כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    תכשיט מחווה לשיר "אִם" ("IF") של רודיארד קיפלינג וכאלגוריה לערכי "הבונים החופשיים" - יצירתו של אברהם אלישע

    0 תגובות   יום שישי , 17/8/18, 15:53

    לפנינו טבעת זהב בה משובצת אבן אופל (Opal) גולמית. ברגיל עונדים תכשיט או טבעת כאשר מקפידים על שלמותה ומיצוי גילוי שקיפותה ואורה הזוהר של האבן, כלומר דגש והקפדה על ההיבט האסתטי החיצוני המוגמר כערך. אבני חן זכו לאורך ההיסטוריה להתייחסות סופרלטיבית כמייצגות אורות שמיים...   

     

    תכשיט מחווה לשיר "אִם" ("IF") של רודיארד קיפלינג

    וכאלגוריה לערכי "הבונים החופשיים"

    - יצירתו של אברהם אלישע

     

     ''

    ''

    אמירה אלגורית בשפת התכשיט

    - תוכן, צורה ומשמעות

    לפנינו טבעת זהב בה משובצת אבן אופל (Opal) גולמית. ברגיל עונדים תכשיט או טבעת כאשר מקפידים על שלמותה ומיצוי גילוי שקיפותה ואורה הזוהר של האבן, כלומר דגש והקפדה על ההיבט האסתטי החיצוני המוגמר כערך. אבני חן זכו לאורך ההיסטוריה להתייחסות סופרלטיבית כמייצגות אורות שמיים. ביהדות רווחה אמירתו של רבנו בחיי: שאין לך כל אבן ואבן מן האבנים היקרות שלא תמשוך כח עליונים. שמות אבנים פיארו שמות בני אדם וספרים. ואילו כאן, בפנינו טבעת בה משובצת אבן חריגה. המוקפד בה שלא תהיה "מושלמת", שכן שלמותה באה לביטוי דווקא בחוסר גימורה, דבר המשרת את המטרה שלה נועדה כתכשיט1.

    הרעיון המגולם בטבעת, כאמור, לא נועד להנאה אסתטית רגילה, אלא כמהדהד ליופי אידאלי, ברוח משנתו של סוקרטס החכם הרואה במושג היופי גם את הטוב. בטבעת אנו משלבים זה גם זה.

     

    ''

    חיינו כבני אדם טבועים בחותם התיקון המתמיד - הדורש מהאדם "לעבוד על עצמו". זהו המוטו המנחה את שירו של רודיארד קיפלינג "אִם" ("IF"), שנבחר בזמנו לשיר המוכר והאהוב ביותר בשפה האנגלית. קיפלינג היה חבר במסדר הבונים החופשיים. וביצירתו זו ניתן לראות אלגוריה המציגה את האדם האידאלי - משל היה מצויד במחוגה ומד זווית, מודעות והשקפת עולם - היוצא לדרכו, על פי תהודת נפשו, לזיקוק התנהגותו וליטוש אישיותו שלו ועם כל מה שהוא עִמו באינטגרציה.

    __________

    1. בניגוד ל"נון פיניטו" (Non finito) באמנות - שכוונתו במקרה הטוב להותיר מקום לדמיון הצופה, כאן לדמיין מתוך אתגר, ליטול חלק מתמיד בעיצוב על מנת לשנות ולעדכן - והרי זו חוויה סביב השעון במחשבה הקוראת לפעולה החוזרת על עצמה בווריאציות שונות. אופציה זו מובילה להעשרה רוחנית של בעל הטבעת כשותף טרנספורמטיבי.

     

     

    להלן כמה משפטים מתוך השיר: 

    ... או תחזה כיצד קורסים כל מפעלי חייך

    - ותרכן, ושוב תבנה, במעט כלים בלויים.   (תרגום: עדנה אולמן מרגלית)

     

    אם בידך לתפוס, במרוצתך קדימה,

    במלוא שישים שניות כל רגע פחזני -

    שלך הוא העולם וכל אשר בו פנימה,

    ומה שרב יותר – אדם הנֶּך, בני!"             (תרגום: חנניה רייכמן)

     

    האבן היא סמל ל(א)בן אדם1. הטבעת-חותם, בעיקרון, ממתגת את בעליה ומבדלת את שמו, ברוח האמרה "שמות ונשמות מושגים קרובים הם". בתור שכזאת היא מייצגת את תהודות נפשו לשלביה. בכך אלגוריה למטלה המוטלת על העונד במציאות ובדמיון לתַקן, לשכלל, לשפר את הגימור ולהעלות בקודש את האבן בטבעתו המקבילה ל"אבנו הפנימית". ענידת הטבעת, והאבן אשר עליה, מהווה מאזכר מוחשי פיזי מתמיד על היד כמוציאה לפועל. עונדה אינו פסיבי אלא שותף אקטיבי המאותגר ונדחף לגימורה כנוטל חלק בהשלמתה - השלמת עצמו.

    הקמאיות בתכשיט נשלמת בשיבוץ האבן בטבעת, שעל פי צורתה היא העתק טבעת פרעונית. משני צדדיה בנויה כמשולשים הנושאים את פרח הלוטוס המקודש, הידוע שלמרות מקומו הנחות מטיט הבִּיצה נפתח ונסגר בסינכרון עם אור השמש. המשולש הוא סמל טיפולוגי אוניברסלי בהרבה דתות. במצרים העתיקה סימל את האלוהות ולו מקום כבוד במסדר הבונים החופשיים.

    __________

    1. בסיפור המיתולוגי על דֶאוּקָלְיוֹן (Deucalion) ופִּירָה (Pyrrha) אשתו נאמר שלאחר המבול הם השליכו אבנים לאחור ומהם נולדו (א)בני האדם. אלה של דֶאוּקָלְיוֹן, לצד ימין, נולדו מהן זכרים ומאלה של פִּירָה, לצד שמאל, נולדו מהן הנקבות.

    דימוי אבן לאדם מושרש בשפות עתיקות. באנגלית המילה Man מתייחסת לאדם (איש וגם אשה), כך בגרמנית עתיקה Mann. בצרפתית השואבת מהברטונית Men  משמעה "אבן" ו-Men hir  - "אבן ארוכה". בערבית, ابن - אִבּן = בֵּן - סמל לצאצא, לזרע. בדורות קדומים נחשבה האבן ליצור חי הכולל זכר ונקבה ומסוגלת להרות וללדת אבנים קטנות. פליניוס הזקן, ג'ון דה מנדוויל וכן אלברטוס מגנוס בספריהם על האבנים מדגישים זאת. גם רבי אברהם פורטלאונה בספרו "שלטי הגיבורים" נותן מקום לתיאוריה שכזו.

    אבן גוויל היא אבן במצבה הטבעי ואבן גזית היא אבן מסותתת. אבני הגוויל נועדו לשמש לבניית מזבח: וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית (שמות כ'/21), ואילו אבני הגזית המפוארות שימשו למקדש שלמה: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית (מלכים א', ה'/31).

    מערת צדקיהו בירושלים ידועה כמערה ממנה נחצבו האבנים למקדש שלמה. בחללה הגדול והאפל של המערה עורכים הבונים החופשיים טקסי התקדשות - החונכים מעבר האדם "מחושך לאור". בטקס מוכנסים למערה (א)בני אדם - המשולים אלגורית לאבני גוויל, טבעיות, ומוּצאים ממנה כאבני גזית, מסותתות, הראויים ל"בניית המקדש". בניין המקדש (המשכן) משול לבריאת העולם. בכל לשכה של הבונים אמורות להיות ניצבות אבני גוויל. בלשכת הבונים בירושלים האבן לקוחה ממערת צדקיהו.

    החברות במסדר, אומרים הבונים החופשים, מסייעת לחבריה להקציע את מידותיהם ברוח זו ולהפוך לאבן גזית, ל(א)בן אדם טוב יותר.

     

    סמל הבונים החופשיים 

    סמלי מסדר הבונים החופשיים הם המחוגה והזווית - כלים שאין בנייה בלעדיהם. כלים אלה יכולים להיות ממשיים בפעולת הבנייה. במקרה שלפנינו לעיבוד העידון באבן. הם יכולים להיות סמליים כאלגוריה לתכונת בניית האידאלים הרוחניים והחברתיים הנדרשים מהאדם החבר במסדר.

     

    ''

    למה אופל ולמה זהב?

    אמנות התכשיט היא שפה, ועל כן חשיבות רבה נודעת לבחירת החומרים התואמים את רוח התכנים שמבקשים לבטא. במקרה שלפנינו מעוצבת הטבעת מאבן אופל. אמנם היא אבן יקרה, אך יחד עם זאת היא אבן החן המוערכת הרכה ביותר. קשיותה 6.5-5.5 בסולם מוׂס, היא גם רכה יותר מקוורץ (7 בסולם מוס). הודות לרכות זו היא נענית לעיבוד ולשינוי. היא עשירה בצבעים המתגלים בכל "נגיסה" וגריעה ממנה. אדם יכול בעצמו - בפצירה, בכלים עדינים ואפילו בנייר לטש - "לנגוס" ממנה כתמים ולגלות בה גוונים חדשים של צבע עם שקיפות, השתברויות וקרינה של אור.

    זהב היא המתכת השמשית שהרחבנו עליה בכמה וכמה מאמרים. ליטוש עמימותו כאן כמוהו כגילוי אור (הָאוֹר כִּי טוֹב) מתוך ה"חשכה". להזכירכם, זהב בצרפתית נקרא OR.

    הזהב בתמונה מצד ימין ("מזרח") של הטבעת מואר ושופע בצבעו הצהוב. בצד שמאל ("מערב") - כמודגם בתמונה השנייה - ניכרת האבן בחספוסיה הקמאיים ובחוסר ניקיונה. הזהב בצד זה, אף שמשובצים בו ארבעה יהלומים הוא חשוך, עמום וקורא לגילוי אורו הנסתר.

    בדורות אחרונים פנתה תעשיית התכשיטים בעיקר לצריכתו של "המין היפה". בימים לא רחוקים ענדו הגברים טבעת או תליון, אך במיוחד כחותם.

    המייחד תכשיט זה הוא בקיימו שיתוף פעולה עם העונד. התכשיט לא רק משתף את המשתמש בהתערבות רעיונית בתכניו הפנימיים, אלא כל כולו מתחילתו ועד סופו נועד לשימושו האישי כבבואה לאישיותו המשתוקקת להתפתחות, ואולי אף נוצר על פי הזמנתו. זהו תכשיט שמזדהים עמו ועם הסמליות המגולמת בו כמניפסטציה המבדילה בינו לבין האחר. החותַם חותֵם תודעתו, סוגסטיבית, באפקט זה כאלגוריה לשלמות בדרכו הארוכה אל עצמו.

    *

    * על תרגום השיר "אִם", בדומה לתרגומו של יאיר לפיד, ככולל 17 פעם את המילה "אִם", וכן על מקור השראתו ומקצבו של המחבר קיפלינג נתייחס במאמר עתידי.

     

    לקריאה נוספת - מאמרינו באתר דה מרקר:

    * בסוד סמלי הבונים החופשיים ומשמעותם האזוטרית. הספינקס ממשיך לחוד חידות... וושינגטון - כמשה המקשיב, או כאלוהים המדבר אליו מבין הכרובים?  

    * אבן האופַּל - נס ומלכת אבני החן 

    * על סוגי התכשיטים ומשמעותם הסימבולית 

    * סימונטה וספוצ'י, אלילת הרנסנס, מחווה אלגורית לדמותה

     

    כל הזכויות שמורות ©

    אברהם אלישע הוא חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות 

    תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין