כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה משמעותה בעיני אכפתיות ל"שקופים" וחסרי הישע שגרים אתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות של כולם ותמיד - בעלי החיים. כאן לשם שינוי אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    כמה שהוא דומה לך

    39 תגובות   יום חמישי, 2/8/18, 21:53

    ''

     

    כמה שהוא דומה לך

     

    כמה שהוא דומה לך בובי אהוב ויקר, בתמונה הזו למעלה שמצאתי ברשת. כמה שיותר עובר הזמן כך אני יותר מתגעגעת אליך, והתמונה הזו הורסת כל חלקה טובה פתחה פתח לכל סיפור האימוץ שלך ומה שעברנו יחד להישפך שוב החוצה.

    היית לולי יקר האימוץ הקשה ביותר שהיה לי מעודי, הכלב העקשן הנשכן והבלגניסט שאימצתי אי פעם - הכלב שהשקעתי בו הכי הרבה מנשמתי, הפיקח ביותר, ו - האהוב ביותר. וכמה שעוברות השנים אני נוכחת לדעת זאת.

    עברך היה ללא ספק קשה כאוב ו"פלילי", והשאירך מצולק פיסית ונפשית. סיפרו לי שמצאו אותך בששי בצהריים מרוח על כביש, שכנראה נדרסת ונעזבת על הכביש, או שבעטו בך עד שהתפרקת היכן שהיית ללא אפשרות לזוז.  האגן היה שבור ויצא ממקומו, ושתי רגליך מרוסקות, סבל לא יתואר. 
    לא יודעים כמה זמן שכבת שם על הכביש, או מה עבר עליך עד אז, המחריד מכל שעשה רושם שהיית כלב בית.

    ה"טיימינג" היה גרוע עבורך, עבור כל כלב עזוב, וכלב במצבך בפרט: ששי אחה"צ מתקרבת השבת, העמותות והוטרינרים נסגרים במהירות, והעמותה אליה הגעת ברגע האחרון אובדת עצות. אי אפשר לקבלך לכלביה במצב כזה, ולששי שבת, חייבים טיפול מידי, ולדעת אם יש טעם בטיפול נוכח מצבך. המוצא של המתת חסד נראה קרוב מתמיד.

    בדקות אחרונות היו מי שסירבו להרים ידיים, אני מאמינה שזה היה בגלל המבט בעיניים שלך, מבט שעד היום אני זוכרת אותו.
    הוקפצת במהירות בזק מהעמותה שהגעת אליה שהיתה קטנה, בחיתוליה, לתנו לחיות לחיות, שגם בטיימינג הזה ובמצבך סירבו להרים ידיים, ולוטרינר חירום לחדר ניתוחים. 
    קיבוע ואיחוי אגן ירכיים מחדש, גבס רגיל ברגל אחת, גבס קיבוע וברגים ברגל שניה, החלמה קשה ומסובכת לא פחות מהמקרה עצמו, כשסיכויי החלמה וחזרה לתיפקוד אינם 100% בכלל. והחלמה, אתם יודעים איך זה בעמותה....בכלוב, ואפילו נפרד, לא קל בכלל.

    כשהבראת אומצת, אך נאמר לי שהחזירו אותך שוב ושוב מאימוץ, ושוב ושוב ננטשת בשל היותך "כלב קשה ונשכן". חייכתי לעצמי חיוך עצוב ושבור, שואלתי את עצמי אם הם בכלל ידעו או טרחו לשאול על העבר שלך, ולמה היית כזה, ואיך זה שלא הבינו שדווקא בשל היותך כך אתה כל כך זקוק להחלמה ולאהבה. ושוב אומצת, ושוב ננטשת לפחות שלוש פעמים אחרי מה שכבר עברת. כנראה שאנשים ראו רק את הבחוץ שלך, צלקות שברים ברגים וכאבים לא רואים בקלות.
    עד שהגעתי ולקחתי אותך יחד עם זואי, את שניכם יחד. 

    אתה מבין, גם אצלי הלב היה שבור ומרוסק, כי זה עתה נפטרה כלבתי האחרונה. באתי לאמץ לא אחד אלא שניים ביחד כי היה קשה לי לשאת זאת, ושניים שאחרים לא רוצים, ואלה הייתם אתם, אתה וזואי.
    סיפרו לי את הסיפור שלך, לקחתי בכל זאת.

    השנה הראשונה שלך אצלי הייתה גהינום.
    נביחות, חרדות נטישה, נשיכות, הריסת הבית, ומה לא. הייתי אובדת עצות אבל סירבתי להרים ידיים. הבנתי שאתה רוצה להיות בטוח שאני הבית הסופי שלך, שלא אזרוק אותך גם כי אתה "כלב קשה". גם זואי לא שפר עליה מזלה ותפסה חיידק בלתי מאובחן וקדחה לי מחום יותר מחודש כאשר אף בדיקה שעשינו הצליחה לאבחן הבעיה. מי שהציל אותה בסוף הייתה העקשנות הבלתי נתפסת שלי כשסירבתי להתייאש ושוב ושוב ביקשתי מהטרינרית לעשות בדיקות מקיפות, אחרי שאישפוז ובדיקות דומות לא העלו דבר.

    העמותה שהרגישה לא נעים בשל כל המקרים שקרו באימוץ שלך ושל זואי הציעה לי "להחזיר" אתכם או "להחליף", כמעט בכיתי אך סירבתי. ומכל העולם רק נשמה אחת שמכירה אותי יותר מאשר אני מכירה את עצמי אמרה לי שאין לי ברירה היות וזו אני, ואני חייבת להמשיך עם האימוץ הזה עד הסוף, כי האהבה והסבלנות הם רק אלה שיפתרו את הבעיות.

    וכך היה. את הוירוס של זואי מצאנו בשל העקשנות שלי "קדחת קרציות" שהיא מחלה שההתמודדות עמה קלה מאד, אך מתים ממנה בשל הקושי העצום באבחון שלה, ואתה אחרי שנה של גהינום ובית ספר מהסרטים שהעברת אותי, התחלת להרגע.
    במקום לבכות ולחשוש ליד הדלת בחוזרי מהעבודה כפי שהיה התחלתי לחייך כששמעתי אותך מנהם לי נהמה שנשמעה כל כך אחרת ממה שקודם, נהמה שהיא יותר רטינה איפה היית כל הזמן? התגעגעתי....

    כל כך מעט שנים טובות היו לנו ביחד בקושי שש שנים, עד שהתגלת אצלך למרבה הזוועה בכבד המחלה. אמרו לי שזמנך כבר קצר מאד ימים, או שבוע שבועיים, החזקת מעמד עם טיפול אוהב חודשיים, עד ש....
    עד שבאתי יום אחד מהעבודה ולא היית יותר.
    זואי עומדת לידך לא יודעת מה לעשות עם עצמה ומסתכלת עלי.

    לא כל כלב מאומץ ולא כל אימוץ בכלל מתאים לנישה בחיים שלכם שאתם מקצים להם, הדרך היא להתרגל אחד לשני, לקבל דברים בסבלנות תוך שימת גבולות ובהרבה אהבה, להתכונן לזה שתהיה תקופה לא קלה, אבל אח"כ כל הקשיים נעלמים כלא היו - ונשארת רק האהבה.

    האהבה והחמלה האדירים שהשקעת זמן כה רב בבעל חיים שהסבל הפיסי והנפשי השאירו בו כל כך הרבה צלקות באים לידי ביטוי, ואתה בא על שכרך בהמון דרכים, בין היתר כשהוא ישן ואתה נוגע בו פתאום מלטף אותו, הוא כבר לא נושך יותר, לא קופץ, לא נרתע  בבהלה, לא פוקח עיניים דרוך - אלא מקבל את הליטוף באמון גמור.
    אחרי כל כך הרבה זמן, כשמקבלים את ה"שכר" הזה, שנראה מובן מאליו, את מי שאימץ זה מרגש.
    לכן אני מעדיפה תמיד לאמץ את מי שחייו היו קשים, שפחות "בר אימוץ" מה שנקרא, ואינני מדברת בכלל על כלבים גזעיים ועל קנייתם זו אינה אופציה, גם אני כמאמצת צריכה להנות בסופו של דבר ממשהו, ואם יש מה שאני נהנית ממנו זה ה"שכר" עליו דיברתי.

    ''
    Image may contain: dog
    לולי ז"ל, זמן קצר לאחר אימוצו
    ''

    לא חיכית, התעופפת והלכת,
    מבלי להיפרד לשלום,
    אולי הרגשת שזו האפשרות היחידה,
    כי לא בקלות אאפשר לכתך.

    צדקת, על כל יום נלחמתי עבורך,
    מה לא עשיתי וקניתי לאפשר-
    איכות חיים למרות הסוף הידוע,
    ממחלה רעה שאותך מבפנים כילתה.

    אולי לא השארתי לך ברירה,
    והעדפת להעמידני בפני עובדה,
    הוטרינרית אמרה שחסד לי עשית,
    ואני....פשוט מתגעגעת נורא.

    לא יכולתי את החסר לשאת,
    עם חגורה אחת טיולים לעשות,
    נתתי בית חם לכלב חוצות,
    הוא אינו אתה, ומכמיר בהתנהגות.

    ואני מרגישה שהחור בפנים,
    הוקטן ע"י מלט ושאר חומרים,
    זה כאב פחות חד שאפשר לשאת,
    אך לעולם לא ימלא את הגעגוע,
    רק יאפשר לכאב קצת להתנקז ולצאת.

    בונבונייטה
    Image result for animal divider
    אהבתי וריגש אותי:
    ''
      היום 11:48:
    ריגש אותי "... בין היתר כשהוא ישן ואתה נוגע בו פתאום מלטף אותו, הוא כבר לא נושך יותר, לא קופץ, לא נרתע בבהלה" הזכיר לי את מבט התמהון של הכלב שלי בליטוף דומה. תודה בונבוניטה. הדברים שלך הם סיפורי אהבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/8/18 22:41:

      צטט: מעצבת בפרחים 2018-08-19 21:44:04

      וואו ריגשת, החזרת אותי לשנת האבל שלי על מותו של החתול האהוב שלי שמת מוות לא קל לאחר מערכת יחסים צפופה של 10 שנים, כמה כיף לדעת שיש אהבה כזו לבעלי חיים אצל המון אנשים

       

       

      תודה

        19/8/18 21:44:
      וואו ריגשת, החזרת אותי לשנת האבל שלי על מותו של החתול האהוב שלי שמת מוות לא קל לאחר מערכת יחסים צפופה של 10 שנים, כמה כיף לדעת שיש אהבה כזו לבעלי חיים אצל המון אנשים
        12/8/18 18:50:

      צטט: קנולר 2018-08-12 13:42:52

      חושבת ומתעניינת יותר ויותר בחיות מאז שאני מכירה אותך. תוה

      ''

       

      שמחה מאד מאד לשמוע זאת, זה השכר לי. להביא לאנשים יותר מודעות בנושאים הללו.

      תודה


        12/8/18 13:42:

      חושבת ומתעניינת יותר ויותר בחיות מאז שאני מכירה אותך. תוה

        9/8/18 20:56:

      צטט: sari10 2018-08-09 14:03:07

      בונבונייטה,
      את רגישה ומרגשת מאוד.
      יש לך אהבה ללא גבולות,
      המון איכפתיות וחמלה.

      זה סוג של חרב פיפיות.
      את נהדרת למי שאת אוהבת,
      אבל את גם כל כך פגיעה.
      ולכן גם סובלת.

      ונכון. אין על בעלי חיים.
      הם שווים הרבה יותר מחלק מהאנשים...

       

      ''

      תודה שרי, שמחה מאד שאת קוראת אותי, ומגיבה בכל צורה בה את רואה לנכון

        9/8/18 20:51:

      צטט: יסינראל 2018-08-07 07:59:01

      את זן נדיר של אנושיות. צר לי על האובדן והגעגועים. שימסור ליטוף גם לליהב, הכלב שלנו, חלק מאתנו לעד...

      ''

      מקווה לפגוש אותו ואת כל האהובים שלי בכלל כשאגיע יום אחד שם למעלה....

        9/8/18 20:47:

      צטט: רמיאב 2018-08-06 00:31:33

      ריגשת מאוד.  גם אני אוהב חיות אף שכבר אינני מאמץ יותר.
      לפני כעשר שנים כתבתי כאן פוסט אחרי מות החתול האהוב בשם מנוחה נכונה".
      בלוג שלי ב- 6/8/08...
      לא בטוח אם הקישור עובד:
      ''
      הכתובת:
      http://cafe.themarker.com/post/561451/

      ''

      חבל שאתה, ואנשים בכלל משנים בלוגים ויוזרים. לשם מה? לא חבל על כל התכנים?

      חבל גם שאינך מאמץ יותר, זה מוסיף הרבה לחיים.

       

        9/8/18 20:45:

      צטט: toffie 2018-08-05 22:24:49

      רגשת כמו תמיד בספורייך. למצוא את האור והתובנות לגבי מצבים שהם חור שחור עבור אנשים. כמה נשמה יש בך. לעולם אל תשתני כי את נשמה מיוחדת

      ''

      תודה. זה כמובן לא תמיד תלוי בי, כשם שנתגלגלו דברים בחיים לכך, יכולים להתגלגל למשהו אחר. למדתי כבר בדרך הלא קלה לא לומר לעולם "לעולם לא"....

        9/8/18 20:38:

      צטט: נומיקן 2018-08-05 18:41:28

      כאחת שאימצה 3 כלבים. בעלי עבר.... מעריכה מאד. הסבלנות שלך, האהבה, קבלת הקושי, באמת בלתי נתפסת.

      ''

       

      ואני בכלל לא רציתי כלב, כשהראשון הגיע אלי, היתה לי חתולה. זה כנראה הוחלט בשבילי, והרגשתי בזה בצורה מאד מוזרה.

        9/8/18 20:36:

      צטט: באבא יאגה 2018-08-05 09:30:44

      אין סוף בליבך לאהבת החי...

      Image result for ‫אהבה‬‎

      אכן, היא ללא גבולות

        9/8/18 14:03:

      בונבונייטה,
      את רגישה ומרגשת מאוד.
      יש לך אהבה ללא גבולות,
      המון איכפתיות וחמלה.

      זה סוג של חרב פיפיות.
      את נהדרת למי שאת אוהבת,
      אבל את גם כל כך פגיעה.
      ולכן גם סובלת.

      ונכון. אין על בעלי חיים.
      הם שווים הרבה יותר מחלק מהאנשים...

        9/8/18 13:24:

      צטט: רונית אברהם 2018-08-04 19:44:38

      זה הדבר הכי עצוב, עשצריך להיפרד. לפחות החזרת לו את האמון ואת היכולת לאהוב. חיבוק.

      ''

      כן, ושמחתי מאד על זה, זה היה מאבק קשה מאד. עובדה ארבעה לפני התייאשו והחזירו אותו חזרה. שנה שלמה אכלתי ניטים ואבנים, וכל יום הייתי בוכה בחוזרי מהעבודה לפני שאני נכנסת הביתה מפחד מה אמצא בפנים כשאכנס.  לא פשוט.

       

        7/8/18 21:58:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-08-04 17:48:15

      עצוב, מעגל החיים ממשיך, אבל קשה בזמן שהוא נסגר

      הכלב תמיד היה ויהיה חברו הטוב של האדם

      אמינותך נתנה לאחר מבלי לרצות לעצמך

       

      מי שאינו מכיר בעלי חיים מקרוב, אינו גר אתם ו או מטפל בהם אינו יכול לאהוב אותם, וחבל. למדתי מהם המון, ועדיין תמיד לומדת מהם.

       

       

      כאן למטה כלבתי האהובה, שעל שמה שלה הניק שלי bonbonyetta

      זה היה אחד מכינויי החיבה הרבים בהם קראתי לה.

      ''

        7/8/18 21:19:

      צטט: הקשתית 2018-08-04 09:36:20

      מאוד מרגש סיפור האימוץ של בובי שלך ובעיקר שאפו על נחישותך התמדתך ואהבתך האדירה לבעלי חיים ואשריו שזכה בשנים האחרונות לחיוו לאהבתך ולבית חם ואוהב שכזה, לגמרי לא ברור מאליו בימינו, האהבה והנחישות הזו שלך ♥

      ''

      תודה קשתית.

      יש עוד חברים כמוני הרבה יותר ממה שאת חושבת.

      לצערי לעומת זאת יש הרבה יותר אנשים שזונחים ונוטשים את מי שגדלו אתם בצורה נוראה ואכזרית,

      רוע לב נמדד בין היתר כלפי מי שחלש ממך ותלוי בך. וכשאומרים לי על מישהו : "יא דווקא הוא נראה איש טוב ונחמד"

      אני תמיד אומרת שאתה לא יכול לדעת, אתה בעמדה שווה לו. כשצטרך אותו יום אחד, אז תדע באמת.

       

        7/8/18 21:16:

      צטט: ronkraus 2018-08-03 20:52:45

      נוגע ללב, ולך יש אחד ענק

       

      תודה, משמח אותי כל פעם מחדש לראות "עקבות" שלך כאן אצלי

      Image result for ‫נוריות‬‎

        7/8/18 11:48:
      ריגש אותי "... בין היתר כשהוא ישן ואתה נוגע בו פתאום מלטף אותו, הוא כבר לא נושך יותר, לא קופץ, לא נרתע בבהלה" הזכיר לי את מבט התמהון של הכלב שלי בליטוף דומה. תודה בונבוניטה. הדברים שלך הם סיפורי אהבה.
        7/8/18 11:20:

      צטט: ofer ben z 2018-08-03 19:01:56

      געגוע לאהובים גם אני מתגעגע לסאני כלב ההאסקי שלי שנפטר בגיל 15

      ''

      אצלי הגעגועים כה חזקים שאני מייד מאמצת כלבים אומללים עזובים אחרים, ממש תוך יומ יומיים. זה עוזר טיפה.

      מה אצלך?

        7/8/18 11:18:

      צטט: flora2001 2018-08-03 17:34:50

      געגוע יכול להתעורר גם כשרואים בן אדם דומה למישהו אהוב שאיננו. את מלאת אהבה . שבת שלום ומבורך .

      Image result for ‫פרחי בר‬‎

      תודה  

        7/8/18 07:59:
      את זן נדיר של אנושיות. צר לי על האובדן והגעגועים. שימסור ליטוף גם לליהב, הכלב שלנו, חלק מאתנו לעד...
        6/8/18 21:16:

      צטט: דוקטורלאה 2018-08-03 16:24:37

      לאוהבי כלבים ובעלי חיים בכלל, אלה קטעים מרגשים מאד. אפשר להניח כי אנשים אלה היו במהלך חייהם שותפים לאירועים שספרת אודותם, והם ייזכרו בהם ויבכו עליהם.
      אכן, יש להם יותר כלים ונסיון להבין זאת ולהזדהות
      לכלל אוהבי בעלי חיים, רצוי לאמץ בעל חיים בריא ונאה כדי שיהנו ביחד שנים אחדות, ויבקשו לשוב ולאמץ כלב או בעל חיים אחר המועדף על ידם, בביתם.
      רבים מאוהבי בעלי החיים שמתחילים להבין ממש בשטח זה בדיוק מסיבות אלה מבקשים לאמץ דווקא את הכלבים או החתולים האומללים והפגועים שיש פחות סיכוי שיאמצו אותם, הם שוברים את הלב באמת.
      בודדים יכולים ומוכנים לחקות את מה שספרת לנו והיינו שותפים לכאבך ולשמחתך.
      לשמחתי, הרבה יותר ממה שאת חושבת. רבים מחברי מאמצים כלבים וחתולים פגועים ומשמשים אומנה לחלקם עד שימצאו בתים אוהבים ראויים.
      כמובן שדבריי כאן נובעים מהצד המעשי של אימוץ בעלי החיים. הוא חשוב מהבחינה שאנשים אוהבי כלבים למשל, לא יימנעו מלאמצם. לך, אני מאחלת סיפוק ואושר מהחלק הזה של חייך.

      תודה רבה, מאחלת לכולנו כאנשים כחברה, שיהיו הרבה פחות כלבים וחתולים לאמץ, כלומר שלא יינטשו באדישות ואכזריות כאלה.

       

        6/8/18 10:53:

      צטט: קלועת צמה 2018-08-03 14:14:52

      את אדם נדיר!

      Image result for ‫כלב עזוב‬‎

      תודה מותק. הצחקת אותי כי הזכרת לי משהו שאבי האהוב תמיד היה אומר לי בשעת כעס דווקא.....הוא אהב להוציא את הדיעות שלו בהומור המיוחד לו.

      כשהייתי מעצבנת אותו הוא היה אומר לי: את משהו את, משהו מיוחד, יחידה במינה, אין עוד כמוך, ותודה לאל שאין....

      ירשתי קצת את חוש ההומור שלו, נכון?!


       

        6/8/18 10:49:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-08-03 09:52:05

      חיבוק, חזקי ואמצי, וגם רקוויאם לחלום, להאזנה: https://www.youtube.com/watch?v=sPlhKP0nZII והסברים https://he.wikipedia.org/wiki/רקוויאם_לחלום_(סרט)#/media/File:Requiem_for_a_dream.jpg

      Image result for ‫כלב עזוב‬‎

      תודה.

      לפעמים כשנפטר בעל חיים למישהו, מרוב כאב אינו יכול לאמץ אחר. ואני מרוב כאב לא יכולה שלא לאמץ כפול ממה שהלך ממני...

      תמיד אני מצטערת שאינני יכולה לאמץ עוד אחד או שניים על השניים שיש לי. הסיפוק לאמץ בעל חיים מסכן שגורלו המר לו, ולתת לו בטחון ואהבה ולהוציא לו קצת את הפחדים נותן הכי הרבה נחמה שאפשר לדעתי.


       

        6/8/18 00:31:
      ריגשת מאוד.  גם אני אוהב חיות אף שכבר אינני מאמץ יותר.
      לפני כעשר שנים כתבתי כאן פוסט אחרי מות החתול האהוב בשם מנוחה נכונה".
      בלוג שלי ב- 6/8/08...
      לא בטוח אם הקישור עובד:
      ''
      הכתובת:
      http://cafe.themarker.com/post/561451/
        5/8/18 22:24:
      רגשת כמו תמיד בספורייך. למצוא את האור והתובנות לגבי מצבים שהם חור שחור עבור אנשים. כמה נשמה יש בך. לעולם אל תשתני כי את נשמה מיוחדת
        5/8/18 18:52:

      צטט: ~ ~ 2018-08-03 09:17:20

      מבינה לליבך

      עצוב להיפרד מחבר אהוב

      נשמות טהורות

      Image result for dividers

      לפעמים אני חושבת שהם ואחרים הם "מלאכים" שנשלחים אלינו לכדור הארץ כדי ללמד אותנו לאהוב, ללמד אותנו בכלל.

      ואנו מתייחסים אליהם בצורה נוראה. איזו בושה.

      בדיוק כמו שאומרים שהמשיח יגיע בבלויי סחבות על חמור שחור, לבחון את האנשים על הכדור הזה מה היחס שלהם.....אולי הוא כבר היה ונס על נפשו.....

       

        5/8/18 18:41:
      כאחת שאימצה 3 כלבים. בעלי עבר.... מעריכה מאד. הסבלנות שלך, האהבה, קבלת הקושי, באמת בלתי נתפסת.
        5/8/18 12:14:

      צטט: * חיוש * 2018-08-02 22:26:31

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      האהבה והסבלנות שלך אין להן גבולות

      היה מרגש עד דמעות לקרוא אותך

      * כוכב אהבה והמון חיבוקים אוהבים את ליבך הגדול ואת געגועייך

      שבת טובה

       

      פתאום לאחרונה כזה, כמעט שבוע כבר אני חושבת עליו כל הזמן, לא יודעת מה קרה פתאום   בוכה

        5/8/18 09:30:
      אין סוף בליבך לאהבת החי...
        4/8/18 19:44:
      זה הדבר הכי עצוב, עשצריך להיפרד. לפחות החזרת לו את האמון ואת היכולת לאהוב. חיבוק.

      עצוב, מעגל החיים ממשיך, אבל קשה בזמן שהוא נסגר

      הכלב תמיד היה ויהיה חברו הטוב של האדם

      אמינותך נתנה לאחר מבלי לרצות לעצמך

        4/8/18 09:36:
      מאוד מרגש סיפור האימוץ של בובי שלך ובעיקר שאפו על נחישותך התמדתך ואהבתך האדירה לבעלי חיים ואשריו שזכה בשנים האחרונות לחיוו לאהבתך ולבית חם ואוהב שכזה, לגמרי לא ברור מאליו בימינו, האהבה והנחישות הזו שלך ♥
        3/8/18 20:52:
      נוגע ללב, ולך יש אחד ענק
        3/8/18 19:01:
      געגוע לאהובים גם אני מתגעגע לסאני כלב ההאסקי שלי שנפטר בגיל 15
        3/8/18 17:34:
      געגוע יכול להתעורר גם כשרואים בן אדם דומה למישהו אהוב שאיננו. את מלאת אהבה . שבת שלום ומבורך .
        3/8/18 16:24:
      לאוהבי כלבים ובעלי חיים בכלל, אלה קטעים מרגשים מאד. אפשר להניח כי אנשים אלה היו במהלך חייהם שותפים לאירועים שספרת אודותם, והם ייזכרו בהם ויבכו עליהם. לכלל אוהבי בעלי חיים, רצוי לאמץ בעל חיים בריא ונאה כדי שיהנו ביחד שנים אחדות, ויבקשו לשוב ולאמץ כלב או בעל חיים אחר המועדף על ידם, בביתם. בודדים יכולים ומוכנים לחקות את מה שספרת לנו והיינו שותפים לכאבך ולשמחתך. כמובן שדבריי כאן נובעים מהצד המעשי של אימוץ בעלי החיים. הוא חשוב מהבחינה שאנשים אוהבי כלבים למשל, לא יימנעו מלאמצם. לך, אני מאחלת סיפוק ואושר מהחלק הזה של חייך.
        3/8/18 14:14:
      את אדם נדיר!
      חיבוק, חזקי ואמצי, וגם רקוויאם לחלום, להאזנה: https://www.youtube.com/watch?v=sPlhKP0nZII והסברים https://he.wikipedia.org/wiki/רקוויאם_לחלום_(סרט)#/media/File:Requiem_for_a_dream.jpg
        3/8/18 09:17:

      מבינה לליבך

      עצוב להיפרד מחבר אהוב

      נשמות טהורות

        2/8/18 22:26:

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      האהבה והסבלנות שלך אין להן גבולות

      היה מרגש עד דמעות לקרוא אותך

      * כוכב אהבה והמון חיבוקים אוהבים את ליבך הגדול ואת געגועייך

      שבת טובה

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין