יש לסדרה פגמים, קטנים לעומת הרצון הבולט ליצור תכן איכותי, שלא מחפש את המחנה המשותף הנמוך ביותר כדי להרוויח רייטינג, שהוא ... כסף. עינב גלילי לא מנסה להחניף לצופה שמעוניין בדברי הבל כמו רכילויות זולות. הפרק הראשון, שכותרתו היא "עינב גלילי נגד הזמן", מרמז על כך שיתר הפרקים, בהמשך, יכולים להיות גם "עינב גלילי נגד משהו אחר למשל נגד נניח ... האלימות או אפילו ... הטיפשות." כך אני חושב כי עינב גלילי לא טרחה ליידע את הצופים מה כוונותיה לפרקים הבאים בסדרה. מכל מקום, בעיני כמובן, זהו הניסיון הראשון ליצור בישראל טלוויזיה איכותית, מאז היום הראשון של הקמתה ב-1968, בניגוד לדעתו של דוד בן גוריון, שהתנגד לטלוויזיה ואפילו מנע את ביקור להקת החיפושיות בישראל...

הפגם המשמעותי, בעיני בלבד, הראשון הוא שוב ושוב - עד זרא - לחפש איזון בין אשכנזים למזרחיים. אולי אני טועה, אבל לדעתי זו הסיבה לצירופם לצוות של הסדרה את גורי אלפי ואת מרגול. כי גורי אלפי הוא בדרן, למעשה בדחן, שמקומו היה ליד ליאור שליין ב-"מצב האומה"- שם בלט ההומור הנפלא שבו ניחן - וכשעבר אל ערוץ 2 עם תכנית משלו, כשל כיוון שלא הביא לשם מספיק רייטינג ותכניתו האישית ירדה מן המסך. ואילו מרגלית צנעני - "מרגול" - היא זמרת נפלאה - שליהקו בסדרה כדי להחצין את דעותיה הפילוסופיות - בפרק הראשון - על מהותו של הזמן בחיי אנוש. וככל שהבנתי - אין לה מן הסחורה הזו באמתחתה....

ועוד כמה הערות יש לי, למרות שאין לי מושג בעשיית טלוויזיה אבל יש לי דעה בתור צופה מן השורה. גורי אלפי מדבר כשיד אחת לפני פיו, לקורא שפתיים כמוני קשה להבינו כשאיני רואה את שפתיו. בשביל זה הרכיבו על המסך כתוביות. אך הכתוביות לפני בגדים בצבע לבן לא נראות. אפשר במאמץ קטן להרכיב כתוביות עם אותיות מיוחדות שאפשר לקרוא גם כשהן על רקע של צבע לבן או בהיר. עוד עניין, לא קטן, הוא מהירות הדיבור של המשתתפים, שמתבטא גם בזמן הקצר שניתן לקרוא את הכתוביות. אבל זאת כבר בעיה מסוג אחר. בטלוויזיה של היום, ולא רק בישראל, מדברים מהר, כי זמן שידור בטלוויזיה הוא יקר, והרי הכסף הוא זה שמנהל את החיים.

אבל מחוץ לכל ההערות שיש לי, הצופה מן השורה, שאפו לעינב גלילי על הניסיון ליצור תוכן טלוויזיוני איכותי.