כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    מדוע דרושה אוטונומיה חינוכית

    1 תגובות   יום חמישי, 31/5/18, 16:15

     

    "לתכנן אוטונומיה" זה נשמע לכאורה תרתי דסתרי; בערך כמו לומר "בסדר גמור" (בסדר או "גמור"?), אבל זה לא, ואסביר למה. בישראל אין תכנון, לכן אוטונומיה במערכת החינוך קיימת רק בקצוות, היכן שמנהלות/ים בעלי יוזמה עושים שינויים גדולים. הנושא בכללותו מעלה שאלה מקדמית חשובה: מה זה בדיוק אוטונומיה חינוכית, ולשם מה היא דרושה?

     

    אוטונומיה היא המצב שבו אדם יכול לעשות בתחומו את מה שהוא חושק בו, ואז הוא במיטבו: המוטיבציה שלו גבוהה והוא מוכן להשקיע בעשייה זו הרבה מאד. האוטונומיה החינוכית מאפשרת לאנשי החינוך להיות "במקום הנכון" שלהם. הסיכוי להשיג במצב זה הכשרה שיעניקו המורים לחוויה הלימודית ול"מוכנות לחיים" אצל תלמידיהם היא גדולה. במערכת החינוך שלנו מרבית המורים הם סוכנים של העברת ידע שקבעו עבורם אחרים.

     

    אני מבקש להתעכב כאן על המוכנות לחיים באמצעות טיפוח לומד עצמאי. למידה לאורך החיים נתפשת היום כמרכיב בעל חשיבות מרכזית לצורך התנהלות בַעולם המורכב המצפה לילדינו. למידה לאורך החיים היא בעיקרה למידה עצמית. הסיבה לצורך הדחוף בלמידה לאורך החיים היא הסביבה הדינאמית וחוסר הוודאות לגבי העתיד – בעיקר התעסוקתי. אדם מחליף תחומי עיסוק מספר פעמים בחייו, ועליו ללמוד תחומים שלא הכיר בעבר. בתוך כך פורשת כנפיים גם הלמידה המקוונת, שאנשים זקוקים לה ושנעשית באינטראקציה בין המחשב לפרט. גם את הלמידה הזאת צריך לתרגל הרבה בתקופת בית הספר. לומד עצמאי כמעט שאינו מתפתח בבתי הספר שלנו, ובמקומו יוצא בסוף י"ב לומד תלותי ומתוסכל.

     

    האוטונומיה החינוכית אינה יכולה להתפתח כאשר המנהיגות הפוליטית רואה במערכת החינוך אמצעי לחיזוק המעמד האישי, ובנסיבות אלה היא שומרת בה על שליטה ריכוזית. האפשרות במצב כזה לטפח לומד עצמאי ומוכנות לחיים היא מועטה. ההחלטה על אוטונומיה חינוכית היא החלטה לאומית, שמחייבת תכנון וביצוע הדרגתי שיש בו מורכבות. נדרש תיאום ורצון טוב בין משרד החינוך, הרשויות, רשתות החינוך, ארגוני המורים ובתי הספר. בסופו של התהליך צריכה האוטונומיה להיות בית ספרית, אוטונומיה של מנהלים ומורים שיודעים מה לעשות בה. כל זה ייקח זמן (תכנית חומש), אבל אם לא נתחיל המצב יוסיף להיות כפי שמתואר להלן.

     

    מדינת ישראל היא אומת הסטארט-אפ בה"א הידיעה, אבל כל מי שיבחן את צמיחתה בתור שכזאת יגלה דבר מעניין... שמערכת החינוך אינה חלק מזה. במחקר משנת 2014 מצאו חמישה חוקרים ששה גורמים לתופעה הישראלית המיוחדת, אבל אף אחד מהם אינו מערכת החינוך. עוד קודם לכן ראו סינור וזינגר בספרם הקלאסי "אומת הסטארט-אפ" (2009) את הצבא כגורם מרכזי בצמיחת אומת החדשנות, אבל לא את מערכת החינוך. במציאות שבה הידע הוא אין-סופי, ואילו חדשנות ויצירתיות משחקות בה תפקיד מרכזי, האלטרנטיבות שבפנינו הן – אוטונומיה או נסיגה וקריסה.

     

    תוצאת תמונה עבור אוטונומיה חינוכית

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/6/18 01:34:
      אכן יש מנהלים/ות בעלי יוזמה שאוטונומיה לא מקבלים, אוטונומיה לוקחים. כשהורים מתחילים לבחור בתי ספר לפי איכות החינוך ולא לפי ציוני מיצב ובגרות, זה יקרה יותר.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין