כותרות TheMarker >
    ';

    מאזניים

    מחשבות על הכל מכל כל, פילוסופיה, פוליטיקה, ספרות, שירה, מוסיקה -- בקיצור על החיים כמסע ועל מסע החיים.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    אהוד ברק, נקודה

    0 תגובות   יום ראשון, 29/7/18, 20:48

    אהוד ברק, נקודה.

     

     

    לאחר שצפיתי לאחרונה בנאומו של אהוד ברק, הגעתי למסקנה ברורה, שאין בה עוררין או היסוס, כאילו שב ונגלה לי סוד ידוע -- אהוד ברק הוא לעתיד הקרוב התקווה היחידה לא רק עבור מחנה העבודה, מחנה השלום, המחנה הציוני וכדומה להם, אלא במידה רבה עבור מדינת ישראל בכללותה.   היה זה נאום רהוט, כתוב ונישא בצורה מזהירה. היו בו נקודות הקשורות להיסטוריה של האתוס הישראלי, ניתוח מבריק של המציאות העכשווית והצבעה על הכיוון האפשרי לעתיד.  בנאום זה, הצטייר אהוד ברק כאדם רגיש, חכם ובוגר, לא יהיר וודאי שלא מגלומן אגוצנטרי.  אולי הוא השכיל ללמוד ולהתפתח במישורים שבהם הוא היה פחות מזהיר בקדנציה הקודמת, אבל מן ההתרשמות העולה לאחרונה, עומד לפנינו שוב מנהיג בוגר וערכי  בקנה המידה של בגין ורבין. לא היו לנו רבים כמוהו בעבר וודאי שרבים כמותו אינם בנמצא כיום.  על כן, אסור לנו לוותר עליו עכשיו.  יתרה מזו, עכשיו יותר מאי פעם אנו זקוקים להנהגתו.

     

    במישור האידיאולוגי מגלם ברק, כיורשו של רבין, את איש מחנה השלום שהוא גם איש צבא מהולל והחייל המעוטר ביותר בהיסטוריה של צבא הגנה לישראל. יתרה מזו, אהוד ברק הוא גם המנהיג היחיד כיום בעל שיעור קומה בקנה המידה של בנימין נתניהו ושרק ממנו עשוי האחרון לחשוש. כל המנהיגים מן השמאל ומן המרכז אינם נמצאים באותה קטגוריה ונדמה לי שעובדה זו ברורה לעין כל.  לא אין כל ספק שהאזרח הישראלי הממוצע לא יחליף את נתניהו שהוא מן הליגה הלאומית והבינלאומית בשחקן מליגה נמוכה יותר.  לשם השוואה ברור כי המועמד הבא לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית צריך יהא להיות באותה ליגה של דונאלד טראמפ.  איני מדבר כאן על רעיונות וכישורים, יהיו אשר יהיו, אלא על אותה 'אורה' או 'הילה' הסובבת אדם ועל אישיות כריזמטית של מנהיג.  מתוך גזירה שווה, אני מוכן להצהיר, עם שאני יודע למי נתנה הנבואה וגומר, שהסיכויים שאבי גבאי או יאיר לפיד יצליחו להתגבר על נתניהו בבחירות הבאות קרובים לאפס.

     

    לשם אישוש טענתי גם מן ההיבט הפוליטי-פרגמטי, אני שב ומצביע על הקואליציה הקבועה שעמדה עד כה בנאמנות עם לא עיוורת אזי וודאי מפוכחת, מאחורי נתניהו ואפשרה את שלטונו הארוך ושאף אחד מהשייכים לה לא מתכוון להחליפה או לנטוש אותה. אני מתכוון לימין האידיאולוגי כולל הימין הדתי, רוב רובם של העולים מארצות התפוצה הרוסית, ואחוז ניכר של העולים הוותיקים יוצאי עדות המזרח, שרבים מהם עדיין רואים במפלגת העבודה ישות חילונית ומפלה ובערבים אויב שאסור לבטוח בו או להפגין ביחסים עמו כל חולשה או פשרה.  אמנם קבוצות אלו מצביעות למפלגות שונות וישנה תחלופה פנימית בתוך המחנה בכללותו אבל כבלוק, זהו גוש סולידי וקבוע. בבחירות האחרונות הייתי אולי היחיד שהצביע על קואליציה חסינה זו כמפתח להבנת תוצאותיה האפשריות ובה לא חל לדעתי כל סדק מאז ועד היום.  הגוש האחר הוא של מפלגות המרכז בראשות כחלון ולפיד, שאם גוש זה יעורער במידה מסוימת, תהא זו במידה קטנה או גדולה יותר, בגלל שאהוד ברק מתחרה מנגד. אכן, לפיד וכחלון ואולי אריה דרעי גם, עשויים להצטרף לקואליציה בראשות אהוד ברק, אבל כל אפשרות אחרת תגרור אותם למצב אשר ישמור את נתניהו בשלטון. במילים אחרות, יהא זה כשותפים בקואליציה או כחברים באופוזיציה חסרת אונים, בסופו של תהליך הבחירות הבאות הן תיפולנה לחיקו הידוע מראש של ראש הממשלה הוותיק והבלתי נלאה.

     

    אשר על כן, אני קורא למפלגת העבודה, ואני מקווה שחברי, חבר הכנסת המעולה חיליק בר ינהיג את המהלך, לקרוא לאהוד ברק לשוב הביתה ולעמוד בראש מחנה חדש, מעין 'ליכוד' מן הצד שכנגד.  אני מציע לקרוא לו 'מחנה העצמאות' ששב ודוגל באושיות המדינה כפי שנקבעו במגילת העצמאות, משהו אחר הציע בצדק גם כן את השם 'המחנה הדמוקרטי'. השותפים הטבעיים למחנה זה יהיו כמובן מפלגות התנועה ומר'ץ אך סביר להניח שגם מפלגות אחרות עשויות להצטרף.  זה הרגע לשים בצד את מהמורות העבר, ולחזור ולהכיר במישהו שהוא פשוטו כמשמעו 'משכמו ומעלה,' ולקרוא לו לשוב לדגל.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דוד ברזילי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין