א. הבאת לי תאבון בל יתואר לשני דברים: לסטייק, כמובן, ול...מפגשי חברות. כמה נעים ונוח להתיישב על התוכס עם כמה חברות מימים ימימה ולבלות...והסטייק...התמונות שהוסיפו! אאלץ להסתפק בסטייק פרגית שאכין תכף על המחבת.ואחלום על העגל המיושן שלך.זרוק איזה עצם נשמה...מי שאוכל לבד משמין לבד ומקבל על הראש מהמאמן שלו לבד...
א. הבאת לי תאבון בל יתואר לשני דברים: לסטייק, כמובן, ול...מפגשי חברות. כמה נעים ונוח להתיישב על התוכס עם כמה חברות מימים ימימה ולבלות...והסטייק...התמונות שהוסיפו! אאלץ להסתפק בסטייק פרגית שאכין תכף על המחבת.ואחלום על העגל המיושן שלך.זרוק איזה עצם נשמה...מי שאוכל לבד משמין לבד ומקבל על הראש מהמאמן שלו לבד...
אני קרניבורית בדיוק כמוך, אבל איני משוחררת כמוך מתחושות האשם. דבריה של עולילית פילחו את לבי, אך איני יכולה לוותר על ההתענגות. אני ממשיכה לטרוף - בחזקת "יורים ובוכים". איזה דיסונאנס קוגניטיבי! עוד אחד מני רבים.
אני קרניבורית בדיוק כמוך, אבל איני משוחררת כמוך מתחושות האשם. דבריה של עולילית פילחו את לבי, אך איני יכולה לוותר על ההתענגות. אני ממשיכה לטרוף - בחזקת "יורים ובוכים". איזה דיסונאנס קוגניטיבי! עוד אחד מני רבים.
זה כמו הסיפור הידוע על היווני שאמר שכל היוונים שקרנים, ואז גם הוא שקרן, והוא משקר כשהוא אומר שכל היוונים שקרנים, ואז היוונים דוברי אמת, ואז זה נכון מה שהוא אמר...
וחוזר חלילה.
ונחזור לסטייקים, שעדיין אין החלטה בגורלם and the jury is still out
אני מכירה עוד קבוצת חברים, שפעם בכמה חודשים נפגשים ל"סטייק ויין". ביומנים שלהם מסומן יום המפגש בשם קוד של הקבוצה שלהם (לא זוכרת את השם) ומשם הם חוזרים שיכורים וטובי לבב. את התיאור שכתבת אהבתי לקרוא. רציתי לככב פה אבל לא עברו 24 שעות מאז עשיתי זאת לעידודך בעניין הכושר והשיפודים..
אני מכירה עוד קבוצת חברים, שפעם בכמה חודשים נפגשים ל"סטייק ויין". ביומנים שלהם מסומן יום המפגש בשם קוד של הקבוצה שלהם (לא זוכרת את השם) ומשם הם חוזרים שיכורים וטובי לבב. את התיאור שכתבת אהבתי לקרוא. רציתי לככב פה אבל לא עברו 24 שעות מאז עשיתי זאת לעידודך בעניין הכושר והשיפודים..
אני לא מפלה. אני בעד equal opportunity. בעד שחיטת פרות קדושות ולא-קדושות כאחת, וגם עגלים. אחר כך אפשר לקחת מהן את האנטרקוט ואת הפילה.
מכירה את הסיפור על ההיא שאמרו עליה שאם השכל שלה היה מושתל בתרנגולת היא הייתה רצה לבד לשוחט? אם היו מגישים לי את כרוכיות הבצק בתור מנה עיקרית, הייתי בא לולאד, טופח לו על שכמו השרירית, ואומר לו: הושיבני-נא על המחודד שבשיפודיך.
חוץ מזה שאני נגד שחיטת פרות לא קדושות, הכל נפלא. דמיין ארוחה כזאת בלי בשר. למשל, כרוכיות בצק ממולאות פירות יער ברוטב שוקולד. מה רע? אני הרי לא מציעה לך רגל קרושה חו"ח, אלא בדיוק אותה אווירה קסומה של אינטימיות גברית בליווי צלילי...בא לי מנדולינה דווקא.
כוכב על הכתיבה ועל היכולת שלך To cherish those moments
ואם אתה מדבר על העינויים מבית מדרשו של אנדרי הניצב על הגשרים של מחוז הולמס פלייס, תחשוב מה מרגישות אותן פרות אומללות שהתעכלו , ואח"כ נשרפו במירוץ הקלורי המטורף על מכשירי הCROSS - שווה מחשבה!
חוץ מזה שאני נגד שחיטת פרות לא קדושות, הכל נפלא. דמיין ארוחה כזאת בלי בשר. למשל, כרוכיות בצק ממולאות פירות יער ברוטב שוקולד. מה רע? אני הרי לא מציעה לך רגל קרושה חו"ח, אלא בדיוק אותה אווירה קסומה של אינטימיות גברית בליווי צלילי...בא לי מנדולינה דווקא.
כוכב על הכתיבה ועל היכולת שלך To cherish those moments
ואם אתה מדבר על העינויים מבית מדרשו של אנדרי הניצב על הגשרים של מחוז הולמס פלייס, תחשוב מה מרגישות אותן פרות אומללות שהתעכלו , ואח"כ נשרפו במירוץ הקלורי המטורף על מכשירי הCROSS - שווה מחשבה!
תגובות (63)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יעל,
תודה על המחמאות.
האנטרקוט והסינטה הם בלי עצם. אי'פשר לזרוק מהם שום עצם.
אבל עצם העניין הוא שההחלטה על מפגש החברות היא שלך בלבד.
גייסי אותן. קראי להן לדגל. יהיה קשה. בהתחלה יגידו שהן באות, ואחר כך יהיו בעיות בתיאום ובארגון, אבל בסוף, מי שתגיע - תזכה.
בתאבון.
יפה דובק'ה יפה...
א. הבאת לי תאבון בל יתואר לשני דברים: לסטייק, כמובן, ול...מפגשי חברות. כמה נעים ונוח להתיישב על התוכס עם כמה חברות מימים ימימה ולבלות...והסטייק...התמונות שהוסיפו! אאלץ להסתפק בסטייק פרגית שאכין תכף על המחבת.ואחלום על העגל המיושן שלך.זרוק איזה עצם נשמה...מי שאוכל לבד משמין לבד ומקבל על הראש מהמאמן שלו לבד...
כתוב יפה,נעים ומקסים. תודה!
אני, דווקא, מעדיף מדיום.
תודה, צפל.
שמח שטעים לך...
מה אכפת לי איזה סטייק, העיקר שידמם.....
טעים דובל'ה, טעים!
אזהרה לכולם: זה מה שיקרה יום אחד, כשמנהיגם של הפרות ישים ידו על תמ"ק עוזי...
http://www.youtube.com/watch?v=-IJBbtkBMMs
צפו ותהנו...
תעזוב, יוסי, התחלת לצעוד על קרח דק.
תכף תתנפל פה עלינו משטרת המחשבות של שדולת הנשים...
לא יודע. אני חושב שאותנו מעניין יותר הסטייק מאשר מקורותיו ההיסטוריים.
ומה היא זורקת שם באוויר, פרתנו?
תראה את הבנות.
מה שמעניין אותן זה הסטייק (סליחה: הפרה ומוצאותיה).
ואני חשבתי שהגיבורים האמיתיים הם הגברים.............
בעצם, Follow that cow יותר מתאים, לא?
נקמת הסטייק הוא אחד האיורים החביבים עלי
.
אז אני מבין שבתפריט שאת מכינה יהיה לשון.
לא בטוח שאני מזהה את המעדן השני,
אבל אני סומך עליך.
כתוב לכבודך, לא?
אבל, במחשבה נוספת, עם כל המטעמים שאת מבשלת,
אולי נקיים את הישיבה הבאה אצלך?
כל עוד זה יהיה לכבודי ולא לזכרי ...
דובים רעבים אוכלים הכל. גם פרות ברוטב שוקולד.
אני שומע את הצחוק שלך מתגלגל מהכרמל עד הקריות.
תודה על המחמאות ועל הכוכב.
הפרלמנט יקיים ישיבה מיוחדת לכבודך.
חחחחחחחחחחחחחח דבלה...הרגת אותי
תגיד דובים אוכלים פרות? ועוד ברוטב צ'וקולד?
אחלה פרלמנט אתם....כיכבתי אתכם ...לחיים!!!!!!!!!
הנה עלית על רעיון שיווקי: Follow the steak...
טיול ביניבשתי בעקבות אבירי הסטייק.
נראה שהדוב הינו אימת הפרות בקנה מידה עולמי(:
לא מכירה את הפרות ההולנדיות והדרומ'מריקאיות
אבל שמחתי לערוך היכרות עם הפרות היפניות וגם הפרות הנמוכות מאוסטרלייה לא איכזבו.
נראה לי שכשארבעת המוסקטרים יסיימו לבחון את הפרות הארצ'ישראליות
לא מן הנמנע שיתחילו לבחון יעדים רחוקים יותר (הרחק מולאד וקרוב לצלחת
אלופי העולם הם מארגנטינה.
אבל גם הפרות ההולנדיות לא קוטלות קנים.
דבריה של עולילית מפלחים גם את ליבי, עד שאני נזכר בסטייקים של בואנוס איירס.
ואז אני נתקף באמנזיה רגעית, ומתאושש ממנה רק אחרי שאין כבר בצלחת שום דבר שיזכיר לי את ה...
מה זה היה בעצם, על יד העצם?
שוקולד בניחוח סטייק. צריך להיות מעניין.
כן, לנקודה הזאת בדיוק חתרתי.
אבל ההחלטות נופלות פה אחד.
נראה.
ואפרופו שוקולד פרה של עלית -
מי אמר שאין אמת בפרסום?!
יש כמה פרות שמאוד ישמחו להפרד מהשוקולד
ואם יצליחו, ישקלו לשנות להן את הכינוי
אחלה תרוץ לפגישה נוספת
רונתי, דווקא עשית לי חיבור שלא חשבתי עליו של שוקולד ופרה.
מאז החשמונאים יש לנו בעייה עם היוונים האלה.
בצורה שצריך לשקול הוצאה מחוץ לחוק.
תודה על הכוכב.
על זה נאמר הוצא מהקשרו..
אז מקשרת לתגובה הקודמת.
זה היה נכון עד שהביאו את הסוס הטרויאני...
בהתחלה זה היה -"סוס שמקבלים במתנה - לא בודקים לו את השיניים".
אח"כ הם שינו.
לא. לא. זה בסדר.
איך את שותה את הקפה?
כמה סוכר?
תודה, הסרו, על ההשקעה.
איזה שולחן פתחת לנו פה! WOW!
מישהי כתבה לי הבוקר שהיא מריירת על המקלדת כשהיא קוראת על הסטייק ברוטב שוקולד.
אני כמעט שברתי את המסך להוציא את הסטייק...
וכמו שאמרו הטרויאנים: הזהרו מן היוונים כשהם מביאים מתנות...
טוב, נו... ביקשתם כל כך יפה...
זה סטייק ברוטב שוקולד
וזה... סטייק "נורמלי" !!
מזל שבוקר עכשיו והתמונות האלה רק גורמות לי לללכת להכין עוד קפה ...
(וחוץ מזה - שונאת פנסיונרים שככה מבלים בכיף עם חבריהם הפנסיונרים גם !! זה מה זה לא פייר... )
שינסו להעזר ב "דעות קדומות", זה תוקע אנשים במקום, בדוק! ככה יפסיקו להסתובב ו"ידעו" יותר.
איזה שם רע?
עד היום היוונים מסתובבים בעיגולים ולא מצליחים להחליט אם הם שקרנים או דוברי אמת...
ככה זה
צריך שקרן אחד
על מנת לעשות שם רע לכל השבט...
איסי,
זה כמו הסיפור הידוע על היווני שאמר שכל היוונים שקרנים, ואז גם הוא שקרן, והוא משקר כשהוא אומר שכל היוונים שקרנים, ואז היוונים דוברי אמת, ואז זה נכון מה שהוא אמר...
וחוזר חלילה.
ונחזור לסטייקים, שעדיין אין החלטה בגורלם and the jury is still out
.
להזכירך
"הדבר היחיד שמשתנה הוא המקום והכלל שלא אוכלים פעמיים באותה מסעדה."
ולהזכירי
"הכל אמת שם. חוץ מהסיפורים שלי, שאין בהם שמץ של אמת. "
וסליחה ששכחתי להודות על הכוכב.
לא יודע. החלטה גורלית וקשה.
יכול להיות שנאלץ להתכנס שוב כדי להחליט...
אורית,
התזה שלי היא שפעם בכמה זמן צריך לבקר בבית חולים או מקום מדכא אחר.
וזה מחזיר את הפרופורציה הנכונה.
אבל את כל הזמן בבית חולים,
אז את צריכה להיות יותר במסעדות.
ותודה על הכוכב המנצנץ.
אבל מה הייתה המקנה הסופית לאחר ההתלבטות הקשה?
מי היה טעים יותר - השיכור או המאוהב ?
אח אח החיים הטובים ,
למצות את הרגעים הטובים בהחלט .
תודה על תזכורת במרוץ ...
יום נפלא .
תודה, אבי, תודה.
אנחנו אסירי תודה לנגיד האמריקאי, והישראלי, וכל שאר הנגידים בעולם.
ונגיד תודה גם על החיים הטובים, על החברים הטובים ועל היין והאוכל הטובים.
תודה, באה, על התגובה.
אנחנו לא חוזרים שיכורים. מחצי בקבוק יין (שזה פחות משתי כוסות), בממוצע, אפשר לקבל, מכסימום, מצב רוח משופר ומתאים לשיחות נפש גבריות.
ולמה חייבים להיזכר תמיד בולאד המשפד?
צ'מור עליהם.
הלוואי ותמשיכו בדרך הזאת עד 120.
ולא תעברו מהמסעדה לספסל בגינה ואחר כך, לבית כנסת, ידיים שלובות לאחור.
כוכב על הנינוחות ועל החיים הטובים שלא ייתמו.
עולילית יקירית,
אני לא מפלה. אני בעד equal opportunity. בעד שחיטת פרות קדושות ולא-קדושות כאחת, וגם עגלים. אחר כך אפשר לקחת מהן את האנטרקוט ואת הפילה.
מכירה את הסיפור על ההיא שאמרו עליה שאם השכל שלה היה מושתל בתרנגולת היא הייתה רצה לבד לשוחט? אם היו מגישים לי את כרוכיות הבצק בתור מנה עיקרית, הייתי בא לולאד, טופח לו על שכמו השרירית, ואומר לו: הושיבני-נא על המחודד שבשיפודיך.
תודה לך על הכוכב המנצנץ בשמי הליל.
יוסי ידידי,
אוכל טוב היה שם, כדורגל - לא.
מהו הדבר הנוסף?
תודה שנפתחה ידך לכוכב.
אולי תצטרף אלינו פעם, לסעודה המצווה...
שמע,
ג'סטה כזו..... דמעות עלו בגרוני, נעצפו (ככה כותבים?) עיני.
יש שלושה דברים שדרכם אפשר לפתוח את ליבו של גבר:
אוכל טוב, כדורגל, ועוד דבר.
השניים הראשונים פותחים גם את פיו.
וגם את היד לכוכב.
דב הטורף ,
חוץ מזה שאני נגד שחיטת פרות לא קדושות, הכל נפלא. דמיין ארוחה כזאת בלי בשר. למשל, כרוכיות בצק ממולאות פירות יער ברוטב שוקולד. מה רע? אני הרי לא מציעה לך רגל קרושה חו"ח, אלא בדיוק אותה אווירה קסומה של אינטימיות גברית בליווי צלילי...בא לי מנדולינה דווקא.
כוכב על הכתיבה ועל היכולת שלך To cherish those moments
ואם אתה מדבר על העינויים מבית מדרשו של אנדרי הניצב על הגשרים של מחוז הולמס פלייס, תחשוב מה מרגישות אותן פרות אומללות שהתעכלו , ואח"כ נשרפו במירוץ הקלורי המטורף על מכשירי הCROSS - שווה מחשבה!
n'est pas?
כשרונית,
את האמירה הנשית קבלנו כולנו כשחזרנו הביתה...
האמת היא שהיתה חסרה לי שם איזו אמירה נשית !
(+:
אני מנסה להעלות תמונה של סטייק לפוסט,
אבל משום מה לא הולך לי.
אז נמתין לביקור של הסרו שתביא קצת שוקולד...
משתדלת לא להיות אוייבת של אף אחד
השוקולדים הם בחסות הסרו, שתמיד מוצאת משהו טעים להביא
ואני יודעת שזה פירות יער. סתם, נו...
טוב, נו, למה להיות קטנוניים, גם חלק מהסיפורים אמיתיים.
וזה פירות יער ולא עשבי יער.
אבל ראיתי אצלך המון שוקולדים בפוסטים שלך,
כך שגם את לא מאויבות השוקולדים הגדולות.
ותודה על הקומפלימנט....
אז יהיו לי עכשיו חלומות על מצע אנטרקוט ברוטב עשבי יער פיקנטיים או שאהיה מאוהבת בשוקולד?
אולי פשוט לקום בבוקר ולראות מה קרה?
הכל אמת, חוץ מהסיפורים. אני צריכה לזכור את זה.
נפלא, דב