כותרות TheMarker >
    ';
    0

    מה אומר עלינו סוג התכנים שאנחנו בוחרים לפרסם?

    67 תגובות   יום חמישי, 26/7/18, 13:46

    ראשית, למה אנחנו מפרסמים?

    בקפה או בפייסבוק?

    ''


    כולם רוצים תשומת לב מסוג כלשהו.

    אחרת... היינו כותבים למגרה קריצה

     

    יש אנשים שמפרסמים כדי לקדם דברים שקשורים לעבודה שלהם.

    אני לא מתייחסת כאן לאנשים מסוג זה,

    אלא לאלו שמפרסמים לא לשם רווח כספי כלשהו.


    אז לשם מה?

    כנראה שלכל אחד יש רווח אישי כלשהו,

    לשמוע מגוון דעות,

    לקבל אמפתיה,

    לקבל חיזוקים,

    להרגיש יותר טוב עם עצמך,

    ליצור לעצמך עניין, להעשיר את העולם שלך במגוון תפיסות עולם.

    ליצור אינטראקציה מסוג אחר,

    ועוד....

     

    עכשיו לשאלה שעומדת בכותרת הפוסט,

    מה אומר עלינו סוג התכנים שאנחנו בוחרים לפרסם?

     

    לחלק מהאנשים קיים מאפיין בולט מסויים:


    שמפרסמים בעיקר תמונות.

    שכותבים הרבה.

    שמתמקדים בעיקר בנושאים פוליטיים או חברתיים.

    שמתמקדים בעיקר בנושאים אישיים.

    שחושפים הרבה מעולמם וחייהם.

    שכותבים בעיקר שירה וסיפורים.

    שאינם חושפים מאומה על עצמם.

    שבוחרים להעלות נושאים שונים לדיון.

    שבוחרים לרוב להתלונן ולקטר על דברים כאלו או אחרים.

    שבוחרים להעלות דברים משמחים, שנותנים אנרגיות טובות.

     

    אני חושבת שהתכנים שאנחנו בוחרים להעלות אומרים משהו

    על האישיות שלנו.


    אני, למשל, מעלה מגוון של תכנים.

    לא חושבת שאצלי תמצאו מאפיין אחד בלבד.

    אבל, אני נמנעת מפוליטיקה וספורט חיוך

    כל אחד מהם מסיבות שונות.

     

    זהו...

    העליתי נקודה למחשבה.

    לא עומדת לכתוב לכם מסקנות גורפות על "מה כל דבר אומר" חיוך

    למעט...

    שלדעתי, מי שבוחר לקטר לרוב לעומת מי שבוחר בתכנים מקדמים חיוביים,

    זה אומר לי על הטיפוס....

    אלו שמקטרים לרוב? לא הייתי רוצה אותם בחוג חברי חיוך

     

    ומה אתם חושבים? 

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/18 17:52:

      צטט: מסתכל סביב 2018-09-29 14:58:37

      יש להבחין בין שני סוגים של כותבים/ות: הגלויים והאנונימיים.

      אלה הגלויים רוצים להציג את מרכולתם. חלקם הגיגים שלא תמיד שווים את הזמן שהושקע בהם וחלקם מאד מעניינים מסיבה כלשהי. בד"כ העברית היא זו שמושכת אותי. 

      הפרופיל האנונימי לעומת זאת מאפשר לחשוף הרבה יותר מהחיים האישיים. זו עם החשש מהיריון לא רצוי, ההיא עם סיפור אהבה מחוץ לנישואים ואחת עם החלומות שלה שלא נאים לפרופיל גלוי.

      גם כאן העברית היא זו שעושה את ההבדל. אם כי הסגנון פחות חשוב כי גם ככה הפרופיל הוא אנונימי.

       

      כך שהשאלה מה התכנים אומרים עלינו חייבת להתחשב בסוף הכותב/ת. פרופיל אנונימי משמש יותר כמו יומן. תמיד אפשר להתכחש למציאות ולשקר. "זו לא אני זו מישהי אחרת" תגיד בעלת הבלוג לעצמה. המרחק מהפרסונה האמיתית מאפשר לה מבט חיצוני על הסיטואציות השונות ומאפשר לפתור את החידות / לחדד את השאלות יותר בקלות.

      תודה! אתה באמת מסתכל סביב חיוך הבאת היבטי התבוננות נוספים.

        11/10/18 17:52:

      צטט: דורון טל 2018-10-01 08:53:38

       
      שרי תודה.
      הפוסט שלך מעניין. גירה אותי לחשוב ולענות על השאלה, מדוע לכתוב בבלוג ולא למגירה?
      כתיבה בבלוג עוזרת לי לבטא מחשבות. השיתוף נועד לקבל משוב שעשוי לשפר את התובנות שהגעתי אליהן. התכנים שבחרתי לפרסם הם בנושאים חברתיים-פוליטיים. זאת משום שאני מאמין שניתן וצריך לגרום לשינוי חברתי-כלכלי במדינה. מיד עם תחילת הפעילות בקפה דה-מרקר (בשנת 2008) הגעתי למסקנה שהכתיבה בבלוג אינה תורמת ערך מוסף משמעותי לחברה האנושית. עם זאת, אני מאמין שזה עדיף על "כתיבה למגירה".

       ו... תודה לתגובה ולשיתוף!

        11/10/18 17:50:

      צטט: Themis Θ 2018-09-24 17:15:45

      שרי יקרה, זה נכון מאד. אני חושבת על זה הרבה לאחרונה. למה בעצם לכתוב בדה מרקר ולא לכתוב למגירה? ואם לא לכתוב למגירה, למה דווקא בדה מרקר ולא בפלטפורמה אחרת? האם זה כוחו של הרגל? מה זה נותן לי? בוודאי זה לא נותן מה שנתן לי בעבר, כי חלפו כמה שנים, והתחלפו העיתים. ובאמת, איזה תכנים אני מעלה? למה לפעמים אני נורא רוצה לכתוב א', ובסופו של דבר בכלל כותבת ב'? לפעמים אגב בא לי לכתוב קטעים יותר "קשים", ולא נעים לי משום מה:) זה מעניין. הרצון לחשוף, ולא לחשוף, לחשוף, אבל לא עד הסוף. מעורר מחשבה, ותודה שהעלית את הנושא:)

      גם התגובה שלך מעוררת מחשבה! מה לחשוף ומה לא ולמה בכלל והיכן....

        1/10/18 08:53:

       
      שרי תודה.
      הפוסט שלך מעניין. גירה אותי לחשוב ולענות על השאלה, מדוע לכתוב בבלוג ולא למגירה?
      כתיבה בבלוג עוזרת לי לבטא מחשבות. השיתוף נועד לקבל משוב שעשוי לשפר את התובנות שהגעתי אליהן. התכנים שבחרתי לפרסם הם בנושאים חברתיים-פוליטיים. זאת משום שאני מאמין שניתן וצריך לגרום לשינוי חברתי-כלכלי במדינה. מיד עם תחילת הפעילות בקפה דה-מרקר (בשנת 2008) הגעתי למסקנה שהכתיבה בבלוג אינה תורמת ערך מוסף משמעותי לחברה האנושית. עם זאת, אני מאמין שזה עדיף על "כתיבה למגירה".

       

        29/9/18 14:58:

      יש להבחין בין שני סוגים של כותבים/ות: הגלויים והאנונימיים.

      אלה הגלויים רוצים להציג את מרכולתם. חלקם הגיגים שלא תמיד שווים את הזמן שהושקע בהם וחלקם מאד מעניינים מסיבה כלשהי. בד"כ העברית היא זו שמושכת אותי. 

      הפרופיל האנונימי לעומת זאת מאפשר לחשוף הרבה יותר מהחיים האישיים. זו עם החשש מהיריון לא רצוי, ההיא עם סיפור אהבה מחוץ לנישואים ואחת עם החלומות שלה שלא נאים לפרופיל גלוי.

      גם כאן העברית היא זו שעושה את ההבדל. אם כי הסגנון פחות חשוב כי גם ככה הפרופיל הוא אנונימי.

       

      כך שהשאלה מה התכנים אומרים עלינו חייבת להתחשב בסוף הכותב/ת. פרופיל אנונימי משמש יותר כמו יומן. תמיד אפשר להתכחש למציאות ולשקר. "זו לא אני זו מישהי אחרת" תגיד בעלת הבלוג לעצמה. המרחק מהפרסונה האמיתית מאפשר לה מבט חיצוני על הסיטואציות השונות ומאפשר לפתור את החידות / לחדד את השאלות יותר בקלות.

       

        24/9/18 17:15:
      שרי יקרה, זה נכון מאד. אני חושבת על זה הרבה לאחרונה. למה בעצם לכתוב בדה מרקר ולא לכתוב למגירה? ואם לא לכתוב למגירה, למה דווקא בדה מרקר ולא בפלטפורמה אחרת? האם זה כוחו של הרגל? מה זה נותן לי? בוודאי זה לא נותן מה שנתן לי בעבר, כי חלפו כמה שנים, והתחלפו העיתים. ובאמת, איזה תכנים אני מעלה? למה לפעמים אני נורא רוצה לכתוב א', ובסופו של דבר בכלל כותבת ב'? לפעמים אגב בא לי לכתוב קטעים יותר "קשים", ולא נעים לי משום מה:) זה מעניין. הרצון לחשוף, ולא לחשוף, לחשוף, אבל לא עד הסוף. מעורר מחשבה, ותודה שהעלית את הנושא:)
        10/8/18 11:12:

      צטט: remei 2018-08-10 10:16:33

      אני חושבת שאין משהו גורף אפילו לא אצל האדם עצמו כל פעם נכתב מסיבות אחרות

      בוודאי שיכול להיכתב מסיבות אחרות, יש אנשים שמתמקדים באותו סוג של תכנים ויש שלא.
      אבל, ממה שהם בוחרים, ואם יש משהו דומיננטי או סוג התייחסות דומיננטית,
      אפשר בהחלט ללמוד עליהם דברים חיוך

        10/8/18 10:16:
      אני חושבת שאין משהו גורף אפילו לא אצל האדם עצמו כל פעם נכתב מסיבות אחרות
        2/8/18 20:58:

      צטט: אהובהקליין 2018-08-01 23:53:04

       שרי היקרה

      נשיקה

       

      בכל יום  עם ישראל מברך:

      "וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ נוסח עדות המזרח: ובְפִיות כל השאר: וּבְפִי כָל  עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, נוסח ספרד: וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ  וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', נוסח תימן בלדי: נוֹתֵן הַתּוֹרָהכל השאר: הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל"  .

       היות והתנ"ך- שייך לכל עם ישראל  -לאלה ששומרי  מצוות וליהודים שאינם מקפידים על שמירת מצוות- לכן לקחתי   על עצמי שליחות -להפיץ מידי שבוע את  הפרשה  השבועית.

       המשך שבוע טוב ובשורות טובות.

       

      בברכה

       אהובה.
      לקחת על עצמך יופי של שליחות! יישר כוח יקירתי נשיקה

       


       

        1/8/18 23:53:

       שרי היקרה

      נשיקה

       

      בכל יום  עם ישראל מברך:

      "וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ נוסח עדות המזרח: ובְפִיות כל השאר: וּבְפִי כָל  עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, נוסח ספרד: וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ  וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', נוסח תימן בלדי: נוֹתֵן הַתּוֹרָהכל השאר: הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל"  .

       היות והתנ"ך- שייך לכל עם ישראל  -לאלה ששומרי  מצוות וליהודים שאינם מקפידים על שמירת מצוות- לכן לקחתי   על עצמי שליחות -להפיץ מידי שבוע את  הפרשה  השבועית.

       המשך שבוע טוב ובשורות טובות.

       

      בברכה

       אהובה.

       


       

        1/8/18 08:46:

      צטט: shimenben 2018-07-31 21:16:25

      אישית, הרצון לשתף זו הסיבה העיקרית כל שאר הסיבות, לדעתי משניות.
      כן... הרצון לשתף. אבל השאלה השנייה היא - מה סוג התכנים שאנו בוחרים לשתף אומר עלינו?
      ואפשר להסיק לא מעט חיוך
        1/8/18 08:45:

      צטט: עמנב 2018-07-31 19:31:05

      שרי, תודה על השיתוף במחשבותייך על האתר. איחלת סופ"ש נעים. לנו אכן היה, ועוד הרבה יותר מסתם "נעים". חזרנו היום מחופשה משפחתית ברודוס! כל טוב, עמוס.

      עמוס - שמחה לשמוע שהייתה לכם חופשה טובה!!

        31/7/18 21:16:
      אישית, הרצון לשתף זו הסיבה העיקרית כל שאר הסיבות, לדעתי משניות.
        31/7/18 19:31:
      שרי, תודה על השיתוף במחשבותייך על האתר. איחלת סופ"ש נעים. לנו אכן היה, ועוד הרבה יותר מסתם "נעים". חזרנו היום מחופשה משפחתית ברודוס! כל טוב, עמוס.
        31/7/18 19:19:

      תודה גם למככבים ה"אילמים" חיוך

        30/7/18 08:35:

      צטט: * חיוש * 2018-07-29 13:22:01

      צטט: . ארז . 2018-07-28 17:50:26

       

      ..................................

      השיתוף מבחינתי הוא גם סוג של יומן מסע עבורי שאני יכול מידי פעם לדפדף אחורה ולראות מה עשיתי וכו'... 

       

      כתבתי בתגובתי "יומן חיים" וארז חברינו היקר כתב וקלע בול להלך מחשבתי

      יפה... אוהבת את הרעיון הזה חיוך

        30/7/18 08:33:

      צטט: אביה אחת 2018-07-29 16:52:42

      מאז שהחלטתי שחיי בשיריי ושיריי הם חיי מפרסמת בפייס ובקפה את כל השירים והסיפורים חלק מספר את חיי וחלק חיים אחרים תודה שרילה על הפוסט ערב נפלא וגמנעים תודה אביה. ועליך... למדתי שאת אישה רגישה מאוד, מלאה בתשוקת חיים ורגשות עזים, משפחתית, חמה ואוהבת חיוךנשיקה
        29/7/18 16:52:
      מאז שהחלטתי שחיי בשיריי ושיריי הם חיי מפרסמת בפייס ובקפה את כל השירים והסיפורים חלק מספר את חיי וחלק חיים אחרים תודה שרילה על הפוסט ערב נפלא וגמנעים
        29/7/18 13:22:

      צטט: . ארז . 2018-07-28 17:50:26

       

      ..................................

      השיתוף מבחינתי הוא גם סוג של יומן מסע עבורי שאני יכול מידי פעם לדפדף אחורה ולראות מה עשיתי וכו'... 

       

      כתבתי בתגובתי "יומן חיים" וארז חברינו היקר כתב וקלע בול להלך מחשבתי

        29/7/18 12:34:

      צטט: . ארז . 2018-07-28 17:50:26

      יש גם "שיתוף תכנים" בקבוצות של "חכמת ההמונים" בכל מיני נושאים, אנשים מסייעים אחד לשני במגוון נושאים יש קבוצות לכל נושא שאפשר להעלות על הדעת ...:) בוווטס אפ וגם בשאר הרשתות... כאן זה יותר תחת המסגרת של קבוצות דיון וכו'....
      אני פעם כתבתי יותר אבל בתקופות האחרונות מתמקד יותר בצילום שזה גם סוג של תרפיה עבורי...אני גם רואה את היחס בין האנשים שנחשפו לפוסט או הצילום ובין אלו שבוחרים להגיב במשהו.... מה אני מנסה לומר, שגם אם לא מקבלים תגובה אחת התכנים שלנו נחשפים להמון אנשים ומבחינתי זה השגת המטרה. מעבר לכך אני תמיד אומר לעצמי שאם אדם אחד (או אשה אחת) אהבה את מה ששיתפתי, מבחינתי זה דיינו ששמחתי או גרמתי חוויה רגעית חיובית לאחד (או אחת)....

      השיתוף מבחינתי הוא גם סוג של יומן מסע עבורי שאני יכול מידי פעם לדפדף אחורה ולראות מה עשיתי וכו'... 

      סיום סופ"ש מקסים לך שרי ושבוע טוב :-)

      תודההההה ! צוחק

      ארז, העלית פאן נוסף בעניין הפרסום.

      אמת ויציב.

      ואני תמיד נהנית לקרוא את הגיגיך,חיוך

      גם בתגובות שלך וגם בפוסטים.

      תודה על תגובה כה מלבבת! ושבוע נפלא !

      ''

        28/7/18 17:50:

      יש גם "שיתוף תכנים" בקבוצות של "חכמת ההמונים" בכל מיני נושאים, אנשים מסייעים אחד לשני במגוון נושאים יש קבוצות לכל נושא שאפשר להעלות על הדעת ...:) בוווטס אפ וגם בשאר הרשתות... כאן זה יותר תחת המסגרת של קבוצות דיון וכו'....
      אני פעם כתבתי יותר אבל בתקופות האחרונות מתמקד יותר בצילום שזה גם סוג של תרפיה עבורי...אני גם רואה את היחס בין האנשים שנחשפו לפוסט או הצילום ובין אלו שבוחרים להגיב במשהו.... מה אני מנסה לומר, שגם אם לא מקבלים תגובה אחת התכנים שלנו נחשפים להמון אנשים ומבחינתי זה השגת המטרה. מעבר לכך אני תמיד אומר לעצמי שאם אדם אחד (או אשה אחת) אהבה את מה ששיתפתי, מבחינתי זה דיינו ששמחתי או גרמתי חוויה רגעית חיובית לאחד (או אחת)....

      השיתוף מבחינתי הוא גם סוג של יומן מסע עבורי שאני יכול מידי פעם לדפדף אחורה ולראות מה עשיתי וכו'... 

      סיום סופ"ש מקסים לך שרי ושבוע טוב :-)

      תודההההה ! צוחק

        28/7/18 16:06:

      צטט: א ח א ב 2018-07-28 13:19:24

      כנראה שיש הרבה תשובות לשאלה טובה. למה אנחנו בוחרים לפרסם ואת מה. הדחף להתבטא ולהשמיע קול. התגובות והפרגונים לתכנים. משתקפת תמונה שהיא רק חלק מעולמו של הכותב. למה לא..!

      אני לא אמרתי שלא... בהחלט בעד כן חיוך

        28/7/18 16:04:

      צטט: ד. צמרת 2018-07-28 10:56:52

      צטט: sari10 2018-07-26 18:41:53

      צטט: ד. צמרת 2018-07-26 16:09:57

      אפשר לפתוח כאן קבוצת תמיכה לגרפומנים. ישנם כאן בקפה ארבעה סוגי כותבים: 1. כותבים אגואיסטים מבריקים (משחו את שיערם בברילנטין) שמתקתקים פוסטים ודיונים אך אינם קוראים ואינם מגיבים אצל האחרים. 2. קוראים שמגיבים ברצינות, כל תגובה הינה פוסט בפני עצמו. אממה הם עצמם בד"כ אינם כותבים פוסטים וחבל. 3. כותבים מעורבים, שמגיבים ולא רק לצאת ידי חובה. 4. גרפומנים עם תעודות דוקטור לגרפומניה.

      ועליך דודי, אני יכולה לומר, רק מהוירטואליה ש...
      יש לך חוש הומור משובח. אתה שנון, חד לשון וציניקן חיוך

       

      תודה על הקומפלימנטים, פתחתי קבוצת תמיכה לגרפומנים ההרשמה חינם עד סוף שנת תשע"ח

      ---> לבדיקת זכאות.

      חחח דודי... כבר נכנסתי לבקר אצלך לפני שראיתי כאן את התגובה.
      מחישוב פשוט נראה לי שאמנם אני מפרסמת לא מעט, אבל... אין לי זכאות חיוך

        28/7/18 16:03:

      צטט: HagitFriedlander 2018-07-28 10:07:35

      בחירת פרסום התכנים זו באמת החצנה של פנימיות שרוצים לשתף... נכון.  לפעמים מרתק יותר לדעת מה לא אומרים וגם מכך ללמוד. נכון, למשל מישהו שמגיב רק לתגובות בפוסטים שלו ולא מגיב כלל אצל אחרים? לי זה אומר שהרדם אגוצנטרי משהו ושאולי הדדיות היא לא ערך כל כך חשוב אצלו. רוצה לקבל אבל לא ממש לתת.
      גם אנשים שלא חושפים שום דבר אישי במכוון, גם זה אומר שהם יותר מופנמים? יותר קנאיים לפרטיות שלהם? ועוד ועוד דברים אפשר להסיק.

      מה שאדם מפרסם זה חלק קטן מאד שלו שרוצה לבטא והכתיבה/פרסום תמונה או תצלום מסננת הרבה דברים שלא באים לביטוי. כמו כרטיס ביקור שבוחר להציג חלק מעולם שלם והפורמט של הקפה/הפייסבוק ודומיהם נוח זמין אך האם אומר אני מפרסם משמע אני קיים? לי אישית הפרסום כאן הוא סוג של תיעוד חוויה ושימורה והשיתוף במה שבוחרת עושה לי טוב ומקוה שגם לאחרים. לאחרונה ממעטת כי יש בזה גם התמכרות שמנסה להיפרד ממנה...:) אני דווקא מאוד אוהבת את ה"תיעודים" שלך כפי שאת בוודאי יודעת... והייתי רוצה שתשובי להתמכרות הטובה הזו חיוך נשיקה
        28/7/18 15:58:

      צטט: kimchid 2018-07-28 00:43:27

      כל מי שמעלה תכנים בבלוג שהינו פתוח לקהל הרחב מעונין לשתף את מחשבותיו, חוויותיו, ו/או גם להיחשף במידת מה . אלא אם הבלוג שלו/ה סגור לחברים בלבד. זו גם דרך "לניהול שיחה" עם השותפים שלך למדיה, או גם עם אילו שמגיעים לכאן באקראי.. שבת טובה כן דניאל, בגדול זה נכון אם כי בהתאמה אישית לכל אחד חיוך אבל אם יש סוג תכנים דומיננטי מסוים בעיני זה אומר משהו על האדם שמאחורי המקלדת חיוך 

       

        28/7/18 15:57:

      צטט: נעם דימנט 2018-07-27 22:21:51

      אני יודע למה אני מפרסם. פעם הייתי מקריא בחוג המשפחה. היום יש לי לפעמים מאות לפעמים אלף ולפעמים יותר קוראים. צריך סיבה נוספת ? חיוך נהנה לראות שצפו בפוסטים שלך חיוך

       

        28/7/18 13:19:
      כנראה שיש הרבה תשובות לשאלה טובה. למה אנחנו בוחרים לפרסם ואת מה. הדחף להתבטא ולהשמיע קול. התגובות והפרגונים לתכנים. משתקפת תמונה שהיא רק חלק מעולמו של הכותב. למה לא..!
        28/7/18 10:56:

      צטט: sari10 2018-07-26 18:41:53

      צטט: ד. צמרת 2018-07-26 16:09:57

      אפשר לפתוח כאן קבוצת תמיכה לגרפומנים. ישנם כאן בקפה ארבעה סוגי כותבים: 1. כותבים אגואיסטים מבריקים (משחו את שיערם בברילנטין) שמתקתקים פוסטים ודיונים אך אינם קוראים ואינם מגיבים אצל האחרים. 2. קוראים שמגיבים ברצינות, כל תגובה הינה פוסט בפני עצמו. אממה הם עצמם בד"כ אינם כותבים פוסטים וחבל. 3. כותבים מעורבים, שמגיבים ולא רק לצאת ידי חובה. 4. גרפומנים עם תעודות דוקטור לגרפומניה.

      ועליך דודי, אני יכולה לומר, רק מהוירטואליה ש...
      יש לך חוש הומור משובח. אתה שנון, חד לשון וציניקן חיוך

       

      תודה על הקומפלימנטים, פתחתי קבוצת תמיכה לגרפומנים ההרשמה חינם עד סוף שנת תשע"ח

      ---> לבדיקת זכאות.

        28/7/18 10:07:
      בחירת פרסום התכנים זו באמת החצנה של פנימיות שרוצים לשתף... לפעמים מרתק יותר לדעת מה לא אומרים וגם מכך ללמוד. מה שאדם מפרסם זה חלק קטן מאד שלו שרוצה לבטא והכתיבה/פרסום תמונה או תצלום מסננת הרבה דברים שלא באים לביטוי. כמו כרטיס ביקור שבוחר להציג חלק מעולם שלם והפורמט של הקפה/הפייסבוק ודומיהם נוח זמין אך האם אומר אני מפרסם משמע אני קיים? לי אישית הפרסום כאן הוא סוג של תיעוד חוויה ושימורה והשיתוף במה שבוחרת עושה לי טוב ומקוה שגם לאחרים. לאחרונה ממעטת כי יש בזה גם התמכרות שמנסה להיפרד ממנה...:)
        28/7/18 00:43:
      כל מי שמעלה תכנים בבלוג שהינו פתוח לקהל הרחב מעונין לשתף את מחשבותיו, חוויותיו, ו/או גם להיחשף במידת מה . אלא אם הבלוג שלו/ה סגור לחברים בלבד. זו גם דרך "לניהול שיחה" עם השותפים שלך למדיה, או גם עם אילו שמגיעים לכאן באקראי.. שבת טובה
        27/7/18 22:21:
      אני יודע למה אני מפרסם. פעם הייתי מקריא בחוג המשפחה. היום יש לי לפעמים מאות לפעמים אלף ולפעמים יותר קוראים. צריך סיבה נוספת ?
        27/7/18 16:40:

      צטט: לואיס קרול 2018-07-27 00:54:53

      אכן לכל  דבר  יש  תכלית

      כל  אחד  מאיתנו עני  במשהו...רוצה  הכרה...או אהבה,  או חיזוקים

      אין מישהו בעולם שיש לו יותר מדי: הערכה,אהבה, בטחון עצמי

      כולנו צריכים אישורים  מסביבינו, ואכן הערכת אמת מהילדים ( או ההורים) תעשה לנו את היום.

      יש כאלו שצריכים מאלו שתחתיהם...יש מעמיתיהם...ויש  מאלו  שמעליהם

      אז  לשאלה שלך  למה ?

      מי  שמציג  תמונות שלו ...מרגיש שהתעלמו מנוכחותו ,בזה  העוני שלו

      מי שכותב סיפורים,או שירים... מרגיש שהערכה תרבותית חסרה לו, ואותה הוא רוצה  להחצין

      אישית רציתי  להעביר תיעוד לילדיי של דרכי חשיבה..... בתיקווה לקבל משוב  מאחרים,ולשפר.

      כשראיתי שהמשוב מועט, החלטתי שאסתפק ברישומים עצמיים של היגדים, וסיפורים על נייר/קובץ

      ולהעביר בשעת רצון,שהלבבות פתוחים.. 

      מקווה  ששיתפתי לך את מחשבותיי (ובמחשבה  שנייה ,יכולתי גם אישית בדואר) 

      אבל כבר כתבתי כאן

      אולי תרמתי משהו ?

      שלך

      שמעון

      ''


      שמעון... איך כמעט ופספסתי את התגובה המקסימה שלך!!
      לא יודעת... אבל העיקר שכרגע ראיתי.
      אהבתי מה שכתבת ותודה לשיתוף האישי.
      אתה גם התייחסת לשתי הסוגיות שהעליתי כאן.
      מעניין!!!
      תודה רבה !

      ''

        27/7/18 16:35:

      צטט: bonbonyetta 2018-07-27 13:33:38

      *

       

      חושבת שסוג התכנים שאדם מעלה בין היתר תלוי בסיבות בשלהן הוא באותה רשת חברתית, כמובן שזה לרוב וגם אדם אחד מעלה ויכול להעלות סוגים שונים של תכנים, בין אם טכסט או תמונות, בתבנית סיפור או שיר וכדומה. בוודאי שהסיבות משפיעות על התכנים. ונכון, גם אני מעלה מגוון של נושאים בפוסטים וגם בתמונות. אבל את למשל, אמנם מעלה מגוון, אבל יש מאפיין מסוים בולט אצלך שהוא הדאגה לחיות, לחסרי ישע וצדק חברתי. אני מניחה שנושא זה "בוער בדמך". הלא כן? חיוך

       

        27/7/18 16:33:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-07-27 12:43:50

      ועוד - הכתיבה שלי כאן, לפעמים היא מגמתית, אבל (לפחות במודע) חפה מאינטרסים. עלעול אצלי יוכיח, כך לפחות נדמה לי... חיוךחיוך
        27/7/18 16:32:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-07-27 12:41:28

      אני - כותבת. זה משהו מאד בסיסי. כמו שהחבר שלי מנגן. או כמו שיש שמציירים. (פעם נאלצתי לעבוד בדברים שאינם קשורים לכתיבה בכלל. עבודה טובה, מעניינת, לעתים מכניסה... הכתיבה המשובחת יותר שלי צצה בעת מצוק, וחבל שכך...)

      תודה לשיתוף מכבית. אני גם מציירת וגם כותבת. דרכי ביטוי לנפש חיוך ויש משהו בדבריך, כי בעת מצוק יש יותר רצון להתבטא. אני מניחה שיש אנשים שדווקא נסגרים בעת מצוק, אבל לאגור הכל בפנים זה ממש לא עושה טוב. 

        27/7/18 16:30:

      צטט: דוקטורלאה 2018-07-27 12:04:59

      כתיבה, לסוגיה השונים, היא דרך ביטוי. ישנן דרכים נוספות, כמו ציור, מוסיקה ועוד. האדם מבטא עצמו בדרך ההולמת אותו. לצערנו, ישנן דרכי ביטוי שאינן רצויות לחברה, כמו אלימות לסוגיה. חינוך נבון ונכון יכוון את המתחנך לדרכי הביטוי ההולמות אותו. רבים וטובים יאמרו :״זאת הבחירה שלי״ , אבל מאחוריה עמדו, בדרך כלל, בגיל המתאים, דברי שבח ועידוד של אישיות משפיעה, כמו בן/בת משפחה, או מישהו מצוות ההוראה ...בדרך כלל, אין הבחירה מלווה את הבוחר כל ימי חייו. אם היא , בכל זאת, צמודה אליו, היא הופכת למקצוע או לפרק במקצוע. ישנם גם כאלה שאינם מזניחים את הבחירה, למרות שהמקצוע המפרנס אותם ומלווה אותם בחייהם הוא שונה. מבחינה כמותית מדובר באחוז נמוך של אנשים המאופיינים כך. אני כתבתי ״יצירות״ שונות מהגיל הרך. בסיום בית הספר כתב לי המחנך בספר הזיכרונות : ״לספרא רבה״ לאה, . אמנם עסקתי כל חיי בכתיבה, אבל היא לא הייתה כתיבה סיפרותית באופייה אלא מדעית-מחקרית. בבחירה זו יש גם שיקולים כלכליים, כמו בכל בחירה מקצועית. באשר לך - אני מציעה להמשיך בכתיבה, כמה שאת רוצה וכמה שאת יכולה. זה נכון מאד ורצוי.

      דוקטור לאה! את מיוחדת חיוך
      אני תמיד מרגישה גם בתגובות שלך נופך מחקרי בוחן.
      אז אני לא מופתעת לשמוע שעסקת בכתיבה מדעית מחקרית.
      תודה רבה לך לשיתוף המעניין הזה! 

        27/7/18 16:26:

      צטט: בדולח. 2018-07-27 10:35:40

      כתבת את מחשבותי מזדהה עם כל מילה.
      אז אנחנו באותו ראש בעניין חיוך

       

        27/7/18 13:33:

      *

       

      חושבת שסוג התכנים שאדם מעלה בין היתר תלוי בסיבות בשלהן הוא באותה רשת חברתית, כמובן שזה לרוב וגם אדם אחד מעלה ויכול להעלות סוגים שונים של תכנים, בין אם טכסט או תמונות, בתבנית סיפור או שיר וכדומה.

      ועוד - הכתיבה שלי כאן, לפעמים היא מגמתית, אבל (לפחות במודע) חפה מאינטרסים. עלעול אצלי יוכיח, כך לפחות נדמה לי...
      אני - כותבת. זה משהו מאד בסיסי. כמו שהחבר שלי מנגן. או כמו שיש שמציירים. (פעם נאלצתי לעבוד בדברים שאינם קשורים לכתיבה בכלל. עבודה טובה, מעניינת, לעתים מכניסה... הכתיבה המשובחת יותר שלי צצה בעת מצוק, וחבל שכך...)
        27/7/18 12:04:
      כתיבה, לסוגיה השונים, היא דרך ביטוי. ישנן דרכים נוספות, כמו ציור, מוסיקה ועוד. האדם מבטא עצמו בדרך ההולמת אותו. לצערנו, ישנן דרכי ביטוי שאינן רצויות לחברה, כמו אלימות לסוגיה. חינוך נבון ונכון יכוון את המתחנך לדרכי הביטוי ההולמות אותו. רבים וטובים יאמרו :״זאת הבחירה שלי״ , אבל מאחוריה עמדו, בדרך כלל, בגיל המתאים, דברי שבח ועידוד של אישיות משפיעה, כמו בן/בת משפחה, או מישהו מצוות ההוראה ...בדרך כלל, אין הבחירה מלווה את הבוחר כל ימי חייו. אם היא , בכל זאת, צמודה אליו, היא הופכת למקצוע או לפרק במקצוע. ישנם גם כאלה שאינם מזניחים את הבחירה, למרות שהמקצוע המפרנס אותם ומלווה אותם בחייהם הוא שונה. מבחינה כמותית מדובר באחוז נמוך של אנשים המאופיינים כך. אני כתבתי ״יצירות״ שונות מהגיל הרך. בסיום בית הספר כתב לי המחנך בספר הזיכרונות : ״לספרא רבה״ לאה, . אמנם עסקתי כל חיי בכתיבה, אבל היא לא הייתה כתיבה סיפרותית באופייה אלא מדעית-מחקרית. בבחירה זו יש גם שיקולים כלכליים, כמו בכל בחירה מקצועית. באשר לך - אני מציעה להמשיך בכתיבה, כמה שאת רוצה וכמה שאת יכולה. זה נכון מאד ורצוי.
        27/7/18 10:35:

      כתבת את מחשבותי מזדהה עם כל מילה.

        27/7/18 08:06:

      צטט: שטוטית 2018-07-27 01:25:51

      מחר יום חדש.
      בלוג הוא כלי ביטוי פעם זה שיר, פעם זו דיעה ופעם מקרה שקרה.
      איך שבא לי שמחהשיש לי בלוג למרות שמינואר לא העליתי פוסט

      כו, אצלך זה מאוד מגוון וכייפי חיוך

      שבת שלום שרי יקרה

      נשיקה גם לך שטוטית ❤

        27/7/18 01:25:

      מחר יום חדש.
      בלוג הוא כלי ביטוי פעם זה שיר, פעם זו דיעה ופעם מקרה שקרה.
      איך שבא לי שמחהשיש לי בלוג למרות שמינואר לא העליתי פוסט

       

      שבת שלום שרי יקרה

      נשיקה

        27/7/18 00:54:

      אכן לכל  דבר  יש  תכלית

      כל  אחד  מאיתנו עני  במשהו...רוצה  הכרה...או אהבה,  או חיזוקים

      אין מישהו בעולם שיש לו יותר מדי: הערכה,אהבה, בטחון עצמי

      כולנו צריכים אישורים  מסביבינו, ואכן הערכת אמת מהילדים ( או ההורים) תעשה לנו את היום.

      יש כאלו שצריכים מאלו שתחתיהם...יש מעמיתיהם...ויש  מאלו  שמעליהם

      אז  לשאלה שלך  למה ?

      מי  שמציג  תמונות שלו ...מרגיש שהתעלמו מנוכחותו ,בזה  העוני שלו

      מי שכותב סיפורים,או שירים... מרגיש שהערכה תרבותית חסרה לו, ואותה הוא רוצה  להחצין

      אישית רציתי  להעביר תיעוד לילדיי של דרכי חשיבה..... בתיקווה לקבל משוב  מאחרים,ולשפר.

      כשראיתי שהמשוב מועט, החלטתי שאסתפק ברישומים עצמיים של היגדים, וסיפורים על נייר/קובץ

      ולהעביר בשעת רצון,שהלבבות פתוחים.. 

      מקווה  ששיתפתי לך את מחשבותיי (ובמחשבה  שנייה ,יכולתי גם אישית בדואר) 

      אבל כבר כתבתי כאן

      אולי תרמתי משהו ?

      שלך

      שמעון

      ''



        27/7/18 00:41:

      צטט: * חיוש * 2018-07-26 23:52:54

      (((((((((-: ניזכרתי במשהו חשוב

      מאז שאני כאן ( בדה מרקר )

      למדתי על עצמי :  שאני פטפטנית גדולה בכתיבה

       

      תוצאת תמונה עבור סמיילי מחייך זז


      חמודה שאת.... נכון, פטפטנית. ולא רק בכתיבה חיוך
      אממה... דברים של טעם יש לך. אז זה אחלה חיוךנשיקה

        27/7/18 00:39:

      צטט: * חיוש * 2018-07-26 23:40:45

      אני לא אוהבת את הפייסבוק

      אז אני כמעט ולא ניכנסת לשם ((((((((-:

      חחח...
      אז נ.ב, למדתי דווקא לאהוב חלק ממה שהפייסבוק מציע.
      לאחרונה נכנסתי לשבוע לקבוצת נשים סגורה,
      פעילות של שבוע עם מישהי מדהימה.
      "להעיף את העייפות. להחזיר את שמחת החיים".
      משהו גדול!!! מאוד תרם לי.
      והצ'ופר שבתום השבוע המנחה נתנה פרס לשתי בנות,

      אלו שהשתתפו ותרמו הכי הרבה...
      שעה וחצי של אימון אישי ממוקד.
      ו... נחשי? אני בין הזוכות חיוך
      איזו נחת! ממש התרגשתי.


        27/7/18 00:34:

      צטט: * חיוש * 2018-07-26 23:38:58

      שרי'לה יקרה לי נשיקה

      (((((-: כמוני כמוך אני לא מתלהבת מספורט ומפוליטיקה

      ובכל זאת אם מי מחבריי כותב משהו בנושא אני מגיבה בהתאם ובהתייחסות רבה.

      וגם אצלי יש מיגוון וכל צבעי הקשת של תכנים : חלקם מיוחדים,

      וחלקם אישיים, שירים שאני כותבת ושיתופים שונים

      מן יומן שאני מנהלת, יומן חיים

      שפתוח בפני כולם, איזו חותם ומזכרת שהייתי כאן ( בעולם הזה)

      ולכולם יש מוטיב משותף אהבה - אהבה לטבע, אהבה בינו לבינה....

      מאז שאני באתר כבר 8 שנים (ווואווו איך שהזמן רץ.........)

      כשאני מעלה פוסט אני שולחת לינק בדואר הפנימי ומזמינה

      באהבה את חברותיי וחבריי.

      כשאני מעלה תמונות אני לא שולחת לינק ומחמם את הלב

      לראות את חברותיי וחבריי פוקדים אצלי גם ללא הזמנה.


      זאת המחמאה הכי מרגשת להיותי שייכת למשפחת דה מרקר

      וכייף אדיר לקבל תשומת לב ולהיות עטוף בחיבה ובאהבה

      לקבל תגובות מעודדות ומפרגנות מחברותיי וחבריי היקרים לי מאוד

      ((((((((-: אף פעם לא חשבתי על העניין לאיזה מסקנות

      " כל דבר / תוכן" אומר עליי

      הנה אני - כמו ספר פתוח מי שאוהב אותי כמו שאני - יבורך בכל הטוב שבעולם

      ומי שלא- אז לבטח לא יבקרו אצלי וגם זה בסדר גמור

      ויבורכו גם אלו

      ניראה לי שגלשתי מעבר לשאלתך קריצה

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      שבת טובה ושקטה יקירה

      תודה מותק. הבאת לי כאן אחלה תגובה ❤
      נכון... אם זה היה מבחן, אז המורה הייתה כותבת 
      שסטית מהנושא חיוך אבל את הכל הבאת מהלב שלך,
      זה לא מבחן והתגובה מראה בדיוק מי את נשיקה

        27/7/18 00:31:

      צטט: משה אליקים 2018-07-26 23:09:31

      צטט: ~ ~ 2018-07-26 15:19:05

      כל אחד והסיבות שלו.

      זה לא אומר עלינו כלום - אולי רק על תחומי העניין שלנו ושכבה דקה מהאנרגיות שלנו.

       

      מחזק.

      טוב חיוך ואני עדיין חושבת אחרת חיוך

        26/7/18 23:52:

      (((((((((-: ניזכרתי במשהו חשוב

      מאז שאני כאן ( בדה מרקר )

      למדתי על עצמי :  שאני פטפטנית גדולה בכתיבה

       

      תוצאת תמונה עבור סמיילי מחייך זז


        26/7/18 23:40:

      אני לא אוהבת את הפייסבוק

      אז אני כמעט ולא ניכנסת לשם ((((((((-:


        26/7/18 23:38:

      שרי'לה יקרה לי נשיקה

      (((((-: כמוני כמוך אני לא מתלהבת מספורט ומפוליטיקה

      ובכל זאת אם מי מחבריי כותב משהו בנושא אני מגיבה בהתאם ובהתייחסות רבה.

      וגם אצלי יש מיגוון וכל צבעי הקשת של תכנים : חלקם מיוחדים,

      וחלקם אישיים, שירים שאני כותבת ושיתופים שונים

      מן יומן שאני מנהלת, יומן חיים

      שפתוח בפני כולם, איזו חותם ומזכרת שהייתי כאן ( בעולם הזה)

      ולכולם יש מוטיב משותף אהבה - אהבה לטבע, אהבה בינו לבינה....

      מאז שאני באתר כבר 8 שנים (ווואווו איך שהזמן רץ.........)

      כשאני מעלה פוסט אני שולחת לינק בדואר הפנימי ומזמינה

      באהבה את חברותיי וחבריי.

      כשאני מעלה תמונות אני לא שולחת לינק ומחמם את הלב

      לראות את חברותיי וחבריי פוקדים אצלי גם ללא הזמנה.


      זאת המחמאה הכי מרגשת להיותי שייכת למשפחת דה מרקר

      וכייף אדיר לקבל תשומת לב ולהיות עטוף בחיבה ובאהבה

      לקבל תגובות מעודדות ומפרגנות מחברותיי וחבריי היקרים לי מאוד

      ((((((((-: אף פעם לא חשבתי על העניין לאיזה מסקנות

      " כל דבר / תוכן" אומר עליי

      הנה אני - כמו ספר פתוח מי שאוהב אותי כמו שאני - יבורך בכל הטוב שבעולם

      ומי שלא- אז לבטח לא יבקרו אצלי וגם זה בסדר גמור

      ויבורכו גם אלו

      ניראה לי שגלשתי מעבר לשאלתך קריצה

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      שבת טובה ושקטה יקירה

        26/7/18 23:09:

      צטט: ~ ~ 2018-07-26 15:19:05

      כל אחד והסיבות שלו.

      זה לא אומר עלינו כלום - אולי רק על תחומי העניין שלנו ושכבה דקה מהאנרגיות שלנו.

       

      מחזק.

        26/7/18 18:52:

      צטט: debie30 2018-07-26 18:48:09

      שרי, אתחיל מהמשפט המסיים שמאוד אהבתי,

      אני מאלה שאוהבת למצוא משהו (הרבה משהו) טוב.
      זה נפלא דבי. כמובן שאני בעד הגישה הזו חיוך

      התכנים ברשתות החברתיות מאוד מגוונים, כל אחד מתחבר למה שמתאים לו.

      חושבת שהרשתות החברתיות יש בהן לעודד כתיבה (לא למגרה)

      כשהתגובות אמתייות וכנות אפשר לקבל חיזוקים ועצות בכל מיני מצוקות. בהחלט.

      אני לא אוהבת לכתוב על עצמי מסתפקת בציורים שייצגו אותי הם מייצגים אותך נהדר...

      כמובן שאוהבת תגובות, אוהבת לקרוא איך הזולת קורא את ציוריי. כן... זה מעניין ונחמד.


      ובהזדמנות זו רוצה להודות לך מכל הלב על שאת מתמידה לחפש ציורים ישנים ולהגיב להם

      יש ציורים שממש שכחתי מקיומם.

      תודה גדולה

      ''

        26/7/18 18:49:

      צטט: flora2001 2018-07-26 17:20:55

      שריתוש יקרה ,הפוסטים שלך תמיד מעוררים מחשבה. תודה!
      לכל אחד סיבות משלו ,גם לאלה שמקטרים.
      אולי מבקשים עזרה. בוודאי.
      לצערי אין שום תוצאה לציפיותיכם .
      מישהו אמר שהוא מאושר כי אין לו ציפיות.
      אומרים ש... ציפיות לכריות חיוך
      אני ,למשל אוהבת לשתף אחרים בדברים מעניינים (בשבילי ),בכל התחומים ,
      אצלך זה באמת רבגוני. את מעלה דברים מסוגים שונים. לא ז'אנר אחד חיוך
      חוץ מפוליתיק וספורט ...חיוך חחח... את כמוני?? חיוך

      יום מלא אהבה
      ואת.... מלאה ברגש כלפי הזולת, רגישה ומרגשת. יודעת לקבל ולתת!

      ''

        26/7/18 18:48:

      שרי, אתחיל מהמשפט המסיים שמאוד אהבתי,

      אני מאלה שאוהבת למצוא משהו (הרבה משהו) טוב.

      התכנים ברשתות החברתיות מאוד מגוונים, כל אחד מתחבר למה שמתאים לו.

      חושבת שהרשתות החברתיות יש בהן לעודד כתיבה (לא למגרה)

      כשהתגובות אמתייות וכנות אפשר לקבל חיזוקים ועצות בכל מיני מצוקות.

      אני לא אוהבת לכתוב על עצמי מסתפקת בציורים שייצגו אותי

      כמובן שאוהבת תגובות, אוהבת לקרוא איך הזולת קורא את ציוריי.


      ובהזדמנות זו רוצה להודות לך מכל הלב על שאת מתמידה לחפש ציורים ישנים ולהגיב להם

      יש ציורים שממש שכחתי מקיומם.

      תודה גדולה

        26/7/18 18:43:

      צטט: היא ולא אחרת 2018-07-26 16:22:23

      חייכתי. שימור רגעים על ציר החיים. היכולת לנוע בזמן, כדי לחוותם כבבראשית, ומכך שגם אותי. ובעיקר שאזכור, גם יזכור לדור הבא. נהנית לתצפת כיצד הם ניצבים באור הזרקורים, עד היכן הם יודעים לגעת, מהו שפך האור בשובם אלי. האם זרמו כמים חמימים או כאותה פיסת לחם צחיחה שעצרה לה מקום בקנה הנשימה. אוהבת לקרוא כל שמעלה קשת רגשות ובוער בשולחנם של אחרים (כן, כולל קיטורים :). עבורי, הכל טוב ורצוי על פני חוסר דעה או אדישות (רחמנא ליצלן). תודה מתוקתי ❤ יפה לך חמודתי. את נהנית מכל וכל. וזה אחלה! ועליך... מהוירטואליה, אני יכולה לומר שיש לך נפש פיוטית ואת אדם מאוד רגיש נשיקה
        26/7/18 18:41:

      צטט: ד. צמרת 2018-07-26 16:09:57

      אפשר לפתוח כאן קבוצת תמיכה לגרפומנים. ישנם כאן בקפה ארבעה סוגי כותבים: 1. כותבים אגואיסטים מבריקים (משחו את שיערם בברילנטין) שמתקתקים פוסטים ודיונים אך אינם קוראים ואינם מגיבים אצל האחרים. 2. קוראים שמגיבים ברצינות, כל תגובה הינה פוסט בפני עצמו. אממה הם עצמם בד"כ אינם כותבים פוסטים וחבל. 3. כותבים מעורבים, שמגיבים ולא רק לצאת ידי חובה. 4. גרפומנים עם תעודות דוקטור לגרפומניה.

      ועליך דודי, אני יכולה לומר, רק מהוירטואליה ש...
      יש לך חוש הומור משובח. אתה שנון, חד לשון וציניקן חיוך

        26/7/18 18:40:

      צטט: ~ ~ 2018-07-26 15:19:05

      כל אחד והסיבות שלו. בוודאי.

      זה לא אומר עלינו כלום - אולי רק על תחומי העניין שלנו ושכבה דקה מהאנרגיות שלנו.

      אני חושבת שונה ממך. חושבת שזה אומר לא מעט עלינו.
      למשל, אדם שרוב התכנים שלו עוסקים בתלונות וקיטורים -
      הוא לא אדם שנוטה להתמקד בחצי הכוס המלאה.
      וזו רק דוגמא אחת.

        26/7/18 18:33:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-07-26 14:55:51

      .

      לספר על עצמי?

      כולם אוהבים לספר על עצמם

      השתדלותי בכתיבה מקורה ברצון לחלוק
      ברור שרצון לחלוק ולקבל תגובות. אחרת כותבים למגרה חיוך

      תודה על הפוסט, נושא מעניין תודה.

       

        26/7/18 17:20:

      שריתוש יקרה ,הפוסטים שלך תמידמעוררים מחשבה.
      לכל אחד סיבות משלו ,גם לאלה שמקטרים.
      אולי מבקשים עזרה.
      לצערי אין שום תוצעה לציפיותיכם .
      מישהו אמר שהוא מאושר כי אין לו ציפיות.
      אני ,למשל אוהבת לשתף אחרים בדברים מעניינים (בשבילי ),בכל התחומים ,
      חוץ מפוליתיק וספורט ...חיוך

      יום מלא אהבה

        26/7/18 16:22:
      חייכתי. שימור רגעים על ציר החיים. היכולת לנוע בזמן, כדי לחוותם כבבראשית, ומכך שגם אותי. ובעיקר שאזכור, גם יזכור לדור הבא. נהנית לתצפת כיצד הם ניצבים באור הזרקורים, עד היכן הם יודעים לגעת, מהו שפך האור בשובם אלי. האם זרמו כמים חמימים או כאותה פיסת לחם צחיחה שעצרה לה מקום בקנה הנשימה. אוהבת לקרוא כל שמעלה קשת רגשות ובוער בשולחנם של אחרים (כן, כולל קיטורים :). עבורי, הכל טוב ורצוי על פני חוסר דעה או אדישות (רחמנא ליצלן). תודה מתוקתי ❤
        26/7/18 16:09:
      אפשר לפתוח כאן קבוצת תמיכה לגרפומנים. ישנם כאן בקפה ארבעה סוגי כותבים: 1. כותבים אגואיסטים מבריקים (משחו את שיערם בברילנטין) שמתקתקים פוסטים ודיונים אך אינם קוראים ואינם מגיבים אצל האחרים. 2. קוראים שמגיבים ברצינות, כל תגובה הינה פוסט בפני עצמו. אממה הם עצמם בד"כ אינם כותבים פוסטים וחבל. 3. כותבים מעורבים, שמגיבים ולא רק לצאת ידי חובה. 4. גרפומנים עם תעודות דוקטור לגרפומניה.
        26/7/18 15:19:

      כל אחד והסיבות שלו.

      זה לא אומר עלינו כלום - אולי רק על תחומי העניין שלנו ושכבה דקה מהאנרגיות שלנו.

      .

      לספר על עצמי?

      כולם אוהבים לספר על עצמם

      השתדלותי בכתיבה מקורה ברצון לחלוק

      תודה על הפוסט, נושא מעניין

       

        26/7/18 14:09:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-07-26 14:04:22

      שרי היקרה,
      הכתיבה עבורי הייתה מאז ומעולם ספת הפסיכיאטר שלי.
      ברבות הימים הפכה הספה למיטה הזוגית שלי, מתוכה

      אני מקבל השראה לכתוב שירי אהבה לזוגתי האהובה.

      המשך שבוע נפלא.
      בהוקרה,
      ברוך ברוך... אתה איש מיוחד חיוך

       

        26/7/18 14:04:

      שרי היקרה,
      הכתיבה עבורי הייתה מאז ומעולם ספת הפסיכיאטר שלי.
      ברבות הימים הפכה הספה למיטה הזוגית שלי, מתוכה

      אני מקבל השראה לכתוב שירי אהבה לזוגתי האהובה.

      המשך שבוע נפלא.
      בהוקרה,
      ברוך

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין