כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הכל לכדי...

    למר ק' נגרם צער קל כאשר מוסך על ידה כי לא יוכל להמשיך לכתוב לה... ומי יכתוב לקולנל? לא פלא שאורסון וולס הוא בעצם קוסם... חרמנות או נמות!

    0

    נרדמו בצד מזרח.

    10 תגובות   יום שישי , 18/5/18, 00:23

    אם היה לה פסיק להשאיל לו. היה מגרגר מי מלח, ואומר אחלה עולם!! מרחוק שקטו הרחובות מבושה בעודו מתקרב. עוד פעם בא להשתטות אומרים לעצמם המשקיפים בחלונות. שם עמד והם חיכו שיקרא בשמה, והפעם נתן להם לחכות  אלא שלבעלת התזזית אין זמן... "ויויאן" היא קראה לה, והעיפה לעברו מבט ותוספת  תנועת יד מזרזת. היא לא יצאה גם לא דלק אור סמוך למרפסת. כמובן שהפסיק למהר, ומשך את הזמן... "נו ויויאן!"  הבהילה הג'ינג'ית כנגד המרפסת הדוממת, וכל הסיכויים. הלא מזה תשעה חודשים הוא בא אצל חלונה, והיא שולחת אותו חזרה כלעומת שבא, יש להם ריטואל. הסכמה שיש לו הזכות להידחות על ידה גם אם זה מכאיב לשני הצדדים, זהו כאב נדיר שמעטים מעזים לחוות. זה כבר קיים באפליקציה- שני אנשים עם סיכוי להתחבר, ולבסוף כל אחד נוסע אל הלילה שלו... זה ההולך להשתכר, ולספר לחברים וגם אם יצחקו בפניו הוא יוסיף פרטים מביכים, אף הכחכוחים שלהם לא יעשו עליו רושם. היא שתכנס פנימה אל ג'וינט ועוד אחד, ושלישי בדרך שהיא מדברת עם חברה וזאת נעלמת בין התיאורים המפותלים, ואחרת עוזבת. היא כבר צריכה להתרחץ, וגם  לאכול, וחרמנות מצטברת. הן כולן אומרות אך דבר אחד לפני שהן מתפיידות "שאילולא היתה מדברת אודותיו כל כך הרבה, הן היו מאמינות לה". הכל  פתאום קוראים "ויויאן ויויאן" והאלימות גואה, רוב השכנים המאכלסים את שדרת וושינגטון אליהם מצטרפים יושבי בתי הקפה, הפאב, כל אלו  דורשים בידור כאן ועכשיו, אפס דחיית סיפוקים... ודם!  לא נדלק אור הנר בקרבת גזוזטרה, וצדודיתה יצאה מן הצללים. "נו תגידי לו"  שטחו לעברה, מתורגלים. "תגידי לו שאת לא בשבילו" . הטיבה לדייק הג'ינג'ית "פזרי אותנו באמש'לך" הוסיפה לצורך הרשומות.  היא שמטה ברישול מסוגנן מטפחת דמיונית לעברו, וחיכתה... הוא הביט עמוק לתוך עיניה לפני המחווה. והכל היו מבולבלים רק האדמונית הוציאה פיצוחים, וצעקה על הילדים להיכנס פנימה. בעלה יצא לראות על מה המהומה, הושיט ידו לעבר הפיצוחים, וזכה להפלקה הגונה חפה מאלגנטיות מידה,  מיד נכנס פנימה.  דקה ארוכה אין איש מדבר, ושדרה שלמה דוממת, מלצרים קפאו על מקומם, רחשי ההתבהמות עברו לקלעים. הבליסות לא הפסיקו אולי האטו במינון זניח, הוא החווה והן החלו מתגברות. הרעב הערים על הצמא  אולי מילא חללים מתוך כהות. פנסי הרחוב הרימו גבה. הוא השתחווה. לא הרים את המטפחת.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/18 22:58:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-05-24 15:33:21

      שמח שהתקלה תוקנה ואפשר לבקר ולקרוא אצלך.

      גם ואפילו ובאותו רגע אין מילות תגובה.

       

      היתה תקלה? אני מפסיד את כל הדרמה:)

      עמנואל מה איתך? התגובות שלך תמיד משובחות.

       

        24/5/18 22:54:

      צטט: ~ ~ 2018-05-23 03:27:58

      הכי כייף זה לחיות בלי לעשות חשבון, ליהנות ולישון טוב אחר כך :-)

       

      את מתארת פה נסיך/ נסיכה:)

      אבל בהחלט יש אנשים שהם נסיכים של הרגשות שלהם אלו אנשים נפלאים שלא מתאפקים.

       

      שמח שהתקלה תוקנה ואפשר לבקר ולקרוא אצלך.

      גם ואפילו ובאותו רגע אין מילות תגובה.

        23/5/18 03:27:

      הכי כייף זה לחיות בלי לעשות חשבון, ליהנות ולישון טוב אחר כך :-)

        20/5/18 20:30:

      צטט: תנועת כמוך 2018-05-20 15:52:20

      אחלה פוסט כיכבתי כמובן

       חומוס אחלה זו לא מציאה... תגדיר אחלה...
      סתם משובת נעורים שנכנסה בי... תודה על התגובה והכיכוב!!!

       

        20/5/18 20:26:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-05-18 13:28:56

      חג שמייח וד"ש לשדרות וושינגטון

      השדרה דורשת בשלומך:) שבועות זה חג מגניב.
        20/5/18 20:24:

      צטט: ד. צמרת 2018-05-18 08:40:47

      מאושרות הן הנשים המחוזרות.

       

      חיות את הרגע עד תומו...

        20/5/18 15:52:
      אחלה פוסט כיכבתי כמובן
      חג שמייח וד"ש לשדרות וושינגטון
        18/5/18 08:40:

      מאושרות הן הנשים המחוזרות.

      ארכיון

      פרופיל

      shimenben
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין