כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    על הברכה והקללה

    0 תגובות   יום שלישי, 21/8/18, 15:15

    תדרים המוטבעים בנפש:


    ברכה וקללה הם שני תדרים הקיימים בתוכנו BUILT-IN. כשאוהבים את הרגע, את המקום, את הזולת, מתעורר הרצון להאריך את הרגע, לקוות שלא יסתיים, לייחל להמשכיות, ואז מברכים את זולתנו, את אלוהינו, את המקום והזמן.


    וכשאין  אוהבים את הרגע, המקום, הזולת, מתעורר  הרצון לקצר את השהות, לקוות שתסתיים תקופה, לאחל ייסורים למתנכלים, לאחל שיימחו מעל פני האדמה, ואז מקללים את הזולת, האלוהים, את המקום והזמן.

     

    בשפת המקרא, כשאנו מקללים או מברכים, אנו עוטים על עצמנו את הגלימה המתאימה. ניכרת בנו הברכה, כמו שניכרת בנו הקללה. כמו עולות שתיהן מעריסתן ועוטפות את הגוף המזוהה עמן לחלוטין (כששאול שואל מי היה ההלך ועונין "בעל מעיל היה" מיד מזהה הוא את שמואל.. רק מן המעיל).


    התדרים ככלל מצויים אף הם בעריסתם, אך עשויים להתגלות דרך הלבוש, דרך מה שנעטף בו הגוף: (ישעיהו נט. יז': וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן, וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ; וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם, תִּלְבֹּשֶׁת, וַיַּעַט כַּמְעִיל, קִנְאָה. )

     

    חובש ישועה, עוטה קנאה, לובש צדקה, לובש נקם, נעטף בברכה, וילבש קללה כמדו  (תהילים קט. יח'  "וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו").

     

    לא ניתן לזייף. שעה שנחלץ התדר מעריסתו מתגלה הדבר בחיצוניותו של המברך/מקלל, עד כדי שתבוא הקללה/ברכה כְּמַדּוֹ, תחדור לעצמותיו, לעצמיותו, למהותו, למידתו, למידותיו.


    "מקלל" הוא המאשים את זולתו, את מקומו, את אלוהיו, את עצמו ואת זמנו. ניכר כי אינו יכול להסתיר זאת. אצל המוסלמים קללת "אילען רַבַּכּ" החרידה אותי כל אימת ששמעתיה נאמרת על ידי חבריי הערבים. לקללה קיימיים ספיחים המאדירים את הקללה: אילען רב רבכ, אילען אבו רבכ וכן הלאה: תהילים: קט.יז': "וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא-חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ".

    "מברך" הוא המכיר בכוחו לקבל ולהשפיע. בין אם ניתן לו התפקיד באופן מובנה על ידי מסורת ישראל (כהן, נביא) בין אם מכח לימודו המעמיק בתורת ישראל (אדמו"ר, רב, ), בין אם מכח קדושתו למרות היעלמות הגוף (קברי צדיקים). דרך כלל ניכר "המברך" בחיצוניותו ובאמצעים נוספים:


    על מנת להדגיש את המפגש הזה בין קבלה והשפעה, מעוררים את הרגשות (התדרים) באמצעים גשמיים כמו הדלקת נר, השלכת נרות למדורת תמיד, השתטחות, התעטפות בטלית, נזירות, עליה לרגל, זבחי קורבן, חידוש ברית, טכסי מעבר, תפילה בעמידה, שירה, קינה ועוד..

     

    עד כאן סיכום ראשון לגבי תדרים בין מברך מבורך ובין מקלל מקולל. המכיר בכוחו "לקבל" ולהשפיע, עושה זאת באותם תדרים הצפונים העולים למדרגת מעטה/כיסוי/מעטפת.


    צמצום האור


    דרך אחרת להציג את ההתעטפות בברכה היא דרך צמצום האור הבא מהשם יתברך משל מבקש לשתף פנימיותו של המברך יותר מאשר כוחו של המאציל. האור הרב מקשה על ההעברה ומתחת לטלית מצליחים להסתנן בחרירים מספר נימי אור המאפשרים למברך לרכז את נפשו ללא הפרעות חיצוניות ובכך מתקיימת  נתינה משמעותית יותר של יחיד לזולתו. לא סתם צינור של קבלה אקראית והשפעתה החלקית. ההשתדלות של הנעטף בברכה מדביקה את המבורך ועוטפת אותו כמידתו. גם הנותן מבקש למלא את מידתו לאור החרירים וגם המבורך מבקש להתמלא כמידתו, ובאו שניהם על הברכה (רמז להשתוות הצורה).


    המלבי"ם מפרש כך את פסוק ב' מפרק קט. בתהילים: "עוטה אור כַּשַּׂלְמָה", וכמו שיסתתר הלובש תחת לבושו כן יסתתר המאציל העליון תחת לבוש האורה, וכמו שהאור הבוקע דרך השלמה  רק דרך נקבי משכיות, ואינו דומה כאור הבוקע דרך החלון, כן התעטף והסתתר תחת האור הזה עד שלא נשיג מן האור הנעלם רק ניצוצות דקות במשכיות לבב, וכמו שהעוטה מתכסה יותר מן הלובש, כי הלבוש מכוון למדת הגוף ויושג מדת הגוף לפי מדת הלבוש, לא כן העוטה, וכן נעלם המאציל בתכלית ההעלמה".

     

    צפייה - case study


    אירוח ראש העיר בחצר ביתנו. יוזמה של אשתי. כל היום נעדרה מהבית. המלאכה נפלה עלי. הכנת מקומות ישיבה ל-60 משתתפים, שתיה קרה, שתיה חמה, התקנת גרלנדת תאורה, גיזום, ניקיון החצר, שטיפת הרחבות, תליית השלטים, מוסיקה שקטה שתקדם את הבאים, כיבוד קל.


    החצר לבשה חג.


    ואני אינני מתומכיו של ראש העיר, בסך הכל עושה רצונה של אשתי. בקשתי לרצות את אשתי, רציתי שהאורחים ירגישו בנח, רציתי שראש העיר יהנה מהמפגש הזה, לא פחות מהפעילים המקיפים אותו, לא פחות מרשימת המועמדים שהציב תחתיו.


    כדי שהמפגש יהיה מבורך טרחתי. לא הבלטתי את עצמי. לא דברתי, לא התערבתי, ישבתי על המדרגות ולא על כסא, בתום שלוש שעות לא נתתי לאף אדם לעזור בסידור המקום. התחושה שאני משפיע טובה על המפגש, גרמה גם למשתתפים לחוש בה. שלוש שעות של חוג בית מרתק, מעניין, משתף, מגרה, ממוקד... כך שנעשה רצון אשתי לעילא ולעילא ויעידו על כך התגובות האינטרנטיות.


    פזילה לעבר מושגים זרים


    נכון יהא לאמר שהתדרים "מבורך" ו"מקולל" התקבלו בעם היהודי כמקשה אחת בצומת בחירה. משל התקבל הצומת ברכה/קללה מדי הבורא ואף הומחש לנו באמצעות הר גריזים והר עיבל. יש לזכור שהבחירה היא שלנו בלבד. בדתות המזרח מופיע המושג  "קארמה" כתדר המקביל למבורך/מקולל. קארמה של מבורך/ מצליח מול קארמה של מקולל/נכשל. המושג  פילוסופי-מיסטי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. עקרון מרכזי הוא שהכוונה והמעשים של בן אדם (סיבה) משפיעים על העתיד של אותו בן אדם (תוצאה), כאשר מעשים טובים ישפיעו על קארמה טובה ועל האושר העתידי של הבן אדם ולהפך.


    בתיאור המפגש הפוליטי הרגשנו קארמה טובה. מבורכים. ניזונים מן האור, נעטפים באהבה, בתחושת יחד מענגת.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין