כותרות TheMarker >
    ';
    0

    האחת ששמרה מרחק נגיעה ובת הכומר

    0 תגובות   יום שבת, 25/8/18, 12:28

    האחת ששמרה מרחק נגיעה ובת הכומר

     

    אחרי סיפור אהבה חסר סיכוי שהשאיר אותי עם הרבה שברון לב

    ולא מעט חלומות שהתנפצו לרסיסים החלטתי לטוס וכמה שיותר רחוק.

    פחדתי ששוב הרגשות יבגדו בי כבעבר.

    שגלגלי המטוס נפרדו ממסלול ההמראה הדמעות זלגו וים של מחשבות

    חלפו במוחי כאותה רכבת הרים.

    היה לי קשה לוותר על האחת שהאמנתי שביום מין הימים

    תהפוך לחלק בלתי נפרד מחיי ומעבר לזה היה קשה לי עם העובדה

    שלא התעורר לצידה , שלא אחבק אותה מתוך שינה ,

    ושנינו בשעות הקטנות של הלילה נתעורר לעוד סיבוב של מגע גופני 

    שיותיר אותי חסר אוויר ועם טעם של עוד.

    בעודי מעלה זיכרונות ודומע אישה חרדית שישבה לצידי נתנה לי טישו לנגב את הכאב.

    תודה עניתי , וניגבתי את המעט שנותר.

    לא יודע איך ולמה התחלתי לשפוך את לבי כאותו נהר שסופו להתחבר לים.

    סיפרתי את תולדות חיי ובמיוחד על הפרידה שהשאירה טעם מר והרבה כאב.

    היא הקשיבה לי כמו פסיכולוגית ולקוח ששוכב על ספת הפסיכולוג,

    כשמידי פעם ניסתה לשכנע אותי שהכול נכתב בידי שמים,

    שהכול לטובה גם אם נראה לנו שהשמים נופלים עלנו ,

    שהשד לא כול כך נורא.

    אני מזדהה עם כול מילה ,פסיק או נקודה אמרתי וזרקתי מבט לעבר בעלה

    שנחר כמו טרקטור רגע לפני מותו ושנייה אחרי הסתכלתי על האישה הנאה

    והמטופחת שראשה היה עטור במטפחת השייכת למשפחת אצולה.

    שבעלה התעורר להשביע את תאבונו היא לחשה לאוזניו כמה מילים

    ושעצם שוב את עיניו נתנה לי פתק עליו היה רשום מספר נייד , כתובת

     ובחלקו התחתון של הדף התנוסס שמה בגדול.

    אתה מוזמן להתארח בבתינו הצנוע לסוף שבוע לחשה.

    הודיתי לה בחצי חיוך עד לנחיתה בניו יורק כשהבנתי שגם הם צרכים להגיע לברוקלין

    לקחנו מונית משותפת ומהמקום שהם ירדו המונית המשיכה עוד כמה רחובות

    לביתה של בת דודתי אצלה התארחתי.

    ממחרת בבוקר יצאתי לטייל ברחובותיה של ניו יורק , עליתי על ספינה שהשיטה אותי

    וקומץ אנשים לפסל החירות , משם המשכתי לצ'יינהטאון  , למנהטן ,

    לרובע השש עשרה ולשדרה החמישית , להארלם שכונה במנהטן שידועה באוכלוסיה

    האפרו אמריקאית   ולטינית.

    בערב יצאתי לבר לשותת בירה שם הכרתי את האחת שאסיים את הערב במיטתה

    יורק את הכאב לתוך גופה , היה זה הרגע שבו החלטתי שהחיים הם כאן ועכשיו,

    מספיק עם הרגשות שהורסות כול חלקה טובה בגופי,

    לא רוצה להתחייב לשום קשר , רוצה להתעורר מתי שמתחשק לי , לאכול שמתחשק לי

    לנקות מתי שבא לי , לא רוצה שום אישה שתמצוץ לי את הדם כמו ערפד.

    יום שישי הגדול הגיע , אחרי התלבטות של כמה שעות הוצאתי את הפתק מהארנק

    היא שמחה לשמוע את קולי ועוד יותר שמחה כאשר הודעתי לה שאני מגיע,

    קניתי בקבוק יין משובח ונסעתי ליעד המבוקש.

    בעלה קיבל אותי בחיוך ולחיצת יד חמה, התיישבנו בסלון על קירותיו התנוססו כמה תמונות

    כמה דקות אחרי היא יצאה מחדרה לבושה בחצאית ארוכה שנשקה לכפות רגליה

    וחולצה לבנה שלא השאירה מקום לדמיון , את שיערה עטפה מטפחת שהתאימה לאיפור

    שצבע את פניה בסומק שהסתיר חצי קמט שנוצר כחלק מהזמן שלא עוצר מלכת.

    שפתייה העבות נמרחו בצבעי זריחה ואת הבושם שהתיזה על גופה הרחתי ממרחק נגיעה

    בערב ישבנו סביב שולחן עגול וזמרנו זמירות שבת שהכרתי מבית סבא.

    במשך כול הערב בעלה טחן לי את הראש בסיפורי מעשיות ,

    יש לי הרגשה שהבחור ניסה להחזיר אותי בתשובה דבר שלא הייתי מוכן אליו

    בשלב זה של החיים , אולי לעט זקנה עד אז שיעזוב אותי בשקט.

    בגלל קדושת השבת נשארתי ללון בביתם הצנוע בזמן שלא פעם שאלתי את עצמי,

    אלוהים מה עשיתי רע ? 

    ביום שבת בבוקר כהרגלי התעוררתי מוקדם ואחרי שעה של פינוק

    צעדתי בשקט לכיוון המטבח להכין לי קפה.

    בעודי יושב במרפסת נושם את קדושת השבת היא הגיחה מאחורי ובידה כוס קפה,

    בוקר טוב שאלה בקולה הסקסי , בוקר טוב עניתי וסובבתי את ראשי לעברה,

    היא לבשה חלוק מעט שקוף שאפשר לי לראות את שדייה ואת פטמותיה שנשמו קדושה,

    שחלפה על פני הבחנתי בחוטיני לבן שחרץ אץ פלחי ישבנה,

    נחנקתי ויותר מזה נדהמתי לראות את שיערה הפזור שכמעט נשק לישבנה.

    זה לא אמיתי , כנראה שעדיין לא התעוררתי או שאני פשוט הוזה.

    היא ישבה לצידי על כיסא עץ ושאלה, נו, איך אתה מרגיש הבוקר ? 

    רציתי לענות אך המילים נתקעו בגרוני וגופי השתתק לכמה שניות.

    היא לא חיכתה לתשובה והוסיפה שיש לה אורחים במוצאי שבת ושיהיה נחמד.

    בשמונה בבוקר יצאנו לבית כנסת להתפלל לאלוהי היהודים,

    שיצאנו מדלת ביתה הצניעות שוב עטפה את גופה ושיערה נעטף במטפחת מבית המלוכה.

    בצהרים חזרנו הישר לארוחה שכללה חמין ודג חרימה טבול ברוטב חריף,

    חיסלתי את תכולת הצלחת ואיתה חצי חלה שלאחריה נשכבתי לנוח שמה בטני תתפוצץ.

     בעודי שוכב להנאתי הדלת נפתחה והיא נכנסה והתיישבה על המיטה,

    אחרי שיחה קצרה הפתיעה אותי באומרה , אפשר לנשק אותך ?

    לא ידעתי מה לומר והיא בשלה לא חיכתה לתשובה הרכינה את ראשה לעבר שפתי

    ובלשונה הרטובה חיפשה אוצר באוזני , השכבתי אותה על המיטה ונשקתי לפטמותיה

    לבטנה וסביב טבורה , רציתי לגלוש עוד כמה סנטים למטה איך היא עצרה אותי ולחשה בערב.

    לא הבנתי ובכול זאת כבדתי למרות שעמדתי להתפוצץ בתוך עצמי.

    בערב כמה דקות לפני יציאת השבת ולפני תפילת אבדלה סיפרה שחברתה היא

    ביתו של כומר , במילים אחרות יש לנו חרדים , נוצרים וגבר זר ממרכז הארץ שזה אני .

    במוצאי שבת ורגע לפני שנשמעו נקישות בדלת הם נכנסו לחדרם ויצאו שונים בתכלית,

    הגבר לבש מכנס ג'ינס וטריקו צמוד שלא השאירו זכר לקדושה והיא יצאה מחדרם

     עם חצאית מיני שהגיע עד לקו המשווה שבין המותר לאסור ,

    טריקו צמוד שחשף טפח מבטנה השטוחה והבליט את שדייה ופטמותיה

    שהתחילו להזדקר כדת משה וישראל.

    זה פשוט לא אמיתי , איפה אלוהים שיספר לי אחרת ?

    ולמה השמש זורחת לאחר שקיעתה ? לא היו תשובות לכן זרמתי.

    הבעל ניגש לעברי ואמר שבוע טוב ,

    שבוע מבורך ענתה החסודה מבטן ולידה ונשקה קלות לשפתיי,

    שבוע מבורך עניתי בלי להיכנס לפרטים.

    כמה דקות אחרי נשמעו נקישות בדלת בפתח  עמדו להם בת הכומר ובעלה.

     כולם נשקו לכולם ואותי הציגו כאורח של כבוד.

    הבעל לחץ את ידי והיפיפייה הנרדמת נשקה לשפתי  והצמידה את החזה שלה לגופי.

    רגע שבו שאלתי את עצמי זה אמיתי או שבעצם מתתי ואני בשערי גן עדן ?

    התיישבנו בסלון בזמן שברקע התנגנו רצף שירים שקטים ,

    שתינו יין ובת הכומר הכינה גוינט שעבר מיד ליד , אחרי שהחומר התחיל להשפיע

    ישבנו על הרצפה לשחק אמת או חובה והבקבוק התחיל להסתובב ונעצר ליד בת הכומר,

    אמת או חובה ? נזרקה שאלה לחלל האוויר , בלי אמת אמר בעלה היום יש רק חובה.

    אם כך חובה עליך להוריד את החולצה , בת הכומר הורידה את חולצתה וחשפה

    זוג שדיים שלא נזקקו לתמיכה ושוב הבקבוק הסתובב ונעצר מולי,

    חובה עליך להוריד את חולצתך , עשיתי כבקשתם , ואוו , פלטה שומרת הנגיעה,

    איזה גוף הוסיפה בת הכומר והבקבוק המשיך להסתובב עד שכולנו נותרנו עירומים

    כביום היוולדנו ורגע לפני מותנו. שהבקבוק נעצר מול רבנו שומרת הנגיעה פקדה

    עליו לנשק את בת הכומר ארוכות ,שהבקבוק נעצר מול שומרת השבת בעלה פקד עליה

    לפרוש לחדר השינה עם גבר שתבחר , זרקה מבט לעברי ובלי להתבלבל הושיטה את ידה,

    שכבתי עירום במיטה חושב על מעמד הר סיני ועל הדברה אל תחמוד אשת איש,

    אלוהים לא חמדתי אשת איש רק נשקתי לשפתיה החושניות , רק לגמתי מפטמותיה

    רק גלשתי בלשוני לאורך בטנה , רק , רק עשינו אהבה מכול הלב.

    שחזרנו למגרש המשחקים נחצו כול הגבולות , מה שבטוח שזו הפעם הראשונה

    והאחרונה שאני עושה שטויות כאלה, אני רק מדמיין לעצמי מה יקרה ביום הדין לאחר מותי,

    מאמין שישפטו אותי משפט שדה שבסיימו אשלח לגיהינום הבוער 

    ודמויות בדמות שטן יובילו אותי לחבל תליה בזמן שמתחת תבער אש שתקלה

    את גופי עד עפר ואפר , רק כך אלמד על בשרי איפה עובר הגבול הדק שבין המותר לאסור,

    ומי יודע אולי בגלגול הבא היוולד למשפחה שומרת מצוות האוסרת לעשות אהבה

    עם אשת איש ואיש של אישה אחרת.

    חלף לו שבוע מאז שנפרדו דרכנו וזה קרה לא ביום שישי וגם לא בשבת אלה ביום ראשון

    יום המנוחה של הנוצרים , הנייד צלצל ובצידו השני של הקו הייתה שומרת מרחק הנגיעה,

    אחרי שיחה נימוסים שומרת הנגיעה אמרה , אני ובת הכומר לבד בבית רוצה להצטרף ?

    היא לא הפסיקה לנתק את השיחה ואני בפתח הדלת , חצי שעה אחרי ואנחנו בחדר המיטות

    משתוללים כאילו שאין מחר , חוויה של פעם בחיים או חיים פעם אחת.

    שגלגלי המטוס נחתו על במסלול ההמראה בארצנו הקדושה והפעם בלי דמעות של כאב

    אלה עם הרבה תובנות   נכנסתי לאינטרנט והקלדתי את המשפט האם נשים חרדיות בוגדות ? נפרסו לעיניי לא מעט כתבות על הנושא,

    מתברר שנשים חרדיות בוגדות לא פחות מנשים חילוניות , אהבתי את המשוואה

    דרכה הבנתי את שומרת הנגיעה ואת בת הכומר.

     

    קובי רואה כותב...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל