כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    גנבים ורעבים

    17 תגובות   יום שישי , 25/5/18, 10:34

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

     

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולין

     

     

    כבר כתבת שיש יוצרים או שכל היוצרים "גונבים" רעיונות וביטויים גם מעצמם וגם מאחרים.

    בשמחה רבה אתה מצרף את עצמך אל סופה הצנוע של רשימת היוצרים האלה. מתי שהוא, אולי בשנת 1962, ראית הצגה "בצוותא" כשעוד עוד היה ברחוב מאפו - פינת רחוב בן יהודה בתל אביב. הציגו את זה שחקני בימת הקיבוץ.

    שם ההצגה היה: ANDER MILK WOOD (תחת חורש החלב) מאת דילן תומאס.

    זה היה מחזה מפורסם משנת 1953 שהמחזאי כינה אותו "מחזה קולות".

    ''

    אתה לא זוכר מתי, אבל קנית את הטקסט בספר שתורגם ע"י אריה אהרוני מקיבוץ בית אלפא. המחזה עוסק בכפר וולשי וכתוב בסגנון פיוטי. אתה זוכר (בערך) כמה שורות של הפואמה הזאת המתחילות  בכגון זה:

     

    Only you can hear and see, behind the
    eyes of the sleepers, the movements and countries and mazes
    and colours and dismays and rainbows and tunes and wishes
    and flight and fall and despairs and big seas of their dreams

    המילים הראשונות של המחזה שלך "נאום הכוס ציפור הלילה" הן "הקשיבו לנאום הכוס", מילים הבאות מִדְמוּת של ציפור לילה, טרנסצנדנטית למחזה.

    ציפור לילה שהיא מעין אישיות טרנסצנדנטית למתרחש על הבמה.

    ועוד משהו. אתה לא זוכר אם כן ציינת או לא ציינת שנדמה לך שאת ספרך "סיפורי בעל ואהליבה"  כתבת בהשראת שלושה ספרים ידועים ומפורסמים:

    "הגשר על הדרינה", "אני קלאודיוס" "מאה שנות בדידות". בזה אתה כן בטוח (אולי). מומלצים לקריאה בכל עידן.

     

     

    ''

    אחד מהתענוגות העילאיים בהם אתה זוכה בימי זיקנה אלה הוא הביקור השבועי בקליניקה של החברה תמר סנקר. היא מעסה אותך ושניכם נהנים מקשקוש סתמי ופראי על כל דבר שבעולם, תוך כדי עיסוי. היום,  הזכרנו את בומבה צור  שמת באמצע "כנר על הגג" ובמקומו בא חיים טופול ואחרי שזה הסתלק ללונדון, לְכַנֵר שם על הגג, בא במקומו שמואל רודנסקי.

    רודנסקי היה ידוען גדול בימי חייו, אחד מגדולי השחקנים שהיו פה כמעט לאורך כל המאה העשרים. אז לא דווקא בו עסקינן אלא בזה שמתישהו באלף תשע מאות חמישים וקצת היית מרכז ועדת התרבות של קיבוץ יזרעאל, זה בתקופה של הצריפים והאבק.

    מידי פעם, בעיקר בלילות שבת, היו מגיעים אליכם ממיטב אמני התיאטרון והזמרה. בשבילם זאת היתה סתם חלטורה להשלמת הכנסה. בשבילכם זאת היתה הנאה תרבותית שאף פעם לא מגיעה לפריפריה.

    היו כמה אמנים שאתה עדיין זוכר.

    למשל הזמרת רמה סמסונוב, השחקן שמואליק סגל, הזמרת והשחקנית ג'יטה לוקה ועוד כמה שאת שמם שכחת.

    ''

    בליל שבת אחד הגיע אליכם לא פחות ולא יותר מאשר שמואל רודנסקי בכבודו ובעצמו. אתה זוכר שהוא הציג כמה קטעים שהיו מוכרים מאוד על המציאות בארץ בזמן "היישוב", לפני פרוץ המדינה, למשל ההתבדחות על היקים מאת לאה גולדברג ועוד כאלה.

    אבל גם בזה לא עסקינן פה. אתה זוכר מצוין איך האדון מוּלָה רודנסקי  הגיע אליך, פתח את הדלת ושאל:

    "אתה ועדת התרבות פה? אז תשמע: עד למועד ההופעה שלי אתה הולך ללול שלכם, תופס שלוש תרנגולות גדולות, שם אותן בשק קשור היטב ושומר אותן בשבילי עד לסוף ההופעה". 

    כשנוכח שאתה קצת מופתע מבקשתו חייך רודנסקי ואמר:

    "בימים אלה אין שום תרנגולות להשיג בתל אביב אפילו בשוק השחור. אבל כל השחקנים יודעים שמי שמגיע בשבת אל נְיוּרָה שיין ומולה רודנסקי מקבל מרק עוף אמיתי עם לוקעשן ואפילו רבע עוף ישר מלול אמיתי". 

    העיקר שלא יהיו בתל אביב שחקנים רעבים. אחרי ההופעה קיבל רודנסקי בשמחה רבה את השק עם התרנגולות, התיישב בטקסי, אמר  "לילה טוב יונגערמן" ונעלם.

     

     

    ''

    ועכשיו נזכרת בעוד שיר ישן נושן. את זה שרתם בתנועת הנוער. בשיר הזה הבנות לא היו בורחות אבל גם לא שרות אותו.

     

    מילים: עממי

    לחן: עממי

     

    נַגְּנִי, נַגְּנִי

    תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!

    אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי

    מִכָּל כֵּלַי!

    בְּלַיְלָה זֶה אָגִילָה וְאֶשְׂמַח

    כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן

    אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.

     

     

    יֵשׁ לָהּ אַף שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ

    וְשָׂפָם תַּחְתָּיו.

    יֵשׁ לָהּ פֶּה מַעְיָן נוֹבֵעַ

    כְּאַמָּה רָחָב.

     

     

    נַגְּנִי, נַגְּנִי

    תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!

    אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי

    מִכָּל כֵּלַי!

    עַל כֵּן הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח

    כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן

    אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.

     

    קוֹל יוֹצֵא מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ

    כְּזִמְזוּם מָטוֹס,

    וּבַלַּיְלָה אֶת שִׁנֶּיהָ

    שָׂמָה הִיא בַּכּוֹס.

     

    יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת

    וְרֹאשָׁהּ עַל צִיר,

    וּבַלַּיְלָה אֶת יָדָהּ

    תּוֹלָה הִיא עַל הַקִּיר.

     

    נַגְּנִי, נַגְּנִי

    תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי!

    אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי

    מִכָּל כֵּלַי!

    עַל כֵּן הַיּוֹם אָגִילָה וְאֶשְׂמַח

    כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן

    אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.

     

     

    למען האמת יש עוד בתים לשיר הזה. אתה זוכר שמכל הבתים אתם נהגתם לשיר רק את מה שמובא פה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      ועוד - בתמונה האחרונה שבפוסט יש איזו איכות מיוחדת, הטכניקה של יצירת ההשתקפות מסקרנת במיוחד
        30/5/18 15:37:
      הרבה זמן שלא ביקרתי כאן . קוראת על הזיכרונות ומתבוננת בציורים- תענוג- מצבור עשיר של תמונות חיים
        28/5/18 22:03:
      איך שזכרונות עבר של מישהו אחר מרעננים אותי בהווה. נפלא.
        27/5/18 16:00:
      איזה יופי....והציורים כייף לעיניים
        27/5/18 12:33:

      ראיתי את ההצגה ב זמנו. היא הייתה נהדרת. עשית לי עור ברווז? כששמוליק סגל שאותו אהבתי במיוחד (כן ביחד עם רודנסקי) קיבל פרס מפעל חיים ה יתי במקרה באולם היכל התרבות. נעמדתי ומחאתי כפיים. אחרי קם כל הקהל על רגליו ועשה אותו דבר. לפעמים צריך להיות נועז גם ב שביל להביע הערכה.. כשיצאנו מהיכל התרבות ניגשתי אל סגל ואמרתי לו אישית שאהבתי אותו מאד. הוא ואישתו שמחו. בכלל לא עלה לי כסף ושמחתי שיכולתי לתת לו מחמאה בחייו

        27/5/18 00:26:
      מסכן זה שנפל בפח...
        27/5/18 00:09:

       יישר כוח על פוסט כה עשיר בתוכן ושירה-

      זיכרונות של אומנים ושחקנים -

      ומעל הכל היצירות היפות של אביך היקר.

       שבוע טוב ויצירתי.


       בברכה

       אהובה.

        26/5/18 19:04:
      את השיר אני זורת היטב מהימים העליזים בנוער העובד. הציורים נהדרים
        26/5/18 17:55:
      ציורים נפלאים...
        26/5/18 13:30:
      אפשר לכבס את המונח גניבה ספרותית ולקרוא לה השראה.
      תודה. (מצכנות התרנגולות)
        26/5/18 09:34:

      אחאב חברי יקר נשיקה

      תודה ששיתפת אותנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      כמה נפלא ומרגש שעדיין הוא זוכר את כל אלו

      יופי של ציורים הוא צייר

      והשיר חמוד (-:

      * כוכב אהבה ודש חמה לאביך היקר ובריאות טובה

      שבת טובה ומבורכת 


        26/5/18 07:56:

      אני רק זוכר את הבית יש לה רגל מתברגת......אך בימינו המציאות עולה על כל דמיון.

      ''

        26/5/18 01:14:
      תדפיס הפוסטים שלך ותכרוך בספר שזכרונות אלה ישארו במשפחה לדורות הבאים. שבת שלום
        26/5/18 00:14:
      תמיד מעניין לקרוא את זכרונותיו של אביך, אחאב. השיר שציטטת בסוף, הוא גם חלק מן הזכרונות שלי. שבת שלום, עמוס.
        25/5/18 16:07:

      טוב שהוא זוכר כל כך הרבה דברים.
      ועיסוי זה תמיד טוב.
      צריך שיהיו הנאות בחיים.

        25/5/18 11:15:

      מעניין ומקסים

      שבת שלום

      ארכיון

      פרופיל