כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע : פנחס

    6 תגובות   יום שישי , 6/7/18, 12:12

    דבר התורה שאני מעלה בבלוג שלי מידי שבוע ,  הינו פרי עטו של בני הבכור , צביקה , בוגר ישיבת ההסדר שבחיספין בגולן .

     

     לבית אבותם

    כאשר למדתי בישיבת בגולן , אני זוכר שתמיד היה מספר לנו הרב מנוביץ' , שכאשר הוא הגיע לקראת כניסתו ללמד בישיבה , שאל אותו ראש הישיבה הרב שוגרמן 'מי הרב שלך ?' , וזאת לעומת מקומות אחרים בהם בקשו להביא מאמרים תורניים שהוא כתב .

    מה ההבדל בין שני סוגי השאלות הללו ?

    בקשה להביא מאמרים תורניים משמעותה לבדוק כיצד אתה מביא את עצמך ואת היכולות שלך לידי ביטוי מה החדשנות שאתה מביא איתך .

    לעומת זאת , לשאול 'מי הרב שלך' , זה לבדוק שהתורה שיש לך היא 'תורה שיש לה בית אב' , שאתה מביא איתך מסורת , שכאשר יש לך שאלות יש לך את מי לשאול ואתה אכן עושה זאת , אתה לא סומך תמיד רק על עצמך .

    מסופר בגמרא במסכת סוכה גם על רבי אליעזר בן הורקנוס , שהיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי , וגם על רבו עצמו - רבן יוחנן בן זכאי שלא אמרו מעולם דבר שלא שמעו מפי רבותיהם .

    וכן בתלמוד הירושלמי במסכת פסחים כתוב ש"כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה" .

    אמנם מצד שני כתוב על רבי אליעזר עצמו (באבות דר' נתן פ"ו) שדרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם !

    הרב קוק , ב"מאמרי הראי"ה" מתרץ את הסתירה כך :

    "אבל כיון שאמרו שלא שמעתן אוזן מעולם , אנו מבינים שהפה של הרב , אב התורה , רבן יוחנן בן זכאי אמרו אבל מכל השומעים הצטיין רבי אליעזר הגדול בהקשבתו העמוקה שאזנו שמעה מתורתו של רבו מה שלא שמעו אחרים .

    ונמצא שבאמת לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו , ותורתו הייתה תורה שלימה שיש לה בית אב , ומכל מקום היתה כולה תורה מחודשת על ידי גבורת שכלו הקדוש" .

    כלומר , לא חייבת להיות סתירה בין שמירה על 'תורה שיש לה בין אב' , תורה שעוברת במסורת מדור לדור , עם שמרנות , לבין היכולת לחדש ולומר 'דבר שלא שמעתן אוזן מעולם' .

    אם נשים לב , יש כאן כבר 'מסורת' של רבנים שלא אמרו מעולם דבר לא שמעו מפי רבם , רבי אליעזר בן הורקנוס , ורבו רבן יוחנן בן זכאי .

    ניתן אולי לומר שמן הסתם רבן יוחנן קיבל את התכונה החשובה הזאת מרבו , הלל הזקן , וכן הלאה... בכל מקרה ניתן לומר שבגלל התכונה הזאת יש כבר רצץ של שמועות מקוריות , ללא שינוי , שעוברות מדור לדור , ויתכן אף ממשה רבינו , בגלל ההצמדות הזאת ללא פשרות ל'תורה שיש לה בית אב' .

    כאשר מונים את בני ישראל בפרשת פנחס , אנחנו רואים עד כמה חשוב למנות כל אחד בתוך משפחתו , לבית אבותיו :

    "שאו את ראש כל עדת בני ישראל... לבית אבותם... ראובן בכור ישראל , בני ראובן : חנוך משפחת החנוכי , לפלוא משפחת הפלואי..." (במדבר כ"ו) .

    הכלל הראשון בהעברת התורה לדורות הבאים הוא שמירה על המסורת , והדרך הבסיסית לעשות זאת היא להיצמד ל'בית אב' , למשפחה הפרטית ולרבנים מהם למדת' .

    על גבי זה בוודאי שלכל אחד יש מה להוסיף ולחדש ולבאר בדרך המיוחדת לו .

    "אין בית מדרש ללא חידוש" (חגיגה ג' ע"א).

    דווקא היום כאשר רוח שבירת המוסכמות וניפוץ השמרנות הם נחשבות לדרך הנכונה , עלינו להדגיש את הדרך שהתורה מתווה לנו , והגדת לבנך , העברת המסורת מאב לבן , מרב לתלמיד . זאת הדרך היחידה ששמרה עלינו במשך כל הדורות , והיא זאת שהביאה אותנו להיכן שאנחנו נמצאים היום .

     

    פנחס זה אליהו   

    יש דעה בחז"ל ש"פנחס זה אליהו" , וגם אם לא פנחס עצמו הוא אליהו , הרי שמעשה הקנאות שלהם מאוד דומה , על כן הפטרת פרשת פנחס היא בעניינו של אליהו הנביא מספר מלכים א' .

    בהפטרה מסופר כי לאחר שאליהו הורג את כל נביאי הבעל , וכעת איזבל אשתו של אחאב המלך רוצה להרוג אותו , אליהו בורח אל המדבר .

    הדמיון בפרשה זאת למשה רבינו הוא גדול , אליהו הולך מארץ ישראל לכיוון המדבר אל הר חורב , בעוד שמשה רבינו עושה את הכיוון ההפוך , אליהו הולך ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה , וגם המעמד שחווה שם אליהו מזכיר את ההתגלות של מעמד הר סיני בקולות וברקים : "והנה ה' עובד ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים... ואחר הרוח רעש... ואחר הרעש אש...".

    הרב יגאל אריאל מסביר שאפשר לראות שיש דמיון בין גודל התקופה של משה לתקופה של אליהו . אצל משה העם יוצא ממצרים והולך לקבל תורה .

    אצל אליהו עם ישראל נמצא בתהליך הידרדרות , שיביא לבסוף את החורבן .

    אליהו מקיים את מעמד הר הכרמל שאמור ליצור חוויה של מעמד הר סיני אצל העם בכדי שהעם יחזור בתשובה , ואכן העם אומר שם "ה' הוא הא-לוקים , ה' הוא הא-לוקים" , אך החזרה בתשובה הזאת לא מחזיקה זמן רב .

    לעתיד לבוא , זה תפקידו של אליהו , להגיע "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא , והשיב לב אבות על בנים , ולב בנים על אבותם" (מלאכי ג') .

    מה רוצה הקב"ה מאליהו הנביא במעמד שבהר חורב ?

    הקב"ה מראה לאליהו ניסים גדולים המבטאים את רצונו של אליהו לדרך בה הוא רוצה שהקב"ה יתנהג עם בני ישראל , ברוח , ברעש ובאש , במידת הדין ויענישם על החטאים שלהם ללא פשרות . "מה לך פה אליהו ?

    ויאמר קנוא קנאתי לה' א-לוקי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל , את מזבחותיך הרסו ואת נביאך הרגו בחרב...".

    כמובן שהדבר מאד מזכיר את פנחס , שעל מעשהו ה' אומר "ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי" (במדבר כ"ח).

    ואז אומר הקב"ה לאליהו לאחר כל מראה "לא ברוח ה'... לא ברעש ה'... לא באש ה' , ואחר האש קול דממה דקה".

    הקב"ה מלמד את אליהו שהנהגתו בעולם היא בדרך של דממה דקה , לא של רעש , ברקים ואש . לא במידת הדין המענישה באופן מיידי , אלא במידת הרחמים הנותנת מקום לשוב בתשובה .

    מעמד הר סיני היה נכון לשעתו , אך לא מהמעמד הזה עם ישראל יחזיק מעמד לאורך זמן , שהרי לאחר ארבעים יום הם עשו את העגל .

    כמו גם לאחר מעמד הר הכרמל של אליהו , העם חוזר לעבוד את הבעל .

    הדרך הנכונה לעבודת ה' היא בסבלנות , בעבודה יום יומית בשגרה ולא במעמדים גדולים ומפוצצים .

    הם יכולים להיות תמריץ , אך העבודה האיטית היא המשפיעה לאורך זמן .

    הקנאות היא חשובה , אך לא ניתן לחנך באמצעות הקנאות לבדה , הדרך הנכונה החודרת ללבבות היא הדממה .

    זה המסר שרוצה הקב"ה ללמד את אליהו , ואליהו עדיין כנראה לא למד או לא קיבל זאת , ולכן הקב"ה שולח אותו למנות את אלישע לנביא תחתיו .

    לעתיד לבוא יגיע אליהו והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם .

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/7/18 20:01:

      צטט: קלועת צמה 2018-07-08 15:06:29

      כמנהג בית אב לעומת חדשנות יצירתית, ואחר כך קנאות לעומת סבלנות, ובראש אני נזכרת ב"הכל צפוי והרשות נתונה" וב"כל המוסיף גורע" לעומת "כל המוסיף הרי זה משובח". מה שאני רוצה לומר, שיש בכל אלה קצוות. ובמה נבחר - נבחר בהתאם למצב: בית אב כבסיס, ועליו החדשנות; קנאות במצב קיצון, סבלנות במטרת בנייה; צפוי בבחינת ידיעת המגבלות, והרשות נתונה כלקיחת אחריות; ולפעמים די במה שיש, ולפעמים רצוי יותר - תלוי בדבר. במצב.

      מעניין. תודה על הפרשנות/התוספת

        8/7/18 15:06:
      כמנהג בית אב לעומת חדשנות יצירתית, ואחר כך קנאות לעומת סבלנות, ובראש אני נזכרת ב"הכל צפוי והרשות נתונה" וב"כל המוסיף גורע" לעומת "כל המוסיף הרי זה משובח". מה שאני רוצה לומר, שיש בכל אלה קצוות. ובמה נבחר - נבחר בהתאם למצב: בית אב כבסיס, ועליו החדשנות; קנאות במצב קיצון, סבלנות במטרת בנייה; צפוי בבחינת ידיעת המגבלות, והרשות נתונה כלקיחת אחריות; ולפעמים די במה שיש, ולפעמים רצוי יותר - תלוי בדבר. במצב.
      תודה על החלק הראשון של הדברים, הופתעתי מהדמיון בין רוח האקדמיה לבית מסורות לומדי תורה. (את החלק השני מקווה לקרוא בתום עונת הנכדים).
        7/7/18 12:31:
      תודה שהבאת, שאפו על ההתמדה. שבוע טוב :)
        6/7/18 18:50:

      שבת מבורכת לך שלמה ידידי היקר ולצביקה בנך יקירך שהאיר את עינינו


      בדברי חוכמה, בינה ודעת .
      אלמלא כניסת השבת ההולכת וקרבה הייתי
      מרבה דברי שבח והודיה לך ולבנך שהוא בר אוריין
      ומפיק מרגליות בפוסט המושקע.

      מאחל לך וליקיריך
      שבת מבורכת,
      באהבה,
      ברוך.

        6/7/18 17:22:
      תודה. שבת של שלום וברכה.