כותרות TheMarker >
    ';

    אזוטריקה מיוונית esoterikos פנימי שבצנעה

    חלק מהכתיבה כאן אינו כדי לספק תשובות יעדו כדי למלא חלל/חסר. הכתיבה מושקעת כדי לתת לקורא חומר בסיס לאחוז בו, אולי כלים או משהו בכיוון "האחר". מדע ברובו מסיק מעולם החומר וכבודו במקומו מונח, כאן מדובר בנושאים מעולם העל חומר. דהיינו האנרגיות המובילות ואשר שם הכל מתחיל, משפיע וגורם לדברים לקרות..

    0

    הדמיון של האדם הינו יוצרו..

    19 תגובות   יום שבת, 2/6/18, 21:05

    בעבר כתבתי שתבנית האדם הינה מופת ליצירה יוצרת.

    האדם הוא הבנאי והיוצר של עצמו.

    פרופ' סטיבן הוקינג אמר בהרצאה פומבית, כאשר אדם לפני חמשת אלפים שנה ישב במערה וחשב. מהות חשיבתו, יצירתו לא נעלמה. היא הצטרפה אל סך כל חשיבות עברו, אל מצבורי תאי הזיכרון השונים שהצטברו בו בתודעתו ואשר אינם נעלמים.

    אלו הם השפעות מנחות, תסריט אישי, חלק מרישומי ההיסטוריה של היחיד ואשר מהן הוא נבנה, נהייה, ינהג וישרוד.

    משם, מין ההשפעות הוא כיחיד מגיב ועל פי טבעו, תבליניו וטעמו האישי ולכן אנו שונים.

     

    חשיבה של אדם היא היוצרת אותו ואת מה שהוא. אדם חי מתוך הרגלים מחזוריים. גם מדבר את עצמו עם עצמו. מייצר ומסדר את ענייניו ועד לפעם הבאה, בתקווה לעוד טוב או לעוד שיפור.

    בפועל ובמקביל וכל הזמן החשיבה החשמלית והאוטומציות הרבות הלא מודעות פועלות בנו, מייצרות וצוברות עוד ועוד מרבצי תאי זיכרון. כאלה המתחזקים את הקיימים, לפעמים גם עד לעייפה חונקת.

    כתוצאה מלחצים אנו ומין המרבצים האלה לפעמים "שולפים" וגם מהמותן (כמובן לא כולם)..

     

    תאי הזיכרון הן לחיוב והן לשלילה, הם חומרי גלם מצטברים. כוחם משפיע ויוצר בנו את המהות המניבה משמעות, את היותנו מי שאנו. כל יחיד בטעמו ובהתאם למצבוריו המשפיעים.

    חשיבה אינה נעלמת, גם כאשר שוכחים אותה עדיין רישומה מתקיים בנו ומחפש להשפיע. מין המרבצים הנ"ל אנו נבנים ונהיים למה שאנחנו ובטעמים שונים.

     

    בטבע אין בזבוז. מהותו של אדם נבנית מחומרי הגלם אשר הוא מייצר וצבר לעצמו בחשיבתו ובחיבורו. המוח "לפעמים" גם אוהב לעופף, לפעמים גם בחסר שליטה, לפעמים גם באובססיביות. לפעמים לעופף אל "מיקרים" ולעבד במוח נתוני סרטים, טייפים עם אסוציאציות ואמוציות מחזוריות חסרות ערך סגולי, עם בלבול אשר אינו ניתן לתיאור ולפעמים עד למצב הטרדה עצמית (כמובן לא כולם). במקביל כאשר יש סדר מסויים אז התוצאות הן בהתאם.

     

    "מיקרים" בדרך כלל לא באים אל אדם משום מקום, חוק טבע אומר יש סיבה ויש מסובב. כל אחד והסיר הבורא, הטוחן של מצבורי זיכרונו ועברו המייצרים לו גם מקרים או סטוצים נעימים או פחות נעימים. נכון שהוא היחיד שכח ולא יודע מהיכן זה בא לו, אבל הטבע מחזיר לו את המטבע שיצר ובהפוך על הפוך. אין סתם. לתת ההכרה שלנו יש חלק גדול בנ"ל.

     You become what you think about

    המילים גם אומרות אתה במחשבותיך או בהזיותיך, אתה הוא היוצר של עצמך. על פי המילים הללו אדם גם יכול להיות זה הגורם לעצמו דברים שליליים, כגון מחלות או צער שווא. גם מחלות לא באות משום מקום, האדם גורם אותם לעצמו.

     

    זה בסדר להגיד אוף למה אלוהים עשה לי את זה, אבל אלוהים לא נמצא כאן בבלגן, זה לא מעניינו. אלוהים יצר כלי מושלם והלך לענייניו. כלי אשר יכול לתחזק את עצמו ובכל זמן נתון גם יכול לרפא את עצמו. האפשרות קיימת והכל מתחיל בנתונים שאדם מחזיק ומעבד בראש הרגוע שלו או במוח הקופצני שלו.

    איני מושלם ואיני מטיף, רק אומר דעה. החיים יפים כמו סלסילת פיקניק קלועה, השאלה היא מה אנו שמים בסלסילה.

     

    לא צריך לגמור את כל המרק (החיים)

    כדי לדעת שמשהו לא בסדר

    מספיק כף אחת


    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/6/18 16:48:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-06-23 16:29:56

      דודי

      רעיון טובחיוך

       

      תודה, בכבוד לשפה העברית.

      דודי

      רעיון טובחיוך

        23/6/18 15:50:
      אתמול האזנתי לתוכניתו של יורם שפטל ב 103 האיש הוא גס רוח, לאומני שונא את כל מי שמזדהה עם השמאל. אני נהנה לשמוע אותו רק מסיבה אחת כפטפטן בלתי נלאה. מישהו מהמאזינים העלה שוב את נושא הזכייה של הזמרת שיצגה את ישראל. שפטל תקף את המדינות שזמריהן שרו בשפה האנגלית ואני מסכים עמו. לא ישראל זכתה בארוויזיון כי אם אנגליה ששפתה אנגלית. הזמרת הישראלית היתה צריכה לשיר בעברית. ומדוע אני מכביר מילים? כיוון שהן אתה והן כמה בלוגרים אחרים משתמשים במשפטים באנגלית. מנו ידידי אולי תחליף את הכותרת לעברית למשל "כיצד מתפתח הדימיון".

       

      גילה שלום, נעים לשמוע ממך,

      את כותבת: מחשבות ומילים הופך אותנו למה שאנחנו

      נכון, על החשיבות הזאת מורה הפוסט ועקב החשיבות הדגשתי בנתונים. אני זקן רבע עוף, אבל עדיין חושב כמו ילד, לכן גם כותב כמו ילד וכף לי. תודה לקוראים.

      את כותבת: יש לנו את אפשרות הבחירה. הדרך בה נבחר תשקף את חיינו.

      אמת ויציבים הם דברייך. אבל זה עדיין לא מספיק. למשל, אדם גם צריך ובמודע לדעת לבדוק את עצמו. האם הוא גם מתייחס באמת ומקרוב לעניין זכות הבחירה וגם בנושאים של חברה, סביבה, חיות וכו'?

      אבל כיום הכל תעשייה וזכות הבחירה עמוס בנצנצים תפאורה ואיפור של רחוב.

      כיום זכות הבחירה בהרבה מקומות זה גם סוג של גנגסטריזם, כוח, אגו וכל הזבל שמסביב.

      אי לכך אני גם מוסיף ואומר.

      זה שיש לנו זכות בחירה זה אחלה. השאלה המרכזית בנושא היא, מה אנחנו עושים (מה מחזיקים בראש) עם הזכות הזאת.

      מוח טוחן זה בסדר. השאלה היא מה הוא טוחן. זה כמו סקס וזה בסדר, אבל מה שעושה את הסקס זה מה שאדם מחזיק בראש.

       

        13/6/18 14:19:
      היקום מתהווה באופן אינסופי, גם ההשתנות שלנו אינסופית. מילים, מחשבות ורגש הם שלושה מרכיבים שיוצרים מציאות. הרגש מעצים מעצים מחשבות ומילים והופך אותנו למה שאנחנו. כועסים ושונאים או שמחים ואופטימיים. יש לנו את אפשרות הבחירה. הדרך בה נבחר תשקף את חיינו. התהליך שהתחיל בימי המערה הוא הידע הקדום שמעניק לנו כוחות, תבונה, אתגרים חדשים, ואת אופן ההתפתחות שלנו.

      .

      flora2001

      היי פלורה.

      "מסכימה גם עם הטענה שהמחשבה יוצרת את המציאות של בן אדם לרע (מחלות) ולטוב (אושר), כמובן שלא באופן אבסולוטי .מאמינה גם בהשפעת התת הכרה (הנבנה מתוך המחשבות) ,על פעולות של הבן אדם"

       

      יקרה שמח לשמוע את הסכמתך, כיף

      מה אני כבר יכול להוסיף חוץ מלאחל לך שתמיד תהיי כאן

      תודה על הביקור

      ביי לבנתיים

      .

      .

      ''

        היום 11:39:
       פוסט מעולה! 
      .
      שתי מילים המכילות את הכל
      נעים לי להשקיע ולקבל מילים מלטפות
      תודה

      .

        צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי. - אלברט אינשטיין

       .

      שלום לך, העתקתי את המשפט הנפלא של איינשטיין שקראתי אצלך בפוסט, מעניין.

       "מקריות היא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה בעילום שם" 

      לגבי המילה מקריות, הטבע לא עובד על מקריות ובטבע גם אין ריק הטבע עובד על פי חוקי טבע ובצמוד לסדר. כוחות אלו לא ידועים לנו, במקביל הכוחות הללו אינם מתגלים לנו מעצמם וגם במקביל יש לזה סיבה...................

      מקריות היא בלבול והטבע לא פועל על פי קודים של בלבול.

      גם לגבי התאריך שבפוסט 18/9 אני משער שאי שם במרחב האינטליגנטי המשפיע שמסביבנו יש גם סדר מסוים. או כמשל איזה מנגנון אינטליגנטי אשר "גם" מחבר דברים.

      איך? למה? אני לא יודע.

       

      במקום אחר כתבתי אין סתם, לכל דבר יש סיבה. המילה סתם הינה בלבול. המילה הינה המצאה אנושית עוקפת. בטבע אין סתם. בטבע לכל דבר יש סיבה מקור אשר ממנו הדבר נובע. סתם ומקריות זה דרכו של האדם לעופף. עבודת הטבע מושלמת כל עוד והאדם לא מפריע עם בולדוזרים, עוקר עצים בני מאה שנה. טובח חיות ומשחיט זנים והרשימה עוד ארוכה.

      תודה על התגובה

       

      השבוע קראתי פוסט הטוען שתינוק נוצר מריק, מכלום, מוואקום. רק חסר להגיד שהוא תוצאה של מקריות ונסגר הסיפור.


        7/6/18 11:39:
      פוסט מעולה!

      .

        ..

      יקירי, דעותיך מובנות לי בחלקן ואתה לא היחיד בדעות וזה גם בסדר מבחינתי. על פי דעת התלם, הרוב, מי שלא חושב בתלם המוכתב אז הוא מדבר שטויות. הרי זאת מוסכמה, משוואה חברתית האומרת גם, מי שאינו כמוני אולי הוא גם.........

      אז אתן לך ומהמותן דוגמה של הולך בתלם המוסכם וטועה, רקע של מוסכמה חברתית. למשל זקנים, כאלה שהם לבד, כאלה אשר החברים שלהם או כבר מתו או חולים או תקועים בבית (כבר לא נוהגים ברכב).

      הרוב, התלם וממרום צדקתו התנשאותו ויופיו האינטלקטואלי, חושב כמוך שבדידות של זקנים הינה בדידות של מוגבלים. זה נכון ויש כאלה והם רבים. אבל תעשה לרגע אתנחתה בקריאה ותחשוב מה דעתך שלך או הסכמתך בנדון?

       

      עכשיו ולתשומת לבך, יש גם קובץ אנשים מאוד קטן ומצומצם שחושב ומתנהג ובמודע הפוך ואחרת ממך ומדעת הרוב שהולך בתלם המוסכם.

      קובץ מצומצם זה אומר שהבדידות שלהם הינה ברכה,רווחה והצלה, דהיינו, בריחה ממוגבלות. אלו הם אנשים (אפילו והם מעטים) המשתדלים שלא למחזר את עצמם בפטפטת גריאטרית ולא להיות זקנים יו יו של פוליטיקה ועיבוד ומחזור נתוני זבל חברתי.

      מיחזור עצמי הוא דבר אובססיבי, תחרותי, ביקורתי ומתנצח, תרבות החומר, עגל הזהב. זה תלם של עצימת עיין ועיוורון ממוגבלויות עצמיות. כגון אין ספור הסרטים חסרי השליטה חסרי תכלית או תוחלת אשר רצים במחזוריות במוחו של רוב האדם. הנביעה הינה משעמום של שעות הפנאי וזה מפתה, מגרה, מפנק מלטף ומחמיא.

      דודי, יש אחרים בודדים אשר בשבילם הבדידות הינה בריחה מהמוגבל. זה חופש הפורץ, החופר והיוזם ומין המעמקים חשיבה אחרת המסתמכת על חשיבתם של גדולים מהם.

        4/6/18 20:39:

      *

      כתבת:
      "מיקרים" בדרך כלל לא באים אל אדם משום מקום

      ואני אומרת שכמו בפתגם הידוע:

      "המקרה הוא דרכו של האלוהים לשוטט על פני האדמה בעילום שם"

      או

      צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי. - אלברט אינשטיין


      והנה פוסט כאוב כל כך שכתבתי מזמן בדיוק על זה

      "מקריות" היא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה בעילום שם 


        4/6/18 19:05:

      פוסט מעניין, כתמיד 

      "בטבע אין בזבוז" נכון מאוד.
      זה לפי חוק שימור האנרגיה.
      מסכימה גם עם הטענה שהמחשבה,יוצרת
      את המציות של בן אדם לרע (מחלות) ולטוב(אושר),כמובן שלא באופן אבסולוטי .
      מאמינה גם בהשפעת התת הכרה (הנבנה מתוך המחשבות) ,על פעולות של הבן אדם.

      ממליצה על הספר :"כוחו של התת-מודע (1962) [תורגם לעברית ויצא בהוצאת אור עם, תש"ן]

      של  ג'וזף מרפי

       

       

       

      שלום שימי. בפריסה ראשונה, דבר והיפוכו.

      יש עולם של חומר למשל גוף האדם שעליו אני לא מדבר. 

      יש גם עולם של על חומר אשר עליו אני כן מדבר,

      כגון עולם האנרגיות ולמשל תאי זיכרון אשר גם הם אנרגיות.

      נכון. שאדם בטבע נבנה עד יום מותו ומין המהויות שהוא סופג, לאחר מותו נפסק התהליך. נכון וכפי שכתבת זאת מחשבה מעודדת, אבל.....

      בימנו ועקב עומס החיים "הקשה" גם אצל עשירים וגם אצל עניים, מתחיל התהליך להיחלש להתדרדר מתי שהוא כבר במרכז החיים. נוקשות מנטאלית מתגבשת, קיבעון המסתפק במחזור עצמו.

      האדם ממשיך לייצר (יעני) אך בפועל מחשבתו אינה מייצרת. מחשבתו כבר עייפה מהעומס, מעדיפה למחזר את עצמה ולהשתמש במה שנצבר עד כה וגם יש טונות מהם, ויש כסף, ויש ריגושים, אפשר לבנות על כל זה גם אגו אשר איתו כיום אי אפשר לשרוד.

       

      אבל יש גם בודדים שמוכנים להתמודד כנגד התוצר הסופי - עגל הזהב, גם לדחוק בו ולא להתקבע אליו ולהיות הוא (כי הוא נוח, מגרה, מלטף ומפנק וזה מה שהשוק כיום מציע).

       

       

       

      חיושק'ה תודה

      שמח שמצאת נקודה להאחז בה

      מילים מביאות שורות

        3/6/18 22:24:
      אני מאמין בחוק המספרים הגדולים רק שלושה בני אדם מתוך אלף מוחם פועל עפ"י התיזה שלך. כל היתר אינם מעוניינים להגיע לספיירה שממנה ניתן להזיז דברים בכח המח. בינינו הם צודקים. נראה לי שכל הסופר אינטליגנטים שפכו לאגרים מרוב מאמץ שכלי.

       

       

      תודה על הביקור ועל העניין שבחומר

      מחמיא לי

        3/6/18 20:37:
      אז האדם הוא בסה"כ בבנייה כל הזמן, זו מחשבה מאד מעודדת...
        3/6/18 14:40:

      עמנואל חברי

      תודה ששיתפת אותנו, והרשומה מעוררת למחשבה

      אני מסכימה עם 2 המשפטים האחרונים שלך

      * כוכב אהבה ושבוע טוב

        3/6/18 12:25:

      נהניתי לקרוא אותך.
      מעניין ובהחלט מעורר למחשבה.