כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    פ'אנק אפ יור לייף (או: זכרונות של האתמול)

    0 תגובות   יום חמישי, 23/8/18, 02:23

    "רכושו האמיתי של האדם הוא זכרונו;
    בשום דבר אחר אינו כה עשיר, בשום דבר אחר אינו כה עני" 

    - אלכסנדר סמית

     

    שימו לב שימו לב, מנפלאות הרשת - מסע במנהרת הזמן:
    לאחרונה עלתה ליוטיוב, בערוץ ארכיון הפאנק בישראל, כתבת וידאו נדירה על מהפכת מוזיקת הפאנק בשנות ה-70 בישראל.
    אין ספק, מדובר בתיעוד יוצא דופן מזמן אמת שמציג בהרחבה את תופעת תרבות הפאנק (או תת-תרבות, כפי שחלק סבורים), בהקשר התרבותי ולא רק בזה המוזיקלי, שאומצה בחום על ידי בני נוער וצעירים בישראל, כמו גם בעולם, במקביל לתמורות ולתהליכים הפוליטיים-חברתיים-תרבותיים שחלו אז משני צידי האוקיינוס (ארצות הברית ובריטניה).

     

    הכתבה, של הכתב מנחם הדר, שודרה במקור ביומן החדשות בערוץ הראשון של רשות השידור, כפי הנראה, ביום חגיגות ה-30 למדינה (מאי 1978), ו"מככבים" בה, בין השאר, רמי פורטיס, שולץ האיום, מיכאל רורברגר ועופר אקרלינג. הכתבה מספקת גם הצצה חטופה, ואולי אפילו ראשונית, לשידור מאולפני רשת ג' ומופיעים בה השדרנית שוש עטרי ועורך המוזיקה טוני פיין (תוכניתם המשותפת "דיסקו - שעה של טוני פיין", הייתה למעשה גילגול מוקדם של "חדש חדיש ומחודש"). מדהים לשמוע כבר אז את התובנה של טוני פיין כשעונה לכתב בתשובה על השאלה (שלא ממש נשמעת ברקע) האם יש "מקום" לפאנק גם ברדיו בישראל?: "Music has no borders". את הכתבה, בגרסאות ערוכות שונות, יש לציין, ניתן כבר היה למצוא ברשת וחלקים ממנה גם שולבו בעבר בתוכניות מוזיקה שונות, כמו בסדרה התיעודית המקיפה על מוזיקת הרוק בישראל, "סוף עונת התפוזים" (יואב קוטנר), ובסדרה על תרבות מועדוני הריקודים והדיסקוטקים בישראל, "לרקוד עם דמעות בעיניים" (ניסן שור ואורי סלעי). עכשיו, ב-2018, זו הגרסה המלאה באורך של כ-12 דק'.

     

    ''

    כתבת יומן על הפאנק בישראל, הערוץ הראשון | 12.05.1978

     

    עד כאן הכל טוב.. נכון? קרדיט מלא בהחלט מגיע לארכיון הפאנק בישראל - על שיתוף הכתבה ועל העבודה המאומצת באיתור החומר הארכיוני הנדיר והנגשתו לציבור הרחב.

     

    אז מה כאן הבעיה? בפוסט המקורי, שעלה בדף הפייסבוק של ארכיון הפאנק (19.08), מלבד תיאור מפורט ונרחב אודות הכתבה, ניתן הקרדיט הבא לתאגיד כאן: "תודה ענקית לארכיון הסרטים של כאן שהעביר לי את הכתבה".

     

    בפוסט, שעלה בדף הפייסבוק של תחנת כאן 88 (21.08), אפילו קרדיט קצר זה הושמט ומלוא הקרדיט ניתן לארכיון הפאנק בישראל: "... ובהזדמנות זו, תודות לארכיון הפאנק בישראל... עלתה מהארכיון גם הכתבה הראשונה שנעשתה אי פעם על פאנק בישראל."

     

    ''

    מתוך דף הפייסבוק של תחנת כאן 88

     

    פרגון יפה קיבלו ארכיון הפאנק בישראל, לא? באמת כל התודות והברכות - יוזמה ראויה להערכה, אבל שמתם לב למשהו מוזר? שמתם לב למשהו שלא מסתדר כאן בטקסט. בייחוד כשזה מגיע מכאן 88, אחת מתחנות הרדיו של תאגיד השידור. גוף השידור הציבורי. אז מה באמת קורה כאן???

     

    בואו ננסה לפשט ולהבין מה מסתתר מבין השורות ולמה בדיוק התכוון המשורר האוטומטי כשכתב את המשפט: "תודות לארכיון הפאנק בישראל - Israel Punk Archive עלתה מהארכיון גם הכתבה הראשונה שנעשתה אי פעם על פאנק בישראל".

     

    נעשה זאת באמצעות מס' שאלות מנחות:

    1. האם הכתבה שעלתה מהארכיון עלתה בזכות לחשים וכשפים מיוחדים של אנשי פאנק?

    2. האם הארכיון המוזכר הוא ארכיון מסתורי וסודי שאין עליו כל מידע או שם ובעלות?

    3. האם הכתבה הראשונה האמורה לא הייתה מצויה כבר ברשת וידועה לכל?

     

    ולתשובות?

    המ-מ-מ... בואו נשאיר את זה לגורמים המוסמכים בתאגיד השידור הישראלי לענות. כי זו באמת לא הפעם הראשונה בה עולות טענות על אי מתן קרדיט לארכיון ההיסטורי של רשות השידור. ולראיה פוסט של חיה זל (09.2017), אשת 88fm, ומנהלת התקליטייה והסרטייה, עורכת ומגישה ברשות השידור וברשתות קול ישראל, בו כתבה, בין השאר: "שערוריה שאין דוגמתה. התאגיד משתמש בהקלטות של רשות השידור אך אין זכר לכך בקרדיטים. כותבים "באדיבות התאגיד" ומעלימים לגמרי את קיומה של רשות השידור... שמונים שנה של בניית ארכיון ועכשיו "כאן" לוקחים את הקרדיט? למה להעלים את העובדות ההיסטוריות?..."

     

     

    אז כן קרדיט-לא קרדיט, "מלחמת קרדיטים", לא מעניין. זה לא העניין. העניין הוא כוח. ושליטה. שליטה על ידע (שנאמר: ידע הוא כוח). הניסיון של תאגיד השידור הישראלי כאן למחוק כל זכר לרשות השידור, לאנשיה, לפועלה ולתרומתה החשובה והמכרעת לתרבות הפופלארית בישראל הוא כוחני ומניפולטיבי. וציני. זה ייקח זמן, אבל יקרה. ולעניות דעתי, הלא חשובה, מדובר בהתנהגות נלוזה, מבישה ומבאישה של ראשי תאגיד השידור. ומי שקרא את תחקיר עיתון הארץ (03.08) אודות התנהלות התאגיד בתהליך גיוס עובדי הרשות הוותיקים בהחלט יוכל להבין בפני מי אנחנו עומדים. אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד.

     

    ''

    "כך השמיצו בתאגיד את הסמלים הוותיקים של ערוץ 1" (תחקיר: גידי וייץ והילו גלזר)

    שער מוסף הארץ | 03.08.2018

     

     

    ''

    מקור ציטוט באנגלית, Dreamthorp: A Book of Essays Written in the Country

     

    לסיבוב נוסף:

    הבשורה של פורטיס - בנימין הדר | עיתון דבר, 1979

    (מתוך: אתר הארכיון עיתונות יהודית היסטורית)

    פאנק. 1976-1979 - בועז כהן (לונדון קולינג, בלוג)


    * ** * ** **

    ** ** * ** **

    י.פ. כל הזכויות שמורות 2018 © יוסי.פיקרק.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      חלום קטן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון