כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    0

    סמינריון מס' 2 - שירה אמריקאית מודרנית

    6 תגובות   יום שלישי, 5/6/18, 09:32

      הפעם הבאתי לדיון שני שירים, הראשון החיים אינם מפחידים אותי  מאת מאיה אנג'לו עליו המליצה לי באבא יאגה. ממליץ לקרוא את הסיפור מאחרי השיר - כאן

     

    Life Doesn't Frighten Me - Poem by Maya Angelou

    Shadows on the wall
    Noises down the hall
    Life doesn't frighten me at all

    Bad dogs barking loud
    Big ghosts in a cloud
    Life doesn't frighten me at all

    Mean old Mother Goose
    Lions on the loose
    They don't frighten me at all

    Dragons breathing flame
    On my counterpane
    That doesn't frighten me at all.

    I go boo
    Make them shoo
    I make fun
    Way they run
    I won't cry
    So they fly
    I just smile
    They go wild

    Life doesn't frighten me at all.

    Tough guys fight
    All alone at night
    Life doesn't frighten me at all.

    Panthers in the park
    Strangers in the dark
    No, they don't frighten me at all.

    That new classroom where
    Boys all pull my hair
    (Kissy little girls
    With their hair in curls)
    They don't frighten me at all.

    Don't show me frogs and snakes
    And listen for my scream,
    If I'm afraid at all
    It's only in my dreams.

    I've got a magic charm
    That I keep up my sleeve
    I can walk the ocean floor
    And never have to breathe.

    Life doesn't frighten me at all
    Not at all
    Not at all.

    Life doesn't frighten me at all.

    נו אז מה אתם אומרים לאחר קריאת השיר, מי כעת מסוגל להפחיד אתכם.

     

    כעת נעבור לצ'רלס בוקובסקי, הפעם בחרתי בשיר 2 זבובים וזאת למה? מפני שהלוואי שכל אויבינו היו דומים לזבובים (הזבוב הים תיכוני).

    בילדותי, חלונות הבית היו פתוחים לרווחה ואורחים לא קרואים היו עפים פנימה ע"מ לחפש מחסה מהחום הישראלי. אבי היה נוטל אז את הפליטופקה (מרסס די.די.טי) ומרסס את החדר ומסלק את הזבובים. בגל השני הוא היה מטפל עם הצ'פאצ'קה (מחבט זבובים).

    ''       '' מקור

    * ממליץ על אתר עונג שבת (אין קשר לדת) - קישור

     

       במחנות צה"ל, מתרכזים מיליוני זבובים שכמאמר האימרה "תאכלו חרא - מיליוני זבובים אינם טועים"

    ''

       מיום הגיוס, חיילי השדה סובלים מזמזום הזבובים ביום ומהיתושים בלילה. אחד החיילים אצלנו, היה צייד זבובים מדופלם, פעם ספרנו מעל 40 זבובים שנפלו חלל בין כפות ידיו. עד מהרה הזבובים החצופים למדו שלא להתעסק עם חיילי הפלוגה שלנו.

     

       נו סופסוף הגענו לבוקובסקי שלדעתי לפי שתאר בעצמו, דירתו היתה המקום המועדף על זבובי השכונה.

    המורה שלי לספרות לימדה אותנו כלל הגורס שכותבים המשתמשים בספרות במקום מילים הינם בעלי נטייה ריאלית והם יהיו מדענים, מהנדסים וזבנים. מעניין שבוקובסקי משתמש בהרבה מסיפוריו ושיריו בספרות.

     

    2 Flies - Poem by Charles Bukowski

    The flies are angry bits of life;
    why are they so angry?
    it seems they want more,
    it seems almost as if they
    are angry
    that they are flies;
    it is not my fault;
    I sit in the room
    with them
    and they taunt me
    with their agony;
    it is as if they were
    loose chunks of soul
    left out of somewhere;
    I try to read a paper
    but they will not let me
    be;
    one seems to go in half-circles
    high along the wall,
    throwing a miserable sound
    upon my head;
    the other one, the smaller one
    stays near and teases my hand,
    saying nothing,
    rising, dropping
    crawling near;
    what god puts these
    lost things upon me?
    other men suffer dictates of
    empire, tragic love…
    I suffer
    insects…
    I wave at the little one
    which only seems to revive
    his impulse to challenge:
    he circles swifter,
    nearer, even making
    a fly-sound,
    and one above
    catching a sense of the new
    whirling, he too, in excitement,
    speeds his flight,
    drops down suddenly
    in a cuff of noise
    and they join
    in circling my hand,
    strumming the base
    of the lampshade
    until some man-thing
    in me
    will take no more
    unholiness
    and I strike
    with the rolled-up-paper -
    missing! -
    striking,
    striking,
    they break in discord,
    some message lost between them,
    and I get the big one
    first, and he kicks on his back
    flicking his legs
    like an angry whore,
    and I come down again
    with my paper club
    and he is a smear
    of fly-ugliness;
    the little one circles high
    now, quiet and swift,
    almost invisible;
    he does not come near
    my hand again;
    he is tamed and
    inaccessible; I leave
    him be, he leaves me
    be;
    the paper, of course,
    is ruined;
    something has happened,
    something has soiled my
    day,
    sometimes it does not
    take man
    or a woman,
    only something alive;
    I sit and watch
    the small one;
    we are woven together
    in the air
    and the living;
    it is late
    for both of us.

     

    סמינריון מס' 1 - שירה אמריקאית מודרנית קישור

    הפוסט הקודם - מה ההבדל בין שנאה לתעוב

     

    ** ביום שישי בוחן פתע על השירים בשני הסמינריונים. מותר להשתמש בספרים, סלולרי/טאבלט/מחשב נייד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/6/18 22:36:

      צטט: באבא יאגה 2018-06-06 19:10:20

      תודה רבה , דודיק. השיר הראשון של מאיה אנג'לו הוא לכאורה שיר ילדים, אבל לא כך הוא. הדוברת בשיר מנסה על ידי מעין משפט כישוף חוזר, "החיים לא מפחידים אותי" להרחיק מעצמה את מה שמפחיד אותה. אבל עצם העלאת הדברים אומרת, שהדוברת כן מפחדת מהם, אחרת, למה להעלותם. זוהי מעין מגיה של השבעה, של חזרה על כך שהיא איננה מפחדת והחיים אינם מפחידים אותה. יחד עם זאת היא מודעת לעובדה שמי שמפחיד אותה, זו היא עצמה, נפשה, חלומותיה. הסיוט שלה הוא שמפחיד אותה, ואם נזכור לרגע שהיא כתבה את השיר על רקע ציוריו המסויטים של של מישל בסקיה , הניתוח שלי תקף שבעתיים.
      קראתי את הפוסט שלך ונדהמתי מהציורים של בסקיה, אך מי אני שאבקר אמן בעל שם.
      השיר של בוקוסקי ארוך מעט לטעמי, יש בו משהו מלאה, אבל האורך הזה הוא ביטוי למאבק המלאה, שמפר את חיי הרגע של הדובר.במקרה זה את קריאת העיתון. הזבובים מציקים לו, והוא בתורו, מציק לנו. השיר הוא נסיון לחסל את שני הזבובים הטורדניים, זבוב אחד הוא אמנם מחסל אבל חיסולו מרפט את העיתון שהוא קורא, כך שמות הזבוב שמותיר כתם על נייר העיתון, מותיר גם כתם בנפשו של הדובר. חיסול חיים אחרים, ולו של זבוב, מכתימים אותנו. כך שהשיר כולו מסתיים בויתור על המאבק, הדובר מוותר על חיסול הזבוב הנוסף, מניח לו לחיות לצידו, משלים עם קיומו. השיר הוא מעין משל על קרב עם המציק ועל תהליך של השלמה עם המציק, חיים לצידו.
      מדברייך אני למד שבוקובסקי כאן הינו ישיר בניגוד לשיר התפוח אותו ניתן לראות באמצעות פריזמה של כמה צבעים.

      ראשית תודה על תגובתך המעמיקה והערותייך לגופו של ענין. יתכן ואוהבי שירה יהנו מכל שיר משיריו. כמובן שלא היה בכוונתי לכתוב עבודת דוקטורט על יצירותיו של בוקובסקי. פשוט בחרתי בשני השירים הללו רק בשל הקשר האסוציטיבי עם נושא השירים. יתכן ואם אתאמץ אוכל להצמיד לכל אחד משיריו איזו אנקדוטה.
        6/6/18 19:10:
      תודה רבה , דודיק. השיר הראשון של מאיה אנג'לו הוא לכאורה שיר ילדים, אבל לא כך הוא. הדוברת בשיר מנסה על ידי מעין משפט כישוף חוזר, "החיים לא מפחידים אותי" להרחיק מעצמה את מה שמפחיד אותה. אבל עצם העלאת הדברים אומרת, שהדוברת כן מפחדת מהם, אחרת, למה להעלותם. זוהי מעין מגיה של השבעה, של חזרה על כך שהיא איננה מפחדת והחיים אינם מפחידים אותה. יחד עם זאת היא מודעת לעובדה שמי שמפחיד אותה, זו היא עצמה, נפשה, חלומותיה. הסיוט שלה הוא שמפחיד אותה, ואם נזכור לרגע שהיא כתבה את השיר על רקע ציוריו המסויטים של של מישל בסקיה , הניתוח שלי תקף שבעתיים. השיר של בוקוסקי ארוך מעט לטעמי, יש בו משהו מלאה, אבל האורך הזה הוא ביטוי למאבק המלאה, שמפר את חיי הרגע של הדובר.במקרה זה את קריאת העיתון. הזבובים מציקים לו, והוא בתורו, מציק לנו. השיר הוא נסיון לחסל את שני הזבובים הטורדניים, זבוב אחד הוא אמנם מחסל אבל חיסולו מרפט את העיתון שהוא קורא, כך שמות הזבוב שמותיר כתם על נייר העיתון, מותיר גם כתם בנפשו של הדובר. חיסול חיים אחרים, ולו של זבוב, מכתימים אותנו. כך שהשיר כולו מסתיים בויתור על המאבק, הדובר מוותר על חיסול הזבוב הנוסף, מניח לו לחיות לצידו, משלים עם קיומו. השיר הוא מעין משל על קרב עם המציק ועל תהליך של השלמה עם המציק, חיים לצידו.
        6/6/18 07:57:

      צטט: תכשיט 2018-06-05 18:39:59

      LIKE.... אמצע שבוע טוב...

       

      תודה, יהיה לכם מספיק זמן להתכונן לבוחן.

        6/6/18 07:56:

      צטט: sari10 2018-06-05 11:20:08

      תודה שאתה מביא דברים נחמדים, משעשעים, וכאלו שמעניינים.
      יום שלישי פעמיים כי טוב חיוךחיוך

       

      תודה על המחמאות.

        5/6/18 18:39:
      LIKE.... אמצע שבוע טוב...
        5/6/18 11:20:

      תודה שאתה מביא דברים נחמדים, משעשעים, וכאלו שמעניינים.
      יום שלישי פעמיים כי טוב חיוךחיוך

      ארכיון

      פרופיל