כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    פקח עיריית ירושלים. ר.א. רצח את נשמתי

    0 תגובות   יום שני, 20/8/18, 13:36

    כבעל לקות שמיעה מעולם לא ביקשתי שום הטבה או "הנחה" על דברים ולא משנה מה הם. אני יודע ואני מכיר את העובדה שלא מעט אנשים מנצלים, אבל לא אני הוא האיש שמנצל את המוגבלות שלי שהיא לקות שמיעה ועוד דברים שאני לא אכתוב (רק אספר שמקבל תרופות מסל התרופות שוות ערך לאלפי שקלים), אני לא מתמסכן, אני חי, אני עושה את הכל, נוסע,  משתדל להנות גם אם קשה לי אבל על דבר אחד אני לא מוכן להתפשר.

    על יחס אנושי של גורמים ציבוריים לבעל מוגבלויות.

    מפליא אבל בעצם לא, שכאשר הייתי בברלין, ושברתי רגל, ושם מדברים גרמנית, ושם צריכים להעביר אותי ניתוח ידעו לתת לי יחס מדהים, מצאנו פתרון וקיבלתי מהגרמנים, כן, ברלין יחס מדהים ומשובב נפש וכזה שנתן לי לקבל בהבנה את העובדה ש 24 שעות אחרי שהגעתי לברלין, במקום לחגוג סילבסטר אני נכנס לחדר הניתוחים.

    כן, אנשי המילקי נתנו לי יחס מדהים ובזכותם קיבלתי את הרע באופן ראוי ומדהים.

    אבל שזה פה ישראל מסתבר שהכל אחרת.

    יש פה פוסט מלפני תקופה, שהייתי בנתב"ג ואנשי הביטחון ביציאה שהסברתי להם שאני כבד שמיעה התייחסו אלי באופן הכי בזוי והכי רע. היה משפיל ומעליב ואני שהגעתי אחרי ביקורת דרכונים, ישבתי בטרמינל ובכיתי על ההתנהגות הבזוייה חסרת תקדים.

    לשמחתי עם השנים עבר משהו טוב באלעל ומאז כל הביקורות הפכו להיות ארץ זבת חלב ודבש.

    ואחרי תקופה נפלאה שבה באמת ראיתי שמתייחסים אלי כבן אדם ראוי כבעל מוגבלות היה לי כבר נחת ורוגע ובאמת טוב לי בנשמה.

    והיום בא פקח מעיריית ירושלים, ר.א. שמו, ותקע לי סכין בגב, סובב סובב סובב אותה ונהנה מכל רגע שעשה את זה ולדעתי היה גם מאושר.

    הלכתי עם הכלב, הוא חירבן בשדה וסלחו לי על המילים הבוטות, לא אספתי מהשדה, לא חלילה מהמדרכה, את הצואה והוא רדף אחרי, התנהג אלי באופן בזוי ומעורר סלידה ובחילה.

    אדם שהי לידי וניסה לדבר על ליבו, אמר לי שהוא אמר עלי מילים רעות ובזויות ומעליבות.

    כן, הוא התנהג אלי כאחרון העבריינים, ואני מודה, הייתי נחמד והייתי רגוע ואפילו לא הרמתי את קולי.

    ביקשתי ממנו שיכתוב לי ויסביר לי מה אני עשיתי רע, הוא סרב.

    ביקשתי שיבין שאני בעל מוגבלות ויתנהג אחרת וייתן קצת כבוד בכל דבר והוא סרב.

    סובב את  הסכין בלב שלי עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת.

    ביקשתי ממנו להזדהות, הוא סרב, רק בסוף שהבין שאין לו ברירה הוא הראה לי תעודה שהוא פקח תנועה וחניה.

    ששאלתי אותו אם יש לו הסמכה לרשום דוח על זה הוא התעלם.

    הוא סרב לכל דבר שרציתי ויותר מזה אמר לי האדם בצד שהוא העליב אותי בטרוף וזה כואב.

    בושה.

    רע,

    כואב,

    אני מוכן לאכול כל דבר שעושים לי, לא מוכן לקבל השפלה ככבד שמיעה.

    לא מוכן לקבל התעמרות ולא משנה ממי.

    אתם יכולים לפגוע בי בכל דבר, תגידו מכוער, תגידו עקום תגידו כל דבר אין לי בעיה עם זה.

    תפגעו בי בנושא השמיעה

    מבחינתי זה רצח של נשמתי.

    אם יש דבר שמבחינתי הוא רצח לנשמה שלי זה התעמרות בנושא השמיעה

    זה הכאב הכי גדול שלי בחיים. ובכלל.

    לפני 17 שנים כמעט החזרתי את נשמתי לבורא, רופאים טובים הצילו את חיי.

    חזרתי לעצמי, אני חי על סל התרופות ולא מתלונן על כלום גם אם כואב לי הרבה בחיים.

    לפני שנה וקצת שכלתי את החבר שלי שהיינו בזוגיות 15 שנים עד שנסע להתאחד עם ההורים.

    ובכל מקום, בכל פינה בארץ ובעולם כמעט קיבלתי יחס של כבוד ככבד שמיעה.

    שהייתי באמריקה בלוויה, היחס אלי ככבד שמיעה היה מעורר הערצה.

    גם בחברות הטיסה, גם בשדות התעופה, גם בערים שהייתי שם, קיבלתי יחס ראוי ויפה.

    שעוצרים אותי לביקורת לפעמים בעיר משטרה וכדומה לביקורת שגרתית ואני אומר שאני כבד שמיעה ומבקש שירשמו לי כי אני לא שומע – שוטרים, עושים זאת ברצון ובאופן מדהים

    והיום

    בא מר ר.א. הפקח

    התנהג באופן מחפיר

    העליב

    פגע

    דיבר אחרי מאחורי הגב

    השפיל

    מה עוד צריך ?

    לא רצחתי מר ר.

    יש כבוד שראוי לתת לכבד שמיעה ולו המינימאלי.

    לא אמרתי לך לא לרשום לי דוח על הקקי, ביקשתי יחס אנושי.

    לא אמרתי לך משהו רע ולא התבטאתי רע, ולא שמעתי אותך

    ואתה

    התהגת אלי כאחרון העבריינים

    אני פגוע עיריית ירושלים

    אם אלו הם פקחי העיר

    אם אלה הנציגים שלכם מול התושבים

    אז מבחינתי

    כל עיריית ירושלים נחשבת כבזויים ועלובים

    אם לא יודעים לתת יחס אנושי למוגבל ולכבד השמיעה

    אז מסתבר

    שעיריית ירושלים רעה רעה רעה

    אני פגוע

    והלב שלי שבור כואב ונשבר

    תפגעו בי בכל דבר

    פגעתם בשמיעה

    זה כמו שהפקח היום שלכם ניסה לרצוח אותי ואת נשמתי

    ר.א.

    לא אשכח לך ולא אסלח לך לעולם

    גם אם זה עכשיו חודש הסליחות

    וגם אם תתנצל ותבקש סליחה

    לא אסלח לך לעולם על ההתעמרות

    מי שמתעמר מול בעל מוגבלות

    את החשבון הוא יקבל מלמעלה

    אלוהים הוא זה שצריך לסגור את החשבון

    לא אני

    אלוהים צריך להעניש אנשים רעים

    לא אני

    ומשמיים העונש יבוא

     

    זה יכול להיות שתקבל את העונש מלמעלה מהר

    יכול להיות שייקח זמן

    אבל כאחד שהוא לא אדם מאמין

    אני כן מאמין שכל אדם שפוגע

    משלם את החוב שלו על מה שעשה

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין