לפני שנה ושמונה חודשים אימצה אותנו גורה מתוקה, שכנראה נטשו אותה באיזור מגורנו.

לאחר שנה נפלאה יחד-המליטה חמישה גורים.

גידלנו אותם באהבה, ומסרנו שלושה מתוך חמישה גורים.  

שניים-בן ובת-נשארו אצלנו.

וכעת יש לנו שלושה כלבים:)

עכשיו 2 הגורים בני 8 חודשים, ואומרים לנו שצריך לעקר בדחיפות את הגורה, לפני שתגיע עונת הייחום...

והאמת-כואב לנו הלב לעשות לה את זה!!!

מצד אחד-אין לנו כוח לגדל עוד פעם גורים אצלנו, בטח לא בתקופת החורף (כך היה עם חמשת הגורים שנולדו לנו בנובמבר).

מצד שני - כואב לי הלב על הגורה המתוקה שלי, כולה אור וזוהר, מברכת אותנו במתיקות שכזו מדי בוקר בשמחה, בצהלות וחיבוקים, בוטחת בנו ביטחון אינסופי, ואנחנו מצידנו נשלח אותה לעיקור?!

אני יודעת שיש המון גורים נטושים בעולם, ושעיקור מומלץ ע"י כל הוטרינרים ואוהבי בעלי החיים, אבל אנחנו ממש חוששים מהעיקור הזה. חוששים שהיא תשתנה. ותאבד את שמחת החיים שלה.

את אמא שלה עיקרנו לפני 3 חודשים, ומאז אנחנו ממש מרגישים שהשתנתה - והיא רק בת שנה ושמונה... הלוא  מוציאים להן את הרחם, וכל המערכת ההורמונלית שלהן משתנה לאחר מכן.

ביררנו לגבי זריקה נגד ייחום-אבל הוטרינרית אמרה שהיא לא ממליצה.

אולי יש למישהו עצה איך "עוקפים" את הדבר הזה?

לו היינו יכולים - היינו מוצאים פתרון לתקופות הייחום, ומאפשרים לה להמליט בעוד שנתיים שלוש.

אבל לא עכשיו-זה צפוף מדיי, אחרי שעברנו תקופה כל כך אינטנסיבית עם 5 גורים (אמנם מהממים ונפלאים ומתוקים-אבל זה קשה!)

ואני גם חוששת שבן זוגי לא יהיה מסוגל להיפרד מהגורים שיוולדו-בדיוק כפי שהיה לנו בהמלטה הזו (ואכן השארנו שניים אצלנו...  - פשוט כי הוא לא היה מסוגל למסור אותם)

אשמח לעצה?!