כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      10/8/18 15:44:
    פעמי ההיסטוריה, גלגלי רכבת העמק. אומרים שהיה פה שמח.

    רכבת העמק פרק ד

    1 תגובות   יום חמישי, 9/8/18, 21:03

    הבריטים

    לא פעם מעצמה מציגה את הכיבושים שלה כמעשה נדבה. הלא בכך הם מפיצים את הדת\ את הנאורות\ את המודרנה לעולם הנכשל. לפחות במה שקשור לתשתיות הבריטים בהחלט שידרגו את הארץ. מן הסתם התשתית המרכזית למעצמה ימית היא נמל, והנמל הבריטי הוא הבסיס לנמל שיש עד היום בחיפה. הם גם סללו כבישים והקימו שדות תעופה. גילויי הנפט בעירק הביא לבניית צינור נפט ובתי זיקוק בחיפה. מובן מעליו שגם בתחום הרכבת היתה לאנגלים תרומה משמעותית. לא רק שהם חיברו את קווי הרכבות יפו ירושלים, חיפה דמשק, בקו חיפה לוד, והוסיפו את החיבור לתעלת סואץ, פיתוח הרכבת הבריטי כלל גם רשת טלגרף וטלפון שהוצבו לאורך המסילה וקרון דואר ששינה את שירותי הדואר בארץ.

     

    היתרונות הטכנולוגים שהבריטים העניקו לארץ לא הפכו אותם ל"כובשים רצויים". סיבה אחת היא שחלום העצמאות שמפעם בקרב נתינים מקשה מאוד על הכובש להיות רצוי. אבל במקרה הארץ ישראלי נוספה תסבוכת נוספת. בזמן המרד הערבי הובטח למורדים מדינה ערבית גדולה מהים התיכון ועד למפרץ הפרסי. באותה עת הבטיחו הבריטים לבנות בית לאומי ליהודים בארץ ישראל בהצהרת בלפור. “מחלמת ההבטחות" היא כמובן אנקטודה שולית. הרי מההבטחה שניתנה לשבט ההאשמי נגדעו סוריה ולבנון שהועברו לידי הצרפתים בהסכם סייקס פיקו, את שטחי סעודיה של היום כבשה משפחת סעוד יחד עם חבל החיג'אז על אתריו הקדושים כשהבריטים עומדים מנגד ולא מסייעים להאשמים. לכן קשה לבוא לבריטים בטענות כאשר הם גרעו מאותה מדינה ערבית גם את פלסטינה. העניין הוא שערביי ישראל (שמספרם בסוף מלחמת העולם הראשונה היה גבוה פי 10 ממספר היהודים בארץ), ראו באנגלים ככובש בלתי רצוי שמראש אין לו זכות החלטה לגבי גורל הארץ. כך נוצר משולש עוינות מוזר. בקודקודו האנגלים שניסו להלך בין הטיפות, לשמור על סטטוס קוו כדי לא להרגיז את אחד הצדדים. כל נטייה קלה לאחד הצדדים הובילה לפרץ אלימות שחייב תיקון לצד השני שהוביל לפיצוץ מחודש. בבסיס המשולש שני המחנות הניצים היהודים והערבים – שלא יכלו להסכים על שום דבר מלבד עניין אחד: הקולוניליסט האנגלי הוא אוייב שמסייע למחנה היריב.

     

    המרוץ הדמוגרפי

    בשלושים שנות המנדט הבריטי אוכלוסיית הארץ שילשה את עצמה. חלק מהגידול קשור מן הסתם לפיתוח הבריטי. סיבה נוספת היתה מרוץ דמוגרפי בין היהודים לערבים, כחלק מהמאבק מי ישלוט בארץ. במרוץ הזה יש מנצח מובהק. האוכלוסייה הערבית רשמה גידול מהיר מ-600 אלף בתום מלחמת העולם הראשונה למיליון ומאתיים אלף בסיום המנדט. פי שניים לערך. לעומתם האוכלוסיה היהודית צמחה בתקופה המקבילה מ-60 אלף ל-600 אלף. פי עשר. שני גורמים "מסייעים" ליהודים במרוץ הדמוגרפי. הראשון הוא ענני האנטישמיות הנאצית שהחלו להקדיר את שמי אירופה. השני ההחלטה האמריקאית לסגור את שערי המדינה למהגרים. באמצע שנות השלושים גלי העליות הרביעית והחמישית משנים את המאזן. בארץ יש כבר 400 אלף יהודים. כמעט שליש מתושבי הארץ. הערבים מרגישים שהקרקע נשמטת מתחת רגליהם ופוצחים במרד הערבי הארצישראלי שכולל מעשי חבלה וטרור. עיקר האלימות מופנית כלפי האנגלים, וכלפי סמלי השלטון שלהם. לכן הרכבת הופכת יעד מועדף להתקפות.

     

    לרכבת העמק יש חשיבות העולה על שאר הרכבות. בשנת 1908, שבה הסתיימה בניית הרכבת החיג'זית, מצאה חברה אנגלית לאחר שבע שנות חיפוש מאגר נפט בגבול עירק איראן. ב-1932 מותחים הבריטים צינור שיאפשר להם לקצור את הרווחים מהאוצר השחור. הצינור שמתחיל במוסול בעירק עובר לאורכה של רכבת העמק, והופך אותה ליעד עם חשיבות אסטרטגית. לנוכח האיום הערבי הקימו הבריטים את משמר הרכבת. משמר שהורכב בעיקר מיהודים. בראש המשמר עמד קצין בריטי מוכשר – אורט וינגט.

     

    ההתקפות הערביות מופנות כמובן גם לעבר הישוב היהודי. הישוב נחצה ביחס התגובה לאותן התקפות, האם להכות חזרה או להתמקד בפעולת הגנה. ב-1936 עולה רעיון לתגובה ציונית הולמת לאותן מתקפות. הקמת ישובים חדשים. לישובים הללו היתה מטרה נוספת. באותם ימים הוקמו ועדות שעסקו בגורל הארץ. האפשרות הסבירה היתה שהועדות ימליצו לחלק את הארץ. הישובים החדשים נועדו לקבוע עובדות בשטח שיגדילו את הנתח היהודי בחלוקה. הבעיה היא שבזמן ההקמה הישובים היו חשופים לאלימות ערבית. נוצר צורך לבנות את הישוב כהרף עין במיוחד את חומת המגן סביבו, ומגדל שיאפשר להגן ולהרתיע את הפורעים הפוטנציאלים. כך נוצרו ישובי חומה ומגדל. רכבת העמק עבדה שעות נוספות בשירות אותה יוזמה, כי זו היתה הדרך המרכזית באותה עת להעביר את התשתיות לצורך הישובים החדשים.

     

    פרץ האלימות מסיט את ה"מאזניים הבריטיות" להאט את קצב העלייה וההתיישבות היהודית. בין השאר הם מגבלים את העלייה ליכולת הקליטה הכלכלית בארץ ולכמות התעסוקה בקרב הערבים, את בניית הישובים העבריים החדשים בכך שתישמר עתודה חקלאית לערבים וכדומה. בפועל הם מסכימים לקלוט רק 75 אלף יהודים בחמש שנים. ההנחיות הקשות הללו יוצאות בספר הלבן השלישי ב-1939, אותה שנה בה פורצת מלחמת העולם השנייה. הישוב היהודי רואה בספר מעשה של בגידה. הלא הוא מנוגד בתחלית הניגוד להצהרת בלפור ולכתב האמנה של המנדט. אם לא די בכך, הוא חורץ את גורלם של מיליוני יהודים לתליין הנאצי. הישוב מחליט להאבק בשלטון האנגלי. לבצע מעשי חבלה בסמלי השלטון שלו. וכמו במקרה הערבי גם כאן הרכבת הופכת ליעד תקיפה מועדף.

     

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות