להאשים את כל העולם ואשתו, בכל פסיק שלא נוח לנו, באנטישמיות. ולרדוף את הדגל הפלסטיני, שזה כמו לרדוף אחר הרוח. שני הכשלים שלנו האלה, נולדו נדמה לי יחד עם הישראליות שנולדה עם קום המדינה.

הגענו למצב מגוחך, שאנחנו מאשימים ישויות שמיות באנטישמיות. אני חושב שאנטישמיות יכול לאבחן רק כל מי שהיה באירופה הכבושה על ידי הנאצים ונשאר בחיים. כל מי שלא נופל תחת הגדרה זו, אינו יכול להבין אנטישמיות מהי.

והעניין השני: דגל פלסטין. דגל הוא הגדרה עצמית של קבוצה לאומית. והיטיב ישעיהו ליבוביץ', עליו השלום, האיש החכם הזה, להגדיר דגל כ - "סמרטוט הקשור אל מוט". זהו. לרדוף נושאי דגל זה כמו לרדוף אחר הרוח. כבר אמרתי קודם. וגילי המופלג מאפשר לי לזכור, שאי-שם לפני עשרות שנים, התחשמל חייל ישראלי שניסה להוריד דגל פלסטיני מעמוד חשמל.

הגיע הזמן שהישראלי, אחרי 70 שנים, יחכים ויפסיק לרדוף את נושאי הדגל הפלסטיני, וגם יפסיק להאשים את כל מה שאינו נושא חן בעיניו באנטישמיות.

יש לנו הישראלים היהודים לדאוג להישמר מאיומים ממשיים ולהפסיק להמציא איומים. יש לנו מספיק ודי איומים ממשיים. והעיקרי שבהם, לעניות דעתי, הוא להישמר מהשטויות שביבי עושה כדי להינצל מהכלא הבלתי נמנע עבורו - לאור מבול חקירותיו בהזהרה שהוא עובר במשטרה.