כבוד השופט,להלן תיאור המקרה:

 ביום חורף שרבי,נכנסתי מעט מטושטש  לסניף דואר נידח,למשוך דואר רשום.בסניף היו נוכחים: פקידת הדואר ,אישה שהיתה באמצע תשלום חשבון, ובחור שעמד בצד במרחק של כ 2 מטר וספר באדישות כמה שטרות ומטבעות.

נעמדתי  מאחורי האישה והמתנתי ,עד לרגע שהיא סיימה לשלם את החשבון והלכה לה.

  פקידת הדואר סיימה לסדר את הניירות ,פנתה במבט קדימה ואמרה ,"כן בבקשה".המוח הלוגי שלי עשה חישוב מהיר של המצב,התוצאה של החישוב היתה מסקנה שהבחור בצד סיים ורק סופר עודף, או שהוא סתם ממתין לאישור כלשהו(כמו במקרים אחרים מהעבר שלי בסניפי דואר).

לכן הושטתי לפקידה את הפתק של הדואר הרשום והיא הלכה להביא את הטובין. ואז באותו רגע רעם קול מהצד,"איך אתה לא מתבייש להדחף לפני בתור!?!"לאחר שהתאוששתי מההלם,אמרתי במבוכה,"מצטער אבל אתה עומד בצד אז חשבתי ש...."

"אני עומד בתור ולא בצד!" רעם שוב הקול,"דע לך שבגללך המדינה הגיע למצבה העגום!"

 פקידת הדואר שחזרה עם החבילה,הספיקה לשמוע את דבר הבחור,הבינה שלפניה עומד פושע מסוכן,הושיטה לי בחשש ובשאט נפש את החבילה ונסוגה לאחור. 

כן כבוד השופט,אני מודה באשמה ונוטל אחריות מלאה  על המצב במדינה. 

 כבוד השופט,אתה באמת חושב שמגיע לי עונש כזה כבד על המעשה ?

אני מתחייב מעתה ,לא להניח הנחות "לוגיות",אילא תמיד לציית לציווי החברתי של:

"לשאול כל מי שנמצא מלפני ,מאחורי או מצדדי, האם הוא העומד " 

אני מוכן להכנס לכלא עם עבודות פרך,רק אל תעניש אותי  בכתיבת פוסט עלוב,בו אני מתוודה על הפשע שביצעתי!!