כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - עקב

    4 תגובות   יום חמישי, 2/8/18, 14:55

    מי אישר למשה לשבור את הלוחות ?    

    פרשת עקב עוסקת הרבה באזהרתם של בני ישראל שלא לעבוד עבודה זרה בארץ ישראל , שלא לעזוב את הקב"ה , שלא לסמוך על הכח האנושי בלבד ללא הבנה כי ה' הוא הנותן כח , שגם זה סוג של עבודה זרה .

    הקב"ה מזהיר את בני ישראל ומודיע להם שלא יחשבו כי ביאתם לארץ ישראל היא מרוב צדקותם ומרוב רשעותם של הגויים יושבי הארץ , אלא רק "ברשעת הגויים האלה ה' א-לוקיך מורישם מפניך , ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך , לאברהם ליצחק וליעקב" (דברים ט').

    הגעתם של בני ישראל לארץ ישראל לא הייתה דבר קל ומובן מאליו .

    כך מזכיר להם משה "כי עם קשה עורף אתה" , ואז מזכיר משה את המשבר הגדול שהתרחש ארבעים יום בלבד לאחר מעמד הר סיני , בו דיבר ה' פנים בפנים אל העם , חטא העגל . "ובחורב הקצפתם... ויתאנף ה' בכם להשמיד אתכם".

    משה מתאר כיצד הוא עלה להר , ארבעים יום וארבעים לילה - לא אכל ולא שתה , ה' נתן למשה את הלוחות , כתובים באצבע א-לוקים , ולאחר ארבעים הימים והלילות אומר לו ה' למשה : "קום רד מהר מזה , כי שיחת עמך אשר הוצאת ממצרים... עשו להם מסכה".

    משה יורד מההר , בידיו לוחות הברית , החפץ היחיד בהיסטוריה שהוא יצירת הא-ל באופן ישיר וניתן לבני האדם, לא היה עוד דבר שכזה , וכאשר רואה משה את העגל "ואתפוס בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי , ואשברם לעיניכם".

    משה רבינו לא קיבל שום צו א-לוקי לשבור את הלוחות , את החפץ המיוחד הזה שלא היה עד ימי משה כמותו וגם מאז ועד היום לא היה חפץ מעשה א-לוקים שניתן לבני האדם .

    אמנם בדיעבד אומר הקב"ה למשה "ישר כוחך ששיברת" (שבת פ"ז ע"א) , אך מניין למשה להחליט לעשות כך ?!

    מדרש ספרי על דברים משבח את משה על מעשה שבירת הלוחות , והוא מייחס זאת למילים החותמות את ספר דברים "אשר עשה משה לעיני כל ישראל" , וזאת גם לפי השבח המובא בגמרא במסכת שבת לעיל .

    ב'אבות דרבי נתן' מובא כי כאשר הגיע משה למקום העגל , ראה כי הכתב שעל גבי הלוחות התחיל לפרוח באוויר , קדושתם של הלוחות פקעה , וכך הרשה לעצמו לשבור את הלוחות , שאבדו מקדושתם. כך מופיע גם ב'מדרש הגדול ': "אמר ר' מאיר כיון שראה משה מה שעשו ישראל , מיד הביט בלוחות וראה שפרח הכתב מהן והשליכן לארץ...".

    יש דעה באבות דרבי נתן שמשה שבר את הלוחות על פי דבר ה' , ויש גם דעה בירושלמי שמשה לא שבר בכוונה את הלוחות אלא נפלו מידיו , וזאת בגלל שהכתב שהיה בהן פרח , כלומר בכך אבדו הלוחות את הנס שהיה בנשיאתן , ואז לא יכול היה משה לשאת יותר את הלוחות והם נפלו מידיו . בכל אופן , לפי פשט הפסוקים נראה כי משה הוא ששבר את הלוחות מיזמתו , אמנם יש גם גישות בחז"ל הרואות זאת כחטא של משה , ועל כך הוא נדרש לפסול בעצמו לוחות חדשים .

    גם הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר' על ספר דברים הולך בכיוון של דברי המדרש הגדול ואומר שכל עצם נשיאת הלוחות על ידי אדם היה נס , לכן לא יתכן שמשה לבדו ומדעתו הוא שהשליך את הלוחות , ולכן היה עזר מאת ה' למשה להשליך את הלוחות מידיו .

    כאמור , הלוחות היו החפץ היחיד בהיסטוריה שניתן על ידי ה' . לפי רוב הדעות ה' אישר את שבירת הלוחות , בין אם לפני , תוך כדי או לאחר מעשה . כלומר יש כאן עיקרון שכן נצרך שיהיה איזה חפץ 'א-לוקי' כאן בעולם מצד אחד, אך מצד שני הוא לא נשאר בשלמותו .

    בארון הברית מונחים הלוחות השניים מעשה ידיו של משה , ושברי הלוחות .

    דבר זה יכול לעורר אותנו למחשבה על השאיפה העליונה שתמיד צריך לשאוף אליה , ועל הפער שבין השאיפה העליונה לבין המציאות שעדיין לא תוקנה במלואה .

     

    מה 'כבר' דורש ה' מהאדם ?

        "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ" (דברים י').

    פסוקים אלו בהם מופיעה לכאורה הדרישה המינימאלית מכל איש מישראל דורשת עיון והבנה .

    יש כאן רשימה ארוכה אותה דורש הקב"ה מכל אחד מישראל , בעוד שבפתיחת הדרישה נאמר :

    "ועתה ישראל , מה ה' אלוקיך דורש מעימך..." ,

    כלומר נראה שזאת לא הולכת להיות דרישה כל כך גדולה , מה כבר הקב"ה דורש מעימך ?

    ליראה , ללכת בדרכיו , ולאהבה אותו , לעבוד אותו ולשמור את כל מצוותיו...

    זה לא רק 'מה ה' אלוקיך דורש מעימך'...  וכמו שאומר הנצי"ב :

    "שהרי כל מה שאפשר לבקש מכוח אנוש , מבואר בשאלה זו...".

    בגמרא במסכת ברכות שואלים על הפסוק הזה : "אטו יראה מילתא זוטרתא היא ?

    אין , לגבי משה יראה מילתא זוטרתא היא" , האם יראה היא דבר כל כך קטן ?!

    אלא אכן לגבי משה רבינו היא נחשבת לדבר קטן .

    ובכל אופן הרי נראה מהפסוק שהוא מדבר על כלל ישראל ולא רק אל משה רבינו , וכיצד ניתן לומר לכל העם על הדרישה ליראה את ה' שהיא דבר קטן , בעוד שהיא אכן דבר קטן לגבי משה , אך לא לכלל אנשי ישראל ?!

    ועוד , הגמרא במנחות (מ"ג ע"א) דורשת את הפסוק כך :

    "תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר : ועתה ישראל מה אלוקיך שואל מעמך" , ורש"י שם מסביר את הלימוד: "אל תקרי מה אלא מאה" . וכי על כך דיבר הפסוק ? על חיוב מאה בברכות בכל יום ? וכי זה פשט פירוש המילה 'מה' בפסוק ?!

    ניתן לומר שפרשה זאת מציבה בפני כל אחד מישראל אתגר .

    אמנם לא תוכל להיות משה רבינו שהוא אב לכל הנביאים , אך זה לא אומר שאינך צריך לכוון גבוה , אפילו למדרשתו של משה .

    אמנם הנצי"ב מסביר דווקא אחרת , שפרשה זו אכן נאמרה לכלל ישראל :

    "שהקב"ה אינו שואל מישראל אלא מכל אדם לפי ערכו" .

    מזקני העם נדרש ליראה את ה' , ולאהבה את ה' שהם נמצאים כל הזמן בעולם התורה ובהנהגת העם , המון העם העסוק בפרנסה נדרש מהם לשמור את המצוות בזמנם , ומנשים שאין להם חיוב מצוות כמו גברים , וכן מילדים נדרש להיות טובים ולנהוג בדרך ארץ ובהליכות עולם .

    כך שהפסוקים מדברים כל אחד לפי ערכו ועניינו .

    וזה תמצית ופשט העניין של 'מה ה' אלוקיך דורש מעימך'  - לברך את ה' מאה ברכות ביום ,

    בכל עניין ודבר בחיים שלך תראה את ההשגחה האלוקית וכך על כל דבר תברך את ה' .

    וככל שהאדם במדרגה גבוהה יותר כך מצופה ממנו לפקוח עיניים ולפגוש את ה' יותר פעמים ביום , ביותר מקומות בהם לכאורה נראה שזה עניין הטבע .

     

       



    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/8/18 13:45:
      תודה.
        3/8/18 13:54:
      ראשית, יפה בעיני הפרשנות המתייחסת לנוכחות שברי לוחות בחיינו לצד לוחות חדשים. זה מעורר מחשבה ובחינה. שנית, ההצעה שככל שאדם בדרגה רוחנית גבוהה יותר, כך עליו להתקרב יותר לאל - בעיני זה הפוך - הרצון להתקרב וההצלחה בכך, הם שגורמים לאדם להיות בדרגה גבוהה יותר. ובאשר להתקרבות, בעיני הכוונה להיות בעל אותן תכונות תרומיות, שעושות עולם טוב יותר.
        2/8/18 23:49:
      מקיף ומאיר עיניים.
        2/8/18 18:22:

      חן חן לך שלמה היקר, רעי ועמיתי, אלופי ומיודעי
      על פרשת השבוע על פי הבנתך.
      מכל מלמדיי השכלתי.

         ואותך אהבתי אהבה שאינה תלויה בדבר.

               סוף שבוע טוב לך וליקיריך.