כותרות TheMarker >
    ';

    תקציר פסק הדין בע"פ 2868/13 חייבטוב נ' מדינת ישראל (2.8.2018)

    0 תגובות   יום שבת, 4/8/18, 09:14

    תקציר פסק הדין בע"פ 2868/13 חייבטוב נ' מדינת ישראל (2.8.2018)

    בית המשפט העליון זיכה מאישומי רצח לאחר 12 שנים בהם חייבטוב ישב במאסר.

    ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

    עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

    עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

    עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

     

    פסק הדין בערעור שבכותרת ניתן בהרכב: המשנה לנשיאה, ח' מלצר; השופט א' שהם; והשופטת ד' ברק-ארז. פסק הדין העיקרי נכתב ונחתם על ידי הרכב השופטים, ובמסגרתו הוחלט, פה אחד, לזכות את אלישע חייבטוב (להלן: המערער) מהעבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); רצח, לפי סעיפים 300(א)(2) ו-300 (א)(3) לחוק העונשין; ושוד, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. עוד נקבע, כי יש להותיר את הרשעתו של המערער בעבירות של הפרת הוראה חוקית; הדחה בחקירה; ושיבוש מהלכי משפט, על כנה, ולגזור עליו 4 שנות מאסר, מהן 3 שנים לריצוי בפועל מתום תקופת מאסרו הקודמת, והיתרה על תנאי.

     

    עיקרי פסק הדין, ותמצית הנימוקים שהביאו את בית המשפט העליון לתוצאה שפורטה לעיל הנם: ביום 19.6.2002, לפנות בוקר, התבצע שוד במועדון סנוקר בעיר שדרות, על ידי שני רעולי פנים, כאשר במהלכו נורה בחזהו אחד מעובדי הסנוקר, שי אדרי ז"ל (להלן: המנוח), וכתוצאה מכך הוא נפטר כעבור זמן קצר. בהעדר קצה חוט לגבי מבצעי השוד והרצח, הגיעה החקירה המשטרתית למבוי סתום, והמשך הטיפול בנושא עבר לאחריות גורמי המודיעין במשטרת ישראל ושב"ס. בעקבות מידע מודיעיני, התמקדה הבדיקה, בתחילה, באחד החשודים בביצוע השוד והרצח, הידוע בכינויו "ממוקה", אך הלה מצא את מותו בתאונת דרכים, בשנת 2005. בהמשך, התקבל מידע מודיעיני, המייחס שותפות לביצוע השוד והרצח למערער, אשר שהה אותה עת בכלא "דקל", לאחר שנדון ל-5 שנות מאסר, בעקבות הצתת בית מגוריו בשדרות. עם קבלת המידע בעניינו של המערער, פתחה המשטרה בחקירה סמויה, שבמסגרתה נחתם, ביום 22.1.2006 "הסכם מדובבים" עם המדובב, שבהמשך שהה בתאו של המערער במשך מספר שבועות. באותו יום, 22.1.2006, הוצא המערער מכלא "דקל" והועבר לתא המעצר בתחנת המשטרה בשדרות, שם היה גם המדובב. כפי שהובהר בפסק הדין, הופרו זכויותיו של המערער, אשר עבר ממעמד של אסיר למעמד של עציר, מבלי שנמסר לו דבר על סיבת מעצרו; לא התקיים הליך מעצר בתחנת המשטרה; לא מולא דו"ח מעצר כנדרש בחוק המעצרים; לא ניתנה למערער האפשרות להודיע על דבר מעצרו לאדם קרוב או לעורך דין; והמערער לא הובא להארכת מעצרו על ידי שופט, בתוך 24 שעות ממועד המעצר. בתאריכים 26.1.2006, 27.1.2006, 30.1.2006, 31.1.2006 ו-2.2.2006, נחקר המערער ונערכו לו תשאולים שונים, ובמסגרת זו הוטחה בו אשמת שווא, לפיה הוא נחשד בביצוע התפרצויות וגניבות, במקומות שונים בעיר שדרות.

     

    במהלך כל אותה תקופה, וכפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לא נמסרה למערער הודעה, על ידי גורמי החקירה, על זכותו לפגוש ולהיוועץ בעורך דין, ולמרות דרישותיו החוזרות ונשנות של המערער להיפגש ולשוחח עם עורך דין, הדבר נמנע ממנו, בניגוד להוראות חוק המעצרים ופסיקתו המפורשת של בית המשפט העליון. ביום 5.2.2006, הפכה החקירה לגלויה, עת נחקר המערער באזהרה בחשד שהוא נטל חלק בשוד וברצח במועדון הסנוקר, וכי הוא זה שירה את הירייה הקטלנית במנוח. המערער הכחיש בתוקף את האשמה ודרש לפגוש בעורך דין. המערער הוסיף עוד, כי אינו מוכן לענות לשאלות "עד שייפגש עם עורך דין ויזומן מתורגמן לרוסית". לא זו בלבד, אלא שהמערער מסר לידי ר' צוות החקירה פתק ובו פרטיו של עורך דין מסוים מהסנגוריה הציבורית שייצגו בעבר, וביקש לאפשר לו להתקשר אליו ולשוחח עמו. עולה מחומר הראיות, כי לא התקיימה כל פנייה אל אותו עורך דין מצד גורמי החקירה, ואין חולק כי לא ניתנה למערער האפשרות להתקשר עמו. לאחר אותה חקירה, חזר המערער אל תא המעצר, שבו שהה, כאמור, עם המדובב. בשלב זה, לגבי מעורבותו של המדובב בנושא זכות המפגש וההיוועצות עם עורך דין, בנוגע לדרך הפעלתו ואופן פעולתו של המדובב אל מול המערער. עם שובו של המערער אל תא המעצר, לאחר שהשניים עברו, בשלב כלשהו של החקירה, מתחנת שדרות לתא המעצר בתחנת המשטרה בקרית מלאכי, התנהלה ביניהם שיחה בנושא דיון המעצר, שהיה צפוי למערער למחרת היום, בבית משפט השלום באשקלון. במסגרת אותה שיחה, אמר המדובב למערער כי הוא שוחח עם עורך דינו, עו"ד אביגדור פלדמן, ושכנע אותו להגיע לבית משפט השלום, כדי לייצג את המערער בדיון המעצר. בין היתר, נשמע המדובב כשהוא אומר למערער:

     

    "אמרתי לו (הכוונה לעו"ד פלדמן – א.ש.) ככה וככה... הוא אמר לי אין לי בעיה אני אבוא. אמר לי מי משלם כסף? אמרתי לו, אל תדבר איתו עכשיו על כסף, מעצר ימים, דבר איתי עד שיגיע כתב אישום אלוהים גדול, אם יהיה כתב אישום, בן אדם חף מפשע".

     

    המערער ביקש להיפגש עם אותו עורך דין בתחנת המשטרה, כהכנה לדיון המעצר, ועל כך אומר לו המדובב: "הוא לא יכול. הוא אמר מחר בבוקר אני יבוא. הוא נמצא באיך קוראים לו נתניה, אני מסביר לך, אומר לך, רק מחר בבוקר". מיותר לציין, כי מדובר במניפולציה שעשה המדובב, שכן לא היה לו כל קשר עם עו"ד פלדמן, הוא לא שוחח עמו, ולא תאם את הגעתו לבית משפט השלום באשקלון, למחרת היום. יצוין, כי חוקרי המשטרה האזינו לשיחות בין המדובב לבין המערער והיו מודעים לדבריו ולהבטחותיו של המדובב בנושא זה, אך לא התערבו ולא עשו מאומה, כדי למנוע את התפתחות הדברים. עוד יצוין, כי בית המשפט המחוזי לא שלל את האפשרות, כי מדובר בתוכנית אשר נרקמה בין חוקרי המשטרה לבין המדובב, "אשר נועדה להשהות את ההיוועצות של המערער עם עורך דין מטעמו, עד לאחר מועד הארכת המעצר...", ואף אם לא נקבעו מסמרות בדבר בפסק הדין של בית המשפט העליון. הובהר בפסק הדין כי מדובר במעשה חמור ביותר, אשר נועד למנוע מהמערער את זכות הייצוג על ידי עורך דין, בדיון המעצר הראשון שנערך בקשר לחשדות האמיתיים שיוחסו לו, ולכל הפחות, הדבר היה בידיעת חוקרי המשטרה. המערער, אשר ביקש כי יגיע סנגור מסוים מטעם הסנגוריה הציבורית, והובטח לו על ידי המדובב כי יתייצב גם עו"ד פלדמן, אמר למדובב "איזה צחוק יהיה אם אף אחד לא בא", והוא ניבא בדבריו אלה את שהתרחש למחרת היום.

     

    ביום 6.2.2006, התקיים דיון בבקשה להארכת מעצרו של המערער, בבית משפט השלום באשקלון. כאמור, איש מבין שני עורכי הדין, להם ציפה המערער, לא הופיע לדיון, והמערער סרב להיות מיוצג על ידי סניגור תורן, מטעם הסנגוריה הציבורית, שהיה בבית המשפט. בסופו של יום, הוארך מעצרו של המערער בעשרה ימים, תוך שבית המשפט קובע, כי "מפקד המעצר מתבקש לאפשר [למערער] ליצור קשר עם עורך דינו – עו"ד פרידמן מתל אביב". יצוין, כי המערער התכוון בדבריו לעו"ד פלדמן אך טעה בכך שאמר "עו"ד פרידמן". מכל מקום, אין מחלוקת כי הוראתו זו של בית משפט השלום לא קויימה על ידי צוות החקירה. הלכה למעשה, רק בהארכת המעצר השנייה, ביום 16.2.2006, למעלה משלושה שבועות מאז הוצא המערער מכלא "דקל" והועבר לתא המעצר בתחנת שדרות, נפגש המערער עם עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית.

     

    ביום 8.2.2006, במסגרת שיחות שהתפרשו על פני מספר שעות, התוודה המערער בפני המדובב בביצוע השוד והרצח במועדון הסנוקר בשדרות, ביחד עם שותפו ממוקה. התוודות זו עמדה במרכז הדיונים בבית המשפט המחוזי, שכן מוסכם על הכל כי בלעדיה אין ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של המערער בעבירות העיקריות שיוחסו לו. בימים שקדמו לאותה התוודות, נצפו המערער והמדובב כשהם עושים שימוש אינטנסיבי בסמים, כולל בסמים קשים מסוג הרואין, וזאת תחת עינם הבוחנת של חוקרי המשטרה, אשר לא עשו דבר כדי למנוע את השימוש בסמים בתא המעצר. אין לדעת מה הייתה ההשפעה של השימוש בסמים, זמן לא רב לפני מסירת ההודיה על ידי המערער, על נכונותו של המערער להתוודות בפני המדובב, אך מכל מקום מדובר בהתנהלות חמורה ביותר של המדובב, על פי כל אמת מידה, וחומרה מיוחדת יש לייחס גם להעדר התגובה מצד צוות החקירה.

     

    ממכלול הראיות בתיק, עולה כי לא נערכה על ידי אנשי צוות החקירה כל תרשומת לגבי תדרוכים שנערכו למדובב, ואין כל תיעוד באשר להנחיות שניתנו לו על ידי החוקרים. בשל כך, אין לדעת אם נמסרו למדובב פרטים על אודות האירוע המדובר, שאותם הוא עשוי להעביר, במכוון או שלא במכוון, לנחקר – ובכך "לזהם" את פעולת הדיבוב. בנוסף, מתעורר החשש כי ערב מסירת ההודיה על ידי המערער, ניתן למדובב להבין כי אם יביא להתוודותו של המערער בביצוע העבירות שיוחסו לו, הוא יזכה להקלה מפליגה בתיק מסויים שהתנהל נגדו, שבמסגרתו היה צפוי לעונש חמור. ואכן, לאחר שהמערער הודה בביצוע המעשים, התערב ר' צוות החקירה לטובתו של המדובב והביא להקלה משמעותית בעונשו. אין צריך לומר, כי הבטחת תמורה משמעותית נוספת למדובב, בגין חילוץ הודאה מהנחקר, עלולה להכניס את המדובב לניגוד עניינים חריף, ולחשש של מתן הודאות שווא על ידי הנחקרים.

     

    בנסיבות אלה, קבע בית המשפט העליון בפסקה 104 לפסק הדין, את הדברים הבאים:

     

    "המסקנה המתבקשת ממכלול הדברים שפורטו לעיל, ברורה בתכלית: במקרה דנן, מניעת האפשרות מהמערער להיוועץ בעורך דין, במשך למעלה משלושה שבועות, עולה כדי פגיעה מהותית וחריפה בזכות ההיוועצות העומדת לו. בנסיבות העניין, הפגיעה בזכות ההיוועצות היא בעוצמה גבוהה ביותר, ונראה כי גורמי החקירה עשו הכל, בסיועו של המדובב, למנוע מהמערער לממש את זכותו הבסיסית ולהיוועץ בעורך דין. אין כל ספק בעיניי, גם לאור דבריו של המדובב באשר לנוהגם של עורכי דין להזהיר את לקוחותיהם מפני מדובבים, כי הפגיעה החמורה בזכות ההיוועצות השליכה על השגתה ועל תוכנה של ההודיה...".

     

    ובפסקה 105 נקבע כך:

     

    "לסיכום, ולנוכח עוצמת הפגיעה בזכות ההיוועצות של המערער במהלך החקירה, ומאחר שהפגיעה החמורה בזכות זו השליכה על השגתה ועל תוכנה של ההודיה בפני המדובב, יש להורות על פסילתה של הראיה. זאת, על מנת למנוע פגיעה מהותית ובלתי מידתית בזכותו של המערער להליך הוגן, כמו גם פגיעה בהגינותו של ההליך הפלילי. מאחר שהרשעתו של המערער בעבירות השוד והרצח במועדון הסנוקר, מבוססת על הודייתו בפני המדובב, ולאור עמדתי כי יש לפסול את ההודיה, אציע לחבריי לזכות את המערער מעבירות אלה: קשירת קשר לביצוע פשע; רצח; ושוד".

     

    עם זאת, כבוד השופט שהם הציע להותיר על כנה את הרשעתו של המערער בעבירות של הפרת הוראה חוקית, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט, שלגביהן קיימות ראיות עצמאיות שאינן תלויות בהודיה, ולגזור עליו 4 שנות מאסר מהן 3 שנים בפועל ושנה אחת על תנאי.  

     

    השופטת ד' ברק ארז הצטרפה לפסק הדין והוסיפה, כי השימוש שעשו המדובב והמערער בסמים, עת שהו יחדיו בתא המעצר, הוא בגדר חציית קו אדום "באופן שמחייב לפסול את הודאתו של המערער בפני המדובב". מעבר לכך שמדובר בעבירה פלילית ובטשטוש הגבולות בין הגורמים האמונים על אכיפת החוק לבין העולם העברייני, קיים חשש כי שימוש בסמים מסוכנים עלול "להשפיע על יכולת הבחירה של אדם ועל הבנתו את המציאות". לגישתה של השופטת ברק-ארז, "הודאה שניתנה בסמוך לצריכתם של סמים מלווה בחשש אינהרנטי שמא החשוד לא הודה באופן חופשי ומרצון, ומעוררת ספק בדבר אמיתות הדברים".

     

    המשנה לנשיאה ח' מלצר הצטרף לתוצאה. 

    לצד זאת, המשנה לנשיאה ח' מלצר סבר כי קיים אפיק נוסף בגינו ניתן היה להענות למערער – והוא: דוקטרינת ההגנה מן הצדק. בהסתמך על פסיקה משווה של בתי משפט עליונים במדינות המשפט המקובל ופיתוחה הייחודי של דוקטרינה זו בשיטת המשפט הישראלית, הגיע המשנה לנשיאה למסקנה כי מכלול שבעת הפגמים החמורים שנפלו בהליכי החקירה והמעצר של המערער, אשר פורטו בחוות הדעת של המשנה לנשיאה – יכולים היו להקים למערער טענה שלהגנה מן הצדק בנסיבות העניין, אם המערער לא היה מזוכה בשל פסילת הודאתו.

     

    נוכח חומרת הפגמים הנ"ל – המשנה לנשיאה הציע גם כי עותק מפסק הדין יועבר לעיונו ולטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה. 

     

    עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      נועםקוריס1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין