כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    תקווה

    17 תגובות   יום שישי , 15/6/18, 14:01

    הפרעת זהות דיסצויאטיבית. אבחנה שבה אובחנתי. הסימפטומים של הפרעה מסוג זה מובילים לקיומם של שניים שלושה זהויות ששולטות בחיים שלי. כאשר הן חוטפות, כדברי הפסיכיאטר, את חדר הפיקוד במוח, הן שולטות על כל מה שקורה לי. הם באים כקולות המלווים בתחושות. קול אחד הוא מאיים ומצווה קול שני מרגיע ותומך. בניפרד , הם שנייהם מדברים איתי. הקול הקשה גרם לי לא פעם לפעול בעולם לפעמים בצורה שסיכנה את החיים שלי. לפעמים משכנע שקיימת ישות נוספת, אדם נוסף בחצר ושולח אותי לחפש את אותו אדם. להפרעה הזו יש יכולת לגרום לי להאמין שישנו אדם שאיתו אני מדברת גם כשאדם הזה לא נימצא. יש לה יכולת להפעיל אותי בעולם החיצוני/האמיתי בלי שאני שעכשיו כותבת, יכולה לשלוט בנעשה. הזהות האמיתית נמחקת או משתתקת לייתר דיוק והאישיות האחרת תופסת את מקומה ומתנהלת  ומנהלת את החים במקומה/י.

    למה אני כותבת?

    ההפרעה מאוד מקשה על ניהול אורח חיים תקין. אני מקווה שדרך הכתיבה אוכל להביא למודעות הציבור את דבר קיומה של התופעה רבת הנזקים הזו. תופעה הדורשת לימוד ומחקר רציני המשלב בין תחום המחקר הרפואי לתחום המחקר של  מדעי המוח. המענה ההולם - איבחון מהיר ומדויק, טיפול תרופתי, קוגנטיבי, אישיותי שמאפשר מרפא אמיתי . הכתיבה היא סוג של קול קורא שלוואי וימצא אוזניים קשובות וראש פתוח לעבודה, למחקר, ללמידה, 

    הסיבה השניה - תקווה שחשיפת הדברים, עצם החשיפה וההוצאה לאור - תעזור למציאת מרפא.

     

    תודה לקוראים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/7/18 23:25:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-06-25 23:05:07

      מעריכה את תגובתך. אכן תהליך של ריפוי הוא תהליך ארוך מאוד הדורש בשלבים מסויימים הרבה מאוד אומץ. חשיפה לאור על מנת להבריא.
        16/7/18 23:23:

      צטט: אהובהקליין 2018-06-26 07:57:49

      אנשים כמוך אהובה יקרה, הופכים את המשימה להפוך חושך לאור - לאפשרית!

      תודה.

        26/6/18 07:57:

       יעל היקרה.

      חיוך

       אני מאחלת לך:

       שתצאי מאפלה לאורה במהרה.

       בברכה

       ובשורות טובות.


       אהובה

      חזקי ואמצי!
        24/6/18 13:38:

      צטט: יעל.. 2018-06-21 21:21:42

      צטט: bonbonyetta 2018-06-21 20:43:12

      למות או לכבוש את ההר ... במובן מסויים.

      תודה בונבוניטה. מעריכה מאוד!*

      -------------------- 

      לא סתם אמרתי, ברצינות. לעולם אינני כותבת או אומרת דברים סתם.

      אני מאמינה בזה בכל לבי. זו אחת הדרכים להתמודדות, ולמדתי בחיים האלה,

      שלכל אחד יש "המפלצות" שלו, אין אחד שחסר אותן לחתולין, אך אין הרבה

      ששופכים אותן את כולן החוצה קבל עם ועדה בגלוי לב אמיץ כזה.

      מאמינה שזו תחילת דרך לריפוי, לחשוף, לגלות, ולא להחביא מתחת לשטיח.

       

      ''

        21/6/18 21:21:

      צטט: bonbonyetta 2018-06-21 20:43:12

      למות או לכבוש את ההר ... במובן מסויים.

      תודה בונבוניטה. מעריכה מאוד!*

       

       

        21/6/18 20:43:

      *

       

      כל הכבוד לאומץ, לחשיפה, להתמודדות.

        20/6/18 19:02:

      צטט: יעל.. 2018-06-20 19:00:46

      תודה רבה אסתי, כמה חשובות המילים שכתבת. אכן אחת המטרות העיקריות שלי בכתיבה היא ההנגשה, להפוך את הדמון, למשהו שאפשר לשוחח איתו לעבוד איתו, להוריד אותו מההרי הפחד אל המציאות גם עבורי וגם עבור אנשי המקצוע, פשוט על מנת לאפשר עבודה, הבנה, ולעסוק בעיקר - מציאת מרפא. לשחרר את הנידונים למאסר עולם - לחופשי!. תודה שכתבת!

        20/6/18 19:01:

      צטט: עמנב 2018-06-20 09:23:56

      תודה לך עמוס! אכן מסע ארוך שאני צועדת בו כבר שנים ארוכות, מסע אל החופש. תודה!

        20/6/18 09:23:
      אני מצטרף לדבריה של אסתי, קודמתי, ומאחל לך רפואה שלמה. המשיכי לכתוב, גם כשתחלימי. כל טוב, עמוס.
        18/6/18 11:04:

      היי יעל,
      תודה על השיתוף הכנה והחשוף. 
      אכן שילחת לחמך אל המים והלוואי שיגיע למקומות הנכונים ולאנשים שיוכלו לסייע מבחינה מקצועית/ מחקרית בהתמודדות המורכבת הזאת.
      החשיבות הגדולה של השיתוף, היא גם בהנגשה של אנשים אל הקושי, אל עצם קיומו וההתמודדות המורכבת אתו. 
      כשאת מתארת את החוויה האישית בהתמודדות הזאת, זה עולה על כל תיאור מדעי/ מקצועי/ יבש של הבעיה. 
      את מאפשרת לגעת, לחוש ולהבין את הקושי, הפחד והאומץ הנדרש ביום יום, בכל רגע.
      כתבי, כתבי. זה מרפא, זה משקף, זה משחרר, זה מאפשר גם סוג של שליטה על מה שמתרחש בראש.

      שולחת לך אופטימיות וכוח. 

        17/6/18 08:40:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-06-16 22:28:02

      תודה מכול לב. כן גדול כוחה של הכתיבה. בייחוד הכתיבה שהיא צינור להעברת אינפורמציה שיש בה, כך אני מאמינה, את הפוטנציל להיטב ולקדם את הפרט והכלל. תודה!!

        17/6/18 08:38:

      צטט: יעל.. 2018-06-17 08:37:37

      צטט: א ח א ב 2018-06-16 22:15:19

      תודה ! יש בכתיבה אכן אפקט של תרפיה. וגם להביא לידיעת הציבור את הצורך שביציאה מהקופסא הן של המטופלים והן של המטפלים בעיני הוא אלמנט - חשוב ומרכזי.

      קראתי ומאחל לך המון בריאות

      לכתוב זה דבר טוב וגם יפה

      בהצלחה

        16/6/18 22:15:
      לכתוב זה טוב..!!
        15/6/18 14:19:

      צטט: sari10 2018-06-15 14:14:12

      למען האמת, בלתי ניסבל. כיום אני בטיפול תרופתי שמאפשר לי לשלוט יותר עת התופעה המפחידה וההרסנית הזאת. אבל לקח המון זמן, זמן יקר מאוד שנעלם ולא יחזור, כדי לאבחן ולמצוא את הטיפול הנכון. כותבת בתיקווה לעזור לאחרים בכך שזמן האיבחון יתקצר והם יוכלו לחיות חיים טובים יותר - מכול הבחינות. תודה על התגובה!

        15/6/18 14:14:

      תודה שהבאת כזו חשיפה.
      אני מתארת לעצמי שלא קל לחיות במציאות כזו.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      יעל..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין