תחום דיני המשפחה הינו תחום משפטי עשיר, אשר רווי במגוון תתי תחומים, שמצריכים כשלעצמם – ידע וניסיון רב. נעיר כי המורכבות שיש בדיני המשפחה, נוצרת בשל עירוב של דיני נפשות, החדירה הנוצרת לתא המשפחתי והערכאות המקבילות הקיימות בתחום. ככלל, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הם שתי ערכאות בעלות סמכות מקבילה לעסוק בדינים הקשורים לדין האישי בדיני המשפחה. בית הדין הרבני, להבדיל מבית המשפט לענייני משפחה, מחזיק בסמכות בלעדית לעסוק בהליך הנישואין והגירושין בישראל. מכאן, שלבית המשפט לענייני משפחה, אין סמכות לעסוק בהליכים האמורים, אך קיימת סמכות מקבילה לעסוק בשאר הנושאים הנלווים להליך הגירושין, כמו משמורת ילדים, מזונות אישה וכדומה. מכאן, במאמר זה נעסוק דווקא בנושאים נוספים השייכים לדין האישי ונציג את הדרך שבה הערכאות שופטות. יוער, כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ואינו מחליף ייעוץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה.
אימוץ ילדים: הסמכות החוקית לאימוץ ילדים בישראל, שאובה ומתוארת בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981 (להלן: "חוק האימוץ"), המסדיר את הליך האימוץ בפרט והמעטפת להליך ככלל. לחוק האימוץ יש עיקרון על, אשר לפיו נוטה בית המשפט לקבל את החלטותיו והוא עקרון "טובת הילד". הליך האימוץ הינו הליך מורכב מבחינת ההליך ככלל ומבחינה משפטית בפרט. על מנת לקיים הליך נכון וראוי של אימוץ, יש להיוועץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה, המקצועי בעיקר בתחום אימוץ הילדים. משמורת ילדים: כחלק מהליך של גירושין בין בני זוג, ישנו צורך חיוני בהסדר הנוגע לאופי חייהם של הילדים המשותפים של השניים, במידה ויש כאלו. היות וגירושין בין בני הזוג גוררים חיים נפרדים, צריכה להיות "בחירה" במקום מגוריהם של הילדים, כלומר "משמורת". עניין משמורת הילדים הינו חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין. הסמכות לדון בעניין משמורת הילדים נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה ככלל, אלא אם הוגשה תביעה מוקדמת וכרוכה לבית הדין הרבני עם תביעת הגירושין. ברור כי בשל השוני בין בית הדין הרבני שפועל על פי החוק הדתי ובית המשפט לענייני משפחה הפועל על פי החוק החילוני, התוצאות יכולות להיות שונות. מכאן, במידה ואתם/ן נמצאים/ות בהליך גירושין, חשוב לדעת כי פירוק התא המשפחתי מביא עמו התמודדויות עם מצבים נוספים, כמו המצב האמור. על מנת לדעת את זכויותיכם/ן ולהשגת האינטרס האישי, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה, שמקצועי ומתמחה גם בהבדל בין הערכאות השונות.
בדיקת אבהות: בדיקת אבהות הינה נושא הקשור לדין האישי, הטומן בחובו השלכות קשות – הן על הצדדים לעניין והן מבחינת בית הדין הרבני. לרוב, בדיקה אבהות תתבצע במקרים אלו: כאשר קיימת אי וודאות ביחסיהם של הזוג, אם בכלל. במקרים בהם אמינות האם מוטלת בספק, לרוב בפרידת זוג. במקרים שבהם האב מעוניין "לברוח" מאחריותו על הקטין, על כל המשמעויות (הסדרי ראיה, משמורת כאשר האם אינה כשירה לכך ומזונות ילדים), או במקרים שבהם לא מדובר בזוג ולאם אין ידיעה ממשית אודות האב, אלא רק חשד סביר לכך. בית המשפט יכול להורות על קיום בדיקת אבהות, כאשר קיים חשד ממשי אודות זהות האב, זאת כדי לצמצם פגיעה בפרטיות של האב מול "טובת הילד", עקרון העל בדיני המשפחה, שהוא ידיעת הקטין מיהו אביו וזכאותו לאחריות וטיפול אב. מנגד, ההלכה היהודית, אשר תקפה בעת פנייה לבתי הדין הרבניים, תימנע מביצוע בדיקת אבהות, כאשר יש חשש לממזרות. לדוגמא: אם נשואה שהילד אינו פרי בעלה אלא גבר אחר. לאור הקלון הרב בסיווג הילד כממזר, יעדיפו בבתי הדין הרבניים לצמצם את שליחת הצווים לביצוע בדיקת אבהות.
מכאן, נראה כי קיימת התנגשות ומחלוקת בין הערכאות, זאת בשל ההשלכות הכרוכות בגילוי תוצאות הבדיקה. לכן, אם אתם/ן עומדים/ות לפני בקשה או רצון לבצע בדיקת אבהות, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין בתחום דיני המשפחה, היות וההשלכות בעקבות הגילוי יכולות להיות מרחיקות לכת.
סוף דבר: במאמר זה, הצגנו רק חלק קטן מאוד מהנושאים הנוגעים לעורך דין משפחה מומלץ. ככלל, נעיר כי הדין האישי רווי מקרים סבוכים ומורכבים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית. בשל מרוץ סמכויות הקיים בין הערכאות הקיימות, הפסיקה רחבה ושונה מערכאה לערכאה.
הדין האישי תמיד יהיה מורכב עם השלכות קשות, היות ומעורבים בו דיני נפשות ולכן, כל נושא עומד בפני עצמו, על מנת להשיג את האינטרס הנכון והטוב עבורכם/ן, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה ככלל ובהתאם לתחום הדרוש בפרט. |