כותרות TheMarker >
    ';

    אקטואליה והחברה

    חוק הלאום – הסערה התורנית

    1 תגובות   יום שבת, 14/7/18, 21:06

    חוק הלאום – מגיע לישורת האחרונה, באיחור רב אבל עדיין צריך לעבור כמה מכשולים.

    החוק בא כדי לעגן את הזהות הלאומית הציונית יהודית בחוק יסוד.

    יש לחוק מתנגדים שהם תומכי "מדינת כל אזרחיה", פוסט ציוניים, ערבים כמובן, ויפי נפש יהודים שנפש יהודי לא הומיה בהם.

    כל הקשקושים בדבר, חוק לאומתי, קיצוני מפלה – הוא בבל"ת אחד גדול ללא היגיון וללא תוכן ממשי.

    חוק הלאום – בא כדי לעגן פעם ולתמיד את מדינת ישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי ומדינת ישראל כמדינה יהודית ריבונית.

    בן גוריון בהקריאו את מגילת העצמאות, אומר: הנני מכריז בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. זהו – סוף פסוק.

    "אזרח טוב מחויב להבין ולדעת להיות גם קצין וגם נתון". (אריסטו)

    "האויב הוא חישוק הברזל של האומה". (תיאודור הרצל)

    אלף שנה יספיקו בקושי כדי להקים מדינה, שעה עלולה להפכה לאפר". (לורד ביירון)

    חוק הלאום – העוגן הלאומי

    חוק הלאום - הסערה הפוליטית התורנית. אין וויכוח שאחרי 70 שנה של מדינה שנלחמת על עצמאותה וזהותה היהודית, הגיעה העת לעגן את הזהות היהודית של המדינה בחוק יסוד. למבקרים, למפקפקים, למתנגדים, לתומכי מדינת כל אזרחיה, לפוסט ציוניים וסתם יפי נפש שעדיין לא מצאו את עצמם וזהותם הלאומית, ברצוני להזכיר את הנאמר במגילת העצמאות. ואלה דברי בן-גוריון: הנני מכריז בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל. שימו לב פעם נוספת, הדגש הוא על מדינה יהודית ורק אחרי זה שוויון לכל האזרחים וחופש הדת. אין סתירה במדינה דמוקרטית ריבונית בין זהות יהודית של המדינה לבין שווין זכויות אזרחי. וגם כאן צריך הבהרה - שווין זכויות למי שממלא את החובות של המדינה על פי החוק. מי שרוצה זכויות חייב למלא חובות, זאת המשוואה המקובלת בכל העולם המערבי הדמוקרטי. באשר לסעיף 7(ב) בהצעת החוק, צודקים המתנגדים לניסוח הקיים שיש בו הדרה של אוכלוסיה וההצעה של היועץ המשפטי של הכנסת בהחלט במקומה ובעיני ראויה שיכולה לדור בכפיפה אחת עם העקרון הגלום בחוק, מבלי להביא לנזק תדמיתי למדינה. ההתערבות הבוטה של הנשיא ריבלין כפי שבאה לביטוי במכתב ששלח לכנסת, לא מחמיאה לאישיותו, תפקידו ומוצאו הפוליטי. שהרי אותו רובי ריבלין הצביע בזמנו על חוק שמאפשר לקק"ל להקצות קרקע להקמת ישוב רק ליהודים. אז נכון שבתפקידו כנשיא הוא יכול להעיר בצורה עדינה על הניסוח ולבקש לתקנו, אך לא התערבות פוליטית חד צדדית. דרך אגב, גם ח"כ ציפי לבני בזמנו הצביעה בעד החוק המפלה והיום בטח מצטערת במסגרת הזיגזוג המפלגתי. ח"כ דיכטר שמוביל את החוק הזה מספר שנים עושה מאמצים רבים להעביר את החוק בסיוע ראש הממשלה עוד במושב הנוכחי ויש סיכוי עם תיקונים קלים שהדבר יצלח בעדם. כי אין וויכוח, אין ספק שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ובמהותה היא קודם כל מדינה יהודית של העם היהודי - דה פקטו ודה יורה.

    ברגע האחרון:

    תראו מה זה פוליטיקה ומה זה פוליטיקאי. נתניהו ראה וידע על תוכן החוק ועל העז שהכניסו לחדר. ואז כשפרצה מהומה מימין ומשמאל ומלמעלה הוא מוציא את העז לאחו ואת המלעיזים והמתנגדים לרעות בשדות זרים ומסביר שהדשא של השכנים ירוק יותר. ואז מעביר את החוק ובמקום עז מכניס ברווז וכולם שמחים וצוהלים כמו בנצחון על בלגיה, ושוב הביבי הזה קוצר מנדטים. מנפלאות הפוליטיקה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/8/18 16:27:

      המחנות הניצים, שמאל מול ימין, ערבים מול יהודים, דתיים מוח חילונים יכולים וצריכים לקבל את מבוקשם בלי מלחמות. עד היום לא הוגדר בחוק כלשהו המרכיב הדמוקרטי ובעיקר השוויון בין כלל האזרחים שהוא ליבת כל משטר דמוקרטי. גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שלכאורה בא להבטיח את המרכיב הדמוקרטי־שוויוני, לא עוסק כלל בהגדרת מאפייניה של המדינה אלא ברשימת זכויות מסוימת שהמילה שוויון נעדרת ממנה, שאמורה לאפיין את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכן דרוש תיקון.

      התיקון שאציע, תוספת חקיקה חסרה - חוק יסוד: זכויות מיעוטים, שיגדיר זכויות של מיעוטים במדינה. בחוק תהינה הגדרות מהם מיעוטים ומה הזכויות הלאומיות שלהם.

      מה הפתרון למשבר חוק הלאום? ראו בפוסט, מתווה לחוק יסוד: זכויות מיעוטים.

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין