כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      8/8/18 20:53:
    תודה. המקטע דרעא חיפה הוא אכן פיצול של הרכבת החיג'אזית שנסעה מדמשק למדינה. יש לא מעט מה לומר על דרעא (עיר הבירה של החורן), בהקשר של רכבת העמק. חלק הוזכר בפרקים הקודמים - על התחרות עם הקו הצרפתי, וחלק - אקטואלי - אולי יוזכר בהמשך.
      8/8/18 16:11:
    תודה :) הרכבת הגיעה מחיפה לדרעא. משם לדמשק.
      6/8/18 19:20:
    תודה על ההזמנה. תודה על הסרט. מכיר ומוקיר את מתחם התחנה בירושלים ואת הדרך למלחה (עמק רפאים, קטמונים, בית צפאפא). אם אני זוכר יש שם קרון ובו סרט המספר את סיפור הרכבת לירושלים. דרך אגב לא רק בירושלים גם במקומות אחרים תחנות רכבת הפכו למוקד בילוי. יש כמובן את מתחם התחנה בתל אביב, את התחנה בחיפה (חלק מרכבת העמק) שהפכה למוזיאון הרכבת, ולאחרונה מתחם התחנה בעפולה (שאולי יסופר עליו באחד הפרקים הבאים). יש תחנות שהפכו למיזם היסטורי בין היתר בית יהושוע וצמח ועוד (גם עליהם אולי בפרקים הבאים).
      6/8/18 18:11:
    מענין מאד. לפני כשנה עשיתי סרט על פארק המסילה בירושלים, שפעם עברה בו הרכבת. וקראתי חומר רקע לא מועט על נושא הרכבת לירושלים. אגב המסלול שלה עדיין כפי שהיה, אם כי היא מגיעה רק עד מלחה. המהירות כמו אצל התורכים. אם מתחשק לך לצפות .http://cafe.themarker.com/post/3402811/

    רכבת העמק פרק ג

    4 תגובות   יום ראשון, 5/8/18, 17:55

    38 הסנטימטר

    האימפריה העותמנית היתה בעמדת נחיתות מובהקת מול האימפריות האירופאיות במה שקשור לטכנולוגיה. זו הסיבה שהסולטאן הטורקי חיפש לו שותף אירופאי להקמת פרויקט הרכבת. מי שנבחר הוא מנדס הרכבות הגרמני אוגוסט מייסנר.

     

    הקמת הרכבת לוותה בלא מעט אתגרים. האתגר הראשוני היה אתגר כלכלי. עבדול חמיד העמיד את הפרויקט כ"רכבת איסלמית". לכן מנעו מכסף זר (שאינו איסלמי) להשתתף במימון הרכבת. כאשר מוסיפים לכך את העובדה שהאימפריה העותמנית עמדה לפני פשיטת רגל מבינים שחיסכון היה גורם מרכזי בתכנון של קו המסילה. אחת הדרכים המרכזיות שבהם מייסנר קיצץ בעלויות היא רוחב המסילה. בזמן שרוחב מסילה תקני עומד על 143 סנטימטר, רוחבה של הרכבת החיג'אזית נקבע ל-105 סנטימטר בלבד. ל-38 הסנטימר החסרים יהיה תפקיד חשוב בהמשך. בשנת 1900 הם מהווים חבל הצלה לפרויקט.

     

    אחד האתגרים המרכזיים של מייסנר הוא המדבר. בגלל החום הגבוה לא ניתן להשתמש באדני רכבת מעץ. יתר על כן יש חשש שהבדואים באזור המדברי יגנבו את העץ למדורה. בכלל הבדואים של אזור חיג'אז היו עוינים לרכבת. הם חששו שהרכבת תביא בעקבותיה את הבירוקטיה העותמנית שתמרר את חייהם. חשוב מכך הרכבת איימה על מקור הפרנסה העיקרי שלהם. מעבר סחורות ואנשים למכה. עד לאותה עת רק הבדואים היו מוכשרים לצלוח את המדבר הלוהט. הרכבת עתידה לשנות את סדר הדברים הזה. בשל הפחד מהתנכלות וגניבה תכונן שהמרחק בין תחנות הרכבת לא יעלה על 20 קילומטר. המרחק הקצר אפשר שמירה על חלקי המסילה. סיבה נוספת לצפיפות הטחנות היא הקיטור. כדי להניע את קטרי הקיטור היה צורך לבנות מגדלי מים בתדירות גבוהה כדי למלא את הקטרים במים. נוסף למגדלים היה צורך לחפור באר בכל טחנה עם משאבת מים (שפעלה על ידי רוח). באזורים הצחיחים לא יכלו להשתמש בבאר מים ולכן היו צריכים לשנע אליהם מים במיכלים. אתגר נוסף הוא קטע המסילה באזור חיג'אז. האזור הקדוש הזה מתאפיין בכך שהגישה אליו מותרת רק למוסלמים. משמעות הדבר היתה שמייסנר היה צריך לתכנן ולפקח על עבודת הסלילה בלי להיות כלל בחיג'אז.

     

    למרות אתגרים אלו ואחרים, סלילת המסילה מסתיימת תוך 8 שנים מה שנחשב לזמן שיא לפרויקט כה מורכב. מייסנר זוכה להערכה מיוחד מהסולטאן ומקבל את התואר פשה. יתר על כן שיתוף הפעולה ההדוק בין הטורקים לגרמנים בפרויקט ההנדסי הזה הוא אחד הגורמים לשיתוף הפעולה בין האימפריות במלחמת העולם הראשונה הממשמשת לבוא.

     

    סלילת הרכבת הסתיימה אך לא נשלמה. בסופו של דבר הושלמו 1300 קילמטר של רכבת עד העיר מדינה. כמו משה על הר נבו, הרכבת עצרה 400 קילומטר לפני היעד הנכסף מכה. הסיבה לכך היא מהפכה שמנהיגים קציני צבא טורקיים בשנת 1908, העונים לשם הטורקים הצעירים.

     

    בסיום קו דמשק חיפה נערך טקס חגיגי, ובשני קצוות המסילה – חיפה ודמשק – הוצבו אנדרטאות המשבחות את האל ואת הסולטאן. אחרי הכל מדובר בפרויקט ההנדסי המורכב ביותר של האימפריה העותמנית. הצד הפחות מוצלח של אותו הישג טכנולגי הוא מפתח המסילה הצרה. כדי לשמור על יציבות הרכבת נאלצה לנסוע מאוד באיטיות. מי שעלה על הרכבת בחיפה, יעשה מסע של 12 שעות בטרם יגיע לדמשק המרוחקת 160 קילומטר, כלומר מהירות ממוצעת של 13 קילומטר בשעה. לאחר שמוציאים את העצירות מגלים שבמהירות שיא הרכבת הגיעה ל-30 קילומטר בשעה. למעשה האיטיות היתה אחד מסימני ההיכר של הרכבת. בגלל האיטיות (ואולי בגלל הרתיעה מטכנולוגיה חדשה) הוטבע לרכבת השם ג'חש אל סולטאן (אתונו של הסולטאן). בישוב רצו דחקות על איטיות הרכבת כמו על מישה החלוץ שהחליט לשים קץ לחייו בעקבות אהבה נכזבת, נשכב על פסי הרכבת ומת מזקנה. בדיחה מפורסמת אחרת היא על יוסוף המוכתר שרכב על אתונו לצד הרכבת הנוסעת וניהל שיחה עם ידידו שנסע ברכבת אברשה החלוץ. לאחר כמה דקות המוכתר התנצל – "אני ממהר" דירבן את אתונו, והשאיר את הרכבת מאחור.

     

     

    מלחמת העולם הראשונה

    התקוות שנתלו בטורקים הצעירים להפוך את האימפריה למודרנית וסובלנית התבדו מהר מאוד. הלאומים הבלקנים בעידוד הרוסים, הערבים בעידוד האנגלים, ואפילו מיעוטים בטורקיה כמו הנוצרים האורתודכסים, והארמנים הריחו את חולשת המעצמה ותבעו עצמאות וטריטוריה. אל מול הגל הזה הגישה הדמוקרטית\ ליברלית הוחלפה בגישה לאומנית. הטורקים טיפחו תחושת עליונות, ונוקשות צבאית אל מול אותם לאומים מרדניים. שיאו של הגל האלים הזה היה רצח העם הארמני. אל מול הרוסים, האנגלים והצרפתים, מצאו הטורקים את הגרמנים כבעלי ברית. הגרמנים היו בעיצומה של התעצמות צבאית לקראת מערכה בילתי נמנעת. ב-1914 מצאו את עצמם הטורקים בעל כורחם מצטרפים למלחמת העולם הראשונה לצד בעלי בריתם הלוחמנים.

     

    בחיג'אז שלט ראש השבט ההאשמי חוסין בין עלי. ההאשמים הם צאצאים ישירים של הנביא מוחמד והם שהיו ממונים על המקומות הקדושים במכה ומדינה קרוב לשבע מאות שנה. ההאשמים טיפחו שאיפה לעצמאות מהאימפריה העותמנית, ומלחמת העולם הראשונה איפשרה להם הזדמנות נדירה. מושל בריטניה הנרי מקמהון ניסה לפתות אותם להצטרף לצד הבריטי. חוסיין הסכים אבל דרש תמורה עבור המאמץ המלחמתי. בחליפת איגרות הבטיח חוסיין להלחם לצד הבריטים בתמורה למדינה ערבית גדולה שתשתרע מחופי הים התיכון ועד המפרץ הפרסי (כלומר המרחב שבו נמצאת לבנון, סוריה, ישראל, ירדן, עירק וערב הסעודית). כך פרץ המרד הערבי הגדול של השבט ההאשמי נגד האימפריה העותמנית. יעד התקיפה המרכזי היה הרכבת החיג'אזית.

     

    לא סתם נבחרה הרכבת כיעד תקיפה מועדף. בעת מלחמה יש לה תפקיד חשוב בהעברת תחמושת וחיילים. עם כל הכבוד לשבטים הערבים הנזק העיקרי לרכבת הגיע ממקור אחר. בריטניה כידוע היתה מעצמה ימית. היא לא התקשתה להטיל מצור ימי על חופי הים התיכון, בכך מנעה מהטורקים את הפחם שמניע את קטרי הקיטור. כדי להתמודד עם מצוקת הפחם החלו הטורקים לכרות את יערות האלונים בארץ. ישנם סיפורים על כך שבאותה תקופה רכבת העמק היתה נעצרת והנוסעים נאלצו לקושש עצים כדי שהיא תוכל להמשיך לנסוע. כאשר נגמר מלאי היערות בארץ הוציעו הטורקים "מס עצים" על פיו יש לתרום לרכבת כל עץ עשירי במטע.

     

    קרב הרכבות

    ב-1912 שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, החליטו הטורקים להוסיף לרכבת החיג'זית קו מעפולה לירושלים. יכול להיות שהם רצו להתנחם במסע צלייני לעיר השלישית בקדושתה לאיסלם לאחר שהרכבת המקורית לא הגיעה למכה. העבודה התנהלה בעצלתיים ולאחר שנתיים הספיקו לסלול כ-40 קילומטר (קצת לפני שכם). ב-1914 פרצה מלחמת העולם השנייה – והגרמנים (השותפים של הטורקים בסלילה) החליטו לשים ידם על הרכבת. לגרמנים היתה תכנית כיצד לפגוע באויביהם האנגלים. הנכס החשוב ביותר של האנגלים באזור היה תעלת סואץ, ששלטה על הנתיב למזרח – ועל הקשר של האימפריה עם הקולוניות שלה. הגרמנים החליטו לשנות את כיוון המסילה מירושליים לסואץ. משכם המסילה פנתה לטול כרם, ומשם דרומה לראש העין, לוד, באר שבע. תוך שנתיים הצליחו הגרמנים להגיע עד מדבר סיני קצת אחרי ניצנה של היום.

     

    מהצד השני של המתרס האנגלים הבינו שהם חייבים לכבוש את שטחי פלסטינה ועבר הירדן כדי להגן על הנכס האסטרטגי שלהם. יתר על כן גילויי הנפט במפרץ הפרסי עודדו אותם לתקוע יתד במזרח התיכון. במערכה הנגדית שהם ניהלו הם סללו רכבת נגדית מתעלת סואץ לעבר פלסטינה. ההגיון האנגלי הוביל אותם לסלול את המסילה לאורך קו החוף המישורי מה שייעל את הסלילה. בזמן שהגרמנים נאבקו בתוואי פנים הארץ במדבר סיני, האנגלים כבר הגיעו לעזה. הגעת הכוחות האנגלים לעזה ייתרה את המאמץ הגרמני והרכבת שהחלה בשומרון הסתיימה בשום מקום.

     

    לאחר שהגיעו לעזה החליטו האנגלים לעשות שימוש בקו הרכבת הגרמני. לצורך כך הם כיוונו את הקו מעזה ללוד – כדי להתחבר שם לקו הרכבת המזרחי (מלוד לטול כרם). העניין הוא שהאנגלים בנו את המסילה עם רוחב תיקני של 143 סנטימטר, בעוד הגרמנים המשיכו עם רוחב המסילה הצרה של 105 סנטימטר. לכן האנגלים היו צריכים לבנות את המסילה שוב, הפעם ברוחב תיקני.

     

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות