כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    כאשר אנו לומדים משהו חדש על סלע, הסלע לא משתנה

    1 תגובות   יום חמישי, 16/8/18, 21:29

    כאשר אנו לומדים משהו חדש על סלע, הסלע לא משתנה

     

    מי שיודעים לשחות ומי שלא יודעים לשחות יכולים להביט באותה הבריכה ולראות דברים שונים לחלוטין.

    ג'ון גריי כתב שכאשר אנו לומדים משהו חדש על סלע, הסלע לא משתנה, אבל כאשר אנו לומדים משהו חדש על עצמנו אנחנו משתנים מיד. 

    חמור מכך הוא גורלם של בעלי החיים, מאחר וכאשר אנו מגלים עליהם משהו חדש, אנחנו מיד משתמשים באותו הגילוי נגדם.
    כאשר גילינו שדגים חשים דכאון, במקום להטיב איתם השתמשנו בדיכאון שלהם על מנת להקל על הדיכאון שלנו. כשאנו מגלים כשבעל חיים מסוים קרוב אלינו מבחינה גנטית, הוא לא ימצא את עצמו לצידנו, אלא במעבדת הניסויים, סובל עבור התועלת שלנו, שכן הידע שלנו עליו הופך להיות לנשק נגדו. 

    ישנם המתפארים בכך שהם מטיבים עם בעלי החיים אותם הם מנצלים, כאילו שמטוב ליבם הם מנדבים הנחות ומתנות עבור אותם נידונים למוות, כרוחב ליבו של תליין שרוצה להשכיח את מהותה של עבודתו האלימה מקהל הצרכנים. הם מצביעים בגאווה על מאוורר שמפזר אוויר על הפרות העומדות בתוך צואתן ברפת, כסימן לנדבנות האנושית כלפי בעל החיים, אך הפרות לא צריכות מאוורר, הן צריכות לרוץ חופשיות באחו. 

    קל מאד לשכוח ולהשכיח את העובדה שמעשה האלימות הראשוני הוא בכליאה וברצון לנצל את האחר. כשאנו כבר לא חושבים על כך, קל גם לראות מחוות בסיסיות כאיזו התפרצות של רצון טוב והליכה לקראת מי שכמעט ושכחנו שהוא קורבן שלנו.
    ראו את הקופים האומללים שבתמונה. הם קיבלו בריכה כדי שתשמח אותם בכלוב שלהם, במעבדת הניסויים. לא מסובך להבין, אני חושב, שהם לא באמת שמחים, למרות רוחב הלב האנושי, שכן הם כלואים במעבדה, אלוהים יודע בעבור אלו ניסויים. 

    זה מאד פשוט עבורנו להצדיק פגיעה בבעלי חיים, כי זה אנחנו שפוגעים בחלשים מאיתנו, ולא להיפך. שאלו אותי פעם בפאנל מול אנשים שמבצעים ניסויים בבעלי חיים, אם אני רואה הבדל בין אותם חוקרים ובין אנשים שמתעללים בחתול ברחוב. "בוודאי", עניתי. אותם חוקרים אינם קמים בבוקר ואומרים לעצמם "איזה כיף, היום נגרום סבל לבעלי חיים". הם עושים מה שהם עושים מתוך רצון לרפא בני אדם (על יעילות עבודתם אפשר וצריך להתווכח בפעם אחרת), זאת בניגוד לאידיוט שרק רוצה לפגוע בבעלי חיים מתוך יצר סדיסטי.
     

    אבל, הוספתי, לבעל החיים זה לא משנה מי פוגע בו ולמה. הוא לא יראה הבדל בין חוקר ובין מתעלל, ומבחינתו הם זהים זה לזה. לו הייתי במקום אותו בעל החיים, והייתי נשאל איך אני מעדיף למות, בידיו של נער מתעלל או בידיו של חוקר, הייתי מבקש, בלית ברירה, את הדרך המהירה והכואבת פחות. אידיאלים של מי שנוהגים כלפי באלימות היו פחות מעניינים אותי באותו הרגע. 

    אני, אותו בעל חיים, אתם, הבריכה הקרה הזו אינה מעניינת אף אחד מאיתנו. אנחנו רוצים להיות חופשיים, זה הכל.
     

     

     

     

    ''
    -- 

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/8/18 08:12:

      זה נכון ועצוב כל כך.
      ההתנהלות האנושית יוצרת כל כך הרבה סבל מיותר (כלפי אדם חיה וטבע).
      הדיון המוסרי בשאלת המחקרים בבעלי חיים מתקיים לאורך זמן ועוסק בשאלות הנוגעות למטרות המחקר והקשר בין גילוי תרופות מצילות חיים ששינו את פני האנושות לבין הסבל שנוצר כתוצאה ממחקרים בבעלי חיים. המודעות ההולכת וגדלה לגבי מניעת סבל מבעלי החיים יוצרת כיום שאלות של מינון, של דירוג ההכרח (למשל צרכי קוסמטיקה) ושל תנאים ויחס לבע"ח.
      החשיבות הגדולה בעיניי נעוצה בעצם הדיון, בהעלאת השאלות הקשות על סדר היום ובקידום חוקים מקבילים.