כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    השנואים 3

    13 תגובות   יום שישי , 6/7/18, 13:31

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

     

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולין, מירב פיקרסקי

     

    המשך רשימת השנואים לתפארת - 

     

    בעז עברון

     

    קטע בולט מזכרונותיך הוא על הצגת "מישהו" בקיבוץ אפיקים ב-1976.

    זה כלל גם את דבריו של העיתונאי, הפובליציסט, מנהל בתי ספר לתאטרון (שלא כתב ולא ביים שום מחזה) וגם הסופר והמתרגם הבלתי נילאה  של כל מיני דברים - בועז עברון.

    הוא נכח בהצגה וכתב בעיתון "ידיעות אחרונות" ש"לשם כך טלטלו והוציאו מקברו את "כלאדם" המסכן (תוך איזכור חסוד של המתים) נפנפו בעצמותיו שלוש פעמים והשליכוהו חזרה אל הבור".

    שכחת לציין שהאיש הנכבד היה בזמנו איש מחתרת לח"י שעסק בחו"ל ברכש אמל"ח.

    21 המילים של הביקורת התיאטרונית הנ"ל היו רק חלק מתוך מאמר של 1550 מילים שעניינן היה התקפה שלוחת רסן על התנועה הקיבוצית בכלל ועל הנוער הקיבוצי בפרט.

    זה יצר שערורייה תקשורתית בכל הארץ שכמעט כולה הוטחה על ראשך המסכן, בלי אפשרות (או רצון) לתגובה, בגלל ההלם שנפל עליך רֶצַח. 

    ארבעים ואחת שנים מיעטת להתבטא על כל זה.

    על המעט הזה אתה מוכן להוסיף:

    נדמה לך שהאדון בועז עברון בן התשעים כיום עוד לא מת ואין לך אפשרות לרקוד על קברו וחבל. לשבחו אתה מודה בגועל נפש כי הוא בקלות עלול לזכות בראש רשימת שנואי נפשך האהובים.

    ''

     

    סשקה לוין

    על תאונת העבודה שחוויתָ עם אחד, סשקה לוין, כתבת לא מעט בזכרונותיך ובקיצור: התבקשת לכתוב מחזה לחג החמישים של קיבוץ גבע.

    לפני שהתחלת נערכה פגישה עם הבמאי שנקבע לעשות את ההצגה.

    אתה זוכר את האנטיגוניזם והדחייה שחשת כלפיו אחרי שהסביר בקצרה את שיטת עבודתו שהיתה פולנית לגמרי.

    ביטאת באזניו של נחמן רז , שנכח בפגישה את חששך מהבמאי הזה והוא אמר ש"לא חשוב, העיקר שתכתוב".

    הסתבר בעליל שהסשקה לוין הזה, חבר קיבוץ נגבה,הוא מזן הבמאים של "תאטרון הבמאי" (לא המחזאי ולא השחקן),  שעבורו טקסט המחזה הוא בסך הכל חומר גלם המשמש לצורך של מה שהוא ניסח כ"מה שהוא רוצה מהסצינה".

    כבר סיפרת שנכחת בחזרה הגנרלית ולאחר כמה דקות לא הכרת את המחזה וקמת ויצאת וחזרת הביתה בכעס גדול.

    אתה כתבת מחזה שלם שבו כל רפליקה הייתה חשובה לזו שתבוא אחריה.

    כל השמטה וכל תוספת שרירותית לכתוב עיוותה את כל העניין.

    אתה מאמין עד היום שהמחזאי אמור לכתוב את המחזה, הבמאי אמור לביים את המחזה והשחקנים אמורים לשחק את המחזה.

    בלי ששלושת הגורמים יקלקלו כל אחד בתחום של האחרים. משום מה יצא למחזה שלך ליפול בידיים של במאי שחושב שהמחזה הוא כמו כל אביזר אחר, תלבושות, תאורה וכולי והוא עושה עם זה מה שבא לו.

    חזרת הביתה וזרקת לפח את כל  מה שהיה קשור לכתיבת המחזה ולא נשאר לך מזה כלום, חוץ משנאת יוצרים כלפי סשקה לוין מקיבוץ נגבה.

    אחת  הסיבות בגללן הסכמת לכתוב ולביים את חג הארבעים של נגבה (חרף הריחוק) היתה לזכות   בנקמת הגורל, לכתוב ולביים את מה שהוא ,סשקה לוין, איש נגבה היה אמור לעשות בחג הארבעים, אבל הלך לעולמו כמה שנים קודם.

    אולי לא לרקוד לו על הקבר אבל כן לרקוד על הבמה של חג  הארבעים לקיבוץ נגבה.                                

     

    ''

     

     הג'ינג'י מויטמן

     

    למען ההתאוששות אתה חוזר לג'ינג'י אחד שהיה מתרגז על אלפי תל אביבים כשהיו אומרים בנוכחותו שבגלידה שהוא מוכר יש סכרין במקום שמנת וסוכר.

    זה היה בעל הגלידריה הכי מפורסמת בציון. כל הציונים למיניהם היו באים ללקק את הגלידה שלו שלמען האמת הייתה טובה מאוד.

    שמה, באלנבי-פינת שינקין (בערך), הוא היה עומד מאחורי שלוש הפולניות הצעירות והמסכנות שהיו עומדות כל היום וכל הערב על הרגליים וחופרות בגלידה ומגישות לקונים  גביע גלידה משלושה טעמים ולא יותר מדי, מפחד הג'ינג'י הזה.

    גם אתה וגם החבר'ה שלך מהתנועה לא הייתם מפספסים שום הזדמנות להוציא את הג'ינג'י מכליו תוך כדי פגיעה בטיב הגלידה שלו ובזכות המבטים שלו, התקועים כל הזמן בתחת של הפולניות.

    אתה רגוע כתוצאה מהעובדה  שאתה רק חלק קטן מכל ערימת שונאיו.

    כידוע, אתה מִבֵּין המתגעגעים למתי שהיה פה את מי לשנוא.   

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      לזכור ולא לשכוח? אני דווקא בעד - להתקדם, ולהשאיר את המר מאחור.
        11/7/18 11:12:
      האיזכור הזה הוא על הגלידריה של וויטמן ברחוב אלנבי בתל-אביב. כאשר פלוני שילם בשטר, צריך היה להביאו לבעל הבית, שישב ליד הקופה, השטר נבדק ונשאר אצלו, והעודף ניתן לעובדת כדי למוסרו לבעל השטר. אבל, הגלידה הייתה טובה, בהתחשב במיבחר שהיה אז בתל-אביב.
        8/7/18 18:50:
      אחאב, כתבת נפלא! שבוע טוב, עמוס.
        8/7/18 12:54:

      ואו עברתי את החיים בלי שנואים אז כנראה לא עשיתי די ולא נתקלתי בגלל זה ברוע. מצד שני אולי יש כאלה ששונאים אותי. אז זו גם ברכה- לא?

        8/7/18 10:20:

      צטט: גילהסטחי 2018-07-08 06:36:43

      פעם היה למי להפנות את השנאה, והמילים עדיין מצופות בה. תגיד לאבאלה לשחרר.

      זו הדרך שלו לשחרר...

        8/7/18 06:36:
      פעם היה למי להפנות את השנאה, והמילים עדיין מצופות בה. תגיד לאבאלה לשחרר.
        7/7/18 12:22:
      כעסים שלא נגמרים
        7/7/18 11:02:

      צטט: ~ ~ 2018-07-06 13:56:30

      יופי של ציורים

      שבת שלום

      תודה. שבת שלום :) 

        7/7/18 11:00:

      צטט: * חיוש * 2018-07-06 17:16:40

      אחאב חברי היקר נשיקה

      מבינה לליבו של אביך היקר - מקומם בטירוף שמישהו משנה יצירה שאתה כתבת ויצרת

      אני שמחה שבחג הארבעים של קיבוץ נגבה הייתה לו חוויה מתקנת.

      חייכת אותי כל כך עם הסיפור של בעל הגלידריה

      אני מתה מסקרנות עם זו אותה גלידריה שהיכרתי בצעירותי

      שם למדתי לאהוב " מילק שייק "

      אנחנו היינו מעצבנים אותו שהיינו טוענים שהוא שם הרבה סודה לשתייה במילק שייק קריצה

      (הוא שכן באיזו פינה ברחוב אלנבי פונים שמאלה אחרי הגלידריה ו-10 דקות מגיעים לחוף הים)

      יופי של ציורים

      אשוב במהרה להצמיד גם כאן כוכב

      היום באיחור-  ניכנסתי ל"השנואים 2" 

      שבת טובה ומבורכת לך ולכל בני משפחתך


      תודה ושבת ברכה

        6/7/18 17:16:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      מבינה לליבו של אביך היקר - מקומם בטירוף שמישהו משנה יצירה שאתה כתבת ויצרת

      אני שמחה שבחג הארבעים של קיבוץ נגבה הייתה לו חוויה מתקנת.

      חייכת אותי כל כך עם הסיפור של בעל הגלידריה

      אני מתה מסקרנות עם זו אותה גלידריה שהיכרתי בצעירותי

      שם למדתי לאהוב " מילק שייק "

      אנחנו היינו מעצבנים אותו שהיינו טוענים שהוא שם הרבה סודה לשתייה במילק שייק קריצה

      (הוא שכן באיזו פינה ברחוב אלנבי פונים שמאלה אחרי הגלידריה ו-10 דקות מגיעים לחוף הים)

      יופי של ציורים

      אשוב במהרה להצמיד גם כאן כוכב

      היום באיחור-  ניכנסתי ל"השנואים 2" 

      שבת טובה ומבורכת לך ולכל בני משפחתך


        6/7/18 16:35:
      התקופה הירוקה :)
        6/7/18 13:56:

      יופי של ציורים

      שבת שלום

        6/7/18 13:35:

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין