כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    שרות לאומי חובה / ד"ר מיכאל מירו

    3 תגובות   יום שישי , 10/8/18, 06:32

    שרות לאומי חובה/ ד"ר מיכאל מירו

    נקודת המוצא במאמר זה היא ברורה לחלוטין, ערכי שיוויון בזכויות כרוכים בערכי שיוויון בחובות. זו הנחת יסוד שבלעדיה אין מה לדבר על ערכי דמוקרטיה במדינה כמו מדינת ישראל שנאלצת להשקיע מדי שנה עשרות מליארדי שקלים לביטחון.

    התפישה של אלה שאינם משרתים בשרות חובה סדיר שלמרות זאת הם זכאים לזכויות אדם ואזרח מלאות בדיוק כפי שמקבל זה ששרת שרות מלא. זוהי תביעת שיוויון של מגזרים מסויימים על גבם של מגזרים אחרים הנאלצים בנטל השרות. אני לא מעלה סוגיה קשה לא פחות והיא המיסים האינסופיים שאנחנו משלמים.

    מובן שהגיעה העת לחתור לשלום ולהתחיל לחיות בלי מלחמות, אך עד אז אנחנו בבעיה. רק כמחצית מהצעירים והצעירות משלימים שרות צבאי עוד כמה עשרות אלפים עושים שרות אזרחי או לאומי. זוהי גישה מוטעית שנסמכת על תפישות שיוויון שאינן כורחות חובות לצידן. לטעמי אלה תפישות לא מוסריות ולא אתיות שכן לא יעלה על הדעת שצעירים יסכנו את חייהם בגלל שמחייבים אותם למען אלה שלא רוצים לשאת בנטל מסיבות כאלה ואחרות שהחוקים הקיימים מאפשרים.

    חלק מהמאבק של מתנגדי חוק הלאום נשען על התפישות הללו שהשיוויון הוא מעל לכל גם מעבר לחובות. במילים פשוטות מבקשים מאיתנו לא לפשפש בעברו הצבאי של אזרח כתנאי לקבלת מלא הזכויות האזרחיות. התפישה הזאת נשענת על מדינת ישראל, מדינת כל אזרחיה. אני מזדהה עם התפישה אך היא מותנית בהסכמה על ליבת חובות, שחשובה לקיום החברה והארגון המדינתי שנועד לשרת את כלל האזרחים.

    כמובן שהעמדה הזו, יש שיראו בה עמדה חשוכה שכן התפישה הרווחת היא שיח הזכויות האולטימטיבי. שיח שנתפש כפרדיגמה שאינה ניתנת להפרכה. כך אנו עורמים הר של זכויות והחובות נדחקים לפינות הנוחות, מי שלא מתאים לו לא ישרת בצבא, מי שמתאים לו לא ישלם מיסים, מי שמתאים לו לא ילמד אנגלית ומתמטיקה וכך הלאה.

    מה הפתרון, פוליטיקה של הסכמה, במקרה שלנו שרות לאומי חובה לכלל הצעירים בישראל. שרות לאומי בן שלוש שנים בצבא או בשרות אזרחי. אלה גם אלה ישקיעו את כל זמנם ומרצם במילוי המשימות. כך למשל ניתן לפתור ערב רב של בעיות חברתיות כמו למשל סיוע לזקנים בבתיהם, תוספת מורי עזר בכיתות, בגנים, תיגבור מערך שוטרי התנועה למניעת תאונות ועוד הרבה צרכים חברתיים שזוכים למענה חלקי בלבד.

    השרות הלאומי חייב לפעול כארגון ציבורי עצמאי בדיוק כמו הצבא כשהשותפות בין שני המסלולים הם במיון הראשוני שבו נבחנים היכולת והרצון ומנקודה זאת ואילך הפעילות נפרדת כדי לאפשר לכל גוף לתת את המקסימום לאזרחים. במהלך השרות הלאומי יקבלו הצעירים שכר מינימום שממנו יוכלו להפריש לפנסיה, ביטוח לאומי ובריאות. כל זאת כדי לאפשר לכל אחת ואחד להתחיל בהתבססות ראשונית לקראת השחרור והיציאה לעולם הלימודים והעבודה.

    המבנה הזה יאפשר לכל צעיר וצעירה לתרום את חלקם לחברה בלי קשר למגבלות החברתיות והפיזיות ומבלי לחשוש מאובדן סיכוי בתחרות על מקומם בעולם התעסוקה, החינוך, הדיור והתרבות. המבנה הזה ימחק אחת ולתמיד את הבסיס לאפליה בין מגזרים וייתר מאבקים אינסופיים לחירות מגזרית. כל מגזר יחיה על פי השקפתו וצעיריו יתרמו מהידע והכישרון למען החברה.

    שרות לאומי חובה הוא אמצעי לבניית הסכמה ראשונה בחברה הישראלית. אפשר להגיע אליה בתמיכה מקיר אל קיר בבית המחוקקים ולצאת לדרך. רק אז נוכל לומר שיש לנו שרות לאומי, שרות לכלל אזרחי המדינה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/8/18 07:08:

      מיקי, יש כאן דיכוטומיה. מרגע שמדינת ישראל מוגדרת א'פריורי כמדינת היהודים (מבלי להיכנס לשאלה מיהו יהודי) באמצעות חוק לאקוני / מצונזר בכוונת מכוון - מבלי להתייחס להגדרות שהיו אבן פינה להכרזת העצמאות, אין מנוס מלהגדיר כעת את התייחסות המדינה ל"שאר העולם" ולצביון שלטונה, בין אם בהכללת הגדרות נוספות ב"חוק המריבה", או בחוק יסוד נפרד. 

        17/8/18 07:03:
      דורון אני מעדיף שחוקים שמחוקקים יהיו מתאימים לכלל האזרחים ולא יהיה בהם מובן שאזרח אחד עדיף על האחרים. החוקים נועדו להסדיר את החיים של כלל האזרחים ולא קבוצה כזו או אחרת. יש חוק שלא כתוב בספר החוקים שלנו והוא השכל הישר שמאפשר לאזרחים ממגזרים שונים לחיות באותה המדינה בלי לחוש אפליה כזו או אחרת. זו משימה לא פשוטה במדינה שבה הפוליטיקאים הם הראי לחברה של מתקוטטים.
        17/8/18 00:06:

       
      הגיעה העת לחוקק "חוק יסוד: זכויות מיעוטים" שיעניק זכויות שוות לכל אזרחי המדינה, ללא מתן גמול, טובות הנאה מיוחדות כפרס לעדה מסוימת תמורת תרומתה למדינה. החוק צריך לאפשר לכל מיעוט שוויון זכויות אזרחיות מלא וגם להבהיר כי חייב להיות שוויון חובות מלא ברמת הפרט, לא כשייכות לעדה מסוימת.

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין