כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    חשיבותו של הזכרון הארגוני / ד"ר מיכאל מירו

    0 תגובות   יום שלישי, 7/8/18, 08:50

    עיתונאי תאגיד השידור הציבור זועמים ובצדק, בעקבות המסמך שחובר, על פי תחקיר "הארץ", בהזמנת הנהלת התאגיד. זהו מסמך שבו התבקשו שליחים לברר פרטים על עובדי רשות השידור כדי להקל על ההנהלה בהליך מיון העובדים טרם קליטתם בתאגיד. זה לא סוד שהנהלת התאגיד הייתה מעדיפה לקחת רק עובדים חדשים, אלה שהחוק שחוקקה הכנסת חייב קליטת עד 51 % מעובדי רשות השידור.


    המסמכים הללו ריכזו חוות דעת שטחיות ומגמתיות שכן הן נאספו על פי עקרונות המתאימים יותר לאיסוף "מידע מסדרונות" ויהיו מי שיאמרו רכילויות. אני לא פוסל לחלוטין את השיטה שכן אם היא מלווה בדיקה מעמיקה שכוללת גם חשיפת המידע כולו בפני המועמדים כי אז אין בעיה. אלא שבמקרה זה השיטה הייתה איסוף שורה אחת או שתיים ששימשו משקל כבד בהחלטות על מקצת העובדים. לא כל ההמלצות הללו התקבלו, כפי שאפשר להבין על נקלה. במקרים לא מעטים עובדים עברו לתאגיד למרות הביקורת.


    אך הטיפול בסוגיה זו הוא טיפול בסימפטום המחלה, שהייתה ידועה מראש. ברשות השידור, אילו הייתה קיימת היום דבר כזה לא היה יכול לקרות וכל זאת למה? הרשות, כתאגיד ציבורי, נתונה לביקורת מתמדת של חברי מועצה, וועד מנהל שלא אחת היו לעומתיים להנהלה המקצועית. רשות השידור ומנהלית היו נתונים לביקורת מתמדת של נציבות שרות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, פקידי האוצר, שר התקשורת, מבקר המדינה וכנסת ישראל על מרבית וועדותיה. מנהלי רשות השידור לדורותיהם כילו זמן רב בפגישות עם הגורמים הללו ולא אחת עמדו לשיפוט הציבור כשהוזמנו לדיונים בוועדות הכנסת השונות, דיונים בשידור חי כמובן. הרשימה הארוכה הזאת נועדה להמחיש איך נבנה הזיכרון הארגוני של רשות השידור נדבך אחר נדבך ובעצם היא הייתה לגוף הציבורי המבוקר והמנוטר ביותר מבין הגופים הציבוריים בישראל.


    מה קרה בעצם, וועדת לנדס חזרה ודיברה על התרבות הארגונית הקלוקלת. חבריה לא הבינו את מהלכי השנים שבעצם בעקבות הביקורת נוצר הלכת עבודה שהשתבחה עם השנים. כמובן שזה מה שרצה השר גלעד ארדן שרצה להביא בשורה לאומה ובעיצומה של מלחמת צוק איתן 29.7.2014 חוסלה למעשה רשות השידור והחל תהליך ה"פינוי בינוי". הוקם התאגיד ורשות השידור התפרקה בסיוע המפרק הרשמי.


    המהלך הזה של פירוק רשות השידור מעבר להיותו מהלך של פגיעה אנושה ב"קול הדמוקרטיה" היתה איתות. הרי אסון שאין צורך עוד בזכרון ארגוני, הגישה החדשה היא למחוק ולהשמיד את הזכרון כדי שיבוא זכרון חדש. למי שמצוי בהיסטוריה, מדע המדינה ויתר מדעי החברה והרוח ברור שכל הנסיונות למחוק תרבויות, זכרונות ועוד, במאה השנים האחרונות כשלו ויותר מכך. ולגופו של עניין אומר בבטחה אילו היתה רשות השידור על כנה, אף לא אחד ממנהליה היה מעז לבקש רשימה כזאת, כי התוצאה היתה ידועה. אני חוזר ומדגיש שהזכרון הארגוני לא היה מאפשר למנהלי רשות השידור לנהוג כך. ההנהלה הציבורית תמיד חקרה ובדקה את ההנהלה המקצועית ולהיפך, נכון אלו היו מהלכים מאוד לא נעימים אך הכללים נשמרו וכסף ציבורי לא נשפך לריק. הכותרות שהיו אז בעיתונים, היו רק כותרות בלי בירור מעמיק שבעצם רשות השידור היתה אז בתהליכי לימוד והבראה מתמידים.


    לפיכך אין תמה שהנהלת תאגיד השידור הישראלית עושה את כל הטעויות והעברות האפשריות. החוק מ 2014 סלל את הדרך לבזבוז כספים, אי הקפדה על כללי מנהל תקין.


    כעת מקבלי ההחלטות חוששים לבחון את הסוגיות לעומק שכן גורמים "מקצועיים" שהיו מעורבים בהכנת חוק 2014 עדיין מאמינים בגישת חיסול הישן כי החדש טוב יותר. גישה שמאפשרת הכנת דוחות סודיים על עובדים, מכרזים בעיתיים, חךוקה לא מוסברת של כספים ליוצרים יש כאלה שמקבלים הון עתק על סדרה אחת, ראיתי בדוח שהוגש לשר התקשורת שיוצר אחד מקבל 11,700,000 שקלים, אני לא נכנס לגופו של עניין אך כמי שמשלם 161 שקלים כאגרה למימון התאגיד, חובה עליהם לדווח לי ולאזרחי ישראל, שמשלמים אגרת רשיון לרכב. אגב בישראל ינוע עד סוף השנה כארבעה מליון כלי רכב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין