כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    השנואים 1

    15 תגובות   יום שישי , 22/6/18, 10:01

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

     

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולין, מירב פיקרסקי

     

     

    אף אחד לא אוהב וגם לא מרגיש בנוח שעושים עליו דברי סיכום.

    לכל סיכום יש סוף ואם הסיכום רחב ויסודי אז זה מריח מזה, שזה מתרחש כשמורידים אותך בארון אל תוך האדמה ומכסים ואומרים "קדיש" ו"אל מלא רחמים" .

    אחר כך יש הספדים שבהם לא שוכחים להגיד שהיית גאון ובן אדם טוב וגם מוצלח וגם מאוד חשוב ושלא יהיה לך מחליף ואוי ואבוי. 

    מה שכן שוכחים, ובכוונה, זה לספר עד כמה היית די מגעיל, לא ישר ושהיו לך המון שונאים שחשבו שאתה סתם חתיכת דרעק ושאתה גם שנאת אותם בחזרה.

    יש אפילו גם כאלה שהגיעו ללוויה רק בשביל לוודא שסוף סוף אתה נקבר לתמיד ושהם בוודאות לא מתאבלים עליך מי יודע מה.

    פתאום אתה חושב שדווקא את מחשבותיהם הנסתרות ראוי לתחוב לתוך הזיכרונות האלה, מה שיעזור לשכנע את מי שמקשיב להספדים.  

    ''

    נדמה לך שהזכרת כמה שנואים ושנואות שהיו לך ושחלקם עוד לא הסתלקו לך מהחיים. זאת לא כל הרשימה ובא לך לספור ולמנות כמה שיותר וגם לפרט מדוע ובשביל מה, אתה מכניס אותם לרשימה ברוב הדר וכבוד.

    העיסוק הזה עשוי להפיג את השעמום בזמן כל הלוויה ולמשמע ההספדים הרגילים והמצחיקים שחוזרים על עצמם ואין מה לעשות. 

     

    רשימת השנואים החלה בפוסט הקודם על הכלב  "גיבור".

    היא משתרעת על שמונים וחמש וחצי שנים. ייתכן ועוד תתעדכן.

    מפאת אורכה נביא אותה בהמשכים. 

     

    1. סָקֶר מבית העם בתל אביב.

    החיים שלך הגיעו לבית העם שהיה פעם נכס תרבותי בעידן תל אביב הקטנה.

    אתה הגעת אליו כשהוא מוזנח וכמעט חרב ומשמש כבית קולנוע זול לסרטים זולים. יחד עם כל ילדי ת"א של אז, ראיתם בשקיקה את כל סרטי "פלאש גורדון", "טרזן","הסכנה הצהובה", ועוד כאלה מכל טוב.

    ושלא לקפח את ה"אות זורו" (טיירון פאוור) וגם את בוק - ג'ונס.  

    ההליכה לבית העם היתה כרוכה בעוד אתגר חשוב: להצליח להתפלח בלי לשלם.

    היו כמה שיטות - גם לקפוץ מעל החומה, וגם לחכות בכניסה עד שיכנס מישהו מבוגר ולהידבק אליו כאילו שאתם הילד שלו שנכנס על הכרטיס שלו. 

    היה שם מנוול היסטורי שקראו לו "סקר".  הוא היה הסדרן המיתולוגי של בית העם.

    אצלו אף ילד לא התפלח. ואם כן היה מישהו, אז סקר היה נכנס לאולם והיה מזהה את הפושע וגורר אותו החוצה בבושה וחרפה, וגם בעיטה בתחת.

    את האיש הזה שנאו כל ילדי ת"א שנאה גדולה. 

    גם אותך הוא תפס כמה פעמים וזרק אותך ואת אחיך לרחוב.

    כשהיית קצת יותר מבוגר זכית לראות בבית העם את יהודה שרת מנצח על מקהלה גדולה, איזו הצגה של שולמית בת-דורי וגם את יגאל אלון נואם על פירוק הפלמ"ח. את כל אלה בלי "סקר המיתולוגי" כי הכניסה הייתה חופשית.

    ''

     

    2.  הבן של האדון בזנר.

     אתה מצטט משהו מזיכרונותיך:

     "...... מעל ראובן גרה בתחילה משפחת שֵיינְפֶרְבֶּר ובתם נדיבה, ילדה נחמדה וקצת פוזלת. הם עקרו תיכף להגיעך לרחוב גורדון ובמקומם נכנסה להתגורר משפחת בֶּזְנֵר, שהיו בעל הבית של כל הבניין. 

    גם האדון בזנר וגם הבן שלו היו רשעים וכל ילדי השכונה שנאו אותם.

    פעם צלצלתם באינטרקום של הבזנרים וברחתם.

    הבן של בזנר רדף אחריכם ואתה ספגת ממנו סטירת לחי הגונה.

    כולכם שנאתם את הבזנרים לנצח נצחים גם מפני שהבן של בזנר לא התגייס, לא לצבא הבריטי ולא למשטרת הנוטרים, אף על פי שהיה צעיר וחזק וזריז.

     

    ''

     

    3.  המורה אלימלך אפשטיין

     

    כבר כתבת יותר מפעם על חלקו הנבזי של המחנך הזה בכיתה ח' של בית החינוך בצפון.  כך בכמה וכמה מקומות בזכרונותיך אבל הפדגוג המכובד נמצא בהחלט בקבוצה המצומצמת של אלה שאתה מוכן ומזומן, אומנם וירטואלית, לרקוד על קברם. למה? מפני שבגללו נשלחת ללמוד בבית ספר מקצועי ולא זכית  ללימודי הומניסטיקה, מה שקלקל לגמרי את שנות חייך החשובות ביותר.

    אולי הוא הפך אותך לבעל מלאכה לא מי יודע מה ובגלל זה גם לא צייר, משורר, מחזאי, במאי וגם מלחין לא מי יודע.   

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/6/18 12:53:

      צטט: דוקטורלאה 2018-06-23 19:59:33

      אני נמנית על ילדי תל-אביב, נולדתי ב״אסותא״ ולמדתי בבתי הספר ובאוניברסיטה של תל-אביב, מתואר שני עד תואר שלישי. ( למדתי גם בירושליים, תואר ראשון ושלישי.) סיפורים על תל-אביב מהימים ההם תמיד מעניינים אותי. כאשר אני קוראת את סיפורי אביך יש לי הנאה מיוחדת. תודה!

      תודה. נהנה מכל תגובה ואמירה

        30/6/18 12:52:

      צטט: עמנב 2018-06-23 08:39:18

      תודה רבה, אחאב. בהעלאת זכרונותיו של אביך, אתה מעורר גם זכרונות אצלי. גם אצלנו היו התפלחויות, אך אני ראיתי סרטים בחינם, בבית הקולנוע היחיד במושבה. אבא שלי, שידע מספר שפות, היה האיש שסובב את סרט התרגום - כן, פעם לא היו כתוביות. שבת שלום, עמוס.

      תודה ושבת שלום :) 

        30/6/18 12:51:

      צטט: * חיוש * 2018-06-23 21:04:42

      אחאב חברי נשיקה

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך

      בעניין ההלוויות וההספדים (-: חומר למחשבה קריצה

      ((((-: השנאה הזו שאביך חש - לסדרן היא שנאה ילדותית

      אני בטוחה שאם אביך היה אותו סדרן בזמנו ילדים אחרים היו מרגישים שנאה

      לאותו אדם שמשבש  להם את ההתפלחות ( קורצת בשובבות)

      נפלא להתבונן בציוריו של אביך כמו תמיד

      * כוכב אהבה ושבוע נפלא ד"ש חמה לאביך היקר ובריאות טובה

      עיניים של ילד בן 85 וחצי

        30/6/18 12:51:

      צטט: קנולר 2018-06-24 13:01:44

      אני חולקת על סעיף 3. אדם רב תחומי כל כך לא יכול להיות לא מי יודע מה.

      אכן כך הוא. אבל גם מאד ביקורתי. 

        25/6/18 08:26:
      מה שקנולר אמרה !
        24/6/18 13:01:
      אני חולקת על סעיף 3. אדם רב תחומי כל כך לא יכול להיות לא מי יודע מה.
        23/6/18 21:04:

      אחאב חברי נשיקה

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך

      בעניין ההלוויות וההספדים (-: חומר למחשבה קריצה

      ((((-: השנאה הזו שאביך חש - לסדרן היא שנאה ילדותית

      אני בטוחה שאם אביך היה אותו סדרן בזמנו ילדים אחרים היו מרגישים שנאה

      לאותו אדם שמשבש  להם את ההתפלחות ( קורצת בשובבות)

      נפלא להתבונן בציוריו של אביך כמו תמיד

      * כוכב אהבה ושבוע נפלא ד"ש חמה לאביך היקר ובריאות טובה

        23/6/18 19:59:
      אני נמנית על ילדי תל-אביב, נולדתי ב״אסותא״ ולמדתי בבתי הספר ובאוניברסיטה של תל-אביב, מתואר שני עד תואר שלישי. ( למדתי גם בירושליים, תואר ראשון ושלישי.) סיפורים על תל-אביב מהימים ההם תמיד מעניינים אותי. כאשר אני קוראת את סיפורי אביך יש לי הנאה מיוחדת. תודה!
        23/6/18 17:54:
      :))
        23/6/18 08:46:
      זה מרענן לקרוא זיכרונות מארץ ישראל הישנה והטובה ללא הדביקות הנוסטלגית הרגילה
        23/6/18 08:39:
      תודה רבה, אחאב. בהעלאת זכרונותיו של אביך, אתה מעורר גם זכרונות אצלי. גם אצלנו היו התפלחויות, אך אני ראיתי סרטים בחינם, בבית הקולנוע היחיד במושבה. אבא שלי, שידע מספר שפות, היה האיש שסובב את סרט התרגום - כן, פעם לא היו כתוביות. שבת שלום, עמוס.
      שנאה עשויה לעתים, להוביל לאשר נועדנו מלכתחילה. אך אין לדעת את ה road not taken ...
        22/6/18 16:10:

      מקווה שיש כמות גדולה של אהובים מאשר של שנואים.

      לפעמים אני מרגישה שכאשר אדם מת - גם אם היה שנוא, הרגשות השליליים כלפיו מאבדים מהערך שלהם.

      שבת שלום

        22/6/18 13:11:
      רעיון נפלא ומרענן, מוסיפה מיד רשימה כזו לצוואה שלי. יהיה בידור בהלוויה.
        22/6/18 12:56:

      *

       

      כן בהחלט היו דברים גם פחות חיוביים בתקופה שמעלים זכרונות ממנה, והזכרון גם של אלה עושה את התקופה חיה ומוחשית יותר. כמו בחיים.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין