כותרות TheMarker >
    ';
    0

    חומר למחשבה - מה ההבדל בין שנאה לתעוב

    21 תגובות   יום שישי , 1/6/18, 11:58

      השבוע הגבתי לפוסט שתאר את העובר על תושבי החזית המערבית. איך אמר א.מ.רמארק במערב אין כל חדש אם טרם קראתם או שכחתם, ממליץ אני לקוראו בהזדמנות הקרובה. למען האמת תוך כדי תגובה שרטטתי לעצמי את הפוסט הבא שאתם קוראים. אשמח לקרוא את דעותיכם, מהו ההבדל בין שנאה לתעוב. מתי ואיך נולדת השנאה? למיטב זכרוני הן הורי והן מורי למדוני ששנאה הינה פועל יוצא של הקנאה**. הרי כך רצח קין את הבל.

    '' מקור 

    וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. קין רוצח את הבל, ציור מעשה ידי ברטולומאו מנפרדי, שנת 1600 לערך.

    אך מה לגבי התעוב? תחשבו את מי או מה אתם מתעבים? ומה קורה כאשר אתם גם שונאים וגם מתעבים.

    האם קין תעב את הבל? האם הרוצח מתעב את קורבנו?

     

    *שאלות מנחות:

      את המתנחלים אנו: 1. שונאים. 2.מתעבים. 3.אדישים. 4.מזדהים.

          את החרדים אנו: 1. שונאים. 2.מתעבים. 3.אדישים. 4.מזדהים.

         את הבוסים שלנו: 1. שונאים. 2.מתעבים. 3.אדישים. 4.מזדהים.

      פוליטיקאים מושחתים אנו: 1. שונאים. 2.מתעבים. 3.אדישים. 4.מזדהים.

      יחס ערביי ישראל לישראלים: 1. שונאים. 2.מתעבים. 3.אדישים. 4.מזדהים.

      יחס הפלסטינאים ליהודים:    1. שונאים. 2.מתעבים. 3.אדישים. 4.מזדהים.

      יחסם של הישראלים לפלסטינאים: 1. שונאים. 2.מתעבים. 3.אדישים. 4.מזדהים.

     

    **כמובן שאין הכוונה לקנאה מסוג זה. אנשי השווק גורמים לכם לקנא בשכנכם Look at the Johnson שרכש שעון יוקרתי, או ג'יפ יוקרתי  אך זוהי קנאה בריאה שתורמת לצריכה ומעלה את רמת החיים של כולנו.

    הוצאה שנייה 3/6/18 - התנאים המוקדמים לג'נוסייד

    1. חיזוק יצר ההגנה העצמית מפני התוקפן שהוא בעצם הקורבן.

    2. חיזוק רגשות תיעוב ושנאה כלפי השבט/העם/הגזע.

    3. גיבוש מובילי דעת קהל, עיתונאים, מנהיגים, אנשי צבא, אנשי עסקים ושוטים אידיאולוגים.

    מרבית הציבור נחרד מהרג המוני, אך הם מסתירים זאת מהסובבים אותם, אך מצייתים למנהיגי העדר.

    המתנחלים נגד האינדיאנים בארה"ב  - המחקר אודות ג'נוסייד בכלל, החל רק לאחר מלחמת העולם השנייה והמאורעות האיומים של שואת יהודי אירופה. בזמנים קדומים יותר תואר מיגור האינדיאנים באמריקה כתופעה חיובית,[10] ואפילו הנשיא תאודור רוזוולט תיאר את הטבח וההתעללות בגופות שנעשה ב"סנד קירק" בקולורדו כ"מעשה הצודק והמועיל ביותר שנעשה אי פעם בסְפר".[11] מקור

    בילדותי קראתי את הספרים שתארו את "אדומי העור" שנלחמו נגד המהגרים שנדדו לאורכה של אמריקה וחיפשו מקום להתנחל ולהקים יישוב. אדומי העור צוירו ע"י הכותבים כחיות יער וביחוד אקט קרקוף הפדחת של האדם הלבן ואיסוף הקרקפות גרמו לי לתעב את האינדיאנים אויבי הציויליזציה. בטוחני ששופרות התעמולה בארה"ב האדימו מדם מתקופת המייפלאור ועד סילוקם של אחרוני השבטים האינדיאנים אל תוך השמורות. הכמרים הנוצרים נטעו בדרשות יום ראשון את ההצדקה המוסרית לחיסולם של האינדיאנים.

    רצח העם הארמני - המכונה גם שואת הארמנים ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה.

    רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה המשיכו טורקים, כורדים ואזרים לטבוח בארמנים עד שנת 1923. ההערכה הרווחת היא שכמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספתה. קבוצות אתניות נוצריות אחרות, כמו האשורים והיוונים, נטבחו אף הן באותה תקופה בשטחי האימפריה העות'מאנית, ויש הרואים בכך חלק ממדיניות ואידאולוגיה מכוונת ומתוכננת של העות'מאנים לטהר את אסיה הקטנה מנוצרים. מקור

    ממליץ לקרוא את ספרו של פרנץ ורפל ארבעים הימים של מוסא דאג הוא רומן המבוסס על אירועים שקרו במוסה דאג  בדרום טורקיה, מערבית לאנטקיה בזמן רצח העם הארמני בידי העות'מאנים בשנת 1915. הספר הופיע לראשונה בגרמניה בנובמבר 1933, זכה להצלחה בינלאומית, ועורר את דעת הקהל העולמית להכרה בטבח הארמנים. ורפל ניבא בספרו את היחס אל היהודים בגרמניה כתוצאה מהאנטישמיות והנאציזם.

    שואת יהדות אירופה - האידאולוגיה הנאצית הותוותה בעיקר על ידי היטלר, אשר ניסח את עקרונותיה בשבתו בכלא הגרמני, בספרו מיין קמפף. יחס האיבה וההתנגדות ליהודים ניצב במרכז האידאולוגיה הנאצית, על פיה הם הוצבו בתחתית ההיררכיה של המין האנושי, כאשר הגזע הארי ניצב בראש. האידאולוגיה הנאצית שמה לה ליעד מרכזי לסלק כל יהודי מעל פני האדמה. מכיוון שחלק מהיהודים היו נתונים בתהליך התבוללות בסביבתם, נתנו האידאולוגים הנאצים את דעתם על מי שמוצאם היה מעורב, יהודי בחלקו וארי בחלקו (מישלינג; ובפועל נקבע בחקיקה של המדינה הנאצית כי כל אדם שהיו לו שלושה או ארבעה סבים או סבתות יהודים אמור היה להיות מושמד, אלא אם סבם וסבתם המירו את דתם לפני 18 בינואר 1871, מועד הקמתה של גרמניה).

    הרדיפה הגזענית ללא פשרות של כל יהודי, הייתה מודרנית במהותה. באירופה הנוצרית של ימי הביניים, כאשר בוצעו רציחות המוניות של מיעוטים דתיים בכלל וכלפי יהודים בפרט, ניתנה לקורבנות, בחלק מהמקרים, אפשרות להינצל על ידי המרת דת או על ידי כניעה והתבוללות בקרב האומה השלטת. אפשרות בחירה זו לא עמדה בפני היהודים שחיו באירופה תחת הכיבוש הנאצי. יתר על כן, במקרים רבים בהיסטוריה שבהם התחולל רצח עם, הושפע ביצועו גם משיקולים פרגמטיים, כגון שליטה על שטח ומשאבים כלכליים. מקור

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/6/18 23:00:
      תודה על מה שעשית כאן. מרגיש לי שגם שנאה וגם תיעוב רגשות עזים ועדיין לא תמיד קל לראות אותם או להודות בהם, בעיני הפחד הוא "שחקן" מרכזי ומשפיע יותר על החלטות מחרידות שכאלה. מעניין מה היה אם היו מהדהדים יותר רצח עם במקרה האינדיאנים והארמנים
      לא שנאה, אלא תחושה הולכת וגוברת של אי נוחות, עד כמעט ללא נשוא, אני חשה כשזולת כלשהו "חודר" לגבולי. ייתכן, שככל ש"זולת" זה שונה ממני בפענוח קודים התנהגותיים ובתפיסת הגבול הבינאישי, (למשל מישהו ה"מרביץ צ'פחה" על הגב, או השכנה מעלי שכנראה היותה קיבוצניקית בעבר מנמקת את תפיסתה, שזה סביר שאובייקטים ייפלו ממרפסתה אל גינתי) - אלה מעוררים אצלי זיק אלים שממש קשה לי לנטרל (לא לדאוג. מנטרלת, בערמומיות: כל מה שעלול היה לנפץ את ראשי -מוחרם לשימוש ארוך ... בגינתי). אגב, כשגרתי בנווה ים (ליד עתלית) גיליתי - ממש ליד חצרי שרידי- מבנים מימי מגוריי הארמנים במקום: אריחים, לבנים, עוד. מן הסתם היה שם יישוב גדול ומפותח. להבנתי, התורכים שחטו, בזזו והרסו, ועד היום מדינתנו- ישראל איננה מכירה ב"אסון" ומתעלמת מאשר מבט מול חפירה קלה באדמה מציג. וסליחה על ההכברה.

      צטט: ד. צמרת 2018-06-03 10:39:02

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-06-03 09:41:47

      רגשות, לדל עניות דעתי, זה עניין מורכב. (לטוב ולרע, הפוסט מנוסח באופן חד-ממדי). עוד, אישית, אני משתדלת שלא להכליל . קשה ואף לא נכון לשפוט אנשים באופן חד-ממדי. כמי ששרתה במערכת הביטחון זמן רב יחסית -אני מצפה שרוב האוכלוסייה תתרום מזמנה. מי שאינו עושה זאת - לדעתי- מפסיד, חוץ מבמקרי קיצון כגון זה המתואר בסרט "אפס ביחסי אנוש".

       

      הרקע לפוסט כפי שכתבתי בסיפתח הוא היחסים בינינו הישראלים לאויבינו הנמצאים ברצועת עזה ובשטחי א"י. מכונת התעמולה האנטישמית עובדת נון סטופ מראשית מלחמת מאה השנה על השליטה בא"י. בעוד כל ילד ערבי הן בשטחי מדינת ישראל והן מעבר לה נחשף לדברי האימאמים, הוריו, מוריו וספרי ילדותו המטפחים בו לדעתי תיעוב כלפי הציונים (מדינת ישראל ויהדות העולם) את השנאה הוא חווה מדי יום ביומו והיא מתודלקת ע"י כל פצצה, טיל, עפיפון, דקירה שפוגעת במדינת ישראל. בכדי שנחיה בשלום עלינו ללמוד לפרק את התיעוב כלפינו. התיעוב הינו קדום, יתכן ומימי מוחמד הנביא והקוראן ויתכן שהוא משחר ההיסטוריה וטבוע ב DNA שלהם.

      ואילו אצלנו אני משוכנע שאין תיעוב כלפיהם ומעט שנאה שאינה מצליחה לשמחתנו להרים ראש למעט כמה חוליגנים שצורחים מדי פעם במגרשי הכדורגל "מוות לערבים".

       

      אכן (בדומה לתזה שלך) איני שונאת או חלילה מתעבת בני עם או מגזר זה או אחר .

       

      עד לעבר הלא רחוק גם היו לי די הרבה מיודעים מכרים ואף כמה חברים בני המגזר -במיוחד בתקופת   מגוריי ליד חיפה בעבר. 

       

      מצד שני, איני יכולה להכחיש דריכות מסוימת שאני חשה מול ה"שונה".  החל מהדתי- אורתודוכס באוטובוס לירושלים שדורש ממני לקום (!) או במהלך עבודתי עם סופר "מהמגזר" - אז עריכת ספרו,  הנוגע ביחסים הבעייתיים בין יהודים לערבים ולדרוזים - לא הייתה פשוטה, בלשון המעטה. חשתי, כל העת, כמי שמדלג בקושי מעל מוקשים. 

       

        4/6/18 18:45:

      צטט: esty.d 2018-06-04 13:28:37

      ההבנה שלי היא (או לפחות כך תחושותיי), היא שתיעוב מבטא תחושה של סלידה עמוקה והתנגדות ערכית ועניינית לדרך ההתנהלות של יחיד או קבוצה ולמסט הערכים הנלווה אליה. במצב התיעוב ישנה הבעת עמדה שאף כי יש בה מרחק גדול - עדיין ניתן לזהות בה פתחים לדיון והחלפת דעות בניסיון להשפיע ולשנות מציאות רעה.
      שנאה לעומת זאת, היא תחושה מאוד סגורה ולא מאפשרת תנועה. מתלווה אליה הרבה פעמים חשש, פחד, הדרה, דלגטימציה ובחירה, לכן, להימנע מכל מגע שהוא. השנאה גם גורמת לרצון סמוי או גלוי לכך שמושא השנאה ייפגע או יקרה לו משהו רע.
      הנושא עלה ישירות בעקבות המלצת הכותב שהציע:
      "לפי דעתי בכדי לחסל את האויב באמת עלינו לעורר תיעוב ושינאה כלפי אוכלוסיית עזה. אך אנו הרי רחמנים...."
      חלקתי על עמדה זו, מתוך ההבנה ששנאה סוגרת כל פתח ליצירת מציאות חדשה ולכן אפילו כאסטרטגיה שנועדה לשרת את טובתנו - אין בה ערך אמיתי (שלא לדבר על הנזק שנגרם לשונא עצמו בהיותו שרוי בהוויית שנאה).

       

       

      תודה על תגובתך הכנה, לעצם הנושא לדעתי היטבת לנסח את הדילמה. נאחל לעצמנו עתיד בלי חיות טרף שחפצות לשרוף את חלקת אלוהים שלנו.

        4/6/18 18:43:

      צטט: שטוטית 2018-06-03 11:04:51

      זו עבודת מאסטר או כמעט דוקטורט, ארוך לי מדי דודי, לא אוהבת לשנוא ותיעוב קורה שמתעבים מישהו אבל זה נדיר, אצלי בכל אופן. שבוע טוב.

       

      אני מאמין לך, אנו הישראלים מעט תמימים איננו שונאים את אויבינו. נהפוך הוא אנו מוכנים לעזור להם בסבלם (ראה ארועי סוריה בשבע השנים האחרונות). מאידך אנו ידועים בשנאת החינם כלפי ציבור המתיישבים בגדה השמאלית. ששופרות התעמולה הערבים משדרים בעיתונות ובטלוויזיה באמצעות עיתונאים תמימים (לדעתי קוויזלינגים) אשר תמורת בצע כסף משחירים את פני המדינה.

        4/6/18 13:28:

      ההבנה שלי היא (או לפחות כך תחושותיי), היא שתיעוב מבטא תחושה של סלידה עמוקה והתנגדות ערכית ועניינית לדרך ההתנהלות של יחיד או קבוצה ולמסט הערכים הנלווה אליה. במצב התיעוב ישנה הבעת עמדה שאף כי יש בה מרחק גדול - עדיין ניתן לזהות בה פתחים לדיון והחלפת דעות בניסיון להשפיע ולשנות מציאות רעה.
      שנאה לעומת זאת, היא תחושה מאוד סגורה ולא מאפשרת תנועה. מתלווה אליה הרבה פעמים חשש, פחד, הדרה, דלגטימציה ובחירה, לכן, להימנע מכל מגע שהוא. השנאה גם גורמת לרצון סמוי או גלוי לכך שמושא השנאה ייפגע או יקרה לו משהו רע.
      הנושא עלה ישירות בעקבות המלצת הכותב שהציע:
      "לפי דעתי בכדי לחסל את האויב באמת עלינו לעורר תיעוב ושינאה כלפי אוכלוסיית עזה. אך אנו הרי רחמנים...."
      חלקתי על עמדה זו, מתוך ההבנה ששנאה סוגרת כל פתח ליצירת מציאות חדשה ולכן אפילו כאסטרטגיה שנועדה לשרת את טובתנו - אין בה ערך אמיתי (שלא לדבר על הנזק שנגרם לשונא עצמו בהיותו שרוי בהוויית שנאה).

       

        3/6/18 11:34:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-06-03 11:10:04

      .

      כאשר אדם נתקל בתעוב יש לו את הכלים והאפשרות להבין לעקוף ולברוח, שומר נפשו ירחק.

      כאשר אדם נתקל בשנאה זה כמו מצור, הוא לא יכול לעקוף או לברוח. השנאה הינה עיוורת רעה ונצמדת כעלוקה, שנאה משפיעה ומדרדרת אל תחתית.


      במקום להביא דוגמאות תנכיות, אפשר רק לראות מסביב. יש אם חד הורית אשר הרגישה תיעוב והתגרשה, עקפה, סוף פסוק.

      אך הגרוש, הנבל ממשיך להטריד במחזוריות וכמו קרציה. היא גם רואה בעניים שלו שנאה, היא מפחדת אך היא במצור.


      יחסי נשים גברים הינם דוגמא מצוינת, הכל מותר כל עוד אין אלימות ורצח. והבקר שמעתי על הגבר שנשים הרות מעלות לו את הסעיף והוא מנסה לכסח אותן. בטוחני שממנו יראו ויעשו עוד כמה מופרעים. כמו שבארה"ב מדי שבוע שומעים על נער דחוי שמארגן לעצמו טבח ואחד אחר השני הם תורמים לדם ובכי.

        3/6/18 11:13:

      צטט: גילהסטחי 2018-06-02 11:07:13

      כשאנחנו מרגישים שנאה כלפי מישהו, בעיניי זו שנאה כלפי עצמנו, משהו מתוכנו משתקף באחר.יש איזה מנגנון פנימי שמעוות את המציאות.

       

      תגובה מצוינת, אך האם מתאימה לשכונה שלנו? בברית החדשה "הנוצרים הטובים" הטיפו לצאן מרעיתם בנוסח "אל־תתקוממו לרשע והמכה אותך על־הלחי הימנית הטה־לו גם את הלחי האחרת" וכך אנו ממשיכים לחטוף מדי יום פצצות, עפיפונים ומאמרי שיטנה.

      .

      כאשר אדם נתקל בתעוב יש לו את הכלים והאפשרות להבין לעקוף ולברוח, שומר נפשו ירחק.

      כאשר אדם נתקל בשנאה זה כמו מצור, הוא לא יכול לעקוף או לברוח. השנאה הינה עיוורת רעה ונצמדת כעלוקה, שנאה משפיעה ומדרדרת אל תחתית.


      במקום להביא דוגמאות תנכיות, אפשר רק לראות מסביב. יש אם חד הורית אשר הרגישה תיעוב והתגרשה, עקפה, סוף פסוק.

      אך הגרוש, הנבל ממשיך להטריד במחזוריות וכמו קרציה. היא גם רואה בעניים שלו שנאה, היא מפחדת אך היא במצור.


        3/6/18 11:04:
      זו עבודת מאסטר או כמעט דוקטורט, ארוך לי מדי דודי, לא אוהבת לשנוא ותיעוב קורה שמתעבים מישהו אבל זה נדיר, אצלי בכל אופן. שבוע טוב.
        3/6/18 11:01:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2018-06-01 17:44:27

      מעניין. תעוב בא אצלי עם סלידה ובחילה. משהו לא מוסרי . לא שונאת אף אחד. לצערי אדישה מול השחיתות. הלוואי והייתי מן הסוג העושה.

       

      מאחל לך ימי עשייה רבים.

        3/6/18 10:39:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-06-03 09:41:47

      רגשות, לדל עניות דעתי, זה עניין מורכב. (לטוב ולרע, הפוסט מנוסח באופן חד-ממדי). עוד, אישית, אני משתדלת שלא להכליל . קשה ואף לא נכון לשפוט אנשים באופן חד-ממדי. כמי ששרתה במערכת הביטחון זמן רב יחסית -אני מצפה שרוב האוכלוסייה תתרום מזמנה. מי שאינו עושה זאת - לדעתי- מפסיד, חוץ מבמקרי קיצון כגון זה המתואר בסרט "אפס ביחסי אנוש".

       

      הרקע לפוסט כפי שכתבתי בסיפתח הוא היחסים בינינו הישראלים לאויבינו הנמצאים ברצועת עזה ובשטחי א"י. מכונת התעמולה האנטישמית עובדת נון סטופ מראשית מלחמת מאה השנה על השליטה בא"י. בעוד כל ילד ערבי הן בשטחי מדינת ישראל והן מעבר לה נחשף לדברי האימאמים, הוריו, מוריו וספרי ילדותו המטפחים בו לדעתי תיעוב כלפי הציונים (מדינת ישראל ויהדות העולם) את השנאה הוא חווה מדי יום ביומו והיא מתודלקת ע"י כל פצצה, טיל, עפיפון, דקירה שפוגעת במדינת ישראל. בכדי שנחיה בשלום עלינו ללמוד לפרק את התיעוב כלפינו. התיעוב הינו קדום, יתכן ומימי מוחמד הנביא והקוראן ויתכן שהוא משחר ההיסטוריה וטבוע ב DNA שלהם.

      ואילו אצלנו אני משוכנע שאין תיעוב כלפיהם ומעט שנאה שאינה מצליחה לשמחתנו להרים ראש למעט כמה חוליגנים שצורחים מדי פעם במגרשי הכדורגל "מוות לערבים".

      רגשות, לדל עניות דעתי, זה עניין מורכב. (לטוב ולרע, הפוסט מנוסח באופן חד-ממדי). עוד, אישית, אני משתדלת שלא להכליל . קשה ואף לא נכון לשפוט אנשים באופן חד-ממדי. כמי ששרתה במערכת הביטחון זמן רב יחסית -אני מצפה שרוב האוכלוסייה תתרום מזמנה. מי שאינו עושה זאת - לדעתי- מפסיד, חוץ מבמקרי קיצון כגון זה המתואר בסרט "אפס ביחסי אנוש".
        3/6/18 09:33:

      צטט: sari10 2018-06-01 14:28:33

      שנאה = רגש שלילי של עוינות כלפי אדם, ארגון, מצב וכד'; איבה; תעוב.
      חשבתי שתיעוב זה שנאה. וכך מצאתי גם באינטרנט.
      אז מה ההבדל?
      זה רגש לא נעים, עוצמתי וההיפך לגמרי מלאהוב חיוך

       

      את הנושא העלתי בעיקר בגלל נושא האנטישמיות, לדעתי תעוב כלפי משפחה/שבט/עם/רעיון הינם כתוצאה מפחדים קמאים ואילו שנאה נוצרת בהווה. אך כמובן כל אחד רשאי לפרש את המושגים כהבנתו.

      בעדכון לפוסט הבאתי על קצה המזלג את הגורמים לשלושה ג'נוסיידים. השואה, חיסול האינדיאנים של ארה"ב וקנדה וטבח הארמנים.

        3/6/18 09:24:

      צטט: ~ ~ 2018-06-01 13:43:24

      אני לא מזדהה ו/או שונאת ו/או מתעבת אף אדם בהגדרות שהבאת

      אני יכולה להזדהות ו/או לשנוא ו/או לתעב  וכן הלאה - התנהגות מסויימת, דעה מסויימת.
      גם המילה שנאה או תעוב לא מדוייקת - לכל היותר "לא סובלת" או "מרגיז" או "לא מבינה" וכיו"ב.

       

      יפה, מדברייך אני מסיק שאין אצלנו כוחות שחור המנסים לשלוט במוחם של אזרחי המדינה.

      אבל איכשהוא אני מתרשם שחלק גדול מהנמנים על מעמד הביניים בשני העשירונים העליונים מתעבים את המתנחלים ואת החרדים.

        2/6/18 11:40:

      דודי חברי

      עוד מילדותי למדתי שבין שנאה לאהבה מפריד חוט דק מאוד (-:

      ובכולנו יש ים של רגשות בעוצמות שונות

      מצטרפת לתגובתה של החברה היקרה שלנו שרי ( sari10 )

      גם אני פניתי לגוגל ותחת המושג תיעוב כתוב שנאה, היבחלות

      אני חושבת שכמו שיש מושגים כמו : ענק, וגדול

      תיעוב זאת דרגה גבוהה יותר של שנאה

      אפשר לשנוא אדם ולתעב אותו על המעשים הניפשעים שהוא עושה

      הציור של ברטולו מנפרדי מקסים ! תודה שהבאת לנו

      * כוכב אהבה ושבת נהדרת

        2/6/18 11:38:
      תודה על ההזמנה לקרוא. בעיני שנאה זה שילוב שילוב של פחד וזעם. הרגש עשוי לגרום לפעילות התקפית מתוך רצון לנטרל איום ו/או לשחרר תחושת כעס תיעוב יותר דומה לרתיעה, הסתייגות וגועל, אבל הסיכון לפעילות אלימה פחות, שכן אין הרבה רוגז או פחד.. . זו עניות דעתי
        2/6/18 11:07:
      כשאנחנו מרגישים שנאה כלפי מישהו, בעיניי זו שנאה כלפי עצמנו, משהו מתוכנו משתקף באחר.יש איזה מנגנון פנימי שמעוות את המציאות.
      מעניין. תעוב בא אצלי עם סלידה ובחילה. משהו לא מוסרי . לא שונאת אף אחד. לצערי אדישה מול השחיתות. הלוואי והייתי מן הסוג העושה.
        1/6/18 14:28:

      שנאה = רגש שלילי של עוינות כלפי אדם, ארגון, מצב וכד'; איבה; תעוב.
      חשבתי שתיעוב זה שנאה. וכך מצאתי גם באינטרנט.
      אז מה ההבדל?
      זה רגש לא נעים, עוצמתי וההיפך לגמרי מלאהוב חיוך

        1/6/18 13:43:

      אני לא מזדהה ו/או שונאת ו/או מתעבת אף אדם בהגדרות שהבאת

      אני יכולה להזדהות ו/או לשנוא ו/או לתעב  וכן הלאה - התנהגות מסויימת, דעה מסויימת.
      גם המילה שנאה או תעוב לא מדוייקת - לכל היותר "לא סובלת" או "מרגיז" או "לא מבינה" וכיו"ב.

      ארכיון

      פרופיל

      ד. צמרת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין