כותרות TheMarker >
    ';
    0

    התוודעתי לחמש החרטות

    70 תגובות   יום חמישי, 2/8/18, 12:59

    על מה אנשים מתחרטים כשהם יודעים שלא נותר להם הרבה זמן?

    מהם בעצם הדברים הכי חשובים בחיים?

    שאותם לא כדאי שנפספס?

     

    ''

     

    תוכלו לומר, ובצדק, כי זה עניין סובייקטיבי.

    כי לכל אחד סדר עדיפויות משלו.


    אבל...

    בוני וואר - שהייתה אחות סיעודית

    וליוותה אנשים שחלו במחלות סופניות בימיהם האחרונים, כתבה ספר.

    הספר מבוסס על שיחות רבות שניהלה עם האנשים.
    היא שמה לב שיש מוטיבים מסוימים של חרטות שחוזרות על עצמן

    אצל אנשים שיודעים שזמנם קצר...  

    היא פתחה בלוג ובהמשך הוציאה ספר.

    אני חושבת שהמסרים האלו, חשובים לכולנו כדי

    להנות ולמצות את החיים שלנו בכל רגע שיש לנו!


    מה תהיה החרטה הכי גדולה שלכם אם החיים היו נגמרים? 

    חמשת החרטות הנפוצות לפני המוות


    1. הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות את החיים כפי שאני רוצה,

        לא את החיים שאנשים אחרים ציפו ממני לחיות .
        בראיה לאחור אנשים ראו שהם לא הגשימו אפילו חצי מהחלומות שלהם

        כתוצאה מבחירות שעשו בדרך...


    2. הלוואי שלא הייתי עובד כל כך קשה.
        אנשים הרגישו שהפסידו המון רגעים חשובים כי עבדו כל כך קשה...


    3. הלוואי שהיה לי את האומץ להביע את הרגשות שלי. 
        אנשים רבים הדחיקו את הרגשות שלהם כדי לשמור על שלום עם אחרים

        וכתוצאה מכך התפשרו על קיום ממוצע ולא הגיעו להיות מי שהיו מסוגלים להיות...

        רבים פתחו מחלות כתוצאה מהמרירות והכעס שצברו.


    4. הלוואי שהייתי שומר על קשר עם חברים שלי.
        רבים הרגישו חרטה עזה על שלא הקדישו זמן ומאמץ לחברויות אמיתיות

        ונתנו להן לחמוק בין הידיים. ברגעיהם האחרונים הם הרגישו געגועים עזים לחבריהם.


    5. הלוואי שהייתי נותן לעצמי להיות מאושר יותר.
        רבים לא הבינו עד הסוף שאושר הוא בחירה, נשארו בדפוסים והרגלים ישנים,

        בחיים באזור הנוחות. הפחד משינוי גרם להם לשקר לאחרים ולעצמם שהם מרוצים,

        אבל עמוק בפנים הם רצו לצחוק מכל הלב ולעשות שטויות כמו פעם.

     

    מאחלת לכולנו שנתייחס לתובנות האלו

    ושנמצא את הדרך ליישם את הדברים החשובים האלו בחיינו.

     

    ותודה מיוחדת לאתל דניאלי, שבזכות קבוצת הנשים שהקימה בפייסבוק

    התוודעתי לחמש החרטות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (70)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/8/18 14:52:

      צטט: Themis Θ 2018-08-30 11:48:27

      נכון כל כך. שמעתי זאת בעבר, בהרצאה של פרופ' יורם יובל הנפלא, שלקחתי 2 קורסים מרתקים אצלו.

      חיוךנשיקה

        30/8/18 11:48:
      נכון כל כך. שמעתי זאת בעבר, בהרצאה של פרופ' יורם יובל הנפלא, שלקחתי 2 קורסים מרתקים אצלו.
        10/8/18 11:13:

      צטט: משה אליקים 2018-08-09 20:59:00

      בשנה האחרונה חידשתי קשר עם כמה חברי ילדות. בעידן שלנו היום כולם כל כך עסוקים שהרבה חברויות נופלות בין הכיסאות. זה נכון. והכל עניין של פרופורציות וסדרי עדיפויות.

       

        9/8/18 20:59:

      בשנה האחרונה חידשתי קשר עם כמה חברי ילדות. בעידן שלנו היום כולם כל כך עסוקים שהרבה חברויות נופלות בין הכיסאות. 

        8/8/18 07:50:

      צטט: mosaïque blanche 2018-08-07 20:22:08

      אכן, החיים ניתנים פעם אחת בלבד והלוואי שנדע בכל רגע נתון לא להתחרט על דבר. האם זה אפשרי? כנראה שלא תמיד, אך לזכור כדאי כל הזמן. כן... כדאי לזכור, להיות מודעים ולעשות תיקונים חיוך

       

        7/8/18 20:22:
      אכן, החיים ניתנים פעם אחת בלבד והלוואי שנדע בכל רגע נתון לא להתחרט על דבר. האם זה אפשרי? כנראה שלא תמיד, אך לזכור כדאי כל הזמן.
        7/8/18 19:16:

      צטט: sari10 2018-08-07 18:05:15

      צטט: היא ולא אחרת 2018-08-07 13:13:10

      מרתק ונהנתי לקרוא, גם את התגובות. לחוש חרטה כל כך אנושי, וישנו הסיכון לחרטה על כל צעד ושעל, אינסופי. דעתי האישית, לחוש חרטה בדומה לדון עצמך לענוד סוג של אבן רחיים על צווארך, כשרשרת מרירות ועצב שיצעדו עמך יד בצד החיים, ואין בה תכלית. שאין לאדם באמת לדעת כיצד היו עולים חייו באם בחר אחרת. לא כל חלום שווה להגשים, לעתים הכוחות וניחוחות הטעם נמצאים פשוט ביכולת האדם לעוף גבוה עם החלומות. וחשבתי על כך שלו בחרתי אחרת, יתכן ולא הייתי אני כמות שאני כעת. הדבר היחידי שהייתי מתחרטת עליו, לו בחרתי לסיים את חיי בתחושת חרטה. לחיי פיוס והשלמה פנימית עם הבחירות, גם הפחות מוצלחות, שמהן אנו למדים ומתפתחים הלאה. תודה חמודתי ❤

      ~~~~~~~

      חייכתי }{

      אמממ.... מעניינת את חיוך - "הייתי מתחרטת לו בחרתי לסיים את חיי בתחושת חרטה..."
      בוודאי שעדיף לסיים בתחושה אחרת.  תמיד נכון בראייתי את החיים.

      לחוש אי חרטה, גם זו בחירה ככל הבחירות. האם ניתן לחוש חרטה על בחירה באי חרטה שכזו? 

      חושבת שזה טבעי שלפעמים מתחרטים על שנהגנו כך ולא אחרת.
      בדיעבד גם קל יותר לדעת. "לחוש חרטה כל כך אנושי, וישנו הסיכון לחרטה על כל צעד ושעל, אינסופי". 

      יחד עם זאת, אם ניתן ליישם תובנות מחרטות ולחשב מסלול מחדש
      במהלך החיים? זה תהליך למידה תקין ובריא. "לחיי פיוס והשלמה פנימית עם הבחירות, גם הפחות מוצלחות, שמהן אנו למדים ומתפתחים הלאה".

      אני חושבת שמי שאף פעם לא מתחרט? פחות מתחרט, יותר תהליך הפקת לקחים וצבירת חכמה  שלאחר נסיון (מה שלאו דווקא מבטיח שיבחר נכון בפעמים הבאות. שכן, ישנם משתנים שאינם זהים ואותם אין דרך לקחת בחשבון מראש).
      אז מה? הוא מושלם?? יש כזה דבר מושלם? בחוסר שלמות, נמצאת השלמות בתפארתה הבסיסית ביותר שבאדם, ויש לה שם- אנושיות.
      או שהוא חושב תמיד שהבחירה או המהלך או ההתנהלות שלו היו נכונים? הבחירה נכונה לאותו רגע בלבד. וגם היא לא אחת מתגלה כטעות. כשמבינים שרגע אחד שכזה איננו שולט בחיים שלמים, שתמיד ניתן לשנות כיוון ולצמוח הלאה, תחושת החרטה מצטמקת עד שהיא מתפוגגת, וגם לזה יש שם- תקווה.

      מאמינה שאדם בוחר בחירותיו על פי דרכו, והיא תלויה בחינוך אותו ספג מינקותו בשילוב חוויותיו אשר עיצבו את אופיו כדרכו. סבירות גבוהה שיבחר שוב באותה הדרך (גם אם שכנע עצמו כי למד מטעותו)

       לכן, אין בתחושת חרטה תכלית.
      אז... אין ביקורת עצמית בכלל? אין תהליך למידה? ביקורת עצמית- סוג של. כל עוד איננו דן עצמו עד כדי המוות הקשוח הנמצא בחיים שבצל החרטה, ורואה את פני הדברים כמות שהם, כחלק מתהליך התפתחותי.

      אני חושבת שזה גם בהחלט עניין של פרופורציה. מסכימה.
      כלומר, להתחרט על ימין ועל שמאל ולהיות שקוע בחרטות? - ודאי שלא מומלץ חיוך
      אבל הקיצוניות השניה? לא להתחרט על דבר? גם לא נראית לי נכונה. להתחרט פרופורציונית מבחינתי = כשם שהבחירה נכונה לרגע אחד בלבד, כך גם החרטה.

      להתחרט לאותה בחירה של הרגע, להיטהר ולנקות.

      לא להתחרט כחשבון מאזן נפש הנוסע בזמן שנים לאחור.

      לדעתי, לא טוב לאדם לבזבז ערוב ימיו האחרון על תחושה שכזו, כואב ועצוב אין מכך.

       

      @--}--- 


        7/8/18 18:18:
      מעניין ....מלמד מאוד הכתוב פה מעלה.
        7/8/18 18:05:

      צטט: היא ולא אחרת 2018-08-07 13:13:10

      מרתק ונהנתי לקרוא, גם את התגובות. לחוש חרטה כל כך אנושי, וישנו הסיכון לחרטה על כל צעד ושעל, אינסופי. דעתי האישית, לחוש חרטה בדומה לדון עצמך לענוד סוג של אבן רחיים על צווארך, כשרשרת מרירות ועצב שיצעדו עמך יד בצד החיים, ואין בה תכלית. שאין לאדם באמת לדעת כיצד היו עולים חייו באם בחר אחרת. לא כל חלום שווה להגשים, לעתים הכוחות וניחוחות הטעם נמצאים פשוט ביכולת האדם לעוף גבוה עם החלומות. וחשבתי על כך שלו בחרתי אחרת, יתכן ולא הייתי אני כמות שאני כעת. הדבר היחידי שהייתי מתחרטת עליו, לו בחרתי לסיים את חיי בתחושת חרטה. לחיי פיוס והשלמה פנימית עם הבחירות, גם הפחות מוצלחות, שמהן אנו למדים ומתפתחים הלאה. תודה חמודתי ❤

      אמממ.... מעניינת את חיוך - "הייתי מתחרטת לו בחרתי לסיים את חיי בתחושת חרטה..."
      בוודאי שעדיף לסיים בתחושה אחרת.

      חושבת שזה טבעי שלפעמים מתחרטים על שנהגנו כך ולא אחרת.
      בדיעבד גם קל יותר לדעת.

      יחד עם זאת, אם ניתן ליישם תובנות מחרטות ולחשב מסלול מחדש
      במהלך החיים? זה תהליך למידה תקין ובריא.

      אני חושבת שמי שאף פעם לא מתחרט?
      אז מה? הוא מושלם?? יש כזה דבר מושלם?
      או שהוא חושב תמיד שהבחירה או המהלך או ההתנהלות שלו היו נכונים?
      אז... אין ביקורת עצמית בכלל? אין תהליך למידה?

      אני חושבת שזה גם בהחלט עניין של פרופורציה.
      כלומר, להתחרט על ימין ועל שמאל ולהיות שקוע בחרטות? - ודאי שלא מומלץ חיוך
      אבל הקיצוניות השניה? לא להתחרט על דבר? גם לא נראית לי נכונה.

        7/8/18 13:13:
      מרתק ונהנתי לקרוא, גם את התגובות. לחוש חרטה כל כך אנושי, וישנו הסיכון לחרטה על כל צעד ושעל, אינסופי. דעתי האישית, לחוש חרטה בדומה לדון עצמך לענוד סוג של אבן רחיים על צווארך, כשרשרת מרירות ועצב שיצעדו עמך יד בצד החיים, ואין בה תכלית. שאין לאדם באמת לדעת כיצד היו עולים חייו באם בחר אחרת. לא כל חלום שווה להגשים, לעתים הכוחות וניחוחות הטעם נמצאים פשוט ביכולת האדם לעוף גבוה עם החלומות. וחשבתי על כך שלו בחרתי אחרת, יתכן ולא הייתי אני כמות שאני כעת. הדבר היחידי שהייתי מתחרטת עליו, לו בחרתי לסיים את חיי בתחושת חרטה. לחיי פיוס והשלמה פנימית עם הבחירות, גם הפחות מוצלחות, שמהן אנו למדים ומתפתחים הלאה. תודה חמודתי ❤
        7/8/18 08:11:

      צטט: ארנה א 2018-08-06 18:42:43

      אהבתי. אמיתי. תודה ארנה. גמאני מרגישה כמוך חיוך

       

        7/8/18 08:09:

      צטט: בדולח. 2018-08-06 18:34:25

      לדעתי לא ניתן לכמת חרטות בחיים, לכן לקבוע רק 5 חרטות בעיני נשמע מעט מוזר.
      ויותר מכך, לכל אדם יש החרטות שלו,
      לכן לקבל כמוסכמה חרטות של אחר לא בטוח שזה נכון.

      וברור שקיימת באדם חרטה ואף כמה חרטות,
      אבל לעולם לא יידע האדם בשעת מעשה שבעתיד יתחרט על פועלו. 
      תשובך מאוד כללית... לא קבעו 5 חרטות.
      אלו היו ה- 5 שחזרו על עצמן הכי הרבה אצל מאות אנשים...
      בוודאי שזה לא נכון לכולםםם.
      המשפט האחרון שלך נכון בדרך כלל.

       

        6/8/18 18:42:
      אהבתי. אמיתי.
        6/8/18 18:34:

      לדעתי לא ניתן לכמת חרטות בחיים, לכן לקבוע רק 5 חרטות בעיני נשמע מעט מוזר. ויותר מכך, לכל אדם יש החרטות שלו, לכן לקבל כמוסכמה חרטות של אחר לא בטוח שזה נכון.

      וברור שקיימת באדם חרטה ואף כמה חרטות, אבל לעולם לא יידע האדם בשעת מעשה שבעתיד יתחרט על פועלו. 

        6/8/18 17:05:

      צטט: לואיס קרול 2018-08-06 13:26:43

      השאלה הנכונה הייתה צריכה להיות מה הייתה ההחלטה הכי נבונה בחייך, שהיית ממליץ לילדייך (והכי גרועה )?

      אז היינו מגלים את השיאים בתובנה של אנשים סופניים אלו.

      לפתוח עין אחת ,ולא את שתיהן .................היא חצי תמונה.

      להסתכל על ההחלטה הטובה/והגרועה בלי לדעת אילו קלפים היו ביד המחליט .?... גם היא רק חלק מהתמונה.

      ולכן במשחק ברידג , החלק הכי חשוב הוא מה הגדרת כמשימה (במשחק .."החוזה" ) ? לאור היד שהייתה לך ולשותפך.

      מסתבר שהדבר הכי כואב תמיד,     יהיה החמצת ההחלטה לתפוס את ההזדמנות . בדיוק ככה.
      כואב לפספס משהו שיהיה ביכולתך להשיג/למצות/לשנות.

      כישלון לא מוחזק כנורא, אם לאדם היתה תחושה שניסה ככל יכולתו.

      אבל אם הוא החמיץ את הנסיון (למשל לנסות עם בת זוג מיוחדת) ...בזה יתמקדו חלומותיו....

      שמעון

      ''

      תודה על תגובה כה מושקעת ומתייחסת שמעון!

        6/8/18 13:26:

      השאלה הנכונה הייתה צריכה להיות מה הייתה ההחלטה הכי נבונה בחייך, שהיית ממליץ לילדייך (והכי גרועה )?

      אז היינו מגלים את השיאים בתובנה של אנשים סופניים אלו.

      לפתוח עין אחת ,ולא את שתיהן .................היא חצי תמונה.

      להסתכל על ההחלטה הטובה/והגרועה בלי לדעת אילו קלפים היו ביד המחליט .?... גם היא רק חלק מהתמונה.

      ולכן במשחק ברידג , החלק הכי חשוב הוא מה הגדרת כמשימה (במשחק .."החוזה" ) ? לאור היד שהייתה לך ולשותפך.

      מסתבר שהדבר הכי כואב תמיד,     יהיה החמצת ההחלטה לתפוס את ההזדמנות .

      כישלון לא מוחזק כנורא, אם לאדם היתה תחושה שניסה ככל יכולתו.

      אבל אם הוא החמיץ את הנסיון (למשל לנסות עם בת זוג מיוחדת) ...בזה יתמקדו חלומותיו....

      שמעון

      ''

        5/8/18 17:32:

      צטט: kimchid 2018-08-05 11:18:15

      ''

      שיר נהדר. תודה דניאל ❤

        5/8/18 17:31:

      צטט: kimchid 2018-08-05 11:17:11

      אני לא בעד חרטות "רגע לפני"..... להיפך, הייה שמח בחלקך ועצום את עיניך עם חיוך על הפנים. אני מפנה לשירה של מרסדס סוסה:... "תודה על החיים"......

      גמאני בעד מה שאמרת. אם מצליחים ליישם הרי זה נהדר!

        5/8/18 11:18:

      ''

        5/8/18 11:17:
      אני לא בעד חרטות "רגע לפני"..... להיפך, הייה שמח בחלקך ועצום את עיניך עם חיוך על הפנים. אני מפנה לשירה של מרסדס סוסה:... "תודה על החיים"......
        5/8/18 08:05:

      צטט: . ארז . 2018-08-04 20:09:24

      ''

      תודה שהבאת ארז. מדהים!!! שאפו.

        4/8/18 20:09:

      ''

        4/8/18 15:00:

      צטט: . ארז . 2018-08-03 20:41:51

      מקווה שלא אתחרט על שום דבר שעשיתי :)
      אם זה מצליח לך ככה כל הזמן בחיים??
      אז אשריך וטוב לך!!

      ברגע שקיבלתי החלטה אני זורם איתה עד הסוף ...החרטה היא הדבר שהכי פוגע באושר...

      התובנות כשלעצמן מעניינות :)*

      שבת מקסימה שרי יקרה צוחק תודה רבה ארז!

       

        4/8/18 14:59:

      צטט: עמנב 2018-08-03 18:57:01

      הדברים מאד נכונים, שרי, על פי הניסיון האישי והאינטואיציה, ובוודאי על פי הניסיון של מי שהתנסתה בדברים באופן מקצועי. רק הערה קטנה אחת - את מסיימת במילים "התוודעתי לחמש החרטות". אני מציע לתקן גם את שם הפוסט. שבת שלום, עמוס. תודה עמוס. וכן... קיבלתי את עצתך בשילוב עם הערה ממכבית שהיא עורכת לשונית והסבה את תשומת ליבי שלא נכון לומר"חמשת החרטות" אלא "חמש החרטות" אז שילבתי. תודה חיוך

       

        3/8/18 20:41:

      מקווה שלא אתחרט על שום דבר שעשיתי :)

      ברגע שקיבלתי החלטה אני זורם איתה עד הסוף ...החרטה היא הדבר שהכי פוגע באושר...

      התובנות כשלעצמן מעניינות :)*

      שבת מקסימה שרי יקרה צוחק

       

        3/8/18 18:57:
      הדברים מאד נכונים, שרי, על פי הניסיון האישי והאינטואיציה, ובוודאי על פי הניסיון של מי שהתנסתה בדברים באופן מקצועי. רק הערה קטנה אחת - את מסיימת במילים "התוודעתי לחמש החרטות". אני מציע לתקן גם את שם הפוסט. שבת שלום, עמוס.
        3/8/18 17:24:

      צטט: flora2001 2018-08-03 17:16:21

      אני כל כך אוהבת את הפוסטים שלך שריתוש ,המעוררים מחשבה שקוראת גם את התגובות של אחרים וכמובן שלך (התמיד,אבל תמיד באות מהטוב לב שלך ). תודה רבה יקירתי לפרגון הנפלא שלך!

      אם מתחילים לחשוב על העבר ,תמיד נמצאה חרטות ,גם מבלי להגיע ללפני הסוף (הרי אף אחד לא יודע מתי זה יהיה ,אפילו הסופניים - כי יש גם ניסים ). נכון מאוד. לכן... עדיף שנשכיל להבין ולחשוב ולתקן מבעוד מועד חיוך

      שבת שלום ומבורך לך ולכל המשפחה יקירתי נשיקה תודה רבה רבה!! נשיקה

        3/8/18 17:22:

      צטט: סיגל ש. 2018-08-03 17:03:11

      תובנות חשובות, לחיים ולא בסופם, עדיף שזה יקרה במהלך החיים ושבסופם לא נצטער ולא נתחרט. בוודאי!  אבל אני מניחה שאילו הייתי שרויה במצב שכזה , ללא עתיד (שלא נדע:) לא הייתי מוצאת מקום לחרטה על העבר, סביר שהייתי שרויה בעצב גדול מהמתרחש לבוא, ובמחשבות מה יקרה לאהוביי, אוהביי ולי אחרי... יתכן, ויתכן שלא. ויתכן שגם וגם... עובדה שמאות אנשים חשבו גם על זה... שבת שלום שרי'לה והלוואי שכולנו נדע לנצל כל רגע בחיים למשהו טוב נשיקה אמן ואמן לדברייך סיגלי נשיקה

        3/8/18 17:20:

      צטט: דוקטורלאה 2018-08-03 16:09:21

      חמשת החרטות שהובאו לעיל הינן מקרים פרטיים של אדם מסויים
      לא נכון. אלו דברים שחזרו על עצמם מתוך מאות מקרים... עייני בספר שציינתי בפוסט.
      ואינם יכולים לשמש קנה מידה של חרטות לכל בני האדם. כל מי שחי ופועל אוצר עימו חרטות על התנהגותו , על בחירתו במהלך החיים, ועל התייחסותו לעובדות ולאירועים. אם הפרט היה מהסס לפני שהוא פועל, שמא יתחרט על פעולתו או דרך פעולתו, הוא היה בלתי פעיל לחלוטין. במילים אחרות - הוא לא היה אדם חי. החיים הם עשייה בלתי פוסקת הנובעת מהחלטות אישיות מה יש לעשות כרגע. כמובן שהחלטות מסוג זה יכולות להיות נכונות ושגויות, אבל אין ברירה - אי-עשייה טוטאלי הוא מוות. לכן, מי שרוצה לערוך חשבון נפש, אם החליט במהלך חייו החלטות נכונות לגביו, אם בחר נכון, הוא יכול לעשות זאת, ולהסיק מסקנות לגבי העתיד. חרטה כל שהיא לגבי העבר, כאשר כמעט אין עתיד לאדם - היא חסרת ערך. אינה משנה דבר ואינה מוסיפה דבר למתחרט. את מזכירה לי תגובה של חברה אחרת כאן. העניין הוא לא אם יש טעם או אין טעם. רגשות ותחושות ביחס לחיים יוצרות מחשבות. אי אפשר לבטל אותן. גם אם "אין בכך טעם".
      לעומת זאת, אם נתחרט וניישם מסקנות כשיש עדיין זמן... נוכל לתקן ולהיות יותר מאושרים ושלמים עם עצמנו. 

       

        3/8/18 17:16:

      אני כל כך אוהבת את הפוסטים שלך שריתוש ,המעוררים מחשבה שקוראת גם את התגובות של אחרים וכמובן שלך (התמיד,אבל תמיד באות מהטוב לב שלך ).

      אם מתחילים לחשוב על העבר ,תמיד נמצאה חרטות ,גם מבלי להגיע ללפני הסוף (הרי אף אחד לא יודע מתי זה יהיה ,אפילו הסופניים - כי יש גם ניסים ).

      שבת שלום ומבורך לך ולכל המשפחה יקירתי נשיקה

        3/8/18 17:16:

      צטט: אביה אחת 2018-08-03 15:40:12

      נפלא שרילה - חומר למחשבה - תודה ושבת מחבקת נשיקה
        3/8/18 17:03:

      תובנות חשובות, לחיים ולא בסופם, אבל אני מניחה שאילו הייתי שרויה במצב שכזה , ללא עתיד (שלא נדע:) לא הייתי מוצאת מקום לחרטה על העבר, סביר שהייתי שרויה בעצב גדול מהמתרחש לבוא, ובמחשבות מה יקרה לאהוביי, אוהביי ולי אחרי...שבת שלום שרי'לה והלוואי שכולנו נדע לנצל כל רגע בחיים למשהו טוב נשיקה

        3/8/18 16:09:
      חמשת החרטות שהובאו לעיל הינן מקרים פרטיים של אדם מסויים ואינם יכולים לשמש קנה מידה של חרטות לכל בני האדם. כל מי שחי ופועל אוצר עימו חרטות על התנהגותו , על בחירתו במהלך החיים, ועל התייחסותו לעובדות ולאירועים. אם הפרט היה מהסס לפני שהוא פועל, שמא יתחרט על פעולתו או דרך פעולתו, הוא היה בלתי פעיל לחלוטין. במילים אחרות - הוא לא היה אדם חי. החיים הם עשייה בלתי פוסקת הנובעת מהחלטות אישיות מה יש לעשות כרגע. כמובן שהחלטות מסוג זה יכולות להיות נכונות ושגויות, אבל אין ברירה - אי-עשייה טוטאלי הוא מוות. לכן, מי שרוצה לערוך חשבון נפש, אם החליט במהלך חייו החלטות נכונות לגביו, אם בחר נכון, הוא יכול לעשות זאת, ולהסיק מסקנות לגבי העתיד. חרטה כל שהיא לגבי העבר, כאשר כמעט אין עתיד לאדם - היא חסרת ערך. אינה משנה דבר ואינה מוסיפה דבר למתחרט.
        3/8/18 15:40:
      נפלא שרילה - חומר למחשבה - תודה ושבת מחבקת
        3/8/18 14:28:

      צטט: רונית אברהם 2018-08-03 08:07:58

      מעורר מחשבה. והתגובות גם. אני מקווה שבמאזניים שלי הכף ש הבחירות תהיה כבדה מזו של החרטות. למרות שעל חלק מהבחירות אני מתחרטת... תודה רונית. ו... לא מאוחר לשנות מה שדורש תיקון חיוך

       

        3/8/18 14:20:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-08-02 23:02:01

      סארי שלום, פוסט מושך, סיפור אמיתי מהבית, מרגיש לחלוק.

      נראה לי שבתגובה הקודמת הייתי צריך להבהיר, להוסיף מהיכן אני בא וזאת כשכתבתי את המילים הקצרות למה אין לי ממה להתחרט .

      לפני כשנתיים דיברתי עם הבן שלי על קדיש וכו'. אמרתי, אני לא דואג, אני יכול למות מחר ועם חיוך. אני בר מזל. עד לפני 200 שנה ממוצע החיים היה 34 וזה היה מאוד זקן. אפילו פרעונים מתו בגיל 35 .

      אני, בזכות המהפכה התעשייתית והתפתחות הטכנולוגיה זכיתי אפילו לכפול חיים מפרעה. במקביל יש לי מגורים נאים בלי חול מדבר (אוהב בית מצוחצח).

      יש אצלי חשמל זורם ואינטרנט ובלחיצת מקלדת אני מתחבר לאן שאני רוצה בעולם.

      פעם ממצא מדעי וכדי שיגיע מאירופה למזרח התיכון לקח למעלה משנה. אני בלחיצת מקלדת רואה הרצאה ורוחש דעת. גם לפעמים קורא לך (הבן שלי) לעזור לי במילים מסובכות באנגלית..

      אף פעם לא היה קל לחשוב או להיות שונה או אחר, אבל זה חופש המאפשר ופותח.

      לכן כתבתי שלדעתי החיים שלי קיבלו יותר ממה שמגיע לי.

      תודה לשיתוף המעניין!! מה שאתה כותב,
      זה בעצם עוד דבר חשוב שכדאי ליישם בחיים.
      להוקיר תודה על הדברים הטובים שיש לנו. חיוך

        3/8/18 14:18:

      צטט: גליה ק 2018-08-02 22:44:03

      אצלי דרגת החרטה הגבוהה שלי היתה חרטה מספר 3, נחמדות יתר. יותר מדי הבלגות והנחות מוטעות שהשני יעריך את זה, פחד לאבד אנשים בגלל אגרסיה מינימלית. אולי לפעמים זה עזר, אבל ברוב המקרים הרגשתי באיחור פריירית.

      לחרטה מספר 3 יש שני קצוות.
      האחד, כמו שאת אמרת. גם רגשות פחות נעימים רצוי להביע,
      בצורה המתאימה ובתזמון המתאים.
      השני, לגעת להביע גם רגשות חיוביים.
      למשל, יש אנשים שקשה להם לומר "אני אוהב אותך".

        3/8/18 14:16:

      צטט: גילהבטיטו-פרץ 2018-08-02 22:15:38

      אולי זה החוכמה שהדיעבד? קל יותר לראות בבהירות דברים כשיש ריחוק של זמן.

      קל יותר לראות את הדברים ממרחק וכשאין כבר זמן...
      למה אנשים הרבה פעמים מעריכים משהו רק לאחר שאיבדו אותו?....

        3/8/18 14:15:

      צטט: * חיוש * 2018-08-02 21:31:31

      שרי'לה יקרה לי נשיקה

      תודה שהבאת לנו  ובזכותך התוודעתי לספר שכתבה בוני וואר

      מצטרפת לתגובתה של חברתנו היקרה רחלי / תכשיט

      ואת מה שכתבת לה

      אני חושבת שהדבר היחידי שאני יכולה להתחרט עליו בהגיע יומי להחזיר ציוד וללכת....

      שלא הספקתי לעשות דברים שכל כך רציתי דחיתי ודחיתי .....

      יש משפט כזה : אל תידחה למחר מה שאתה יכול לעשות היום
      אז... כל מה שאת יכולה לא לדחות? אל תדחי חיוך

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      שבת נהדרת

      ומאחלת לכולנו חיים מלאים וטובים תודה מתוקה גם לך נשיקה

       

        3/8/18 08:07:
      מעורר מחשבה. והתגובות גם. אני מקווה שבמאזניים שלי הכף ש הבחירות תהיה כבדה מזו של החרטות. למרות שעל חלק מהבחירות אני מתחרטת...

      סארי שלום, פוסט מושך, סיפור אמיתי מהבית, מרגיש לחלוק.

      נראה לי שבתגובה הקודמת הייתי צריך להבהיר, להוסיף מהיכן אני בא וזאת כשכתבתי את המילים הקצרות למה אין לי ממה להתחרט .

      לפני כשנתיים דיברתי עם הבן שלי על קדיש וכו'. אמרתי, אני לא דואג, אני יכול למות מחר ועם חיוך. אני בר מזל. עד לפני 200 שנה ממוצע החיים היה 34 וזה היה מאוד זקן. אפילו פרעונים מתו בגיל 35 .

      אני, בזכות המהפכה התעשייתית והתפתחות הטכנולוגיה זכיתי אפילו לכפול חיים מפרעה. במקביל יש לי מגורים נאים בלי חול מדבר (אוהב בית מצוחצח).

      יש אצלי חשמל זורם ואינטרנט ובלחיצת מקלדת אני מתחבר לאן שאני רוצה בעולם.

      פעם ממצא מדעי וכדי שיגיע מאירופה למזרח התיכון לקח למעלה משנה. אני בלחיצת מקלדת רואה הרצאה ורוחש דעת. גם לפעמים קורא לך (הבן שלי) לעזור לי במילים מסובכות באנגלית..

      אף פעם לא היה קל לחשוב או להיות שונה או אחר, אבל זה חופש המאפשר ופותח.

      לכן כתבתי שלדעתי החיים שלי קיבלו יותר ממה שמגיע לי.

        2/8/18 22:44:
      אצלי דרגת החרטה הגבוהה שלי היתה חרטה מספר 3, נחמדות יתר. יותר מדי הבלגות והנחות מוטעות שהשני יעריך את זה, פחד לאבד אנשים בגלל אגרסיה מינימלית. אולי לפעמים זה עזר, אבל ברוב המקרים הרגשתי באיחור פריירית.
        2/8/18 22:15:
      אולי זה החוכמה שהדיעבד? קל יותר לראות בבהירות דברים כשיש ריחוק של זמן.
        2/8/18 21:31:

      שרי'לה יקרה לי נשיקה

      תודה שהבאת לנו  ובזכותך התוודעתי לספר שכתבה בוני וואר

      מצטרפת לתגובתה של חברתנו היקרה רחלי / תכשיט

      ואת מה שכתבת לה

      אני חושבת שהדבר היחידי שאני יכולה להתחרט עליו בהגיע יומי להחזיר ציוד וללכת....

      שלא הספקתי לעשות דברים שכל כך רציתי דחיתי ודחיתי .....

      יש משפט כזה : אל תידחה למחר מה שאתה יכול לעשות היום

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      שבת נהדרת

      ומאחלת לכולנו חיים מלאים וטובים

        2/8/18 21:07:

      צטט: HagitFriedlander 2018-08-02 20:58:11

      הזכרת לי שרי את אמי בשנה האחרונה לחייה...פתאום היא ביקשה ממני סליחה...על מה אמא? "על זה שלא עשיתי לך בת מצוה ובטח כל השנים לא סלחת לי , את רצית רק לכמה חברות ואני אמרתי שלכל הכיתה או שלא בכלל..." אוי אמא...באמת את חושבת שזה היה לי בכלל איכפת? בכלל לא זכרתי זאת כי ממש לא עניינה אותי המסיבה...אבל היא סחבה זאת שנים רבות עד שהעזה לומר לי שהיא מתחרטת שלא איפשרה לי... זה סיפור קטנטן על חרטה...וחשבתי לעצמי שבגיל שהיתה בטח כל החיים עוברים כסרט...בעיני חשוב לא להתחרט על כלום כי זה מה שיכולנו לעשות בנקודת זמן מסוימת ולהתחרט או להצטער על דברים שעשינו או לא עשינו זה לא מקדם לשומקום ורק גורם תסכול ותחושת החמצה..צריך לסלוח לעצמנו וכל יום לעשות את הכי טוב שאנו יודעים/מסוגלים/מוצאים לנכון...לא? זו דעתי בוודאי. קודם כל תודה לשיתוף! ושנית, בוודאי שעדיף לא להצטער ולעשות הכי טוב שיכולים ורוצים. אם מגיעים לשלמות הזו אז זה ממש נהדר חיוך
        2/8/18 20:58:
      הזכרת לי שרי את אמי בשנה האחרונה לחייה...פתאום היא ביקשה ממני סליחה...על מה אמא? "על זה שלא עשיתי לך בת מצוה ובטח כל השנים לא סלחת לי , את רצית רק לכמה חברות ואני אמרתי שלכל הכיתה או שלא בכלל..." אוי אמא...באמת את חושבת שזה היה לי בכלל איכפת? בכלל לא זכרתי זאת כי ממש לא עניינה אותי המסיבה...אבל היא סחבה זאת שנים רבות עד שהעזה לומר לי שהיא מתחרטת שלא איפשרה לי... זה סיפור קטנטן על חרטה...וחשבתי לעצמי שבגיל שהיתה בטח כל החיים עוברים כסרט...בעיני חשוב לא להתחרט על כלום כי זה מה שיכולנו לעשות בנקודת זמן מסוימת ולהתחרט או להצטער על דברים שעשינו או לא עשינו זה לא מקדם לשומקום ורק גורם תסכול ותחושת החמצה..צריך לסלוח לעצמנו וכל יום לעשות את הכי טוב שאנו יודעים/מסוגלים/מוצאים לנכון...לא? זו דעתי
        2/8/18 20:48:

      צטט: תכשיט 2018-08-02 20:05:33

      לא צריך לחכות לסוף הדרך כדי להתחרט....נכון. בוודאי שעדיף להפיק לקחים ולחשב מסלול מחדש עוד קודם...
      חרטות הם חלק טבעי מחיינו... בהחלט. תהליך הלמידה הוא מבחן התוצאה... בתהליך הלמידה אנחנו מתפתחים ומיישמים תובנות שרכשנו.  תודה שאת חולקת איתנו פוסטים בעלי תובנות חכמות ומחכימות... סופש נעים....:))
      תודה רבה לך רחלי נשיקה
        2/8/18 20:46:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-08-02 19:40:54

      שלום

      נושא של חרטות לא העסיק אותי. אולי כי היו לי דברים יותר חשובים בראש, אני לא יודע..?

      להתחרט..? אבל אין בי חרטות. נהפוך הוא. מרוצה מהחלטות אשר חלק מהן היו גם קשות.

      להתחרט, לא. אני חושב שבאמת זכיתי ביותר ממה שמגיע לי. אז... אשריך וטוב לך חיוך

       

        2/8/18 20:44:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-08-02 19:29:30

       

       

      שרי היקרה,

       

      על מה אנשים מתחרטים כשהם יודעים שלא נותר להם הרבה זמן?

      לפי שעה אני פטור ממתן תשובה לשאלה זו עם כל חשיבותה, 

      כי זה מקרוב התעוררתי בגיל 86 ושמחתי לגלות, שהטבע ומי שמעליו

      העלים ממני את תאריך התפוגה. אני יודעת... את דעתך בנושא גיל ומוות,
      אבל נסה להתייחס לנושא בלי המילה מוות חיוך


          מבטיח תשובה מפורטת  בבוא המועד. בינתיים יש תוכניות ארוכות 

      טווח . בשבוע הבא אני מחתן  את נכדתי הראשונה בתקווה שתזכה 

      אותנו בנינה או בנין או בשניהם גם יחד , בזיקה לגנטיקה שזיכתה

      את נאוה ואותי בבת ובן תאומים.
      מזל טוב גדול לכם!! טובים השניים מהאחד חיוךחיוך

      .

          סוף שבוע נפלא לך וליקיריך,

               ב ה ו ק ר ה 

                    ברוך

        2/8/18 20:41:

      צטט: sbhsport 2018-08-02 18:32:22

      מעולה! וגם נכון מאוד! תודה על התזכורת. תודה לך לתגובה !! חיוך
        2/8/18 20:41:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-08-02 18:23:56

      תודה. אתוודה בפרטי, אולי... ושרה את ריאן דה ריאן שדודיק צמרת הביא תודה מכבית חיוך וגמאני אוהבת את השיר שדודי הביא!
        2/8/18 20:40:

      צטט: debie30 2018-08-02 16:59:38

      שרי, תודה שהעלית, חושבת שאלה 5 נקודות חשובות לחשבון נפש מדי פעם. מחשבות אלה עולות לי בבטן בלב ובראש מדי פעם בלי קשר לסוף הדרך .אלה צריכים להיות התמרורים שלנו. לגמרי... גמאני חושבת ככה!

       

        2/8/18 20:39:

      צטט: שטוטית 2018-08-02 16:36:39

      צריכה לחשוב על זה. זה לא ענין של חרטות זה ענין של חשבון נפש, מה עשינו? מה היינו צריכים לעשות? האם וכאלה:) הכי טוב לא לחשוב על זה :) אלא לזרום :))))))))) מותר לך לחשוב ככה חיוך

       

        2/8/18 20:38:

      צטט: ד. צמרת 2018-08-02 16:04:34

      כל הקוקבוקים הללו אינם שווים את הנייר שהם צרכו. מה זה קוקבוקים??
      אני מאמין שכל אדם חי את חייו בצורה אופטימלית. למה אתה מאמין ככה? חיוך
      בשנת 1972 יכולתי לקנות מלון בקופהקאבאנה בדולר, אך בחלום הזהירו אותי מפני המהלך ולכן איני מתחרט על כלום.
      מקדיש לך את שירה האלמותי של אדית פיאף "לא איני מתחרטת"

      ''

      הכי אהבתי את השיר...חיוך תודה דודי.

        2/8/18 20:36:

      צטט: נעם דימנט 2018-08-02 15:09:49

      מעניין מאוד,מנסה לישם. מעולה!! גמאני חיוך
        2/8/18 20:05:
      לא צריך לחכות לסוף הדרך כדי להתחרט.... חרטות הם חלק טבעי מחיינו... תהליך הלמידה הוא מבחן התוצאה... תודה שאת חולקת איתנו פוסטים בעלי תובנות חכמות ומחכימות... סופש נעים....:))

      שלום

      נושא של חרטות לא העסיק אותי. אולי כי היו לי דברים יותר חשובים בראש, אני לא יודע..?

      להתחרט..? אבל אין בי חרטות. נהפוך הוא. מרוצה מהחלטות אשר חלק מהן היו גם קשות.

      להתחרט, לא. אני חושב שבאמת זכיתי ביותר ממה שמגיע לי.

        2/8/18 19:29:

       

       

      שרי היקרה,

       

      על מה אנשים מתחרטים כשהם יודעים שלא נותר להם הרבה זמן?

      לפי שעה אני פטור ממתן תשובה לשאלה זו עם כל חשיבותה, 

      כי זה מקרוב התעוררתי בגיל 86 ושמחתי לגלות, שהטבע ומי שמעליו

      העלים ממני את תאריך התפוגה.

          מבטיח תשובה מפורטת  בבוא המועד. בינתיים יש תוכניות ארוכות 

      טווח . בשבוע הבא אני מחתן  את נכדתי הראשונה בתקווה שתזכה 

      אותנו בנינה או בנין או בשניהם גם יחד , בזיקה לגנטיקה שזיכתה

      את נאוה ואותי בבת ובן תאומים.

      .

          סוף שבוע נפלא לך וליקיריך,

               ב ה ו ק ר ה 

                    ברוך

        2/8/18 18:32:
      מעולה! וגם נכון מאוד! תודה על התזכורת.
      תודה. אתוודה בפרטי, אולי... ושרה את ריאן דה ריאן שדודיק צמרת הביא
        2/8/18 16:59:
      שרי, תודה שהעלית, חושבת שאלה 5 נקודות חשובות לחשבון נפש מדי פעם. מחשבות אלה עולות לי בבטן בלב ובראש מדי פעם בלי קשר לסוף הדרך .אלה צריכים להיות התמרורים שלנו.
        2/8/18 16:36:
      צריכה לחשוב על זה. זה לא ענין של חרטות זה ענין של חשבון נפש, מה עשינו? מה היינו צריכים לעשות? האם וכאלה:) הכי טוב לא לחשוב על זה :) אלא לזרום :)))))))))
        2/8/18 16:04:

      כל הקוקבוקים הללו אינם שווים את הנייר שהם צרכו. אני מאמין שכל אדם חי את חייו בצורה אופטימלית. בשנת 1972 יכולתי לקנות מלון בקופהקאבאנה בדולר, אך בחלום הזהירו אותי מפני המהלך ולכן איני מתחרט על כלום.
      מקדיש לך את שירה האלמותי של אדית פיאף "לא איני מתחרטת"

      ''

        2/8/18 15:09:
      מעניין מאוד,מנסה לישם.
        2/8/18 14:48:

      צטט: א ח א ב 2018-08-02 14:15:37

      מעניין. הייתי מוסיף הימנעות מחרטות :)

      חרטות זה חלק מתהליך למידה, לא? חיוך

        2/8/18 14:47:

      צטט: ת ה י ל ה 2018-08-02 13:33:21

      מאוד אהוב עליי הסגנון של ספרים המתארים נרטיבים של אנשים וחושפים תובנות של הכותב/ת. והנושא המעניין שהבאת מעורר מחשבות... תודה רבה תהילה!!! נשיקה
        2/8/18 14:45:

      צטט: ~ ~ 2018-08-02 13:30:39

      את הנעשה אין להשיב - אם אפשר לשנות לעשות זאת מיד.

      אם אי אפשר לשנות - אין טעם לחרטה.

      את מדברת לוגית...
      אבל... זה לא עניין של יש או אין טעם. אלא עניין של תחושת החמצה...
      ואם עכשיו ניקח זאת לתשומת ליבנו? אנחנו יכולים "לעשות תיקון"
      אם והיכן שנדרש.

        2/8/18 14:15:
      מעניין. הייתי מוסיף הימנעות מחרטות :)
        2/8/18 13:33:
      מאוד אהוב עליי הסגנון של ספרים המתארים נרטיבים של אנשים וחושפים תובנות של הכותב/ת. והנושא המעניין שהבאת מעורר מחשבות...
        2/8/18 13:30:

      את הנעשה אין להשיב - אם אפשר לשנות לעשות זאת מיד.

      אם אי אפשר לשנות - אין טעם לחרטה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין