כותרות TheMarker >
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    חוק הלאום- קו הרגרסיה

    1 תגובות   יום חמישי, 9/8/18, 12:22

    חוק הלאום – קו הרגרסיה

     

    כאשר מתכנסים קצינים לישיבה שלפני קרב, מציגים הם באמצעות "שקפים" את המידע הייחודי שיש בידי כל אחד מהם. קצין ההנדסה ומפות העבירות, קצין הקשר ופריסת מפת הקשר הפנימית והמטכ"לית, קצין המבצעים יציג את מטרות הפעולה, את מוקדי החיכוך האפשריים, קצין התחזוקה יציג רמות מלאי ואמצעי דחיפה וכך כל קצין בתורו יוסיף שקף על שקף עד שתתקבל התמונה מלאה של "מרשם הקרב".


    תמונת "מרשם הקרב" מתארת מהות משותפת של כל המשתתפים בהפקתה. ניתן לאמר שכל המשתתפים רוצים ב"ניצחון". כל אחד מהם תורם את חלקו ש"מרשם הקרב" אכן יביא לניצחון של "הקבוצה".


    ניתן יהא לאמר בודאות מוחלטת ששום פוליטיקאי לא שותף בהחלטת הקבוצה, כמו ששום איש רוח לא זומן במיוחד כדי לחוות דעתו, כמו ששום אמן לא הוזמן לדבר על אמנותו, כמו ששום אדמ"ור לא נתן את ברכתו לפעולה ושום באבא לא הוזמן לכתוב קמעות לחיילים.


    אני מבקש להסיט את הקריאה ל"מרשם קרב" אחר שאיננו צבאי ומציג בו את מערך השקפים המייצגים כל אחד מהמשתתפים בקבוצה. הפעם אעשה זאת הפוך, אציג את כל מרשם הקרב ואנסה לקבוע מי עומד מאחורי כל שקף ולבסוף אנסה לקבוע מה היא המהות המשותפת של כל המשתתפים ב"מרשם" שאציג.


    המרשם "חוק הלאום" דן בגבולות הלאום/העם  היהודי בארץ ישראל ולא רק. וכמובן אם בגבולות עסקינן, יש להבין מה נותר מחוץ לגבולות, מי נותר, מה זכויותיו וחובותיו של מי שאין חוק הלאום נוגע בו.


    לצורך שרטוט החוק הוזמנו תשעה חכמי הדור:


    החכם גֶּרְתּוֹשַׁב:

    מציג את השקף הראשון המייצג את דרך המלך בקרב שאר החכמים ההולכים בדרך המלך (לא הוזמן אף לא חכם אחד שלא הולך בדרך המלך). חכמים החותרים לבסס את הנורמות הנהוגות במדינה דמוקרטית על אַדְנֵי הַהֲלָכָה, ואימצו את ההגדרה האוניברסאלית ל"גר תושב" ועם זאת לא מצאו כל איסור הלכתי להעניק לו את מלוא הזכויות הנהוגות במשטר דמוקרטי, כולל הזכות לבחור ולהיבחר לתפקידים ציבוריים בגלל אופיים הייצוגי והמוגבל של תפקידי שלטון במשטר זה (אז יש לנו חבר כנסת ערבי, אז מה?)


    אַדְנֵי הַהֲלָכָה

    במקרא יש ארבע קטגוריות של היושבים בארץ : אזרח , גר , תושב ונכרי . אזרח הוא כינוי לאדם מבני ישראל הנכלל בתוך העדה ונוחל את הארץ בהיותו שייך לאחד מבתי האב המסונפים לשבטים . מצוות התורה מכוונות כלפיו והוא נושא בחובותיה ונהנה מזכויותיה . שלושת הכינויים האחרים יוחדו , על פי פשוטו של מקרא , להגדרות שונות של מי שאינו מבני ישראל השוכן בארץ בנסיבות שונות . הנכרי ניצב בקוטב המנוגד לאזרח מבחינת זכויותיו וחובותיו . הוא אינו " אחיך" והוא בא " מארץ רחוקה" לשהות ארעית , לשם מסחר וכדומה . לכן הוא אינו זוכה ליחס מועדף ולא להגדרת זכויותיו בחוקי התורה . לעומתו באו הגר והתושב לגור בארץ ולשבת בה , ולכן הגדירה התורה את זכויותיהם ואת חובותיהם . 


    החכם לאומי: 

    מציג גישה לאומית חדשה להגדרת "גר תושב" בטענתו שיש לצמצם את אפשרות ישיבתם של נכרים בארץ וכמובן שיש לצמצם גם את זכויותיהם. ומבסס טענה זו על חוקים ותקנות כדרך כל משפט העמים והארצות.


    החכם נאמנות:

    השקף שמניח חכם נאמנות נדמה כי בא לפשר בין חכם גרתושב לבין חכם לאומי בפוסקו שיש להתנות זכויות "גר תושב" בהצהרת נאמנות ל"מדינת העם היהודי".

     

    החכם הכרה:

    מחרה מחזיק אחר חכם נאמנות ופוסק שגר תושב חייב להכיר במדינת ישראל כמדינה היהודית.


    החכם זרה:

    חכם "עבודה זרה" חשף שקף שערורייתי בטענה שאין כלל הגבלות הלכתיות באשר למוסלמים ולנוצרים שכבר יושבים בארץ ואפשר להעניק להם מלוא הזכויות הנהוגות במדינה ללא צורך בהגדרתם כ"גרים תושבים", כיוון שאינם עובדים עבודה זרה. לעומת זה שאין להתיר הגירתם של נכרים חדשים לארץ ישראל בלא עמידתם בכל תנאים הדרושים לקביעת מעמדם כגרים תושבים.


    החכם או"ם שמום 

    חכם זה נזעק להציג שקף ייחודי באומרו שישראל הוקמה מתוקף החלטת האו"ם וריבונותה יונקת מכוח הסכמתן של אומות העולם, הסכמה שהתנתה את ההקמה בשמירה על אופייה הדמוקרטי ושיוויון זכויות לנכרים החיים בה. מבחינה זו לא חלים על ישראל הלכות הנכרי והיא רשאית לעצב את חוקיה על פי נורמות דמוקרטיות אפילו כשמדובר בנכרים עובדי עבודה זרה.


    החכם חילול השם:

    הפסימיות של חכם זה כמעט הדביקה את כל החכמים בהזהירו אותם מפני הפרת אמנות בינלאומיות והצהרות שהמדינה התחייבה להן, כדי למנוע "חילול השם". מגילת העצמאות הייתה הבטחה ממלכתית פומבית והיא מחייבת מבחינה הלכתית. לכן על מדינת ישראל לקיים את הצהרתה במגילה ולקיים שיוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין.


    החכם נועם:

    מטיל אלומה על הסדרים והסכמות בין עמים ומדינות בעת החדשה, הבנות שהושגו ברכי נועם, וזו הרי תכליתה של התורה ויש לחדש בימינו תקנות שיוויוניות בין יהודים לנכרים, כדי למנוע "איבה", שהרי כל רסיס אפליה בימינו עלול לגרור להתנגדויות ולאיבה שאין יודעים את סופה.


    החכם מוסר:

    מציג שקף אחרון בו הוא מוכיח שאמונתם האלילית של "נכריי-עבר" היא זו שהשפיעה על התנהגותם המוסרית. כיום התפתחו נורמות אנושיות מוסריות המייתרות את ההלכות הישנות ויש לקבוע את מגילת העצמאות כבסיס נאות ליחס לנכרים בישראל.


    סיכום לצורך שיקוף:

    חוק הלאום אינו גחמת יחיד ואינו שייך לחוקים נמהרים אד-הוק, אלא עוסק במהותו של העם היהודי ובמקומה של המדינה כמרכזו של העם היהודי. החוק מבטא את הפחדים והחששות מאיבוד הרוב היהודי במדינת ישראל, מבטא את החששות מפני ההתבוללות, מבטא פחדים קמאיים, החשש מאיבוד הזהות, השיבה לגולה, חורבן הבית.

    אין לזלזל בפחדים אלה, אין לבטלם. הם קיימים. לא ניתן להתעלם מהם. העם היהודי שרד אלפי שנים בגלל פחדים אלו שלא הדריכו אותו, אלא שימשו בסיס ומקפצה לעידוד חוזקותיו של העם, חוזקתה של תורה, חוזקתה של האמונה. השיח בין החכמים המוצג על ידי בא להראות כיצד "ההלכה" טומנת בחובה את זרעי המהפיכה הבאה כדבריו של קארל מרקס. חוק הלאום הוא סינתיזה בין חכמי הדור הנתפסת כרגע כתיזה שיש לתקוף או לְתַקֵּף. כל צד במחנהו. השיח בינינו ישפיע גם על שיח החכמים ובבניין הארץ ניגאל.

     


    מתוך: "מיעוטים במדינה יהודית היבטים הלכתיים" 2010.   אליעזר חדד בהנחיית ידידיה צ' שטר.ן בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה

     

    http://cafe.themarker.com/image/2116057/

    סבי אלכסנדר רוזמן (סנדר) ואבי סבי מאיר רוזמן הי"ד

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/8/18 16:30:

      המחנות הניצים, שמאל מול ימין, ערבים מול יהודים, דתיים מוח חילונים יכולים וצריכים לקבל את מבוקשם בלי מלחמות. עד היום לא הוגדר בחוק כלשהו המרכיב הדמוקרטי ובעיקר השוויון בין כלל האזרחים שהוא ליבת כל משטר דמוקרטי. גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שלכאורה בא להבטיח את המרכיב הדמוקרטי־שוויוני, לא עוסק כלל בהגדרת מאפייניה של המדינה אלא ברשימת זכויות מסוימת שהמילה שוויון נעדרת ממנה, שאמורה לאפיין את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכן דרוש תיקון.

      התיקון שאציע, תוספת חקיקה חסרה - חוק יסוד: זכויות מיעוטים, שיגדיר זכויות של מיעוטים במדינה. בחוק תהינה הגדרות מהם מיעוטים ומה הזכויות הלאומיות שלהם.

      מה הפתרון למשבר חוק הלאום? ראו בפוסט, מתווה לחוק יסוד: זכויות מיעוטים.

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין