כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    טיול בולגריה צפון יוון

    22 תגובות   יום שני, 27/8/18, 17:00

    טיול בבולגריה צפון יוון שמונה ימים.


    הכנות –

    הצטיידות במדריכי EYEWITNESS בולגריה ויוון. תכנון על בסיס קריאה של בלוגים וחומרים מהאינטרנט. הזמנת רכב שכור בסופיה בירת בולגריה. מסתבר שמיוון אי אפשר להוציא רכב לבולגריה. הפוך אין בעיה. טיסות לסופיה זולות בדרך כלל מהטיסות ליוון. הכרטיסים, הוזמנו חודש מראש בחברת WIZZ המתמחה בעלות נמוכה. 220 יורו לכרטיס. הוספנו עוד מאה יורו למזוודה של 20 קילו הלוך וחזור. לינה לימים הראשונים הזמנו מראש. את סוף הטיול השארנו פתוח לשינויים.

    13-8-18 נחיתה וביקור במנזר רילה.

    בעשר בבוקר המראנו מארץ הקודש לסופיה בירת בולגריה. 2 זוגות מטיילים תוססים בני 50 פלוס. אחאב ואשרת עם בני ומיכל. כעבור שעתיים וחצי נחתנו בסופיה, שלהטה בחום של 30 מעלות.

    ביציאה מהטרמינל חיכה לנו נהג שמסר לנו את הרכב, רנו קליאו ששכרנו מסוכנות מקומית-

    "Hire My Car" ב-270 יורו ל-8 ימים. יצאנו לדרך, וכעבור כמה דקות מצאנו מרכז מסחרי ובו החלפנו כסף – 1.95 לבה (המטבע הבולגרי) לכל יורו. קנינו סים מקומי, אכלנו צהרים ושמנו פעמינו דרומה, אל מנזר רילה, אתר מורשת עולמי. שעה וחצי נסיעה בדרך טובה ויפה, הביאה אותנו למנזר המיוחד, שנחשב לאתר התיירות החשוב בבולגריה, ומכונה "ירושלים של בולגריה".

    http://cafe.themarker.com/image/3439917/

    המנזר נקרא על שם איבן רילסקי, מחולל ניסים וקדוש שפעל במאה העשירית לספירה. המנזר ממוקם במרומי הרים מיוערים, באזור נידח. רוחה הלאומית של בולגריה נשמרה במנזר תחת הכיבוש העותומני, שנמשך יותר מחמש מאות שנים. המנזר המקורי נהרס ונבנה מחדש במאה ה-19. הארכיטקטורה מעניינת ומיוחדת, קשה להפסיק לצלם. בתוך החצר הגדולה נמצא כנסיית התחייה של ישו, בה קבור המלך בוריס, אחד מגיבוריה הלאומיים של בולגריה. ליד הכנסייה מתנשא מגדל דראגוביל חרילאו, על שם שליט בולגרי מימי הביניים. הכניסה למנזר חופשית. 300 נזירים חיים במנזר, אותו פוקדים אלפי תיירים מידי יום. תמורת 6 לבה לאדם, נכנסנו למוזיאון, בו מוצגים כתבי הקודש העתיקים, כמה רובי מוסקט ארוכים ו"צלב רפאיל" – עבודת עץ מדהימה שנעשתה לפני מאה שנים באמצעות מחטים. על הצלב מוצגות סצנות מהתנ"ך ומהברית החדשה. העבודה על הצלב, שאורכו 81 ס"מ ורוחבו 43 ס"מ, ארכה 12 שנים ונסתיימה בשנת 1802, כאשר רפאיל איבד את מאור עיניו.

    חזרנו מזרחה לכפר kocherinovo והתמקמנו במלון מישל ((hotel mishel) שנבחר בזכות המיקום המתאים. קרוב לאוטוסטרדה מסופיה ליוון. הכפר חצי נטוש, זה לא בדיוק מלון אלא גסטהאוס משופר. הצלחנו לתקשר עם בעלת הבית בתנועות ידיים ובחיוכים. החדרים נקיים, נוחים והמים בברזים חמים (32 יורו לחדר ללילה כולל ארוחת בוקר). מחלון החדר השקפנו על בתי הכפר הפסטורליים ועל החסידות המקננות על ארובות הבתים. יצאנו לקנות צ'ופרים למחר ולחפש ארוחת ערב. מסעדה קטנה במרכז הכפר הגישה לנו דגי טרוטה טעימים, עם סלטים וצ'יפס. היין המקומי טעים מאד ומשמח לבב. שילמנו 28 לבה ל-4 סועדים.

    http://cafe.themarker.com/image/3439918/

    כשחזרנו, למלון, חיכה לנו בכיליון עיניים זורחות, מישה, בעל המלון. מישה זוכר לדבר קצת עברית. עבד בישראל בדניה סיבוס 10 שנים ובנה את מודיעין. אחר כך חזר לבולגריה ומהכסף שחסך בנה את המלון. מתגעגע מאד לישראל. "ישראל טוב. בולגריה לא טוב".


    14-8-18 – טיול 7 האגמים.

    קריאת תרנגול הקדימה את השמש, שזרחה מעבר להרים והעירה את הכפר המנומנם. ממרפסת החדר ראינו 3 חסידות על ארובות הבתים הסמוכים, מנפנפות בכנפיהן הגדולות ומותחות איברים לקראת המראתן. מאות סנוניות ריחפו במחול תזזיתי סביב הגגות.

    אחרי ארוחת בוקר טעימה, נסענו צפון מערבה כ-50 דקות ליעד המרכזי של היום – טרק 7 האגמים.

    חלפנו דרך עיירת מעיינות מינרליים, ספארבה באנייה (Sapareva Banya )והגענו לפינצ'יסטה (Panichishte) בתשע וחצי בבוקר. 10 דקות של עמידה בתור הספיקו כדי לקנות כרטיס לרכבל (18 לבה) ולקשקש עם מדריך טיולים מקומי שמוביל קבוצת נוער, לטיול הררי. אפשר גם לעלות בג'יפ 4X4 תמורת 15 לבה. הרכבל משמש בחורף גולשי סקי ובקיץ מטיילים רגליים. רכס הרי רילה ואזור האגמים הגבוהים, מושכים מטיילים מכל העולם לטיולים רגליים. העלייה ברכבל נמשכה 25 דקות והביא אותנו לבקתת רילסקי, הנמצאת בגובה 2150 מטרים והיא בסיס הטיולים באזור. אפשר לצאת מכאן לטיולים של שבוע על רכס הרי רילה ולסיים במנזר רילה או באזורים אחרים. רוב המטיילים מסתפקים בטיול חד יומי. אין חובה במפה, השטח ברור, חשוף, משולט ומסומן. פסגת הר רילה מתנשאת לגובה של 2925 מטרים והיא הגבוהה בפסגות הבלקן.

    מזג האוויר היה מעונן חלקית ונעים. מהבקתה, טיפסנו עם הסימון האדום אל רמה שטוחה, כשהלכנו לאורכה התגלו לנו האגמים בזה אחר זה במעמקי העמק בצד שמאל. המים זורמים במורד מאגם לאגם. קרחונים קדומים הותירו עמקים צרים, ובתוכם האגמים. לקראת סוף הרמה השטוחה, סטינו ימינה מהשביל כדי ללכת על שפת מי אגם קרירים. במים הצלולים שחו דגים. התיישבנו להפסקת אוכל, נשנושים ומנוחה. מדרונות ופסגות ההרים סביב, רחשו מטיילים. פה ושם אפשר היה לראות שלוגיות קטנות ומפלי מים. המשכנו עד לחיבור עם סימון השבילים הצהוב והירוק. שינסנו מותניים ועלינו לאט ובזהירות עד לתצפית האגמים העליונה, בגובה 2600 מטרים. מטייל אדום חולצה, ניגן בחליל רועים על שפת האגם השישי.

    http://cafe.themarker.com/image/3439919/

    עננים החלו לכסות את פני השמיים. התחלנו לרדת ובצמת השבילים פנינו עם הסימון הצהוב, כדי ללכת על שפת האגמים עליהם השקפנו מלמעלה מוקדם יותר. ההליכה בירידה הייתה קשה יותר, השביל המסולע, התפתל מאגם לאגם. לאחד האגמים הענקנו את הכינוי "אגם היוגה" עשרות אוהלים היו פזורים סביבו. חובבי יוגה מכל העולם מתכנסים סביבו, לתרגול ולאימון ביוגה מול הנוף המקסים. השמים התקדרו. ברקים הבריקו ורעמים רעמו. כמו נמלים, החלו המוני מטיילים לרדת ממדרונות ההרים לכיוון הרכבל. הגשם החל לרדת. למרבית המזל הצטיידנו במעילי גשם. כשהגענו לבקתת רילסקי, מצאנו עצמנו ממתינים בתור המתארך, בגשם וברוח חצי שעה. אף אחד לא מש מהתור. ילדים קטנים וקשישים הוחשו אל סופו. הגשם לא הפסיק אבל הקור היה נסבל. בארבע וחצי אחר הצהריים הגענו לתחתית הרכבל. הגשם פסק וחזרנו לחום של אוגוסט. המשכנו ברכב לספארבה באנייה. חנינו ליד אחד מבתי המרחץ, ליד הגייזר שבמרכז העיירה. ספארבה באנייה ידועה כעיירת קיט וספא, בה נובעים מעיינות חמים. תמורת 25 לבה התאוששנו בבריכות המים המינרליים המופלאים. חם, קר, פושר וחוזר חלילה. תענוג. משם יצאנו לאכול במסעדה סמוכה. סיום מוצלח ליום נהדר. חזרנו ללון במלון מישל.


    15-8-18 בדרך לסלוניקי.

    התחלנו את היום בנסיעה דרומה למלניק. עיירה קטנה עתיקה וציורית הבנויה בתוך ערוץ, בין צוקי אבן חול פריכה. תהליכי אירוזיה חרצו בה צורות מרתקות. שוטטנו לאורך הרחוב המרכזי, הבנוי משני צדיו של ערוץ נחל. חנויות, מסעדות, מלונות, יין טוב ושפע של אוכל טעים.

    http://cafe.themarker.com/image/3439920/

    בילינו שם את הבוקר ובצהריים התקדמנו לגבול הסמוך עם יוון. מעבר הגבול היה חלק. דרכונים, רישיון רכב ומכתב שספקה לנו חברת ההשכרה עם אישור לחצות את הגבול. תוך כמה דקות עברנו ליוון. שעה וחצי של נסיעה בדרך טובה, הביאה אותנו לסלוניקי. התמקמנו במלון mandrino קרוב למרכז העיר. 55 יורו ללילה לחדר. אין טעם לנסוע בעיר הסואנת ולחפש חנייה. שמנו את הרכב בחניה צמודה בתשלום, וחזרנו אליו רק בתום הביקור בעיר. התארגנו על עצמנו, נחנו קצת וכשירד החום הכבד, יצאנו לטייל ברגל. הלכנו לאורך הטיילת על הים, עד למגדל הלבן, סמלה של העיר. המגדל הוקם בתחילת השלטון העותומני כדי להגן על חזית הים. בהמשך הפך לבית כלא. בתוכו יש מוזיאון מרתק על תולדות סלוניקי. עולים דרך שישה מפלסים ונחשפים לסיפורה של העיר, לרבות תולדות יהדות סלוניקי המפוארת. שווה. הגענו לגג כדי לצפות בשקיעה היפה.

    סיימנו את הערב בטברנה Palati הסמוכה לנמל. הטברנה מיועדת לתיירים, שמח וטעים. ארבעה סועדים בחמישים יורו, מנות משביעות ויין כיד המלך. שני נגנים הנעימו לנו את הערב והצליחו להרקיד לא מעט אורחים. הצצנו לקומה העליונה, אליה צריך להזמין מקום מראש כדי להתרשם מהדבר האמיתי.

    http://cafe.themarker.com/image/3439921/

     

    16-8-2018 מסלוניקי למטאורה.

    בבוקר הלכנו לבקר במוזיאון יהדות סלוניקי הסמוך. שילמנו 5 יורו לאדם. הממצאים מתחילים במאה הראשונה לספירה, כשפאולוס (שאול התרסי) ביקר בעיר וניסה למכור את הנצרות ליהודים. לאחר גירוש ספרד התפתחה בעיר קהילה חזקה ששלטה בנמל ובמסחר הימי בעיר. המשכנו לאורך הדורות עד לחיסול היהדות בידי הנאצים.

    משם המשכנו לשוק מודיאנו, הצבעוני ושוקק החיים. השוק היה בעבר בבעלות משפחת מודיאנו היהודית. שוטטנו בין חנויות הירקות, הפירות, התבלינים, הבגדים וכלי העבודה. השוק קטן, לא צפוף וכמו שווקים אחרים בעולם, מתכווץ לטובת מרכזי קניות וקניונים ממוזגים.

    עברנו ליד שרידי הפורום הרומאי. סלוניקי שגשגה תחת שלטון הרומאים והביזנטיים. שרידים שמורים של מבנים עתיקים פזורים בעיר ומוסיפים חינניות לצועדים ברחביה.

    התחנה הבאה –הכנסייה הגדולה ביוון, היא כנסיית דמיטריוס הקדוש. חייל רומאי שהתנצר והטיף ועקב כך, הוצא להורג על ידי הקיסר גלריוס בתחילת המאה הרביעית לספירה. דמיטריוס נחשב לקדוש החשוב בסלוניקי. הכנסייה שנבנתה על גבי בית מרחץ רומאי, הוסבה למסגד תחת שלטון העותומנים וחזרה להיות כנסיה בסוף המאה ה-19. בעקבות השריפה הגדולה בסלוניקי, -1917- שופצה הכנסייה מחדש. מתחת לכנסיה יש מרתף ובו שרידי בית המרחץ הרומי. שווה ביקור.

    הלכנו ברגל עד הרוטונדה. מבנה עגול אדיר ממדים ומרשים מבפנים לא פחות מאשר בחוץ. הכיפה הענקית שבראשו מיוחדת מאד. הרוטונדה וקשת גלריוס הסמוכה לה, היו חלק מארמון קיסרי רומאי אדיר. ויתרנו על ביקור במוזיאון הארכיאולוגי הממוזג. העדפנו לשוטט בעיר וליהנות מגלידה ופינוקים. חלפנו ליד כנסיית האגיה סופיה, המרשימה, בדרכנו בחזרה למלון.

    נכנסנו לאוטו ונפרדנו מסלוניקי. שעה של נסיעה דרום מערבה הביאה אותנו לכפר - ליטוכורו. כפר גדול הנמצא למרגלות הר האולימפוס. הכפר הציורי, משמש כבסיס יציאה לטיפוס ולטיול בשבילי ההר הגבוה ביוון, מקום מושבם של האלים המיתולוגיים. הפסגה מתנשאת לגובה 2920 מטרים רק 5 פחות מפסגת הר רילה, שבבולגריה. יש שמועה שהיוונים עורמים סלעים בפסגה כדי לנצח את הפסגה הבולגרית. הסתובבנו בכפר וחיפשנו את האלים ואת האלות. מהכיכר המרכזית, יוצא רחוב מרוצף לכיוון מערב, אל ההר. הלכנו לאורכו עד שהגענו לבית הקברות, שנמצא בקצה הכפר. לא הבנו למה הגענו לכאן וכבר הסתובבנו כדי לחזור. בני המשיך עוד טיפה, וכשחזר שכנע אותנו להתקדם עד לכניסה לפארק הלאומי האולימפוס. עלינו על אמת מים זורמים. הלכנו מעליה על שביל הבטון הנוח. התחלנו להרגיש את עוצמת ההר. השמש נטתה מערבה וצבעה את המדרונות המיוערים בצבעים ירוקים עזים. האמה התפתלה על גבי המדרונות, חצתה תהום על גשר מעל הערוץ העמוק. כעבור רבע שעה של הליכה נוחה, הגענו לבריכה שאליה יורד מפל מים שוצף ושמו ביוון - "האמבטיה של זאוס". טוב שבאנו.

    http://cafe.themarker.com/image/3439922/

    מליטוכורו, המשכנו בכביש מהיר ובתשלום, דרך לריסה, אל מטאורה. כעבור שעתיים, באור אחרון הגענו למלון קוסטה פמיסי, בעיירה קאלמבאקה, למרגלות צוקי מטאורה. ברחוב הראשי ישבו מטיילים מרוב חלקי העולם, במסעדות ובפאבים. אכלנו באחת המסעדות והלכנו לישון מצפים ומתרגשים לקראת יום המחרת.


    17-8-18 מטאורה.

    עם בוקר יצאנו להעפיל על הצוקים. נסיעה קצרה הביאה אותנו, לתחילת השביל העולה אל מנזר HOLY TRINITY השילוש הקדוש. המנזר מוכר מצילומי הסרט "לעיניך בלבד" של ג'ימס בונד. חיים טופול שיחק לצידו כיווני. עלינו לאיטנו בשביל וכעבור חצי שעה, הגענו למנזר. 180 מדרגות חצובות בצוק התלול מבסיסו אל ראשו. טיפסנו כדי להשקיף על הנוף. באזור יש 6 מנזרים, הבנויים בראש צוקים תלולים, שנועדו לבודד ולהגן על הנזירים המתבודדים. כביש נוח מתפתל במעגל ועובר ביניהם. הביקור במנזרים מעניין, אבל הנוף מעניין עוד יותר. מדריך מקומי הסביר לקבוצת תיירים איך נוצרו הצוקים.

    "לפני 30 מיליון שנה היה פה אגם ענק ונהרות גדולים נשפכו אליו. אל קרקעית האגם זרמו 300 סוגי אבנים שונות. האבנים והחול התגבשו לסלע. עקב תנועות טקטוניות התרוממה קרקעית האגם והפכה להר. עמודי הסלע, נותרו כמישאר, שכבה קשה שהחומר סביבה נסחף והתפורר בתהליכי סחף ובליה. עליהם נבנו המנזרים התלויים". פשוט מדהים.

    הנזירים האורתודוקסיים, החלו להגיע לכאן החל מהמאה ה- 11. הגישה אליהם הייתה באמצעות סולמות וחבלים. כיום מאוכלסים רק 6 מנזרים. אלפי מטיילים פוקדים אותם מידי יום. אין בדידות, אין שקט, יש פרנסה. המשכנו ברגל למנזר סנט סטפאנוס תלמידו של רבן גמליאל שהתנצר, הטיף והוצא להורג בידי הסנהדרין. נקבר בארץ בבית ג'מאל ונחשב ל"מרטיר" הראשון. המנזר מאוכלס ב30 נזירות שעובדות די קשה בניקיון המקום ובהסברה לתיירים. שווה כניסה.

    http://cafe.themarker.com/image/3439923/

    חזרנו למטה לאוטו שבקלאמבאקה, למרגלות הצוקים, שם קנינו קצת נשנושים. נסענו בכביש המעגלי דרך כפר קטן בשם קאסטאריקי. הכביש התפתל למעלה, ועבר בין המנזרים התלויים. בכל רגע נעצרנו כדי לצלם את הנוף ואת המנזרים בראשי הצוקים. ליד מנזר Rousseau עצרנו בצד הדרך והשתרענו על סלע בראש צוק. פתחנו את התקרובת ונהנינו מארוחה בקן הנשרים. תוך דקות החלו אנשים לעצור ולהצטופף בינינו כדי לצלם ולהפריע לאכול. מה לעשות באוגוסט לא נהיה בשומקום לבד. התקדמנו מתצפית למנזר, עד שהכביש ירד שוב לקלאמבאקה למנוחת צהריים ומקלחת במלון. כל כך יפה עד שלפנות ערב נסענו שוב את כל הסיבוב, כדי לצלם באור חלש וליהנות שוב מהנוף המדהים. עצרנו בקסטריאקי כדי לזלול סטייקים של עגל על האש. 49 יורו כולל סלטים והרבה שתיה. בארץ זה היה עולה פי שלוש.


    18-8-18 ממטאורה לקרקיני.

    לקחנו את הבוקר לאט. נסענו לעיר בשם אדסה. הדרך עברה בנופי צפון יוון. הרים , עמקים, נהרות. אדסה היא עיר הבנויה על נהר שפוצל לתעלות מלאכותיות. פלגי מים שוצפים בין בתי העיר ומתחברים בסוף למפלים מרשימים. אפשר להגיע אל מאחורי המפל הגדול. הסתובבנו בין מזרקות ומפלים, תחנות קמח עתיקות , מבטשות ועוד כללים וטכנולוגיות הסמוכים למים השוצפים. לבסוף מצאנו עצמנו בבית קפה ממוזג מנעימים את הצהרים החמים, בבירה קרה.

    http://cafe.themarker.com/image/3439924/

    ויתרנו על הביקור בפוזאר – אתר מעיינות חמים, והמשכנו בנסיעה לאגם קרקיני, אתר צפרות מהחשובים באירופה. 300 מיני ציפורים, 150 מהם נשארים באגם דרך קבע.

    הגענו למלון Limnaio‏ שבכפר Chrysohorafa הסמוך לאגם. קראנו המלצות על בעל המלון ניקוס, שמארגן טיולים ושיט באגם. האנשים שקבלו אותנו לא ידעו מילה באנגלית. התקשרו למישהו שהסביר לנו כי ניקוס איננו ולא יהיה גם מחר. לא תיאמנו מראש, אז יצאנו לסיבוב ברכב על שפת האגם. אורך האגם 25 קילומטרים, רוחבו כ10- קילומטרים. מצפון לאגם מתנשא רכס הרים, שמהווה את הגבול עם בולגריה. האגם רדוד וגובה פני המים נקבע על ידי סכר יציאת המים ממנו דרומה. על גדות האגם מגדלי תצפית לצפרים ומסתורי צילום. סוג של אגם החולה רק גדול יותר. עדר כבשים גדול חסם את דרכנו. המתנו עשר דקות עד שסיימו הכבשים לחצות את הכביש באגם שכוח אל זה. חיפשנו סוכנויות טיול או מישהו שייקח אותנו לשיט למחרת. כלום. חשבנו להסתובב ולוותר. ממש ליד הכפר קרקיני, KERKINI ולגמרי במקרה, מצאנו את תיאו, שהבטיח לקחת אותנו למחרת לסיור בסירה, מהמעגן שבקרקיני.

    חזרנו למלון. בכיכר הכפר יש 4 מסעדות. התיישבנו באחת מהן וקבלנו ארוחת דגים מדהימה בתוספת סלטים טריים, של פלפלים וחצילים וכרוב עם ריח וויטמינים שמטריף את בלוטות הטעם. מסתבר שבאגם הזה גדלים המון סוגי דגים, צלופחים ושאר יצורים טעימים.


    19-8-2018 אגם קרקיני ונסיעה לסופיה.

    בתשע בבוקר הגענו למעגן הסירות של קרקיני. תיאו מדריך הטיול, מסר לנו דרישת שלום מבעל המלון ניקולס, שנמצא בכלל בלונדון וביקש ממנו לחפש אותנו ולדאוג לסיור. www.ixnilatis.gr

    http://cafe.themarker.com/image/3439925/

    במשך שעתיים השיט אותנו תיאו, באגם המטריף. ראינו שקנאים, קורמורנים, פלמינגו, שחפים, אווזי בר, עגורים, אנפות, ג'מוסים, ועוד המון ציפורים. שורות של שקנאים עופפו בגובה של 10 ס"מ מעל המים ונראו כמו טייסות של מטוסי תובלה, כבדים ומגושמים. מרבדי נופרים , חבצלות וצמחים כיסו את פני המים. האגם הוא אחת התחנות החשובות במסעות הציפורים. מהווה נקודת מפגש לציפורים שמגיעות מאפריקה, לאלו המגיעות מאירופה. עלה 15 יורו לאדם והיה שווה כל לירה.

    בהמלצת תיאו נסענו לעיירה הסמוכה, IRAKLIA לבקר במוזיאון הבנוי בתוך בונקר ממלחמת העולם השנייה. כשהגענו לעיירה, לא מצאנו בונקר וגם לא אנשים שמדברים אנגלית. יוון יכולה להיות אותנטית מאד. מרכז העיירה היה עמוס בבתי קפה ובמסעדות שוקקות יוונים של יום ראשון בצהריים. התיישבנו לאכול "גירו", סוג של שווארמה טעימה מאד. הנסיעה לסופיה עברה ללא תקלות, למעט איטיות מטריפת דעת במעבר הגבול לבולגריה.

    הספקנו להגיע למלון "מקסים", MAXIM קרוב למרכז העיר, מיושן ולא מתוחזק. אחרי מנוחה קלה, הלכנו למרכז לטייל עם 365 Freetour. ארגון סטודנטים שמוציא טיולים רגליים מודרכים במרכז סופיה. הטיולים ללא עלות, אם רוצים משאירים בסוף תשר. הטיולים יוצאים בכל יום בשעה 10:00 וב 18:00 מרחבת Palace Of Justes . אין צורך לתאם פשוט להגיע. לא נכנסים לכנסיות או לבניינים. יחד אתנו התקבצו כ-100 מטיילים. למרבית המזל המארגנים נערכו עם 5 מדריכים. טיילנו עם ויקטוריה, מדריכה ותיקה שהובילה אותנו בין שכיות החמדה של מרכז סופיה, תוך כדי סיפורים, רכילות והסברים על האבנים, הבניינים, דמויות חשובות מההיסטוריה של בולגריה וסופיה ומהאקטואליה. ויקטוריה סיפרה בגאווה גדולה כיצד ניצלה יהדות בולגריה בשואה. בכלל, הבולגרים מאד גאים על חלקם בהצלת מרבית יהדות בולגריה בשואה. שאלנו את המדריכה אם היא יודעת על היוונים שמגביהים את פסגת האולימפוס ועל כל האבנים שהיוונים סוחבים  כדי להגביהה. היא ענתה שאין צורך לדאוג, בלילה באים הבלוגרים ומדרדרים בחזרה את האבנים. הסיור הסתיים בכנסיית אלכסנדר נייבסקי. משם הלכנו לאכול בביסטרו שויקטוריה המליצה עליו. טעים זול ונעים.

    http://cafe.themarker.com/image/3439926/

    למחרת בבוקר, הלכנו לשוק הנשים. לא מה שאתם חושבים. השוק הוקם לפני יותר ממאה שנים ונקרא כך כי רוב המוכרות הן נשים. שוטטנו בין הדוכנים הצבעוניים והמשכנו לבית הכנסת הגדול של סופיה. בית הכנסת מהגדולים באירופה, נחנך ב-1909 על ידי הצאר פרדיננד הראשון. בימיו הטובים אכלס 1300 מתפללים בבת אחת. מתנדב יהודי קשיש, נתן הסבר על בית הכנסת אותו תכנן האדריכל האוסטרי פרידריך גרינאנגר. המספר 8 הוא אלמנט מוביל בעיצוב הארכיטקטוני של המבנה. מרשים ומרגש.

    ביקרנו גם במסגד היפה, שעדיין פעיל במרכז העיר, ובכנסיית סנט ג'ורג' העתיקה, הכלואה בין ארמון הנשיא לבין בניין מגורים. יפה שבמרחק קצר מתקיימים זה בצד זה מסגד, בית כנסת וכנסיות. בית המרחץ הגדול נמצא בבניין יפייפה שהוסב למוזיאון. בצידיו נובעים ברזי מים מינרליים חמים, לרווחת הציבור. הלכנו דרך שוק פשפשים אל כנסיית אלכסנדר נייבסקי סמלה של סופיה ולכנסיית סופיה הקדושה. שבענו מכנסיות מונומנטים וסיפורים אז פשוט הלכנו למלון מקסים.

    מיכל אמרה שמבחינתה הטיול יכול להסתיים וכל מה שהיא רוצה זה מים חמים זורמים. טיילנו עוד קצת בשוק כדי להשלים קניות של גבינות נקניקים ודברים טובים.

    כשחזרנו למלון התברר שאין בו מים חמים, גם לא בכל הסביבה. בולגריה!! אסור לדבר.

    המסעדה שהלכנו אליה בהמלצת פקידת הקבלה, התגלתה כמלכודת תיירים טעימה. שילמנו 90 לבה (200 ₪) , כנראה שמישהו החליט להכין אותנו לחזרה הביתה ולמחירים בארץ.

    בארבע וחצי בבוקר הגענו לשדה התעופה. נציג חברת ההשכרה חיכה לנו בפתח הטרמינל. נסענו 1350 קילומטרים בטיול של 8 ימים.

    שמחים ומרוצים נחתנו בארץ עם תיאבון לעוד ועוד טיולים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/18 15:59:
      יופי של טיול:)
        13/9/18 19:18:
      שנה טובה אחאב יקר. תמיד כיף לקרוא את מסלולי הטיול שאתה עושה...ולראות את התצלומים היפים הצלחת להעביר את החוויה .
        5/9/18 14:56:

      כיף!

        2/9/18 08:17:

       אחאב היקר.


       תודה לתיאור הנפלא של הטיול - הן במלל והן בתצלומים.מגניב

       שבוע טוב ושנה טובה ומתוקה- לך ולכל יקירך.


       בברכה

       אהובה.

        1/9/18 12:50:
      מקומות יפים.שווה ביקור. שנה טובה
        1/9/18 07:04:
      יופי של טיול אחאב...מעניין אצלך כתמיד והצילומים הצילומים עושים חשק להתבונן בהם בעצמי...תודה שהבאת!
        30/8/18 18:01:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      התמוגגתי לקרוא ולצפות בתמונות היפהפיות מהטיול,

      כייף היה לראות אותך באחד הצילומים

      תודה ענקית ששיתפת אותנו

      * כוכב אהבה ,ערב נפלא ועוד המון טיולים מהנים

        29/8/18 23:32:
      סלוניקי, מטאורה, ליטוכורו, הזכרת לי.... בבולגריה לא הייתי, נשמע מעניין, תודה רבה
        29/8/18 21:49:
      אז גמני טיילתי יחד איתך. המקומות הללו לא התקלקלו עדיין. נהדר.
        29/8/18 21:29:
      נהדר לקרוא אותך ויופי של צילומים
        29/8/18 09:19:
      יופי, משמח לקרוא והתמונות נהדרות :)
        28/8/18 17:38:
      וואו... טיול נפלא...
        28/8/18 16:43:
      תודה על הסקירה הממצה והתמונות הברורות והמקסימות. שמחתי לקרוא שערכתם טיול נפלא , הנאת הזולת יש בה קורטוב הנאה לקורא ולמתבונן.
        28/8/18 16:00:

      איזה יופי של טיול!! עושה חשק.............! חיוך

        28/8/18 12:08:
      תודה על השיתוף בטיול העשיר ומעשיר. כל כך יפה
        28/8/18 11:06:
      איזה יופי.
      יופי של סקירה והתמונות מרהיבות , מתאבן לטיול (למי שמוכן לוותר על מים חמים...)
        27/8/18 20:40:
      אחלה מדריך תיירים חברת, נהנתי.
        27/8/18 19:05:

      נראה טיול מלא חוויות והנאות - יופי על השיתוף, התיאורים והתמונות

        27/8/18 18:38:

      *

       

      אוהבת לטייל במינוחד בארצות פחות מודרניות ומתוירות, בולגריה באמצע כזה. חסר לי בתמונות המקסימות והסיפורים על המקומות שביקרתם חוויות וקטעים עם האוכלוסיה המקומית.

      אתם נוסעים גם למקומות פחות מתוירים?

      אהבתי שאתה מגוון ולא רק זכרונות, גם טיולים, ואולי גם עוד נושאים.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין