כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגַי

    אני אולי לא הבלוגיסטית הטבעית (יש דבר כזה?)
    אני מעל גיל 40 (אבל מרגישה הרבה פחות) יש לי ארבעה ילדים, אני דוסית וגרה מעבר לקו הירוק. אני מוגדרת \"מתנחלת\" על פי הגיאוגרפיה, אבל מעניין אותי יותר \"התנחלות בלבבות\" מאשר התיישבות בפיסת קרקע זו או אחרת...
    טוב, אז זה בהחלט מספיק להקדמה. הכרות נוספת בפנים..

    "שגב הי"ד הוא לא רק שלנו הוא של כל עם ישראל"

    9 תגובות   יום ראשון, 9/3/08, 10:56

    "שגב הי"ד הוא לא רק שלנו הוא של כל עם ישראל" כך אמרה אמו של שגב אביחיל שנרצח בפיגוע במרכז הרב.

     

    מצד אחד - האבל התרכז בחברה אחת, לא גדולה. החברה הציונית הדתית, שמרוכזת בעיקר באזור ירושלים.

    ומצד שני - פתאום יש תחושת אחווה. כולם יחד.

    כך ביטאה את זה מוריה, אמו השכולה של שגב. היא אמרה בעיניים דומעות, שהילד שהיא ילדה הפך להיות הילד של כולם. הילד העדין והרציני מופיע על דפי העיתון, מספרים עליו ברדיו ובטלוויזיה. האסון הפרטי שלה הפך לאסון כללי לכולם.

     

    להיכנס לבית האבלים של משפחת אביחיל היא חוויה מרוממת ממש.

    ההורים, יושבים שקטים, מספרים שוב ושוב על הבן הנהדר שהם גידלו. הם חדורי אמונה, קשה לתפוס. הם כואבים כל כך ומצד שני הם אינם באים בטרוניה או בתלונות. הם מאמינים ששגב נועד לחיות את 15 וחצי שנותיו ולתרום לעולם ועכשיו הוא במקום טוב יותר.

     

    הציניקנים תמיד אומרים "אחרי מות קדושים אמור". המתים תמיד מתוארים מושלמים...

    עכשיו, בלי ציניות, באמת הוא היה נער מיוחד. נער בן 15 וחצי שהיה עמוק, מתחשב, עדין נפש, מעמיק בתורה ובלימוד ובן נהדר להוריו.

     

    מי ייתן ושלעולם לא נדע עוד צער במדינה העצובה הזאת.

    ואם יהיו לנו צרות קטנות - שנלמד להתמודד מהמשפחות האבלות החזקות, המאמינות והיקרות ...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/3/08 14:45:

       

      צטט: היען נפח את נשמתו 2008-03-09 13:33:33

       

      צטט: רנון 2008-03-09 13:31:33

       

      צטט: היען נפח את נשמתו 2008-03-09 11:11:14

      הבעיה שלנו שאין כאן ערבות הדדית, ולא כל אחד מרגיש כך, וחבל.
      וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי-חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא-תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם

       

       

      כלומר מה שהנביא אמר לפני אלפי שנים, אני אומר בלשוני הדלה והפשוטה.

      רק חבל שלא הבאת את המקור.

      בעגה המקצועית זה נקרא  "כיוונת לדעת גדולים"...

        9/3/08 13:54:

       

      וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי-חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא-תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם

       

       

      כלומר מה שהנביא אמר לפני אלפי שנים, אני אומר בלשוני הדלה והפשוטה.

      רק חבל שלא הבאת את המקור.

       

      המקור הוא ויקרא כ"ו, פסוק לז

        9/3/08 13:33:

       

      צטט: רנון 2008-03-09 13:31:33

       

      צטט: היען נפח את נשמתו 2008-03-09 11:11:14

      הבעיה שלנו שאין כאן ערבות הדדית, ולא כל אחד מרגיש כך, וחבל.
      וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי-חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא-תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם

       

       

      כלומר מה שהנביא אמר לפני אלפי שנים, אני אומר בלשוני הדלה והפשוטה.

      רק חבל שלא הבאת את המקור.

        9/3/08 13:31:

       

      צטט: היען נפח את נשמתו 2008-03-09 11:11:14

      הבעיה שלנו שאין כאן ערבות הדדית, ולא כל אחד מרגיש כך, וחבל.
      וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי-חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא-תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם

       

        9/3/08 11:26:

      אולי...

       

      אבל אני באמת מקווה שהשאיפה לעולם טוב לא עברה מן העולם.

       

      אם זו המציאות אני שמחה להיות תמימה...

       

       

        9/3/08 11:21:
      אוי קרן, התמימות שעדין קיימת באנשים נפלאים שכמותכם, מביאה במו ידיה את התמוטטות המפעל היקר שלכם. העמידה זה שולי זו לא ערבות הדדית.
        9/3/08 11:17:

      אולי זה רק אני, בתוך הסביבה שלי, אבל דווקא הרגשתי שיש הרבה אמפטיה ואיכפתיות מעבר לחברה הקרובה של נפגעי האסון.

       

      שיא השיאים לדעתי היה רגע הדומיה שערכו לכבוד נרצחו "מרכז הרב" במשחק כדורגל (בשבת) בין בני סחנין לנתניה.  

       

      מצד אחד זה היה הזוי...

      אני מניחה שאי אפשר למצוא שני הפכים יותר גדולים מתלמידי הישיבה האלה לבין שחקני ואוהדי הכדורגל. חוץ מזה, לא כל האוהדים התייחסו לעניין בכבוד הראוי לו...

      וכבל זאת - קבעו דקה דומיה! הכדורגלנים עמדו דקה לזכר שמונת בחורי הישיבה שנרצחו.

       

      אם זה לא ערבות הדדית - מה כן?

        9/3/08 11:16:

      משתתפת בצערה של המשפחה וצערך של כל המשפחות.

       

      כואב.

        9/3/08 11:11:
      הבעיה שלנו שאין כאן ערבות הדדית, ולא כל אחד מרגיש כך, וחבל.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרן אטינגר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין