כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורו של בית שומאכר בחיפה

    0 תגובות   יום חמישי, 26/7/18, 09:02

     

    ''
    בית שומאכר בחיפה [צילום: אלי אלון]
       סיפורו של בית שומאכר בחיפה 
    בית שומאכר בחיפה - מבנה דו קומתי טמפלרי בן כ-150 שנה, בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, עומד מזה שנים לא מעטות במצב מוזנח '' הבניין הוא בבעלות פרטית ומוגדר כ"בנין לשימור מחמיר"

    מאת: אלי אלון

     

    לשפשף את העיניים ולא להאמין. ברחוב שדרות בן-גוריון 12 במושבה הגרמנית בחיפה, ניצב מזה שנים לא מעטות, במצב מוזנח למדי, "בית שומאכר" - מבנה דו קומתי טמפלרי, בן קרוב ל-150 שנה, בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב בו התגוררו יעקב שומאכר (1891-1825) ובנו גוטליב שומאכר (1857-1925) מבכירי הקהילה הטמפלרית. האב ובנו שימשו כיו"ר המושבה הגרמנית וכסגני קונסול של ארצות הברית בחיפה. 

    אב המשפחה יעקב שומאכר היה אדריכל נמנה עם אנשי הטמפלרים והגיע לחיפה בשנת 1869 מארצות הברית (אליה היגר מגרמניה) עם משפחתו, הוא היה שותף בולט בתכנון המושבה הגרמנית ובבניית בתיה. בנו גוטליב שומאכר נולד בארצות הברית והגיע לארץ ישראל (1869) יחד עם אביו יעקב ואמו ילידי גרמניה בהיותו בן 12. המשפחה התיישבה במושבה הגרמנית בחיפה. לאחר לימודים בבית הספר במושבה הגרמנית יצא גוטליב שומאכר לגרמניה לשטוטגארט שם למד ארכיטקטורה והנדסה. לאחר סיום לימודיו שם חזר לארץ. גוטליב היה מגדולי החוקרים של ארץ ישראל, עבר הירדן ורמת הגולן, היה מהנדס מחוז עכו, של האימפריה העות'מאנית, תכנן את תוואי הרכבת החיג'אזית בארץ ישראל, כארכיאולוג חובב היה מחלוצי חופרי וחוקרי העתיקות בתל מגידו. כמהנדס כקרטוגרף-משרטט מפות גאוגרפיות ומודד קרקעות, תכנן ובנה מבנים רבים במושבות העבריות, ביניהם היקב בראשון לציון, בית המוסקובייה בנצרת ומזח נמל חיפה. כתב וערך עשרות ספרים, מפות ומאמרים, המהווים נכסי צאן ברזל של ידיעת הארץ. 
     
    ''


    סיור בבית שומאכר 

    במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בחיפה - סוף שבוע של בתים פתוחים ברחבי העיר חיפה, נערכו בימים ה'-ש' 21-19 ביולי 2018 סיורים מודרכים פתוחים לקהל הרחב בבית שומאכר ההיסטורי. לראשונה ניתנה לציבור הרחב אפשרות להציץ לתוך פנים המבנה ההיסטורי, ולסייר בין קומותיו וחדריו. השתתפתי באחד הסיורים. המראה שנגלה לי אינו מלבב. הבית ובמיוחד פנים הבית, נמצא במצב מוזנח ועזובה בולטת. את הסיור הדריכו בניו של בעל הבית שמואל גרוסברגר שהתגורר בבית עם הוריו חיים וחיה גרוסברגר. הבניין, כך נמסר, הוא בבעלות פרטית ומוגדר כ"בניין לשימור מחמיר". לדברי בני משפחת גרוסברגר, הבית עומד בפני שימור. בקומתו הראשונה מתוכננת להיפתח מסעדה ואילו בקומתו השנייה יפתחו משרדים. 

    בית שומאכר 

    בית שומאכר, ביתם של יעקב וגוטליב שומאכר ובני משפחתם, הוא אחד המבנים היפים במושבה הגרמנית בחיפה בזכות חמש הקשתות והמרפסת בחזית. הבית נבנה ב-1870 על-ידי אבי המשפחה יעקב שומאכר שהיה, כאמור, אדריכל. הבית הוא בעל מאפיינים ברורים של אדריכלות טמפלרית - בניה באבן עם גג רעפים מרפסת בחזית משופע עם מוטיבים גרמניים אירופיים המשולבים במוטיבים של קשתות מזרחיות. המבנה הוא בן שתי קומות עם ריצוף מקורי ואלמנטים ייחודיים מעץ, אבן וברזל. כמו למשל מדרגות עץ המוליכות לקומה השנייה של הבית הבית כלל גם מרתף כיאה לבית טמפלרי. סביב הבית חצר ובה בור (באר) מים כנראה מקורית עוד מהתקופה "הטמפלרית". בחזית הצפונית של הבית אני מבחין בדלת כניסה, כנראה המדובר בכניסה המוליכה למרתף הבית. 

    כמו בתים "טמפלרים" אחרים מעל דלת הכניסה בבית שומאכר חקוק פסוק מתהילים: נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה (תהילים, ד', ז). 

    בשנת 1872 עם התמנותו של יעקוב שומאכר לתפקיד סגן הקונסול של ארצות הברית בחיפה ובצפון הארץ, הפך ביתו לבניין הקונסוליה של ארצות הברית. התפקיד עבר, לאחר מותו בשנת 1891, לבנו גוטליב שומאכר, והבית נשאר בניין הקונסוליה עד שנת 1904 לערך. על-פי ציור משנת 1884, שציירה אמילי קברט שגרה אז במושבה הגרמנית בבית סמוך לבית שומאכר וציירה את הבית והאזור, נראה דגל ארצות הברית מתנוסס על בית שומאכר. רעייתו-בת זוגו של גוטליב שומאכר הייתה מריה לנגה, בתו של מורה בית הספר במושבה מר לנגה, ששכן ממול בית שומאכר במבנה בית העם הטמפלרי היכן שכיום נמצא המוזאון העירוני של חיפה בשד' בן-גוריון 11. לגוטליב ומריה היו, כך מספרים, תשעה ילדים ובתחילת המאה שעברה הוסף למתחם הבית מבנה נוסף, אגף מערבי, כדי לשכן את המשפחה הגדולה. אחד מחדרי המבנה וכנראה יותר מחדר אחד, נצבע בציורי קיר וכמה מהם נתגלו לא מכבר. 

    בשנת 1914 הצטרף גוטליב שומאכר לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ושירת כקצין הנדסה בסיני. בתום המלחמה לא הורשה על-ידי השלטונות הבריטים לחזור לארץ בשל היותו חיל פעיל בצבא הגרמני במלחמה, ורק בשנת 1924, לאחר בקשות רבות ומגעים עם השלטונות האנגלים, הורשה להיכנס לארץ. גוטליב נפטר שנה לאחר כן ב-26 בנובמבר 1925 בביתו שבכרמל ברחוב הנשיא ונקבר בבית העלמין הטמפלרי בחיפה. על מצבתו נחקק משפט בגרמנית מהברית החדשה "נאמן זה הקורא אתכם". לידו קבורה רעייתו מריה לנגה. עיריית חיפה קראה בעיר רחוב על שמו כאות הערכה והוקרה לאיש, על תרומתו הגדולה לעיר חיפה בנייתה ובכלל להתיישבות בארץ. חשוב להדגיש ולציין כי גוטליב נפטר ב-1925, שנים הרבה לפני הקמת תנועת הנאצים בגרמניה, כך שלא שנחשד בהשתייכות לתנועת הנאצים כמו רבים מאנשי הטמפלרים. 
    בתו של גוטליב, נלי מרצי'נקובסקי,  נולדה במושבה הגרמנית בשנת 1896 והתגוררה בחיפה עד מותה בשנת 1991 בגיל 96.  היא כתבה ספר בשם "גשם משמיים בהירים" בהוצאת החברה להגנת הטבע על תולדות המושבה הגרמנית ותולדות חיפה. נלי הוכתרתה כיקירת העיר חיפה. 
     


    לאחר מותו של גוטליב שומאכר המשיכו יורשיו ובני משפחתו להתגורר בבית. עם גירוש הטמפלרים מן הארץ, בשנת 1939 עזבו בני הבית את הארץ והבית עבר לשימושו של ערבי נוצרי, שהפעיל מוסך בבניין השירות שבמתחם הבית, ובשנת 1948 עזב ללבנון. לאחר מלחמת העצמאות עבר הבית לידי האפוטרופוס לרכוש הגרמנים, ושוכנו בו משפחות ישראליות. בהמשך הועבר לרשות משפחת חיים גרוסברגר שהתגוררו בו עם רעייתו שנים לא מעטות. חיים פתח ביחד עם בנו שמואל במתחם הבית במבנה המערבי לו, מוסך מכוניות ובית עסק למכירת מכוניות בשם "רכב חיים". כיום פועלת במקום מסעדה. שמואל מתגורר כיום בבנימינה. בנו של שמואל גרוסברגר, מספר לי כי סבו חיים נלחם במלחמת העצמאות והיה מפורצי "דרך בורמה".
     

    שעון שמש שנתן כמתנת הוקרה הלורד קיצנר לימים שר המלחמה הבריטי לגוטליב שומאכר נחשף בימים אלה לציבור.


    שעון השמש שנתן קירצנר למשפחת שומאכר [צילום:אלי אלון]
    סיפור שעון השמש 

    בשנת 1873 התארח ב"בית שומאכר" הוריישו קיצ'נר שעמד בראש משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל שערכה מסעות מיפוי באזור חיפה והגליל. בשובם מאחד ממסעות אלה, בשנת 1875, העניק קיצ'נר כאות הוקרה על האירוח לבעלי הבית שעון שמש ייחודי שהוצב בחצר הבית. מספרים כי שעון השמש שימש את מר לנגה, מורה בית הספר וממנהיגי הקהילה, לצלצל בפעמון "בית העם" במושבה ולהודיע לעובדים בשדות על שעת הצהריים המדויקת. כדי להגיע בזמן ל"שלאף שטונדה" (שינת הצהריים). קיצ'נר הידוע יותר בכינוי לורד קיצ'נר, התקדם לימים, בתפקידיו היה פילדמרשל ושימש בתחילת מלחמת העולם הראשונה בתפקיד שר המלחמה הבריטי . לימים כשהורשה גוטליב שומאכר על-ידי הבריטים ב-1924 להכנס לארץ גילה את שעון השמש זרוק ונטוש בחצר הבית. הוא קיבע אותו בבטון והציבו בחצר הבית. משפחת גרוסברגר ש"בית שומאכר" עבר לרשותה מצאה במתחם הבית את שעון השמש שניתן על-ידי קיצ'נר ושמרה עליו. נמסר כי במסגרת שימור הבית יש כוונה להציב את שעון שמש היסטורי זה, בחצר הבית. אחד מבניו של שמואל גרוסברגר הראה לנו במהלך הסיור בבית, את מתקן שעון השמש. צילמתי אותו. 
     
    ''

    שמואל גרוסברגר   1950 לערך בכניסה לבית שומאכר ליד פסל האריה [צילום באדיבות המשפחה ]
    תעלומת "פסל האריה" 

    במהלך הסיור בבית שומאכר הראה לנו בנו של שמואל גרוסברגר צילום של אביו שמואל משנת 1951 לערך, בהיותו ילד, ובו הוא מצולם בחזית בית שומאכר ליד פסל אריה. הפסל היה מוצב בבית עשרות שנים וחוטמו של פסל האריה נראה אף בצילום משפחתי משנת 1925 של משפחת שומאכר. עלתה סברה שהפסל נלקח למוזאוני חיפה בסוף שנות החמישים או תחילת השישים. בתצלום של הבית משנות השישים האריה כבר חסר. בניו של שמואל גרוסברגר יוצאים בקריאה למי שיודעים למסור פרטים היכן האריה או כיצד ניתן לאתר אותו? לפנות אליהם כדי שיוכלו להציבו מחדש בבית ההיסטורי שישומר. 

    האם סוף-סוף ישומר הבית? 

    השאלה שעלתה מיד בראשי למראה מצבו המוזנח של הבית ההיסטורי היא איך מאפשרים למבנה מסוג זה, שהוא בעל חשיבות היסטורית, אישיותית וארכיטקטונית, רבה להגיע למצב מביש ולא מכובד זה. 

    להגנתה של עירית חיפה יאמר כי מאחר שמדובר במבנה בבעלות פרטית לא פשוט לחייב שימור. יצוין כי שימור מבנה ובמיוחד כשמדובר ב"שימור מחמיר" כרוך בהוצאה כספית גדולה שבעלי הנכס לא תמיד יכולים או ששים להוציא מכיסם. על עירית חיפה והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לוודא ולדאוג שתכנית השימור של בית שומאכר תצא לפועל ולא תהיה "על הנייר" בלבד, וגם לוודא ולהקפיד שהשימור יהיה כהלכה, נאמן למקור, ללא תוספות מבניות בולטות שיפגעו במראהו וצביונו המקורי של "בית שומאכר"

    כתבה נוספת על בית שומאכר.

    ''

    בית שומאכר בחיפה [צילום:אלי אלון]

     

    בית שומאכר בחיפה - הזנחה מבישה בית שומאכר בחיפה - מבנה דו קומתי טמפלרי בן כ-150 שנה, בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, עומד מזה שנים לא מעטות במצב מוזנח ''הבניין הוא בבעלות פרטית ומוגדר כ"בנין לשימור מחמיר"אלי אלון   |   לסיפור המלא
    יום רביעי 25 יולי 2018  08:34
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות