סיפורים קצרים
פוסטים פופולאריים
-
ליל סדר בדהרמסאלה ופגישה עם הדלאי לאמה
30/3/18 | 208207 צפיות
-
גנב !
10/10/18 | 71452 צפיות
-
סונמארג
13/9/17 | 99829 צפיות
-
מפולת עפר
5/2/20 | 586 צפיות
-
אשפה הופכת לכסף
16/2/20 | 159 צפיות
-
צָ'נֽדֽרָוָטי
10/8/19 | 2241 צפיות
פוסטים אחרונים
- אשפה הופכת לכסף 16/2/20
- מפולת עפר 5/2/20
- ידידי ראג'וּ עליו השלום 24/1/20
- צלילה מתחת לפני הים הקפואים 17/1/20
- צלילה בעקבות הזהב 11/1/20
- הבית הסדוק 3/1/20
ציפור הנפש
ציפור הנפש
את ספרי "אל מקורות הגנגס" הוצאתי לאור באופן פרטי בהוצאת "קינג". בטרם חלפה שנה מאז שהופץ הספר בחנויות, המו"ל, שחגג שמונים, פרש לגמלאות, ומאות עותקים של הספר חזרו אליי. מאז אני מוכר את הספר בעצמי. לכל מקום אני הולך כשבתרמילי שניים-שלושה עותקים מן הספר, ואני פונה לאנשים, שנראים לי בעלי סיכוי לגלות בו עניין.
 למעוניינים ברכישה בהנחה: עמוס נבו ארבל 22, מבשרת ציון 90805 טל. 02-6417440 פקס. 02-6419215 דוא"ל: amosnevo@hotmail.com יום אחד המתנתי לטיפול שיננית במרפאת כללית סמייל בקריית היובל בירושלים, מול שולחן המזכירות. בחצי אוזן שמעתי את שיחת אחת הפקידות עם לקוחה. הבחורה נראתה, ונשמעה לי כבעלת סיכוי להתעניין בספרי, והתברר שצדקתי. כשסיימה ניגשתי אליה עם הספר בידי, והיא גילתה בו עניין מידי. שוחחנו במשך מספר דקות, וכשהגענו לנושא התשלום, התברר שאין היא נושאת עמה כסף מזומן. "אתה מוכן לעשות עסקת חליפין?" שאלה. התברר שהיא ציירת, שהציגה במספר תערוכות, והיא טענה שאפילו מוזיאון ישראל מחזיק באחת מיצירותיה. "אני מוכנה לתת לך רישום שלי בתמורה לספר", אמרה לאחר שהסכמתי. "זה בסדר גמור מבחינתי, רחל, איזה רישום?" היא הוציאה מתיקה מחברת בכריכה קשה, והושיטה לי אותה. "תבחר איזה רישום שאתה רוצה". עלעלתי במחברת שהייתה גדושה ברישומי עיפרון. הרישומים, רובם ככולם, היו אבסטרקטיים, או התחלה של סקיצות לציורים אחרים. לבסוף בחרתי ברישום של מה שנראה כציפור, ששבה את לבי. "אני בוחר ברישום הזה", אמרתי. "זו ציפור, לא?" "כן", השיבה. "איזו ציפור זאת? למרות שצפיתי בלא מעט ציפורים, מעולם לא ראיתי ציפור כזאת". "זו ציפור הנפש", אמרה.
 היא תלשה את העמוד מתוך המחברת והגישה לי אותו כמות שהוא. "אני כתבתי לך הקדשה", אמרתי. "אני מבקש שאת לפחות תחתמי על הרישום". ואז הוספתי בצחוק: "אם יום אחד תהפכי לציירת מפורסמת, אולי הרישום הזה יהיה שווה יותר ממחיר הספר". נקראתי לטיפול ונפרדתי ממנה. בבית מסגרתי את הרישום, ותליתי אותו על הקיר. בכל פעם שאני עובר לידו ומתבוננן בו, הוא נוגע יותר ללבי. האם אכן הצליחה רחל הציירת לקלוט את ציפור הנפש? |
תגובות אחרונות
-
תכשיט
בתגובה על פרחים לשבת
-
תכשיט
בתגובה על אשפה הופכת לכסף
-
sari10
בתגובה על מפולת עפר
-
bonbonyetta
בתגובה על עם משפחת ראג'ו
-
sari10
בתגובה על ידידי ראג'וּ עליו השלום
-
sari10
בתגובה על צלילה מתחת לפני הים הקפואים
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה, אהובה.
הספר נמכר בקצב המשביע את רצוני, ומי ייתן והקצב הזה יימשך.
כל טוב ושבת שלום, עמוס.
עמוס היקר.
יפה הרישום של ציפור הנפש בעיניי,
אני מאחלת לך : הרבה הצלחה במכירת הספר.
תלך מחיל אל חיל- עד מאה ועשרים כעשרים
ותמשיך לכתוב סיפורים- יפים כמו שאתה יודע.
בברכה
וכל טוב.
אהובה.
תודה רבה לך, אסתר.
אם את אומרת, את יודעת. הוכחת את התמצאותך באמנות, מה שאינני יכול להגיד על עצמי.
כל טוב, עמוס.
תודה רבה, רחלי.
גם אני רואה כל פעם משהו חדש בציור. אכן, אין כמו העיניים בשיקוף הנפש.
כל טוב, עמוס
תודה רבה לך, אפרת.
העובדה שהמו"ל שלי פרש לגמלאות, העמיסה עליי מאות עותקים של הספר, שנאלצתי לשווק בעצמי. מצד אחד, זו טרחה, אך לטרחה זו יש שני יתרונות בולטים: האחד - כל עותק שמכרתי הכניס לכיסי פי שלושה מכל עותק שנמכר בחנויות, וכך הספר כיסה כבר את העלות הרצינית של הוצאתו לאור. השני - הצורך למכור את הספר זימן לי מפגשים רבים עם אנשים, שאחרת ספק אם הייתי אי-פעם פוגש. עשיתי לי מנהג, שמדי יום ששי אני מבלה בין שעה לשעתיים בבית הקפה של קניון הראל, לצורך השיווק, שהפיק גם פגישות וגם סיפורים.
זה אומר אפרת, שקלעת בול.
כל טוב, עמוס.
תודה רבה, גליה.
היו לי מספר עסקות חליפון כאלה - ספר תמורת ספר, ספר תמורת תכשיט, וכד'.
שבוע טוב, עמוס.
תודה רבה, מכבית.
שמחתי על הפתרון שהציעה לי, מבלי לעשות חשבון כלכלי. כבר היו לי מספר מקרים של "סחר חליפין" עם הספר שלי, וזה היה האחרון והמעניין ביותר.
כל טוב ושבוע טוב, עמוס.
תודה רבה, עמנואל.
זו דרך הסתכלות על הדברים מנקודת ראות בלתי שגרתית.
שבוע טוב, עמוס.
איזה סיפור יפה עמוס! נופך מעניין.
עכשיו אני מבינה את פשר הציור אותו ראיתי הבוקר בגלריה שלך...
.
בסיום אתה כותב.
בבית מסגרתי את הרישום, ותליתי אותו על הקיר.
בכל פעם שאני עובר לידו ומתבוננן בו,
הוא נוגע יותר ללבי.
.
עמוס שלום.
לדברים יש את היכולת להכיל, להכיל סיפור, זיכרון, ציפור נפש וכו'.
אולי כך גם קורה כשאתה עובר ומתבונן וכל הסיפור הקשור ברישום עוטף בך.