הינה של כפר גדול. צריך לראות את פרצופים שאני מקבל כשאני מספר שאני מהביגסט סיטי אין איזראל 600,000. התשובה תמיד יוצאת מהנחה שבטח לא הבינו אותי והתכוונתי לשישה מליון.
הם משוכנעים שאנחנו 6 מיליון על הנייר ובטח מטעמי ביטחון אנחנו מחביאים את 50 המיליון הנותרים.
אני זוכר משני הביקורים שלי בסין, שבגלל שהמדינה הזו גדולה כל כך - כל עיר
מתחת למיליון תושבים מקבלת מהתושבים התייחסות בתור "גדרה" מקומית.
יושבים בצד הכביד ופטפטו בקול גדול! ( לפני ואחרי הסקס כמובן!)
אז מה עושים שני סינים?
(עם כינור!)
חזרתי לככב (מקודם לא יכולתי משום מה)
מחכה בקוצר רוח לרשומה הבאה על הילודה!
כוכב
תודה על כתיבתך!
היי אבי...
תענוג ,כתיבה מרתקת משולבת בנושא סקסי שכזה...חבל על הזמן
תודה ושבוע נפלא
רלי
:)
פוסט מאוד מעניין.
וגם מעניין לראות איך המערב ישפיע על הסינים.
באהבה
עופרה
תודה על התגובות
יש לזכור שאחרי הפתיחות באה דווקא ירידה בילודה. אנשים רוצים לצאת, לבלות, לדאוג לעצמם ומקטינים את מספ הילדים.
על הילודה ותפקידם של הילדים בסין - בפוסט הבא.
(לפני ילדים בא סקס. לא?)
תהנו
אבי
שאלה יפה שאני גם עוסק בה לא מעט - "מאיפה הסינים באים...."
כיום ישנה הגבלת ילודה בסין שנאכיפת פחות או יותר - השאלה היא כמובן מה יקרה כשהסינים יותר ויותר יתחילו להחשף לעולם המערבי ולתרבותו (שחלק נחמד או נכבד ממנה סובבת סביב סקס). כבר היום לסין ישנם קשיים גדולים להתמודד עם כמיות האוכלוסיה שלה (מבחינת צריכת אנרגיה, עיור, תחבורה ואיכות סביבה - דוגמא טובה לבעיה הייתה סופת החורף שהייתה לפני כחודשיים בסין והציגה זרקור על הבעיה). מצד אחד סין נפתחת לעולם המערבי, ה"מודרני" והדמוקרטי ומצד שני היא חייבת להגביל את הילודה וזאת אפשר רק תחת שילטון שהוא דיקטטורי (אחרת לך תסביר לאנשים שהם יכולים להביא רק ילד אחד לעולם כי פשוט אין מקום, ומה עושים כאשר ישנם אנשים שלא מצייתים לחוק והאישה בהריון...).
אבי יקירי,
אוהב את הסיפורים שלך. תמשיך לספר - כמו כולם, אומר שזה מרתק.
בסוף תוציא מזה ספר: "בחזרה מארץ המנדרינות".
בהצלחה ותודה!
אל תמעיט בערך הסינים, יש להם הרבה יותר כוח ממה שחושבים,
אם הם כולם יקפצו במקום לרגע אחד, באותו זמן, כדור הארץ ישנה את מסלולו ואנו עשויים בכלל לסיים את עניין הילודה, ואולי גם את עצמנו...-:)
ממש מרתק.
תודה !
מיכל
בשקט, הם באים. לאט לאט. בלי רעש.
המעצמה הבאה.
יפה כתבת.
תודה על המידע המעניין והמרתק.
מזכיר מאוד סרטים שראיתי על סין שלפני 50 שנה.
אבל תהליכים כמו פתיחות והתאמה למערב לוקחים זמן, ואין לי ספק שתוך מספר שנים (עשר, עשרים ? קשה לדעת) נראה גם סינים אחרים.