הכול מסתובב, אולי תיפלי עכשיו, הוא מחזיק אותך, נראה שאכפת לו, שוטף לך את הפנים, ממלמל משהו על זה שהוא מצטער שאת ככה.

את בוכה, למה את בוכה בכלל, את הרי לא עצובה, ואולי את כן עצובה, ולמה הוא מצטער, כנראה שבגללו שתית את הוודקה עם התפוזים, ועוד, ועוד קצת, זה בכלל לא היה לך טעים,  זה בטוח בגללו, שירגיש אשם, מגיע לו.

מחוץ לשירותים את שומעת קטעי מילים "צעד תמני אחורה", ואיזה זמר שר, אולי יורם גאון, אולי לא, יו.. את אוהבת את השיר הזה, איזה שיר זה בכלל, עכשיו את יודעת איפה את נמצאת, איזו פדיחה להשתכר בערב ריקודיי עם בטכניון, מעניין אם מישהו שאת מכירה ראה אותך ככה.

אולי הכול בסדר, אולי את בכלל בשליטה, את שוב מקיאה, אף פעם לא היית שיכורה לפני, חוסר אונים.

מישהי צועקת עליו שיצא מהשירותי נשים, כנראה שהוא לא מתייחס, כי את עדיין מרגישה את היד שלו על השיער שלך, למה הוא נוגע בך בכלל את בקושי מכירה אותו. מישהי או אולי מישהו מביא לך מים, את שותה, ומקיאה.

מי זה האיש הזה בכלל שמלטף לך ככה כל הזמן את השיער, כמה זמן את מכירה אותו בכלל, את נזכרת שיש לו עניים כחולות יפות כאלו, פתאום נעים לך שאיש עם עניים כל כך יפות מלטף לך את השיער, אחר כך את מתביישת, בטח את נראית נורא, מה נראית נורא הוא רואה אותך מקיאה, הוא בטח נגעל, בטח מרחם עליך.