כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    פיסגת ההר

    0 תגובות   יום ראשון, 13/5/18, 11:24

    הם עמדו עייפים, רחוקים אך מעט מפיסגת ההר. קור עז חילחל לעצמות והם היו עיפים.

    נעצור לרגע? היא אמרה, לגמרי מותשת והתיישבה.

    הפיסגה כל כך קרובה הוא אמר.

    הם עמדו שם קרוב קרוב והתבוננו לנוף המפעים שניגלה למרגלותיהם.

    ניפלא כל כך הוא אמר. היא שתקה. דמעות של עושר ליחלחו את עינה.

    היא התיישבה, ליאות איומה פשטה בכול גופה, הרגישה שהיא לא יכולה לעשות עוד צעד.

    אולי זה מספיק, היא אמרה, לראות מכאן את הנוף.. הוא יפה כל כך. אולי נעצור?

    לעצור כאן? הוא שאל. 

    כן. היא אמרה. רוצה להמשיך אבל הכוחות... הם ניגמרים. היא הסתכלה לעבר תלולית קטנה של עפר שנוצרה תחת רגליה מהרוח והחלה לפזר אותה עם הרגליים, בועטת באבנים קטנות.. צופה בהן מתגלגלות במידרון.

    לעצור כאן. היא חזרה אחריו. להנות מהנוף לנשום אותו עמוק לתת לו לחלל לכול האיברים. להרגיש איך השימחה מחלחלת ולהודות.

    והפיסגה? הוא שאל. להגיע, להשלים, להשיג, לא לוותר על החלום..

    חלומות... היא חזרה אחריו כמו חוזרת באדיקות על מנטרה. חלומות. ראיתי כל כך הרבה מהם עפים ברוח, מתפוגגים, נעלמים...

    ואתה? אתה עדיין מאמין בהם? שאלה

    כמו האש לחמצן. הוא חייך.

    גם אתה סוג של חלום, האם אי פעם תתממש, חלק בתוכי שבראתי מתוך עצמי להפיג את אימת בדידותי להזין את החלום. האם תתממש?

    כמו חמצן לאש הוא אמר. יש דברים שחיבים להיות. שחיבים לקרות. זה אחד מהם. הפגישה שלנו היא בלתי נמנעת. כמו שהחמצן לאש הוא בלתי נימנע ,  שניהם קימים בעולם והמיפגש בינהם במובן מסויים הוא הכרחי, שני כוחות שחיבים להיפגש על מנת שתיווצר ותמשיך להיווצר בריאה.

    ואנחנו, אני ואתה האש והחמצן? כן. הוא אמר.ברגע שנידלקת האש חובר החמצן. נוצרת בערה, שיתוף הכוחות יוצר בעירה הבעירה יוצרת חיים.

    וההר והפיסגה? הוא שאל. נמשיך?

    הוא אחז בידה. ידו הייתה חזקה חמה מלאת כוח. עיניו פגשו את עינה היה בהם עוצמה שלא הייתה רגילה לראות. האש שעליו דיבר הייתה מצוייה בתוך עיניו. היה בהן שילוב נדיר של חמלה אומץ וחוכמה עתיקה. שנים ארוכות שלא יצא לה לפגוש מבט כזה.מבטה, טייל על פניו ניפגש שוב ושוב באור עיניו.

    ממשיכים, היא אמרה.

    היא אחזה חזק בידו, זרם מחודש של כוח עבור בגופה,

    הם המשיכו לצעוד יחד, זה לצד זה, היה שקט של קדושה באוויר, ורק קול צעדיהם הקלים הפרו את יפי הדממה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      יעל..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין