כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות אנטי-סוציאליות

    איזה רגשות פסיכופתים מרגישים?

    9 תגובות   יום חמישי, 31/5/18, 22:07

    מבזק חדשות: לכולם יש רגשות. אם לא היו לנו אותם, היינו מתים.

    אפקט שטוח זאת ההגדרה המקצועית למצב הרגשי בו פסיכופתים נמצאים. אפקט שטוח לא מעיד על העדר מוחלט של רגשות כמו שאנשים נוטים לחשוב.

    רגשות הם המניע של מחשבות ופעולות אנושיות. ללא רגשות אפילו אינסטינקטים בסיסיים כגון רעב יזכו להתעלמות אם הם לא היו מעוררים רגשות בתוכנו.

     

    הרגשות שלי הם חלשות ורוב הזמן, לא קשורות לאנשים אחרים. זאת אומרת שאני לא מרגישה אותם בעוצמה בה אנשים רגילים מרגישים אותם, אני מרגישה אותם לפרקי זמן קצרים, ואני לא יכולה לחבר אותם עם החוויות של אנשים אחרים.

     

    הרגש המובטח שאני מרגישה בכל יום הוא שעמום. אני מתעצבנת מאוד בקלות ומפעם לפעם כועסת, אבל אני נוטה להיות די טובה בלהחביא את זה. אני מרגישה סיפוק ומתרגשת פה ושם שמשהו נחמד מגיע, זה תמיד קשור להישג של משהו.

    מעבר לאלו במקרים נדירים חשתי מה שאני מאמינה שהוא ציפייה ודאגה.

    הרבה אנשים גם אומרים לי שאני נראית מאוד אופטימית וששום דבר לא יכול לשבור את הרוח שלי, אבל אני לא בטוחה איך זה מתורגם לרגשות.

    הזמן הארוך ביותר שהרגשתי משהו שלילי היה כ-20 דקות כתוצאה ממשהו שלילי שקרה, וגרם לשינוי ניכר בחיים שלי.

    יש דברים ואנשים שמשעשעים אותי, אבל לא להרבה זמן.

     

    רגשות לא תמיד מצליחות לתפוס את תשומת הלב שלי, ולעיתים רגשות אותנטיות יכולות לחלוף ולהיעלם ואני בכלל לא אוכל להבחין בהבדל.

    למרות הטווח והעומק המוגבל של הרגשות שלי, אני מאוד מסופקת. כאשר אנשים אחרים נשברים תחת לחץ והופכים לבלגן רגשי, אני נשארת בשליטה ויכולה להמשיך לפעול. לפעמים אני תוהה מה אני מפספסת ואיך זה יהיה להרגיש יותר, אבל לא הייתי רוצה את הטמטום, נאיביות ואירציונליות שהטווח המלא של הרגשות מביא איתו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/6/18 21:34:

      צטט: לינדה ווד 2018-06-13 13:35:01

      צטט: ה. 2018-06-12 02:06:07

      צטט: לינדה ווד 2018-06-11 23:40:49

      צטט: ה. 2018-06-05 23:36:45

      שאלה מעניית, האם ניתן לבצע אימונים ל"הרחבה" של רגשות, כמו שאנו יכולים להתאמן בהרחבת השרירים או המחשבה. מאחר וכמעט על כל תכונה אנושית ניתן להשפיע ולשנות, אין סיבה עקרונית שלא ניתן יהיה לעשות זאת עם רגשות. ישנם מקרים רבים שבהם אנשים שעברו משבר משמעותי מדווחים כי רגשותיהם כהו, זמנית או באופן קבוע. גם תופעות כמו מניה או דפרסיה כמדומה משפיעות על איך ובאיזה עצמה אדם חווה רגשות. קודם כל צריך לבדוק אם ניתן ליצור מחשבת הרחבת שיוך. כלומר כמו שילד קטן בהתחלה בעיקר קשוב ומתעניין בעצמו וברגשותיו, ועם הזמן והחיברות לומד להרגיש עצב או שמחה או אפילו כאב שמתקרב לכאב פיסי אצל אחרים שהוא משיך לעצמו. זה בדרך כלל מתחיל לגבי בני משפחה וחברים, ואחר כך ניתן להרחיב אפילו לישויות כמו קבוצת ספורט או אומה - כך שהאדם באמת חווה רגשות של עצב או שמחה כאשר קבוצת הכדורגל או האומה שלו מנצחת או מפסידה בעימות. איני מתרשם שזהו עניין טבעי, אלא נרכש, כלומר שניתן ללמוד ולהתאמן עליו. באותו אופן שאנו מתבוננים במשטח שיש בו אשליה אופטית היכולה להראות כשתי תמונות שונות, ובעזרת כוח הריכוז אנו מסוגלים "לראות" פעם את התמונה האחת ופעם את השניה - למרות שהסימנים על המשטח לא משתנים כלל. אפשר להתחיל בקטן מאוד, לבחור במשהו שאותו אני מחליט לראות כחלק ממני, כשלוחה שלי או של משהו שאני עושה. בחרתי שתיל (או גור או קבוצת כדורעף), ואז לראות אם ניתן כל יום להתאמן על רגש שמחה על כל הצלחה קטנה שלו בהיותה שלוחה של העצמי שלי: השתיל שלי צמח עוד קצת ויפה יותר היום, סימן ברור להצלחתי כי אני בחרתי בו והוא שלוחה של בחירותיי ורצונותיי. להתאמן על זה כל יום, כמה פעמים, גם כשזה משעמם ונראה חסר טעם. ולראות אם אחרי חודש יש רגש איפה שקודם לא היה...

       

      בעבר עשיתי סריקת MRI שהוכיחה שיש לי מבנה נוירלוגי שונה.

      שום תרופה או תרגול יכולים לשנות את זה. פסיכופתיה היא לא חוסר איזון כימי כמו דיכאון, אלא מבנה נוירולוגי שונה.

      גם אם הייתי מודעת לתרגול או תרופה שעובדת, אני לעולם לא הייתי לוקחת אותה.

       

       

      שאלה אחרת היא אם יכולת כזו בכלל רצויה לך. אני תהיתי אם מעניין אותך לבדוק באם תרגול יכול לפתח לך יכולות רגשיות מסויימות, בלי קשר עד כמה את רוצה אותן באופן קבוע. לאחר שתראי אם זה בכלל אפשרי, תחליטי אם מתאים לך לפתח יכולת זו או לא, כמו אדם שיודע לרכב על אופניים אך לא מעניינת אותו לרכב על אופניים...

       

      לא. אני שמחה כמו שאני

       

      שמחה זה טוב.

        13/6/18 13:35:

      צטט: ה. 2018-06-12 02:06:07

      צטט: לינדה ווד 2018-06-11 23:40:49

      צטט: ה. 2018-06-05 23:36:45

      שאלה מעניית, האם ניתן לבצע אימונים ל"הרחבה" של רגשות, כמו שאנו יכולים להתאמן בהרחבת השרירים או המחשבה. מאחר וכמעט על כל תכונה אנושית ניתן להשפיע ולשנות, אין סיבה עקרונית שלא ניתן יהיה לעשות זאת עם רגשות. ישנם מקרים רבים שבהם אנשים שעברו משבר משמעותי מדווחים כי רגשותיהם כהו, זמנית או באופן קבוע. גם תופעות כמו מניה או דפרסיה כמדומה משפיעות על איך ובאיזה עצמה אדם חווה רגשות. קודם כל צריך לבדוק אם ניתן ליצור מחשבת הרחבת שיוך. כלומר כמו שילד קטן בהתחלה בעיקר קשוב ומתעניין בעצמו וברגשותיו, ועם הזמן והחיברות לומד להרגיש עצב או שמחה או אפילו כאב שמתקרב לכאב פיסי אצל אחרים שהוא משיך לעצמו. זה בדרך כלל מתחיל לגבי בני משפחה וחברים, ואחר כך ניתן להרחיב אפילו לישויות כמו קבוצת ספורט או אומה - כך שהאדם באמת חווה רגשות של עצב או שמחה כאשר קבוצת הכדורגל או האומה שלו מנצחת או מפסידה בעימות. איני מתרשם שזהו עניין טבעי, אלא נרכש, כלומר שניתן ללמוד ולהתאמן עליו. באותו אופן שאנו מתבוננים במשטח שיש בו אשליה אופטית היכולה להראות כשתי תמונות שונות, ובעזרת כוח הריכוז אנו מסוגלים "לראות" פעם את התמונה האחת ופעם את השניה - למרות שהסימנים על המשטח לא משתנים כלל. אפשר להתחיל בקטן מאוד, לבחור במשהו שאותו אני מחליט לראות כחלק ממני, כשלוחה שלי או של משהו שאני עושה. בחרתי שתיל (או גור או קבוצת כדורעף), ואז לראות אם ניתן כל יום להתאמן על רגש שמחה על כל הצלחה קטנה שלו בהיותה שלוחה של העצמי שלי: השתיל שלי צמח עוד קצת ויפה יותר היום, סימן ברור להצלחתי כי אני בחרתי בו והוא שלוחה של בחירותיי ורצונותיי. להתאמן על זה כל יום, כמה פעמים, גם כשזה משעמם ונראה חסר טעם. ולראות אם אחרי חודש יש רגש איפה שקודם לא היה...

       

      בעבר עשיתי סריקת MRI שהוכיחה שיש לי מבנה נוירלוגי שונה.

      שום תרופה או תרגול יכולים לשנות את זה. פסיכופתיה היא לא חוסר איזון כימי כמו דיכאון, אלא מבנה נוירולוגי שונה.

      גם אם הייתי מודעת לתרגול או תרופה שעובדת, אני לעולם לא הייתי לוקחת אותה.

       

       

      שאלה אחרת היא אם יכולת כזו בכלל רצויה לך. אני תהיתי אם מעניין אותך לבדוק באם תרגול יכול לפתח לך יכולות רגשיות מסויימות, בלי קשר עד כמה את רוצה אותן באופן קבוע. לאחר שתראי אם זה בכלל אפשרי, תחליטי אם מתאים לך לפתח יכולת זו או לא, כמו אדם שיודע לרכב על אופניים אך לא מעניינת אותו לרכב על אופניים...

       

      לא. אני שמחה כמו שאני.

        12/6/18 02:06:

      צטט: לינדה ווד 2018-06-11 23:40:49

      צטט: ה. 2018-06-05 23:36:45

      שאלה מעניית, האם ניתן לבצע אימונים ל"הרחבה" של רגשות, כמו שאנו יכולים להתאמן בהרחבת השרירים או המחשבה. מאחר וכמעט על כל תכונה אנושית ניתן להשפיע ולשנות, אין סיבה עקרונית שלא ניתן יהיה לעשות זאת עם רגשות. ישנם מקרים רבים שבהם אנשים שעברו משבר משמעותי מדווחים כי רגשותיהם כהו, זמנית או באופן קבוע. גם תופעות כמו מניה או דפרסיה כמדומה משפיעות על איך ובאיזה עצמה אדם חווה רגשות. קודם כל צריך לבדוק אם ניתן ליצור מחשבת הרחבת שיוך. כלומר כמו שילד קטן בהתחלה בעיקר קשוב ומתעניין בעצמו וברגשותיו, ועם הזמן והחיברות לומד להרגיש עצב או שמחה או אפילו כאב שמתקרב לכאב פיסי אצל אחרים שהוא משיך לעצמו. זה בדרך כלל מתחיל לגבי בני משפחה וחברים, ואחר כך ניתן להרחיב אפילו לישויות כמו קבוצת ספורט או אומה - כך שהאדם באמת חווה רגשות של עצב או שמחה כאשר קבוצת הכדורגל או האומה שלו מנצחת או מפסידה בעימות. איני מתרשם שזהו עניין טבעי, אלא נרכש, כלומר שניתן ללמוד ולהתאמן עליו. באותו אופן שאנו מתבוננים במשטח שיש בו אשליה אופטית היכולה להראות כשתי תמונות שונות, ובעזרת כוח הריכוז אנו מסוגלים "לראות" פעם את התמונה האחת ופעם את השניה - למרות שהסימנים על המשטח לא משתנים כלל. אפשר להתחיל בקטן מאוד, לבחור במשהו שאותו אני מחליט לראות כחלק ממני, כשלוחה שלי או של משהו שאני עושה. בחרתי שתיל (או גור או קבוצת כדורעף), ואז לראות אם ניתן כל יום להתאמן על רגש שמחה על כל הצלחה קטנה שלו בהיותה שלוחה של העצמי שלי: השתיל שלי צמח עוד קצת ויפה יותר היום, סימן ברור להצלחתי כי אני בחרתי בו והוא שלוחה של בחירותיי ורצונותיי. להתאמן על זה כל יום, כמה פעמים, גם כשזה משעמם ונראה חסר טעם. ולראות אם אחרי חודש יש רגש איפה שקודם לא היה...

       

      בעבר עשיתי סריקת MRI שהוכיחה שיש לי מבנה נוירלוגי שונה.

      שום תרופה או תרגול יכולים לשנות את זה. פסיכופתיה היא לא חוסר איזון כימי כמו דיכאון, אלא מבנה נוירולוגי שונה.

      גם אם הייתי מודעת לתרגול או תרופה שעובדת, אני לעולם לא הייתי לוקחת אותה.

       

      המוח שלנו הרבה יותר גמיש ממה שניתן לשער. אצל אנשים שסבלו מטראומת ראש המוח החל להפנות תפקודים מסויימים לאזורים אחרים. וראי גם את הספר המצויין THE MAN WHO TASTED SHAPES. בכל מקרה ברור שתרגול יכול לשנות אפילו נתונים נוירולוגים, ואין הכוונה מהפך מ-0 ל-100 אלא למשל לעלייה ב-10%. כך למשל תרגול או אי תרגול שימוש ביכולות שונות של המוח שלנו מביא לניוון או לחלופין ליצירת נתיבים נוירוניים חדשים. ככלל יכולת חדשה שאת צוברת (לימוד נהיגה, לימוד שפה, לימוד רכיבה על אופניים וכן הלאה) מביאה לשינוי מסוים במבנה הנוירולוגי - הביטוי לזה הוא שלאחר זמן אנו יכולים לבצע פעולות מסויימות בנהיגה על מכונית או בשחייה, בלי שנאלץ לחשוב על כך ואפילו לאחר שלא עשינו פעולה זו שנים רבות, ולכן אנו גם מסוגלים לעשות שתי פעולות באותו הזמן... 

      שאלה אחרת היא אם יכולת כזו בכלל רצויה לך. אני תהיתי אם מעניין אותך לבדוק באם תרגול יכול לפתח לך יכולות רגשיות מסויימות, בלי קשר עד כמה את רוצה אותן באופן קבוע. לאחר שתראי אם זה בכלל אפשרי, תחליטי אם מתאים לך לפתח יכולת זו או לא, כמו אדם שיודע לרכב על אופניים אך לא מעניינת אותו לרכב על אופניים...

       


        11/6/18 23:54:

      צטט: sari10 2018-06-02 15:06:29

      מאוד מעניין.
      לרגשות ורגישות יש יתרונות וחסרונות.
      אני רגישה ומרגישה בעוצמות כלפי אנשים ומצבים.
      לעיתים זה חיובי ואז זה נפלא!
      לעיתים זה מצער וכואב.

      האמת שאת לא יודעת איך זה לחוות ולהרגיש ממש לא בחלש,

      ואני לא יודעת איך זה לא להרגיש חיוך
      אבל... כמו שאת לא מעוניינת, גם אני בחיים לא מוותרת על מה שיש לי .

       

      שלום שרי,

      אני חושבת שזה חשוב להיות שלמה עם מה שיש לך. לא הרבה אנשים מסוגלים לעשות את זה.

      תודה שהגבת.

        11/6/18 23:44:

      צטט: אילנה פונטיאק 2018-06-02 16:28:52

      נושא גדול טוב ומבלבל

       

      היי אילנה,

      אני מסכימה איתך. יש המון מידע מוטעה ומטעה באינטרנט. למזלך אני נמצאת פה וכתבתי 16 פוסטים מצוינים על החוויות שלי ועל הנושא.

        11/6/18 23:40:

      צטט: ה. 2018-06-05 23:36:45

      שאלה מעניית, האם ניתן לבצע אימונים ל"הרחבה" של רגשות, כמו שאנו יכולים להתאמן בהרחבת השרירים או המחשבה. מאחר וכמעט על כל תכונה אנושית ניתן להשפיע ולשנות, אין סיבה עקרונית שלא ניתן יהיה לעשות זאת עם רגשות. ישנם מקרים רבים שבהם אנשים שעברו משבר משמעותי מדווחים כי רגשותיהם כהו, זמנית או באופן קבוע. גם תופעות כמו מניה או דפרסיה כמדומה משפיעות על איך ובאיזה עצמה אדם חווה רגשות. קודם כל צריך לבדוק אם ניתן ליצור מחשבת הרחבת שיוך. כלומר כמו שילד קטן בהתחלה בעיקר קשוב ומתעניין בעצמו וברגשותיו, ועם הזמן והחיברות לומד להרגיש עצב או שמחה או אפילו כאב שמתקרב לכאב פיסי אצל אחרים שהוא משיך לעצמו. זה בדרך כלל מתחיל לגבי בני משפחה וחברים, ואחר כך ניתן להרחיב אפילו לישויות כמו קבוצת ספורט או אומה - כך שהאדם באמת חווה רגשות של עצב או שמחה כאשר קבוצת הכדורגל או האומה שלו מנצחת או מפסידה בעימות. איני מתרשם שזהו עניין טבעי, אלא נרכש, כלומר שניתן ללמוד ולהתאמן עליו. באותו אופן שאנו מתבוננים במשטח שיש בו אשליה אופטית היכולה להראות כשתי תמונות שונות, ובעזרת כוח הריכוז אנו מסוגלים "לראות" פעם את התמונה האחת ופעם את השניה - למרות שהסימנים על המשטח לא משתנים כלל. אפשר להתחיל בקטן מאוד, לבחור במשהו שאותו אני מחליט לראות כחלק ממני, כשלוחה שלי או של משהו שאני עושה. בחרתי שתיל (או גור או קבוצת כדורעף), ואז לראות אם ניתן כל יום להתאמן על רגש שמחה על כל הצלחה קטנה שלו בהיותה שלוחה של העצמי שלי: השתיל שלי צמח עוד קצת ויפה יותר היום, סימן ברור להצלחתי כי אני בחרתי בו והוא שלוחה של בחירותיי ורצונותיי. להתאמן על זה כל יום, כמה פעמים, גם כשזה משעמם ונראה חסר טעם. ולראות אם אחרי חודש יש רגש איפה שקודם לא היה...

       

      בעבר עשיתי סריקת MRI שהוכיחה שיש לי מבנה נוירלוגי שונה.

      שום תרופה או תרגול יכולים לשנות את זה. פסיכופתיה היא לא חוסר איזון כימי כמו דיכאון, אלא מבנה נוירולוגי שונה.

      גם אם הייתי מודעת לתרגול או תרופה שעובדת, אני לעולם לא הייתי לוקחת אותה.

        5/6/18 23:36:
      שאלה מעניית, האם ניתן לבצע אימונים ל"הרחבה" של רגשות, כמו שאנו יכולים להתאמן בהרחבת השרירים או המחשבה. מאחר וכמעט על כל תכונה אנושית ניתן להשפיע ולשנות, אין סיבה עקרונית שלא ניתן יהיה לעשות זאת עם רגשות. ישנם מקרים רבים שבהם אנשים שעברו משבר משמעותי מדווחים כי רגשותיהם כהו, זמנית או באופן קבוע. גם תופעות כמו מניה או דפרסיה כמדומה משפיעות על איך ובאיזה עצמה אדם חווה רגשות. קודם כל צריך לבדוק אם ניתן ליצור מחשבת הרחבת שיוך. כלומר כמו שילד קטן בהתחלה בעיקר קשוב ומתעניין בעצמו וברגשותיו, ועם הזמן והחיברות לומד להרגיש עצב או שמחה או אפילו כאב שמתקרב לכאב פיסי אצל אחרים שהוא משיך לעצמו. זה בדרך כלל מתחיל לגבי בני משפחה וחברים, ואחר כך ניתן להרחיב אפילו לישויות כמו קבוצת ספורט או אומה - כך שהאדם באמת חווה רגשות של עצב או שמחה כאשר קבוצת הכדורגל או האומה שלו מנצחת או מפסידה בעימות. איני מתרשם שזהו עניין טבעי, אלא נרכש, כלומר שניתן ללמוד ולהתאמן עליו. באותו אופן שאנו מתבוננים במשטח שיש בו אשליה אופטית היכולה להראות כשתי תמונות שונות, ובעזרת כוח הריכוז אנו מסוגלים "לראות" פעם את התמונה האחת ופעם את השניה - למרות שהסימנים על המשטח לא משתנים כלל. אפשר להתחיל בקטן מאוד, לבחור במשהו שאותו אני מחליט לראות כחלק ממני, כשלוחה שלי או של משהו שאני עושה. בחרתי שתיל (או גור או קבוצת כדורעף), ואז לראות אם ניתן כל יום להתאמן על רגש שמחה על כל הצלחה קטנה שלו בהיותה שלוחה של העצמי שלי: השתיל שלי צמח עוד קצת ויפה יותר היום, סימן ברור להצלחתי כי אני בחרתי בו והוא שלוחה של בחירותיי ורצונותיי. להתאמן על זה כל יום, כמה פעמים, גם כשזה משעמם ונראה חסר טעם. ולראות אם אחרי חודש יש רגש איפה שקודם לא היה...
        2/6/18 16:28:
      נושא גדול טוב ומבלבל
        2/6/18 15:06:

      מאוד מעניין.
      לרגשות ורגישות יש יתרונות וחסרונות.
      אני רגישה ומרגישה בעוצמות כלפי אנשים ומצבים.
      לעיתים זה חיובי ואז זה נפלא!
      לעיתים זה מצער וכואב.

      האמת שאת לא יודעת איך זה לחוות ולהרגיש ממש לא בחלש,

      ואני לא יודעת איך זה לא להרגיש חיוך
      אבל... כמו שאת לא מעוניינת, גם אני בחיים לא מוותרת על מה שיש לי .

      ארכיון

      פרופיל

      לינדה ווד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין