כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    אל תיקח אותי (או: הלא מובן מאליו)

    4 תגובות   יום ראשון, 3/6/18, 16:02

    "תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור."

     

    [-] מתוך חוק השידור הציבורי הישראלי (תשע"ד-2014)

    פרק ב', סעיף 7ג': הקמת תאגיד השידור הישראלי ותפקידיו

    [ לצפייה ]

    =====================


    טוב, בואו נעשה את זה קצר. בואו נעשה קולע. עד כמה שאפשר. כדי שהכל יהיה ברור ומובן. ומובהר. אז ככה, לפני כשבועיים יצא הסינגל החדש של פיטר רוט יחד עם מזי כהן, "אל תיקח אותי". ידעתם? ראיתם? שמעתם!?! יצאה הודעה לעיתונות, היה פרסום רחב ברשת, ולתומי חשבתי שהרדיו יחבק את השיר ויחטוף אותו אליו כמוצא שלל רב. ... בכל זאת מדובר בשני יוצרים פוריים ומוערכים, שני אייקונים, לא פחות, ובחיבור בין-דורי לא צפוי, ואף מפתיע. לפחות אותי. 

     

    האחת - מזי כהן, זמרת נפלאה, בעלת הקול האדיר, שהוציאה במהלך הקריירה הארוכה שלה שני אלבומי מופת, חברת ההרכבים גזוז ופרמיירה, ושותפה לאינספור יצירות והפקות מגוונות, ביניהם אופרת הרוק "מאמי". והשני, הצעיר יותר - פיטר רוט, נגן גיטרה מבוקש, מפיק וחבר להקת מוניקה סקס ו.. האמת, זמר לא רע בכלל, שהוציא שני אלבומים סולו נפלאים, וגם חולק קרדיט יחד עם אריק איינשטיין באלבומם המשותף "רגעים" (2006).

     

    והנה, ומבלי להתייחס לתחנות הרדיו האזוריות, גל"צ, גלגל"צ, ותחנות הרדיו האינטרנטיות ושירותי הסטרימינג השונים, מה רבה הייתה הפתעתי ו"תדהמתי" שהשיר לא נבחר ב"בחירת העורכים" של תחנת כאן 88 (תאריך: 22.05), ולא שודר כלל בתחנה (או שכן, אבל לא ששמעתי במהלך שעות היום - שעות "פריים טיים"). שבוע לאחר מכן השיר כלל לא עלה לדיון וכבר לא מופיע ברשימת "בחירת העורכים" של התחנה (ת': 29.05). בתחנת כאן גימל, יש לציין, השיר נבחר כבר משיצא לשידור בשעות הערב ("פלייליסט ערב") והשבוע, כפי שראיתי בפרסומים, משודר גם בשידורי היום.


    ''

    רשימת השירים שעלו לדיון לבחירת העורכים. תאריכים, מימין לשמאל: 22.05/ 29.05 

     

    טוב, אז מה לעשות... מה לעשות? אני הרי לא מהתעשייה, לא קשור ליח"צ, לא מכיר באופן אישי את פיטר רוט או את מזי כהן, וגם לא את שאר השותפים ליצירת השיר כמו דן תורן. מה לעשות?? עושים. חשבתי וחשבתי והחלטתי לעשות מעשה ולשלוח לנציבת קבילות הציבור של תאגיד השידור הישראלי תלונה. או: Case Study.


    בתלונה, אותה הפניתי גם לנציבה וגם למועצת תאגיד השידור, קבלתי על כך שהשיר לא מושמע וביקשתי גם לדעת מדוע, וכן לדעת מהם הקריטריונים לבחירת שירים חדשים ומי מהעורכים השתתף בדיון. בנוסף, שאלתי מדוע ישנה רק ישיבה שבועית אחת. הרי בכל יום נתון יוצאים בארץ ובעולם אינסוף שירים חדשים, אז מדוע לא לקיים ישיבה יומית. האם זה משיקולי חוסר זמן או כוח אדם?
    בתשובות שקיבלתי, הן מאביעד רוזנבאום, עורך המוזיקה הראשי, והן מגיל עומר, יו"ר מועצת התאגיד, לא הייתה התייחסות עניינית לתלונתי והתשובות הלקוניות שקיבלתי לא סיפקו אותי. כתבתי להם שוב, אבל, כפי שציפיתי, לא נעניתי בחזרה.


    מה אגיד ומה אומר - עצוב. ועלוב. וציני. גוף "תקשורת"... נו, באמת (אפילו לא ברמה הבסיסית). משקף את פני הדברים ואת הדרך בה הם פועלים בתאגיד השידור הישראלי הציבורי אותו אנחנו, האזרחים, מממנים - בחוסר שקיפות, בחוסר כבוד ובחוסר רגישות מינימלית. הן כלפי קהל המאזינים שלהם והן כלפי קהילת היוצרים והמוזיקאים. ותיקים וצעירים כאחד.


    אם אני כמאזין מתבאס על זה שהשיר שאני אוהב לא מושמע, אני אפילו לא רוצה לחשוב מה זה עושה לאמן, יוצר, זמר, שמשקיע את כל כולו בתוך היצירה. בתוך יצירה אדירה שלבסוף אין לה הד. ואין לה קול.


    אני גם לא רוצה לחשוב כמה שירים וכמה אמנים נפלאים היינו מפספסים אם שיטת הפלייליסט - "שיטת העבודה", כך הם קוראים לזה היום, בתאגיד השידור - הייתה קיימת בעשורים קודמים ובשנים עברו. איך היינו שומעים על (ואתהנשמות הטהורות, על כיף התקווה הטובה, על שוקי ודורית, על מאיר אריאל, על ששת, על אבי מטוס, על עופר אקרלינג, על מאיר בנאי, על נתנאלה, על דורי בן זאב, על להקה מקומית ועל עוד ועוד ועוד רבים אחרים (לחץ על שם האמן להאזנה).  

     

    לסיכום, כשירות לציבור, מוזמנים לקרוא את התכתובות בקובץ המצורף ולשפוט בעצמכם. וכמובן, מוזמנים להאזין לשיר החדש של פיטר רוט ומזי כהן, "אל תיקח אותי", ולש-ת-ף. אולי מישהו יתעורר, יִתְעַשֵּׁת ויבין ששום דבר בחיים, שום דבר, אינו מובן מאליו! and that's Not the way it is.


    ''

    מכתב התלונה שנשלח לנציבה ותשובתם של גיל עומר ואביעד רוזנבאום - תאגיד השידור

    ===================

     

    ''

    "אל תיקח אותי כמובן מאליו, אל תיקח אותי/ אל תבטיח לי שהחורף עבר, אל תבטיח לי.."

    פיטר רוט ומזי כהן - אל תיקח אותי (מילים: פיטר רוט ודן תורן, לחן: פיטר רוט)

     

     

    ''

    ידיעה לעיתונות: 
    http://www.linktone.co.il/linktone/99998042

     

    [*]עריכה: 04.06.2018

     

    לסיבוב נוסף:

    קובלנץ לא שומר על הדמוקרטיה, אלא על שליטתו בתאגיד (אלי ציפורי, הארץ) 

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001237890

    ללב שלי אין בית (או: "ותודה ששכחתם")

    http://cafe.themarker.com/post/3429966

     

    * ** * ** **

    ** ** * ** **

    י.פ. כל הזכויות שמורות 2018 © יוסי.פיקרק.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/6/18 00:49:

      צטט: mr.unicorn 2018-06-04 18:31:57

      שיר נפלא! טוב שיש ספוטיפיי ששם גיליתי אותו. מודה שעזבתי את 88 כבר פשוט לא מתחבר להפיכת התחנה לתואמת גלגלצ..

       

       

      mr.unicorn, תודה. נכון יש את ספוטיפיי ואת שאר שירותי הסטרימינג אבל זה לא אותו דבר כמו לשמוע את זה לייב דרך ר-ד-י-ו. אתה כמו עוד רבים שחושבים שתחנת 88 הפכה לתואמת גלגל"צ. נקווה שדברים ישתנו. מוזמן לעקוב אחרי דפי הפייסבוק: משמר 88 free88fm I  

        4/6/18 18:31:
      שיר נפלא! טוב שיש ספוטיפיי ששם גיליתי אותו. מודה שעזבתי את 88 כבר פשוט לא מתחבר להפיכת התחנה לתואמת גלגלצ..
        4/6/18 10:26:

      צטט: משה צ'יטיאת 2018-06-04 01:25:56

      נכון ויפה כתבת לגבי מזי כהן וקולה המיוחד, אבל חוקי הרדיו השתנו. נדמה שהתכנים מוגשים לפי סטנדרטים חדשים, פחות מתחשבים ביוצרים ויותר ביצירה. הצליל המושמע בתדירות גבוהה היום לצערי בעל אופי שונה מהפקות מהסוג הזה. לגבי השיר, כמבקר מוזיקה אני יכול להגיד לך שיש בו את הקסם של פעם, השיר מונוטוני ודורך במקום ובזה אני מבין את ועדות השיפוט. לעומת זאת כן ראוי לתת במה לאמנים מהעבר ולהיות פחות מקובעים למוזיקה הפופולרית של ימינו. אין לי ספק שאם מזי כהן תפנה לכיוון מלודי מרגש ומעט צעיר יותר גם היא תתברג בין הסטטיקים, עומר אדם ומלכת השושנים. תקופה זו מילת מפתח, כל תקופה במוזיקה חולפת ומחליפה אותה תקופה חדשה, אני מקווה מאוד שהתקופה הנוכחית לקראת סיומה ומצפות לנו איכויות חדשות ומעניינות ושנוכל להדליק שוב את מקלט הרדיו.

       

       

      משה צ'יטיאת, "נדמה שהתכנים מוגשים לפי סטנדרטים חדשים, פחות מתחשבים ביוצרים ויותר ביצירה". כ"כ צודק. ונכון. לא יכולתי לצפות לתגובה יותר מנומקת ומפורטת מזו. תודה

        4/6/18 01:25:
      נכון ויפה כתבת לגבי מזי כהן וקולה המיוחד, אבל חוקי הרדיו השתנו. נדמה שהתכנים מוגשים לפי סטנדרטים חדשים, פחות מתחשבים ביוצרים ויותר ביצירה. הצליל המושמע בתדירות גבוהה היום לצערי בעל אופי שונה מהפקות מהסוג הזה. לגבי השיר, כמבקר מוזיקה אני יכול להגיד לך שיש בו את הקסם של פעם, השיר מונוטוני ודורך במקום ובזה אני מבין את ועדות השיפוט. לעומת זאת כן ראוי לתת במה לאמנים מהעבר ולהיות פחות מקובעים למוזיקה הפופולרית של ימינו. אין לי ספק שאם מזי כהן תפנה לכיוון מלודי מרגש ומעט צעיר יותר גם היא תתברג בין הסטטיקים, עומר אדם ומלכת השושנים. תקופה זו מילת מפתח, כל תקופה במוזיקה חולפת ומחליפה אותה תקופה חדשה, אני מקווה מאוד שהתקופה הנוכחית לקראת סיומה ומצפות לנו איכויות חדשות ומעניינות ושנוכל להדליק שוב את מקלט הרדיו.

      פרופיל

      חלום קטן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון