כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      14/5/18 15:51:

    צטט: גילהסטחי 2018-05-14 14:33:54

    ברווח שבין ביתה לביתו יש הרבה מקום לסיפורי ביחד ולחוד. יש המשך?

    .

    וודאי גילה, ראשית העליתי כבר שני קטעים קודמים מהמותחן הזה, ואעלה עוד קטעים עם בוא הזמן. המון תודות גילה עבור ההתעניינות והתגובה המחמיאה.

      14/5/18 14:33:
    ברווח שבין ביתה לביתו יש הרבה מקום לסיפורי ביחד ולחוד. יש המשך?
    0

    בין דירתה לדירתו

    2 תגובות   יום ראשון, 13/5/18, 14:49

    ''

    בין דירתה לדירתו

    מהלך בלתי הפיך

    קטע

    היה עליו לצאת מהר ככל האפשר מדירתה של תמי, אימה הייתה אמורה להגיע בשעה מוקדמת מאוד בהשוואה לביקוריה בעבר אצל בתה; ולפגוש באימה היה הדבר האחרון שהוא היה רוצה שיקרה. במקום להשתמש במעלית הוא העדיף לרדת במדרגות, ובאופן זה להבטיח שלא ייפגש עם אימה חלילה במקרה; גם אם היא לא תדע מי הוא, שהרי מעולם לא פגשה והוא זר עבורה. הוא אכן הצליח לעזוב את בניין המגורים לפני שאימה הגיעה. הוא חצה את הרחוב לעבר הבר המרוחק אך כמה מטרים מעברו השני של הרחוב, והתיישב סמוך לשולחן בתוך הבר מול הכניסה לבניין המגורים של תמי. הוא הזמין ארוחת בוקר ותוך אכילה הבחין מבעד לקיר הזכוכית באימה המגיעה. הוא ראה אישה מבוגרת יורדת מהמונית שהביאה אותה ליעדה, ולא היה ספק שזו אכן הייתה אימה.

    אני מתחיל להתרגל למקצוע החדש שלי, הוא הרהר משועשע. מכל מקום אני כבר מתנהג בהתאם לחוקי הפעילות החשאית, אבל מה אני הולך לעשות היום ובשאר הימים עד ליציאה שלי לחו"ל? אני לא חייב לשבת כאן עד שאימה של תמי תעזוב, ותמי לא יודעת שאני יושב כאן והיא בטח תיסע לאוניברסיטה בתוך זמן קצר ביותר. הוא קם ממקומו וניגש לדוכן, שילם לבעלים וחזר לדירתו. הוא טיפס במדרגות הבית בריצה עד לקומה הרביעית, וזה היה המעט שהוא יכל לעשות על מנת לשמור על כושר גופני טוב.

    אז כל היום לפני אבל מה אני הולך לעשות? דורון תהה מיד לאחר שנסגר בחדרו. אני אלך לבריכה לשחות קצת, הוא החליט לאחר כמה שניות של פקפוקים. אני אלך לבריכת גורדון אבלה שם כשעתיים, ולאחר מכן אשב במסעדה סמוכה לארוחת צהרים. מיד ארז בגד ים ומגבת בשקית קטנה, השאיר את שעונו ותעודת הזיהוי שלו בדירה; ולקח עימו רק את סכום הכסף הנחוץ לתשלום עבור הכניסה לבריכה. את הדרך ליעדו יעשה ברגל וכך גם יחזור, המרחק לשם קצר ובתוך רבע שעה או מקסימום עשרים דקות הוא יגיע לשם.

    השעה הייתה שמונה ורבע מוקדם יחסית, ולא היה לו כל צורך למהר.

     

    הוא קרב בבגד ים לגופו לשפת הבריכה, ורב סרן דקל אחד מארבעת מפקדי הפלוגות בבסיס ההדרכה ממנו סולק דורון הופיע לפתע משום מקום, פונה אליו בחיוך רחב על פניו: ‘היי סרי הצעיר, נהנה מחופשתך?’

    דורון התבונן מופתע לחלוטין בפניו המחייכות של דקל שעמד לצידו. הוא הכיר את רב סרן דקל או ליתר ידע מיהו ומה מעשיו; אך הוא מעולם לא החליף עימו מלה, עד לרגע מביך זה. הוא ראה אותו במהלך האימונים בשדה, בחדר אוכל קצינים, ובמועדון קצינים בהפסקות הצהרים; אך רב סרן דקל קצין בכיר ושמר מרחק מקצינים זוטרים, כמו שאר עמיתיו הבכירים. רב סרן דקל לא התייחס להפתעתו של דורון לסילוקו מהבסיס, והיה מאוד ידידותי כלפיו. לאחר השיחה הידידותית הקצרה דקל יצא מהבריכה ולחץ את ידו בעוד דורון נפרד ממנו באדיבות ובהקלה רבה.

    אז למעשה קציני הבסיס הבכירים ידעו בקווים כלליים למה נועדתי, והסילוק שלי מהבסיס נועד לאלץ אותי להתנדב לארגון; אכן השמועות התפשטו כמו אש בשדה קוצים. הוא הוסיף להרהר תוך שחיה במימיי הבריכה הקרירים.

    את סעודת הצררים דורון סעד במסעדת הספריה הלאומית, והעביר בה את שעות אחר הצהרים בקריאה. זו הייתה אפשרות נוחה מאוד להעביר את הזמן בנעימים, תוך שיכחת עולם ומלואו וצרותיו האישיות באותה המידה.

    זמן קצר לאחר השעה חמש אחר הצהרים לפני שהוא עמד לצאת מהספריה הלאומית, הוא התקשר לתמי.

    הלו יקירתי זה אני דורון, האם אני יכול לחזור בביטחה?’

    לא דודי אני אבוא אליך, האם אתה מטלפן מהבית?’

    לא תמי אני בספריה ליד המוזיאון, אבל אגיע הביתה בתוך חצי שעה.’ מה קורה איתה מדוע היא מעדיפה לבוא אליי? הוא תהה תוך כדי יציאה מהספריה.

    בסדר, ניפגש אצלך,’ תמי השיבה וניתקה מיד.

    היא נשמעה שונה לגמרי כמו אשת קריירה קשוחה, זו חייבת להיות השפעת הביקור של אימה. דורון הרהר ברגשות מעורבים. זה עשוי להקל על הפרידה שלנו, אבל לא הייתי שזה יקרה כבר; ואני אפילו לא רוצה לחשוב על זה עדיין.

     

    ברבע לשש תמי נקשה על דלתו. דורון פתח לה והיא נכנסה חלפה אותו, והניחה חבילה קטנה על השולחן. כאשר היא פנתה לכיוונו שוב, הם ניצבו כמה שניות בוחנים זו את פני זה, במבט תוהה ובוחן נפש, כמו נוכחו בשינוי הדרסטי שמערכת היחסים שלהם עומדת לעבור; אך מיד היא חשה לזרועותיו וטמנה פניה בחזהו, היא לא פרצה בבכי ולא אמרה דבר עדיין. הם עמדו חבוקים דקות ארוכות במרכז חדרו הקטן, בעוד כפות ידיו של דורון מלטפות בעדינות את שיער ראשה וכתפיה.

    בוא נשב,’ היא אמרה והחלה לנוע לעבר קצה המיטה חבוקה בזרועותיו, בעוד היא מחבקת בידה האחת את מותנו. הם התיישבו חבוקים זו לצד זה, כאשר דורון בוחן את פניה בלב הולם, ממתין לשמוע מה יש לה לומר לו.

    אמי החלה לחשוד שאני צורכת סמים, היא הבחינה בשינויים בהתנהגותי בשבוע האחרון; והיא באה לבדוק מה מציק לי, והיא מצאה את ציוד הגילוח שלך. לא יכולתי להסתיר ממנה את היחסים בינינו, היא חכמה מאוד ומטיבה להכירני. אני מתפלאת איך הצלחתי להסתיר את האהבה שלנו עד עתה, מעל שנתיים, שנתיים שנראים לי כזמן קצר ביותר עכשיו...’

    כן הזמן חלף מהר מאוד.’ דורון הסכים עם דבריה ומשך את ראשה קרוב יותר לפניו, ונישק את שפתיה ונצמד אליהן ברעבתנות. הוא לא רצה לשמוע ממנה מלה נוספת ברגע זה, מתוך החשש שאלו יהיו המלים האחרונות שהוא ישמע ממנה. הוא נוכח לפתע בכאב כי הוא אינו רוצה לקטוע את מערכבת היחסים ביניהם.

    לא ניפגש יותר בדירה שלי דודי, אני אבוא לכאן.’ היא אמרה מיד לאחר ששחרר את שפתיה, והניח לה לנשום שוב. ‘אנחנו נהיה כל פעם ביחד רק כמה שעות בכל פעם שניפגש, ולאחר מכן אני אצטרך לחזור...’

    דורון כמעט ופלט אנחת רווחה, הוא היה בטוח שהיא עומדת להודיע לו כי זה קיצם של יחסיהם, ותחלץ מזרועותיו ותלך. הוא היה משותק ממש ממתח, ורק הוסיף להתבונן בפניה של תמי כמהופנט.

    אחד השכנים בקומה שלי שם עליי עין, ואני חושבת שהוא נמצא בקשר עם אמי. אני שמחה שהוריי לא שכרו חוקר פרטי להשגיח עליי.’ היא הוסיפה בחיוך עגום מעט.

    © חיים קדמן 2017 – כל הזכויות שמורות

    דרג את התוכן: