כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תיקון עולם

    אקטואליה, פוליטיקה והומור

    0

    להיות עם חופשי, לוחמני וגזעני

    0 תגובות   יום שני, 6/8/18, 19:13

    ''

    .

    לעניות דעתי אני ציוני יחסית מתון, רגוע וסובלני, ואולי גם בגלל שבחרתי לי במקצוע טיפולי בדרך כלל אני מצליח לשמור על שלוות רוחי. למעשה, אני אפילו מומחה קליני בהשבת הרגיעה למי שבוכה יותר מידי או דואג באופן יום יומי, שזה דבר די טורדני.
    .
    בחיים, כמו במשרדי, אני מנסה למצוא את החיובי בשלילי, וכנראה מחמת העיסוק שלי זה כבר הפך אצלי לטבע שני. חוץ מזה, מניסיון גיליתי שלקטר, להאשים או להתלונן לא ממש עוזר לתקן את מה שמעצבן.
    .
    מה שאפשר לעשות עושים, מה שאין ביכולתנו לשנות צריכים לקבל בלי קיטורים, שכן הכל ברצונו של השוכן במרומים, וחשוב גם לדעת את ההבדל בין שני הדברים הראשונים, אחרת חלילה חשים מתוסכלים או לא לגמרי מרוצים.
    .
    לאחרונה אני מביט לכל הכיוונים ומנסה נואשות למצוא את הפרחים בין השרידים העשנים, אבל נראה שכולם שרופים, ולכן קשה לי להתנחם בדברים החיוביים. אימי מציירת פרחים מאוד יפים, אבל במציאות הדברים לא תמיד משמחים.
    .
    נולדתי לזוג ניצולים יתומים ומפוחמים וגדלתי בדמוקרטיה ציונית שבה כולם שווים, כמובן, חוץ מאלה שחשו קצת מקופחים. הייתי גאה ללמוד את מגילת העצמאות באחד השיעורים עם שאר הילדים, שכן הדברים שהיו כתובים שם נשמעו לי מוסריים, נכונים, שוויוניים, אנושיים, מתחשבים, אציליים ונבונים.
    .
    אחרי התיכון הייתי גאה לשרת על מדים ואפילו התנדבתי להיות קצין כדי להגן על האזרחים. להיות ישראלי מלא אותי גאווה במולדתי, שעצם הקמתה כבית לאומי לעם היהודי היה בעבורי נס פלאי והיסטורי, שלא לומר אלוקי מחמת היותי חילוני.
    .
    לאחרונה, ממשלת ישראל ביטלה את המגילה שבן גוריון קרא לאומה, ואני הרגשתי כאילו גנבו לי את המדינה. אני מביט ימינה ושמאלה ותוהה מה בא. קצת קשה לי לחוש אופטימיות זהירה או לראות הקלה מעבר לפינה, שכן הכל נראה מייאש, פגום, מאיים, פסול ורע.
    .
    טוב שאת ההימנון עדיין לא ביטלו אלא חיזקו, עיגנו, חישקו ויצקו, אז אולי אזמר אותו בחדווה ואחוש שיש תקווה. סך הכל, להיות עם חופשי בארצי זה רעיון דמוקרטי וציוני כלבבי. לצערי במציאות כבוד האסיר המשוחרר החליט בעבורי שאני חרדי, ולכן עכשיו אסור לי לצאת בשבת ולעשות כרצוני.
    .
    הוי ארצי מולדתי. לראותך נרמסת ונהרסת ממש שובר את ליבי. זו הרגשתי. אפילו שאני מטפל מקצועי, מידי פעם אני חש קצת רגשני או עצבני. מי יודע? אולי זה אנושי?
    .
    נו, טוב. אז מי יטפל בי? בחרדתי, בדאגתי וביגוני? ביבי?

    .

    (איור: גוגל)

    .

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5323150,00.html

    .

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5323444,00.html

    .

    http://cafe.themarker.com/post/3437882

    .

    http://cafe.themarker.com/blog/513647

    .

    .

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ronkraus
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין