כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      13/2/19 16:31:
    מה תפקיד הנשים בכיבוס והלבנת החטאים?
    איזונים עדינים להלבנת חטאים אפורים ושחורים
    תוצאת תמונה עבור דרורית סן
    דרורית סן / פיסול ברשת מתכת
      23/1/19 08:54:
    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏
    דרורית סן / שקועה בספרה
      8/1/19 21:31:
    תודה לך תנועת כמוך
      8/1/19 09:40:

    חזרתי עם כוכב לאות הערכה על כתיבתך

     

     

    צטט: תנועת כמוך 2019-01-05 22:35:42

    לצערי הוספתי רק ליק

    כי הקפה אמר את דברו

    YOU HAVE NO STARS TO GIVE

      5/1/19 22:35:

    לצערי הוספתי רק ליק

    כי הקפה אמר את דברו

    YOU HAVE NO STARS TO GIVE

      24/7/18 15:27:

    צטט: אהובהקליין 2018-07-22 22:57:57

     דרורית היקרה.

    חיוך

     יישר כוח על התוכן המחכים ועל יצירותייך הנהדרות.

    תלכי מחיל אל חיל ותמשיכי ליצור ולהאיר לסביבה.

     בשורות טובות.


     בברכה

     אהובה.

     

    תודה אהובה

      22/7/18 22:57:

     דרורית היקרה.

    חיוך

     יישר כוח על התוכן המחכים ועל יצירותייך הנהדרות.

    תלכי מחיל אל חיל ותמשיכי ליצור ולהאיר לסביבה.

     בשורות טובות.


     בברכה

     אהובה.

      22/7/18 12:25:

    ביום תענית 9 באב אסור ללמוד תורה...

     

    אבל מותר, כמובן, לעיין ולמוד

     

    את אגדות-החורבן

     

    בתשעה אב.

     

     

    "כל המתאבל על ירושלים

     

    זוכה ורואה בשמחתה"

     

    (תענית ל)

      13/7/18 16:30:

    האם יש חשובה נשית השונה מעט מחשיבה גברית

     

    אולי יותר 'בודקות יישומים' ומסקנות אופרטיביות?

     

    ולכן נשים בתקופת אבל על החורבן

     

    מנסות לברר לעומק וללמוד מאז לגבי היום.

     

     

    הבית הראשון חרב בגלל שפיכות דמים

     

    עבודה זרה וגילוי עריות - לגמרי ברור

     

    מה החטאים שהובילו לעונש - חורבן הבית.

     

    אבל לגבי בית שני הסיבות מסובכות

     

    ומורכבות יותר.

     

    הבית השני חרב בגלל 'עברות בין אדם לחברו'

     

    זהו לכאורה כללי וכוללני 

     

     

    הסיפור המפורסם על קמצא ובר קמצא

     

    שבגללם כביכול חרבה ירושלים

     

    מתעלם מבעל הבית שהיה יכול

     

    לפתור את בעיית הכבוד שנרמס

     

    אך העדיף להישאר כביכול נטרלי

     

    מחוץ למחלוקת.

     

     

    שמו לב כמה היה קשה התפקיד של רחל

     

    לשכנע את עקיבא ללכת לבית המדרש

     

    ולהתחיל בגיל 40 ללמוד קרוא וכתוב,

     

    ללמוד תורה ולהפוך למנהיג;

     

     

    רבי עקיבא סיפר לתלמידיו שכשהיה

     

    עדין רועה צאן - בור ועם הארץ

     

    שנא כל כך את תלמידי החכמים

     

    המתנשאים שרצה לנשוך אותם כחמור

     

    תקנו אותו תלמידיו 'לנשוך ככלב'

     

    ענה רבי עקיבא; מה פתאום ככלב

     

    שנושך רק את הבשר רציתי כמו חמור

     

    שנושך ושובר גם את העצם!

     

     

    השנאה העמוקה הזאת איפיינה את

     

    פער המעמדות מכיוון שנובעת

     

    מהחשש של תלמידי החכמים מכל מגע

     

    עם שכבת עם הארץ שאולי אינם שומרים

     

    כראוי על הלכות טומאה וטהרה ולכן

     

    עלולים לטמא את החכמים הטהורים.

     

    כלומר הצדיקים ששמרו בקפדנות יתרה

     

    על הטהרה שלהם עצמם ופגעו בדרך

     

    בכל מי שיש חשש שאולי איננו מקפיד

     

    על כל דקדוקי הטהרה שמאפשרים

     

    רק להם להיכנס לבית המקדש בכל רגע נתון. 

     

     

    מזל שרחל הצליחה לשכנע את עקיבא

     

    שצריך לשנות מבפנים - להיות גדול בתורה

     

    כזה שרבים מקשיבים לפסיקותיו

     

    וקולטים ש'אהבת לרעך כמוך' קודם

     

    להרבה מצוות אחרות.

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן בית המקדש

      10/7/18 22:11:

    צטט: עט סופר 2018-07-10 17:08:43

    כתבת מרשים ...וגם היצירות מרשימות מאוד..תקופה קשה ביותר ... והתיאורים באיכה.. חדים וכואבים ...

    "יא. נשים בציון עינו, בתולות בערי יהודה. יב. שרים בידם נתלו, פני זקנים לא נהדרו. יג. בחורים טחון נשאו, ונערים בעץ כשלו. יד. זקנים משער שבתו, בחורים מנגינתם. .

     

     

    תודה עת סופר

     

    אכן תקופה קשה

     

    נשים אכלו עולליהם

     

    לאחר שהרעב הטריף אותם

     

    והן יצאו לגמרי מדעתם...

     

     

    אבל בזמן זה עדיין

     

    נגנו ושרו הלוויים במקדש

     

    וכוהנים הקריבו את התמיד

     

    ותושבי ירושלים המשיכו

     

    במלחמות אחים גם כשהרומים

     

    צרו על העיר בכוחות עצומים

     

    עם גדודי ליגיונרים חמושים בציוד הכי מתקדם.

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן

      10/7/18 17:08:

    כתבת מרשים ...וגם היצירות מרשימות מאוד..תקופה קשה ביותר ... והתיאורים באיכה.. חדים וכואבים ...

    "יא. נשים בציון עינו, בתולות בערי יהודה. יב. שרים בידם נתלו, פני זקנים לא נהדרו. יג. בחורים טחון נשאו, ונערים בעץ כשלו. יד. זקנים משער שבתו, בחורים מנגינתם. .

      9/7/18 16:34:
    לא במקרה ריב"ז - רבי יוחנן בן זכאי
    נוכח פעיל בכל אחת מהטרגדיות
    שחוו אותן נשים אומללות שהיו פעם
    מאד מכובדות עשירות ומפונקות.

    המפגש הישיר הזה עוזר לו
    להגיע למסקנה שירושלים
    כבר במצב חורבן בלתי הפיך
    ומה שנותר הוא לבקש מהרומאים
    את יבנה וחכמיה
    כלומר ליצור המשך לחיי הקדושה
    ותלמוד תורה ולוותר נכון לזמנו
    על עבודת המקדש
    תוצאת תמונה עבור דרורית סן
    דרורית סן / לחלץ את חיי התורה מתוך החורבן
    0

    נשים באגדות החורבן

    12 תגובות   יום שני, 9/7/18, 12:56

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן דג

     

    דרורית סן / תקופת אבל על החורבן

     

     

     

    אגדות החורבן מכילות סיפורים

     

    מאד קשים נטולי תקווה, חסרי הפי-אנד

     

    האגדות על נשים בתקופה נוראית זו

     

    הן כנראה הכי מזעזעות, אכזריות 

     

    וטרגיות מבין כל האגדות והאגדתות.

     

    בחרתי את האגדות שלא הכי קשות..

     

    ושיש בהן מוסר השכל לזמננו כאן ועכשיו.


     

     

    האגדה על בת נקדימון שהיה מעשירי ירושלים

     

    מתארת את מצבה הקשה של הבת שירדה מנכסיה

     

    ונאלצה ללקט שעורין מבין הגלילים של הבהמות

     

    של הערבים ולהסתכן באיסוף מבין טלפי הסוסים...


     

    במפגש בדרך עם רבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו

     

    הוא שואל; 'ממון של בית אביך היכן הלך?'

     

    ענתה לו; 'אבד...'

     

    שאל; 'ושל בית חמיך היכן הוא?'

     

    ענתה 'בא זה ואיבד את זה'

     

    שאלה את רבי ' זוכר אתה כשחתמת על כתובתי?'

     

    פנה לתלמידיו וסיפר; 'בכתובה של זו הייתי קורא

     

    אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה

     

    חוץ משל חמיה.'

     

     

    במסכת כתובות מסופר שלבתו של נקדימון בן גוריון

     

    היה תקציב יומי של ארבע מאות זהובים

     

    לקופה של בשמים בלבד - בכל יום ויום!

     

    חכמים איחלו לכל אחד מישראל לפסוק כך לבתו.

     

    וענו כולם; 'אמן'.

     

    שום דבר בחייה הקודמים אפופי ניחוח בשמים

     

    לא הכין את הגברת-הריבה לנבור בצואה מסריחה

     

    של בעלי חיים... אבל בכל זאת היא מסתגלת

     

    למצב החדש ויודעת שרק כך תוכל לשרוד.

     

     

    פשעי העם שהביאו לחורבן, עוני וסבל

     

    לא פסחו גם על עשירים ביותר

     

    אשה כה ענוגה שפעם הייתה עסוקה 

     

    בעיקר במריחת בשמים מאד יקרים

     

    עכשיו איננה בוחלת בשום דרך

     

    מסריחה ודוחה ככל שתהייה

     

    כדי למצוא לעצמה מעט גרגרי שיעורה לאוכל

     

    בתוך הגלילים של בהמות...   ועוד דווקא

     

    בשטח של האויב הערבי שעלה מן המדבר

     

    והשתלט על ירושלים ויושביה.

     

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן דג

     

    דרורית סן / התמודדות נשית

     

     

    באגדת חורבן על אישה אחרת

     

    יש לגיבורה שם - מרתא בת בייתוס

     

    שנחשבה לאישה הכי עשירה בירושלים.


     

    שלחה מרתא את משרתה להביא לה סולת

     

    חזר ואמר 'כל הסולת אזלה אבל קמח יש'

     

    אמרה; 'לך הבא קמח'

     

    עד שהלך נגמר כל הקמח

     

    חזר ואמר; 'קמח אין, יש סובין'

     

    אמרה; 'לך תקנה סובין'

     

    עד שהלך נמכר כל הסובין

     

    אמר; 'סובין אין, יש קמח שעורים'

     

    החליטה מרתא ללכת בעצמה לשוק.

     

    יצאה יחפה, דרכה על גלל ומתה.

     

     

    קרא עליה רבי יוחנן בן זכאי

     

    'הרכה והענוגה

     

    אשר לא ניסתה כף רגלה'


     

     

    כשקלטה שאי אפשר לעשות כלום בכסף

     

    כי ממילא אין מה לקנות בכסף הזה

     

    פזרה מרתא את כל כספה הרב ברוח...

     

     

    באגדתא אחרת מסופר שמרתא

     

    הייתה ניזונה מגרגרות שמצץ וזרק

     

    רבי צדוק שמצבו הגופני הקשה

     

    אפשר לו רק למצוץ מעט.

     

    רבי צדוק שהיה בתעניות צום ארוכות

     

    סיגופים קשים לאורך ארבעים שנה

     

    בתקווה לדחות את הגזרה

     

    ולבטל את חורבן ירושלים

     

    עד שגופו היה שקוף ולא יכל לעכל

     

    מזון מוצק רק למצוץ מעט נוזלים.

     

    הגברת הענוגה והמפונקת נגעלה

     

    משאריות של גרגורים שכבר נמצצו

     

    ע"י אדם חולני - עד שחלתה ומתה.


     

    ההשוואה בין רבי צדוק החלש מצומות

     

    לבין הגברת העשירה וחזקה הניזונים

     

    בדיוק מאותו מקור - גרגורי-תאנים, 

     

    מדגישה את הפרדוקס

     

    שבעוד הוא ממשיך לחיות היא חולה מתה

     

    מעבירה את הגורם לחיים ומוות

     

    מהמישור הפיזי למישור הרוחני;

     

    הוא הסתגף למען עם ישראל וירושלים

     

    ואילו היא דאגה אך ורק לעצמה וגופה.


     

    בניגוד לגברת הקודמת בת נקדימון

     

    שלא רק שלא בחלה לאכול מתוך

     

    ההפרשות של בע"ח מרתא בוחלת

     

    בגרגרות שמצץ מהן רב צדיק

     

     


     

    באיכה רבה מסופר על אותה מרתא בת בייתוס

     

    שהייתה אלמנה והתארסה עם יהושע בן גמלא,

     

    שהיה כהן הדיוט. בינתיים התמנה החתן המיועד

     

    לכהן גדול שאסור לו להינשא לאלמנה.

     

    זה כלל לא הרשים את מרתא, היא לקחה הרבה

     

    דינריי כסף ושיחדה את המלך ינאי ששינה את

     

    הכללים ויאפשר לה כאלמנה להתחתן עם כהן גדול.

     

    עוד הוכחה ששלטון והון אינם תופעה בת ימינו בלבד.

     

     

    עוד מסופר על מרתא שכשהייתה צריכה ללכת 

     

    מביתה לבית המקדש ביום כיפור

     

    היו משרתיה מניחים שטיחים יקרים

     

    לאורך כל הדרך כך שכף רגלה לא דרכה

     

    על העפר והאדמה ככל האדם

     

    וכך היא כביכול יכלה לקיים את המצווה

     

    להתהלך ברגל יחפה ביום-כיפור.


     

    ביום כיפור בו בעלה הכהן הגדול עומד

     

    ונידון לחיים ולמוות על עוונות כלל ישראל...

     

    את מרתא מעניין אך ורק הריפוד לכף רגלה...

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן

     

    דרורית סן / למה לא כדאי ללכת יחפים?

     

     

     

    הדמות מהאגדה השלישית היא אולי אלגורית.

     

    משל לבתולת-ישראל בימי החורבן

     

    ולא ממש אישה אמתית.


     

    מעשה באישה צפנת בת פניאל

     

    צפנת - שהכל צופין ביופיה

     

    בת פניאל - בתו של כהן גדול ששימש לפני ולפנים.


     

    שבאי (שובה בשבי) נתעלל בה כל הלילה.

     

    למחרת החליט שאיננו רוצה להמשיך

     

    להשתעבד ליופיה והוציא אותה למכירה בשוק.

     

    הגיע ערבי מכוער ודרש לבדוק את הסחורה

     

    להפשיט כליל את הנערה.

     

    התפלשה צפנת באפר וזעקה

     

    אל ריבונו של עולם - 'עלי ועליך בא שודד'.

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן

     

    דרורית סן / פן נשי באגדות חורבן

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין