כמו בסרט "אורות הבמה" של צ'רלי צ'פלין, בו הוא מנסה לשחזר את הקסם שפעל על צופי סרטיו כל חייו, פסק לפעול והוא מת על הבמה - כך קסם שקריו של בנימין נתניהו פג עם ניסיונו האחרון למלט את עצמו מן הכלא בעזרת "חוק הלאום", שעורר את זעמם של הדרוזים, בצדק. ניסיונו לשקרם בעזרת הקמת וועדות, הבטחת כספים ממשלתיים, שאתמול היה דומה שהרגיע את מחאת הדרוזים הקטלנית לשלטונו, יתבררו לעניות דעתי, כעורבה פרח, שתוך יומיים-שלשה הדרוזים יתעשתו ויבינו שהוא שוב מתעתע בהם בכדי להרוויח זמן, ויפילו את שלטונו, ובצדק. הבחירות, שביבי מתכנן בתזזית הם מעבר להררי חושך, ותוצאתן הפעם לא ניתנת לניחוש, גם בידי כל חכמי הייעוץ האסטרטגי המתפרנסים מהן שנים רבות. הבחירות הבאות יחרצו את גורל שלטונו של ביבי ואת גורלה של ישראל - לטוב או לרע. והפעם אמנע מלכתוב "או שלו" כי תוצאות הבחירות הבאות הן באמת תעלומה. ביבי מזיע ובכל מאודו ומנסה להסתיר את הזעתו. כל מילה נוספת בעניין - מיותרת לגמרי. לא רק ביבי, גם אני מזיע.