כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    אתרים ומבנים היסטוריים בבית שאן

    0 תגובות   יום שבת, 21/7/18, 09:00

     

    ''

    צילום:אלי אלון

    אתרים ומבנים היסטוריים בבית שאן 

     

    לא מכבר הציבה עירית בית שאן   שלטי הסבר  דקורטיביים ליד  אתרים ומבנים  הסטורים בתולדות העיר. 


    מאת :אלי אלון


    עירית בית שאן  בשיתוף המוזיאון לתולדות העיר בית שאן  חברו יחד לפרויקט הצבת שלטי מורשת דקורטיביים ליד אתרים ומבנים  היסטוריים בעיר .ליד כל אתר הוצב שלט הסבר המספר בעברית ובאנגלית  את סיפורו של האתר. בכל שלט מופיע  צילום עבר של האתר.

    .

    יצאתי לסייר בעיר בית שאן בעקבות שלטי מורשת אלה ומבקש אני להביא בצורה מרוכזת ותמציתית את סיפורם של  המבנים  והאתרים ההיסטוריים הבולטים  בעיר .המידע מתבסס על הכיתוב בשלטים,  פרי מחקר של אנשי המוזיאון ועל ידע אישי .

     

    יצויין כי  בניגוד לערים כמו תל אביב,רמת גן ירושלים וכיוצא באלו  ,נושא  שימור ותיעוד תולדות העיר  בית שאן  ואתריה ההיסטוריים , הוזנח לאורך השנים וגם לא נחקר כראוי בשנים עברו כשאנשים שיכלו וידעו לספר  היו עדיין  בחיים , ועל כן בהעדר תיעוד ומיסמוך  המידע ההיסטורי  על תולדות העיר בית שאן במיוחד זה המתייחס לתקופה שלפני קום המדינה,מועט לא מדוייק ,לא חד משמעי  ולוקה בחסר. בשנים האחרונות  עם הקמת מוזיאון העירוני בבית שאן חל שיפור בחקר ותיעוד בית שאן .נאספים חומרים, ונחקרים נושאים היסטוריים הקשורים לעיר.

    .

    כשמדברים על אתרי היסטוריה בבית שאן  מיד צץ ועולה במוחינו השם  האמפיתאטרון הרומי שרבות דובר ומסופר בו.  זה האפיל משהו על   אתרי היסטוריה  נוספים בעיר שלא ידועים לרבים  רובם מתרכזים בעיר העתיקה ברדיוס של קילומטרים בודדים .כתבה זו סוקרת בצורה תמציתית  את אתרי ההיסטוריה והשימור של בית שאן .



     

     

    ''
    בניין הסראייה בבית שאן [צילום: אלי אלון]

    בית הסראיה -את סיורי התחלתי בבית הסראיה ,זהו מבנה גדול ומרשים. בו שכנו משרדי ממשל בתקופת השלטון העותומאני והמנדטורי. בנין הסראייה - נבנה בשלהי המאה ה-19 בשנת 1889 לערך. ראשיתו ,פונדק דרכים, מבנה בן קומה אחת, בנוי אבני בזלת שחורות לא מסותתות, עם שער כניסה גדול בצידו המערבי וכשישה פתחים גדולים בעלי קירוי קשתי (קמרונות), (במקום החלונות כיום) ששימשו כניסה לסוסים וחמורים והובילו לחצר פנימית פתוחה ובמרכזה רהט שתייה. בשלב מאוחר יותר, נוספה  למבנה קומה שנייה, בנויה אף היא  אבני בזלת, נאטמו הקמרונות וכן נוסף חדרון עם פתחי ירי בקומה התחתונה בצדו הצפוני מערבי של המבנה.  בחזיתו המערבית שער כניסה  ראשי  ועליו כתובת בטורקית  בנוסח: "המבנה שופץ בתרומתו של הסולטן עבדול אל חמיד השיני מבורך בצירוף סמל הסולטן". בשני צדי השער ניצבים עמודי גרניט שהובאו למקום מאתר עתיקות בית שאן הסמוך.


    בתקופת המנדט הבריטי 1917-1948 שימש בית הסראייה   כמרכז שלטוני של הבריטים ותחנת משטרה, עד לבניית תחנת המשטרה המנדטורית החדשה. בקומה הראשונה, שכנו משרדי המשטרה משרדי המכס וחדרי מעצר. בקומה העליונה, שכנו משרדי קצין המחוז ומגורי השוטרים הברטים.עד היום ניתן לראות בבנין הסראייה חרכי ירי ששימשו את השוטרים והחילים הברטים להגנה על המבנה. החרכים נמצאים בצידו הצפוני מערבי של  בניין הסראייה ובצידו הדרומי של הבניין 
    לאחר הקמת המדינה המבנה שימש למטרות שונות: מרכז תרבות, מרכז פדגוגי, בית משפט השלום, לשכת המס של "הפועל המזרחי", בית ספר לנגרות לנערים בית כנסת ספרדי ומועדוני נוער ועוד.

     

    גן העצמאות בית שאן צילום: באדיבות המוזיאון העירוני בית שאן
     

    גן העצמאות -בית שאן- מול בניין הסראייה בצדו המערבי, כמה עשרות מטרים מהכניסה הראשית של בניין הסראייה, שוכן גן העצמאות בבית שאן. בתקופת המנדט הבריטי שימש השטח בו שוכן הגן כמתחם מגורים יוקרתי לפקידות הגבוה ולעשירי העיר בית שאן הערבית. הקומות העליונות שימשו למגורים והתחתונות הפונות לסראייה (רחוב שטורמן) שימשו לחנויות ולמסחר. בעקבות מאורעות ופרעות 1936 תושבי העיר הערבים ירו והתנכלו לשוטרים ולמשטרה הבריטית. כעונש הבריטים "גילחו" את המתחם והפכו אותו לגן ציבור. מספרים כי הגן היה מטופח והובאו אליו מספר עמודים רומיים וממצאים ארכיאולוגיים אחרים לקישוט ולנוי. מאז ועד היום הגן שופץ מספר פעמים. 


    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏שמיים‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏

    המגדל המים בבית שאן  [צילום:אלי אלון]

     

    מגדל המיים - במרכז העיר העתיקה בית שאן ניצב  עד היום מגדל המים הישן  של בית שאן . הוא נבנה ב1935על ידי הבריטים   בעקבות גידולה והתפתחותה של האוכלוסייה ששכנה באזור בית הסראייה הסמוך. אני מעריך (הערכה גסה) את גובהו בכ-8-10 מטר. המגדל קיבל מימיו מן המעיינות של האזור, בעיקר מעין שוקק ומעין מודע הנמצאים למרגלות הגלבוע. המים הוזרמו בצינורות מהמעיינות אל בריכת המגדל ומשם בעזרת חוק הכלים השלובים סופקו לבתי התושבים ובעיקר למשטרה הבריטית. על-פי הנכתב באתר המוזאון העירוני בבית שאן, בהקמת מגדל המים ובהזרמת המים אליו נטלו חלק אנשי ניר דוד שבעמק בית שאן.

    ''
     תעלת המים בבית שאן [צילום באדיבות המוזיאון העירוני בית שאן]

    תעלת המים -ואם בהספקת מים לבית שאן עסקינן, בשנותיה הראשונות של בית שאן עברה במעברת בית שאן ששכנה בעיר, תעלת מים. התעלה הגיעה מאזור קיבוץ שלוחות, וזרמה בעיר, עד אזור הספרייה העירונית של היום. המים שזרמו בתעלה הגיעו מן המעיינות המקיפים את בית שאן, ושימשו את תושבי המעברה לכביסה, לרחצה, לשחייה ולהשקיה. לאחר זמן מה כוסתה התעלה.

     

    ''

     בית נכות בית שאן בכניסה המזרחית לעיר [צילום: אלי אלון]

    בית נכות בית שאן - ניצב בכניסה המזרחית לעיר בית שאן, צמוד לכביש ראשי - כביש 90, המחבר בין טבריה, לבית שאן  מול "קניון בנימין" ברחוב שדרות מנחם בגין, כ-300 מטרים מערבית  לתחנה המרכזית החדשה של בית שאן, זהו מבנה  מסגד עתיק יומין הבנוי בסגנון ממלוכי טיפוסי מהמאה ה-15.  שנבנה על חורבות כנסייה יוונית מהמאה ה-12 ושופץ בימי הסולטן העות'מאני עבדול אל חמיד השני.  מבנה המסגד  בנוי בחלקו הגדול מאבני בזלת ("אבנים שחורות") ובעל מינרט(צריח) מרובע, כעין ארובה בצדו הדרומי.ולא עגול כמקובל  ברוב המסגדים, . בשנת 1882 לספירה, שופץ המבנה בצו שנתן הסולטן עבדול אל-חמיד השני .ומעל הדלת בקיר הצפוני שלו שרדה כתובת ערבית עתיקה המתארת את הנדבה שניתנה על-ידי הסולטן עבדול אל-חמיד להשלמת המבנה

     

    בתקופת המנדט הבריטי נוסף אגף חדש בצד המזרחי מאבני גיר המסגד קרוי גם מסגד הארבעים -יש אומרים על שם ארבעים קדושים אשר התגוררו במקום תחת קורת גג אחת ואחרים מפרשים ש-40 הוא מספר קדוש בתפילה ובאמונה המוסלמית. המבנה מהווה דוגמה ייחודית של ארכיטקטורה ערבית המשלבת בבנייה אבנים שחורות ולבנות לסירוגין. 

     

    המבנה  שימש בית תפילה (מסגד) לערביי בית שאן עד מלחמת השחרור ולאחר קום המדינה נפתח בו מוזאון לשימור עתיקות הראשון של בית שאן שפעל עד סוף שנות השמונים של המאה הקודמת. ב-2003 עלה באש, הוצת או נשרף, ומאז עומד נטוש שומם ומוזנח.

    ''

     

    שער הכניסה לבית הנכות בבית שאן  בימים בהם פעל [צילום: באדיבות מוזיאון בית שאן]

     

     

    התמונה של ‏אליעד אלון‏.שער הכניסה לחוות שמש, החווה החקלאית בבית שאן יוני 2018 [צילום: אלי אלון]

     
    חווה חקלאית בית שאן שוכנת ברחוב שד' הארבעה בבית שאן מוקפת חומת אבן עשויה אבני בזלת שחורה מאבני המקום.החווה הוקמה על ידי הבריטים   בשנת 1925 וכוללת   מספר מבנים ומחסנים ובניהם מכלאה לסוסים ולבעלי חיים אחרים. בכניסה לחווה נבנה שער מרשים וגבוה עשוי אף הוא אבני בזלת. מעל בית השער הייתה עמדת שמירה ממנה ניתן היה לצפות על הסביבה ולירות בשעת צורך.
    בראשיתה  שימשה החווה כבית ספר חקלאי בו למדו ילדי העיר בית שאן הערבית (בדואים ברובם) לימודי חקלאות. בשלב מאוחר יותר, כך נכתב בשלט הסבר על החווה, שימשה החווה כקארנטינה (תחנת הסגר לבעלי חיים). בעלי החיים שהובאו מעבר הירדן המזרחי, כמו כבשים, פרות ועזים, הושמו בחווה בהסגר ונבדקו על-ידי וטרינרים במטרה לבדוק אם הם כשירים מבחינה בריאותית לאכילה ולרבייה ואלו שנשאו מחלות הושמדו. הבדיקה נמשכה כ-40 יום ומכאן השם קרנטינה (קראנט - פירושו 40 יום). אולם, יש חוקרים הסבורים כי הסבירות כי החווה שימשה כקרנטינה לא גבוהה, ומכל מקום אין בנמצא כל תיעוד וסימוכין לכך. לטענתם, החווה הייתה חלק מהמבנים של המשק החי בבית-הספר החקלאי, הסככה שימשה כרפת, והפרות נרכשו במשקי האזור. שימוש נוסף שיתכן שהיה לחווה הוא בית ספר לרכיבה על סוסים. 

    בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-40 של המאה ה-20 התרחבה החווה וגדל כושר היצור החקלאי שלה, וזאת בעידוד ובמימון השלטונות הבריטיים כחלק ממדיניות השלטון הבריטי באותן שנים לפתח את מדינות המזרח התיכון על-מנת שיוכלו להסתדר, מבחינה כלכלית, באופן עצמאי ככל שניתן, ללא תלות במדינות אירופה, שהיו נתונות במלחמה. עם כיבוש בית שאן ב-13-12 במאי 1948, בריחת תושביה הערבים ועזיבת הבריטים את הארץ, פסקה הפעילות בחווה, מבניה נעזבו וננטשו, והחווה נשארה נטושה לגמרי. העזובה שלטה במקום. ותיקי בית שאן מספרים, כי המקום הפך למקום מחבוא של ילדי בית שאן שהיו בורחים מבית הספר כדי לעשן, להבעיר מדורות וכדומה. בשנת 1973נפתחו בשטח החווה  כיתות לימוד לתלמידי בתי ספר בעיר.ב
    שנת 1974 נחנכה במקום חווה  הלימודית ללימודי טבע וסביבה הפועלת עד היום. החוה נקראת חוות שמש על שמו ולזכרו של יצחק שמש שהיה איש חינוך  וראש עיריית (מועצה מקומית) בית שאן
    .
     

    התמונה של ‏אליעד אלון‏.

    בניין העירייה המנדטורית בבית שאן [צילום אלי אלון]

     

    בית העירייה המנדטורית בבית שאן -  ניצב ברחוב שטורמן   במרכז העיר העתיקה של בית שאן כמה עשרות מטרים דרומית  לסראייה  ,לפני קום המדינה המבנה שימש את בניין עיריית בית שאן הערבית .במבנה זה ישב ראש  העיר הערבית שכונה בשם הרשמי  "ראש המינהל העירוני בבית שאן" היה זה  חא'ג סעיד חלבוני הוא זה שחתם על הסכם הכניעה במאי 1948 ועזב עם משפחתו לירדן .מיד לאחר קום המדינה ב-1948שימש המבנה את הבנין המועצה האיזורית בקעת בית שאן.עם המעבר של המועצה האיזורית למשכנה החדש המבנה שימש את המרכז  למוסיקה של המועצה האיזורית  .בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה פעלו במקום קן תנועת הנוער  השומר הצעיר ומרכז ללימוד שדה (המל"ש) ביקרתי בימים אלה במבנה .ריצפת  המבנה עטורה בעיטורים  והיא מקורית משנות ה-20 וה-30 .בשנת 2014 הוקמה במקום מסעדה בבעלות פרטית  

     

     

    השוק הישן

     השוק הישן בבית שאן.[צילום באדיבות המוזיאון העירוני בית שאן]


    השוק הישן בבית שאן - שוכן בעיר העתיקה של בית שאן, הוא נבנה בתקופת המנדט, לאחר שהבריטים הרסו את כל מתחם החנויות מול בניין בית הממשל "הסראייה" בעקבות מאורעות 1939-1936. השוק נקרא בפי תושבי המקום הערביים שוק אל חמיס' (שוק של יום חמישי) משום שפעל בימי חמישי בלבד, לעומת שוק הבהמות שהיה בסמוך לתל בית שאן. לשוק הגיעו תושבי המקום ותושבי הסביבה ומכרו את מרכולתם. עם קום המדינה התושבים היהודים המשיכו למכור ולקנות בשוק שפעל בימי שיני וחמישי. עיקר התוצרת הגיעה מהמושבים ביכורה, ירדנה ובית יוסף, ובשלב מאוחר יותר גם מישובים ערביים מהסביבה הקרובה. המקום שקק חיים ועם הזמן נפתחו חנויות חדשות. מבנה השוק המרכזי היה עם גג בצורת מעין קשת כשמשני הצדדים היו חנויות ודוכני ירקנים. גם מחוץ למבנה השוק המרכזי היו דוכנים. חלק מהדוכנים היו מאולתרים, הרוכלים היו פורסים את מרכולתם על הרצפה על גבי ארגזים, קרטונים וכדומה כשהרוכלים היו יושבים על טירסה בגובה של 40 - 50 ס"מ. 


    השוק כאמור פעל פעמים בשבוע, בימי שני וחמישי. הרוכלים היו מגיעים אליו השכם בבקר  הרכב הנפוץ בשוק היה עגלה רתומה לסוס. הקונים בשוק הגיעו לרוב ברגל או באופניים. כידוע רק למעטים בקרב תושבי בית שאן היה אז רכב ממונע. היו לא מעט קונים בשוק שהובילו את הקניות לבתיהם ב"רכב" שימושי ופופולרי אז - עגלות תינוק ועגלות ברזל לסוגיהם. אטרקציה מיוחדת בשוק, בעיקר עבור הילדים, כך מספרים לי כמה מבני המקום, היה מאפה "חם חם" - מאפה בית - שאני, מתוק עם מלא דבש שנמכר בשוק על-ידי בני משפחת בן-חמו. 
    עם השנים נהרס חלק מהשוק הישן של בית שאן ועבר לשכון במרכז העיר. במקום בו פעל השוק הישן הוצב שלט מורשת מטעם עירית בית שאן והמוזאון העירוני המספר את סיפור השוק, שהוא פרק חשוב בתולדת העיר.
    ''
    תחנת אגד הישנה בבית שאן [צילום: באדיבות המוזיאון העירוני בית שאן]

    התחנה המרכזית הישנה בית שאן-  נפתחה  לאחר קום המדינה, אי-שם בשנות החמישים, ושכנה בצמוד למגדל המים ברחוב שאול המלך  בבית שאן. התחנה שנקראה .תחנת אגד-אש"ד מרכזית. שירתה את תושבי העיר ותושבי האזור במשך עשרות שנים. מתחנה מרכזית זו יצאו או עברו דרכה אוטובוסים עירונים ובין-עירונים. כמו-כן יצאו מהתחנה אוטובוסים לישובים ולקיבוצים באזור בית שאן. במתחם התחנה שכנה מסעדה שנקראה "מסעדת פרוספר" אותה ניהל פרוספר אוחנה ושימשה את הנהגים ואת עוברי האורח . סביב המסעדה ומגדל המים היו פזורות התחנות ומשרדי התחנה.לרבים מוותיקי בית שאן וקיבוצי הסביבה יש הרבה נוסטלגיה, זיכרונות וחוויות אישיות מהתחנה המרכזית הישנה בבית שאן. 
    איציק רחמים, חוקר תולדות העיר בית שאן ורכז ההדרכה במוזאון העירוני, מספר לי כי קדמה לתחנת "אגד" ליד מגדל המים, תחנה מרכזית ראשונה ששכנה אף היא באזור העיר העתיקה ליד מגדל המים ופעל בה עוד לפני הקמת המדינה. קו תחבורה מבית שאן לטבריה ולישובים באזור. 

    התחנה המרכזית הישנה  פעלה עד סוף שנות ה-90 לערך, לאחר מכן עברה לרחבת העריה -מרכז רסקו ובהמשך עברה התחנה המרכזית למסוף תחבורה ראשי בכניסה הצפונית לבית שאן מכיוון טבריה, סמוך ל"קניון בנימין", אי שם בתחילת שנות 2000 הוחלט להקים תחנה מרכזית חדשה בבית שאן -מבנה מקורה וממוזג. ביום שלישי 26.9.2017 נפתחה נחנכה  בטקס חגיגי ורשמי. תחנה אוטובוסים מרכזית החדשה ומקורה .

    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏שמיים‏, ‏צמח‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏

    המצודה הצלבנית בבית שאן השוכנת בעיר העתיקה בעיר צמוד למוזיאון העירוני בית שאן מול הסראייה היא שריד היסטורי עתיק מתקופת הכיבוש הצלבני משנת 1099. על פי שלט הסבר המוצב מול המצודה היו למצודה שלושה חלקים : חפיר,חומה היקיפית ומגדל עוז דונזון .שנבנה מאבני גזית של גיר . אבנים אלה נלקחו ממושבי האמפיתיאטרון הרומי הסמוך למצודה. הקומה העליונה שניתן לראותה כיiם נוספה בתקופה העותמאנית ,לאחר התמוטטות התקרה המקורית .בתקופה הממלוכית פסק השימוש הצבאי במצודה והמבנה הפך למפעל סוכר . בסוף התקופה העותמאנית נבנה בית ספר בקומה השניה של המצודה -בית ספר לבנים .
    עם קום המדינה בראשית ימיה של בית שאן . המבנה שימש את בית הספר הדתי המזרחי וכן משכם של בתי הכנסת לעולי רומניה ,פרס, ועירק החפירות במצודה התנהלו בשנים 1990-1989 על ידי רשות העתיקות בראשות רות גרטוגן ואדריאן בועז ובשנים 1992-1994 בראשות יוחנן זיגלמן .בעקבות החפירiת קרסו חלקים גדולים של המבנה וכתוצאה מכך נחשפו חלקים נוספים מהמצודה הצלבנית"

    המצודה הצלבנית שוכנת בעיר העתיקה בבית שאן צמוד למבנה הדואר היא נבנתה בשנת 1103 על ידי משפחת דה בוטון, שהתיישבה במקום, כהגנה על העיר שהייתה נתונה לאיומים והתקפות  מצד המוסלמים. המצודה בנויה אבני בזלת שהיו מכוסות בשכבת טיט. בסוף התקופה העות'מאנית נבנה בית ספר בקומה השנייה של המצודה .לאחר קום המדינה שכן במצודה בית הספר הדתי (בית ספר תחכמוני מאוחר יותר) ובקומה השנייה שכנו ביתי הכנסת של עולי רומניה, פרס, עירק.. במקום פעלה  גם מרפאת שיניים.

     

    בשנים 1990-1989 בוצעו במצודה  חפירות הצלה ידי רשות העתיקות בראשות רות גרטוגן ואדריאן בועז ובשנים 1994-1992 בראשות יוחנן זיגלמן.

     

    משטרת בית שאן

    צילום באדיבות המוזיאון העירוני בבין ת שאן

     

    בניין משטרת בית שאן, -ממצודות המשטרה, מצודות טיגארט, שהוקמו בארץ ישראל, בתקופת המנדט הבריטי,  ביוזמתו של סר צ'ארלס טיגארט בשנת 1937 בשיאם של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט 1936-39. מבנה המשטרה הקודם שכן במבנה הסראייה.במאי 1948, עם כיבוש בית שאן, השתלטו כוחות צהל על מבנה המשטרה ולכאן נאספו כל כלי הנשק והתחמושת שהייתה בידי התושבים הערבים. מאז 1948 ועד היום היא משמשת כתחנת המשטרה המקומית .

     

    בית חרושת לקרח

    בית החרושת לקרח "השב"ק " נבנה בשנת 1954 על ידי ארבעה שותפים (במסגרת "הקואופרטיב" שנכפה על התושבים החדשים). בית החרושת נקרא השב"ק על שם ארבעת השותפים: הלפרין, שולמן, בנר וקישון ( ראשי התיבות של שמותם). המפעל היה חיוני ונחוץ לתושבים בשל האקלים החם בבית שאן ובשל מחסור בחשמל ובמקררים חשמליים. הקרח שסופק לתושבים שימש לקירור בעיקר למוצרי הבשר והחלב. בימי השיא סיפק המפעל כ- 20,000 בלוקי קרח ליום לתושבים המקומיים, לתושבי הסביבה הקרובה ולמחנות צה"ל באזור.  בשלב מאוחר יותר, על מנת להקל על התושבים, נעזרו בעלי המפעל במכירת הקרח לשכונות הרחוקות באמצעות עגלות הרתומות לסוסים. 

     

    ''

     בית הדואר הישן [צילום באדיבות מוזיאון בית שאן]

     

    מבנה בית הדואר הישן בבית שאן- שוכן סמוך צמוד למצודה הצלבנית וכיום משמש כמוזיאו עירוני.  המבנה נבנה בשנת 1937, בתקופת המנדט הבריטי, ושימש כבית דואר מנדטורי שסיפק שירותי דואר לתושבים, לענפי מסחר ולשיירות שעברו במקום. הבית בנוי כולו מאבן גיר מסותתת, ומאופיין במגוון סגנונות ארכיטקטוניים המשלבים בין מזרח למערב -סגנון אירופאי המשלב מאפיינים מהבניה הערבית עם מרכיבים מודרניים . קווי הבניין ישרים , אופקיים וזורמים, עם תקרות גבוהות ,מאפיינים של הסגנון הבינלאומי("הבאוהאוס ") . המקום המשיך לשמש כסוכנות דואר גם לאחר קום המדינה. בשנות  המדינה הראשונות , התגורר בקומה העליונה של הבית,מנהל סניף הדואר הראשון של העיר העברית המתחדשת, מרדכי זינגר ,עם בני משפחתו  ובקומה התחתונה היו משרדי הדואר. בחלק המערבי של הבניין היה חדרון קטן והוא שימש כמרכזייה טלפונית. המבנה תיפקד כבית דואר עד שנת 1966 .בהמשך שימש המבנה למשרדי קצין מבחן לנוער, בית לאומנים מקומיים, החברה הכלכלית, אגף התיירות וכיום כאמור  משמש  כבית  המוזיאון העירוני  של בית שאן .

     

     


    מבנים היסטורים שלא זוהו בוודאות

     

    ''

    מבנה היסטורי בעיר העתיקה בית שאן היה כנראה בית עשירים .צילום:אלי אלון

     

    התמונה של ‏אליעד אלון‏.

    מבנה היסטורי בעיר העתיקה צמוד לגן העצמאות בעיר מהו בדיוק? [צילום:אלי אלון]

     

    מבנה ההיסטורי בבית שאן בעיר העתיקה אין לי מושג מה הוא המבנה ותאמינו לי ניסיתי לברר פשוט אף אחד לא יודע.. 

     

     רהט שתיה עתיק בגן העצמאות בבית שאן [צילום :אלי אלון]


    מתקן זה נמצא בפאתיו המערביים של גן העצמאות בבית שאן כ-100 מטרים מערבית לסראייה בבית שאן . לא הצלחתי להבין מהו בדיוק המתקן שבצילום למה שימש ומאילו שנים (אין שום שלט לידו) על פניו נראה  כמו סוג של רהט שתיה אבל לך תדע . אגב שימו לב למגן דוד שמוטבע בתחתיתו דבר שמגביר את הסקרנות סביב מתקן זה. 

     

     

     

    כתבות על בית שאן ההיסטורית  שפורסמו על ידי כותב זה :

     


     נא להכיר :בית הנכות בית שאן

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות