כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    סיכום עונה שנייה של "סיפורה של שפחה"

    1 תגובות   יום שבת, 14/7/18, 21:20

    סיכום עונה שנייה של "סיפורה של שפחה"

     


    שריפת ספרים, שריפת יערות ושריפת פרות

    זהו סיכומה של העונה השנייה של "סיפורה של שפחה", אני חושב שללא ספוילרים.

    נשות הכותל ושריפת ספר הקידוש שלהן על ידי מי שעלולים לרשת את הארץ: אם יש דבר מוזר יותר מקידושו של אובייקט, זהו הצורך שמנגד לשרוף אותו. הספר עצמו חסר ערך רוחני בעיניי, אך הוא מהווה סימן חשוב- סימן לעתיד בו יעלו באש גם מבנים וגם אנשים. שינוי מפחיד את אלו שאינם מסוגלים להתמודד איתו, והאש היא דרך להעלימו. 

    יעלו באש מבנים - בחסות האש נולדה תקווה חדשה לאלו להן אסור לקרוא מילה, בחלקה האחרון של העונה השנייה בסדרה. כאן אצלנו בדרום, תפקידה של האש הוא תפקידה של המילה, ושריפת דרום הארץ- כל שהעניקה זו ההזדמנות לשיח בוער נוסף בין שני הצדדים. אנו אומרים תמיד שהטרוריסטים, כל שהם רוצים זו הסלמה. אם כך הדבר אז עושה רושם שהם מנצחים אותנו כבר שנים רבות.

    שריפת פרות - ביערות השרופים בדרום מצולמים צבים שרופים ונחשים שרופים, ומי שכועסים על כך אוכלים בערב פרות שרופות, כי בעלי חיים שרופים הם כלים, כלים בתקשורת נגד האויב ("תראו מה הם עשו!!!") וכלים לזהות תרבותית-קולינארית שלנו, והם- עבדים ושפחות, הם עצמם כלל אינם חשובים בין כל הלהבות אותן אנו מעלים סביבנו - שדים בעולם אותו אנו מתעקשים להפוך לגהינום עבור כל אחד שאינו משלנו. הסטייק מוכן, הגבינה פרוסה. שהכל נעשה בדברו. יבורך הפרי.

    ז'וליה קריסטבה: "בניגוד לפרי הבשל, הנאכל ללא סכנה, המזון שדורש בישול באש הוא מזהם, ועליו להיות מכותר בסדרה של טאבואים. זה כאילו שהאש, בהפוך למה שקובעות התפיסות ההיגייניות, לא רק שאינה מטהרת, אלא מצביעה על מגע, על העובדה שהמזון האורגני בוחש בתחום המשפחתי והחברתי." 

    "מזון אינו הופך לבזוי אלא מכוח היותו גבול בין שתי ישויות או בין שתי טריטוריות מובחנות. גבול בין הטבע לתרבות, בין האנושי ללא אנושי."

    +

    סיפור אמיתי שכך קרה (בארה"ב)
    ברפת חלב, פרה אחת היתה חוזרת מהטיול היומי באחו לרפת, כשין בגופה חלב בשביל הרפתן שהחזיק בה ובאחיותיה. יום אחר יום היתה חוזרת ללא חלב, והרפתן לא הבין מדוע. יום אחד הוא עקב אחריה וגילה שכשהמליטה, היא המליטה שני עגלים. את הראשון הוא ראה ולקח למכירה, כפי שהיה רגיל לעשות, אבל את השני היא הצליחה להחביא מפני, והיתה מניקה אותו בכל יום במקום מחבואו באחו. 

    שמח הרפתן על כך שפתר את התעלומה, לקח את העגל ומכר אותו להפוך לבשר.

     

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/18 21:59:
      קראתי את הספר, הרעיון מעניין, אך להפוך זאת לסדרה דביקה פחחחח, צפיתי בשני פרקים של העונה הראשונה ואיני ממליץ לכם לבזבז זמן.