כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    אלימות בדרכים / ד"ר מיכאל מירו

    4 תגובות   יום שני, 27/8/18, 23:02

    "תאונת דרכים" צמד מילים רווח במקומותינו, צמד שמהווה מכבסת מילים והטיה של רשלנות וביסוסה ככורח המציאות. המונח תאונה מבססת את התובנה שלא היתה כוונת מכוון, זו טעות, חוסר תשומת לב, "עיגול פינות" סוג של רשלנות "בקטנה". כך היא התאונה מילה קולעת למצבים שאנחנו רוצים להותיר מאחור.

    הוא אשר אמרנו התאונה היא מילה שסוגרת את הפינות הקשות של נהיגה תוך שליחת מסרונים, קריאת הודעות ולא אחת העיניים לא משות ממצגת המולטימדיה המותקנת ומושכת את תשומת הלב. התאונה היא גם הסבר נפלא לנהיגה, לאחר יום עבודה קשה ומפרך כשהעיניים מעפעפות או לחלופין נהיגה לאחר בילוי ממושך, טיול בטבע ועוד. כל אלה לפני התאונה שנגרמת לאחר שתיית כוסית יין אחת תמימה, או התאונה שנגרמת לאחר ארוחה טובה ודשנה כשכל הגוף תשוש ועסוק במלאכת העיכול.

    תאונות הדרכים בנו סביבן פעילות אינסופית מפעילות אינסופית של מקבלי החלטות שמחוקקים חוקים חדשים לבקרים, משטרת תנועה שסובבת בדרכים, כוחות הצלה בכוננות מתמדת והכוונה בעיקר למד"א ולשרותי הכיבוי. אל אלה נוספות עמותות אינספור שבהן אזרחים ואזרחיות שמנסים ומנסות לשנות את התמונה. לכל אלה נוספת המערכת הכלכלית של מיזמים טכנולוגיים לייצור מערכות התראה וחברות הביטוח.

    אלה גם אלה כאמור מתייחסים את התאונות כשמן כן הן, כשהטענה שתאונות אפשר למנוע.

    לאחר ההקדמה הממושכת אעלה כאן נקודות למחשבה. הראשונה היא העדיפות שאנחנו כחברה נותנים לגושי המתכת הנעים. יד בישראל כמעט ארבעה מליון כלי רכב. זה "טוב למדינה" שגורפת כמעט ארבעים מליארד שקלים בשנה ממיסוי הרכבים החדשים ומהדלק. חברות הביטוח גורפות גם הן הון מהתשלומים השנתיים. אך אלה רווחי "אקסל", בטבלאות הממוחשבות. אנחנו מפסידים בני אדם שנהרגים ונפצעים, אנחנו מפסידים בגלל הפקקים, אנחנו מפסידים בגלל זיהום האוויר.

    כעת לפרק הלא נעים לקריאה, אני לא מאמין בצמד המילים תאונת דרכים. אני מעדיף לבחון את הסוגיה מהזווית התרבותית, מנקודת המוצא, כשאנחנו נכנסים למכונית ברשלנות מופגנת והייתי מעז לומר שאנחנו טוענים אקדח, דורכים אותו ויוצאים לדרך. מדברים בסלולארי, מנווטים עם תוכנות הניווט, לא מאותתים, נעים ממסלול למסלול, בולמים בדקה "התשעים", לא שומרים על מרחק. אוכלים, שותים, ומניחים לדריכות. אנחנו יוצאים לדרך וסומכים על המזל וכשמשהו לא מסתדר, מחפשים את האשמים ומתעצבנים תוך כדי נהיגה ואפילו לא מהססים "לנקום".

    אם נסכם את הסוגיה, נהיגה במכונית דורשת מיומנות בדיוק כמו זו של קברניט מטוס נוסעים ואפילו יותר מכך לנו לנהגים אין לפי שעה טייס אוטומטי. יש התחלה, יש כיוונים, אך כל אלה לא ישחררו אותנו מהאחריות וההכנות הנדרשות לנהיגה ברכב.

    ההרג בכבישים חייב לעורר אותנו ולהבין שלא יתכן מצב שנהג שתה דוהר בכבישים, לא יתכן שנהגים יסעו במהירות מופרזת. לא יתכן שננהג כשאנחנו עייפים.

    ועוד מילה למחוקקים ולבתי המשפט, תמחקו את המונח תאונות דרכים ותשתמשו במונח תקיפה, רצח ועוד. מי שנוהג במהירות מופרזת כמוהו כמי שנע בדרכים במטרה לחסל כל מי שיכנס למסלול....אם נבין שבבסיסה של כל "תאונה" יש רשלנות, נתחיל לחפש את הכוונה גם היא תראה חבויה ולא סבירה.

    ועוד הצעה למקבלי ההחלטות ולגופי האכיפה, רשיון נהיגה הוא לא זכות מוקנית, אלא זכות שחייבים לשלו בכל רגע שהסכנה נראית באופק.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אני רק מרפרפת על דבריך, (כי תאונונת שגרמתי החורף -החלקתי בשלולית לעבר מכונית שעצרה לפתע - עדיו טורדת את דעתי); אבי ובן דודי - נהגים זהירים מאין כמום נהרגו בתאונות וכד'). אתה צודק. היום נוהגים כאן כמטורפים. חוצים צומת כשהרמזור אדום. התשתית מזעזעת. צפוף. (במיוחד במרכז). אן אכיפה, פרט לזו המניבה כסף לרשויות. הפכנו למדינת פרטאצ' וברדק, במובנים רבים, ענין התאונות הוא סימפטום. זה לא מעניין את אף אחד. החברות המייבאות רכב קשורת לשלטון, רשויות המדינה נהנות מהמיסוי הכבד, ואין פוצה פה ומצפצף... התיאור שלי - מהמרכז- שונה מדברי שטוטית הגרה בעכו. כאן , בתוך וסביב ת"א הפקקייאדה חוגגת.
        29/8/18 19:44:
      אני מעדיפה תחבורה ציבורית לעתים בעיר שלי אני נוסעת במונית יש לי חניה בטאבו אין מכונית ולא תהייה לי מכונית. אצלנו בשכונה במרכז העיר עכו מוצף במכוניות כל משפחה מחזיקה לפחות 3 מכוניות = אסון. אני רואה בזה אסון. דווקא אצלנו בצפון מישור החוף :נהריה-עכו-קריות- חיפה תחבורה ציבורית מצויינת כולל בשבת עקב הסטטוס-קוו משנות ה-50.
        28/8/18 18:03:

      "נהיגה במכונית דורשת מיומנות בדיוק כמו זו של קברניט מטוס נוסעים ואפילו יותר מכך לנו לנהגים אין לפי שעה טייס אוטומטי. יש התחלה, יש כיוונים, אך כל אלה לא ישחררו אותנו מהאחריות וההכנות הנדרשות לנהיגה ברכב."

       

      ונשאלת השאלה, איך בדיוק רוכשים מיומנות של קברניט מטוס? הרי בחיל האוויר הטייסים הם אלה שעברו את כל המסננות ואת הקורסים ואת המבדקים והבחינות ועמדו בהצלחה. אבל איך מקנים מיומנות זו לכלל נהגי ישראל באשר הם?

       

      התשובה פשוטה. לא מקנים שום מיומנות מיוחדת. אין שום מערך שתומך מעבר לזה. אין שום מתקנים משוכללים במימון המדינה לטובת שיפור יכולות הנהג. אין שום מסלול נורמלי שאפשר ללמוד נהיגה נכונה בצורה בטוחה. בקיצור, אין קברניטים ואין כלום.

       

      נשארנו עם האקסל. כל תאונה היא עוד כסף לאוצר המדינה. עוד מכונית חדשה שתעלה על הכביש ועימה ליטרת המיסים הדרקונית. הדבר האחרון שמעניין את המדינה זה להפחית את מספר תאונות הדרכים. זה יהיה פיגוע אקסלי, ואת זה חייבים למנוע.

       

      כל הדיבורים על הורדת תאונות, הורדת מחירי הדיור, הורדת זה והורדת ההוא - אלה הכל שקרים. שום דבר מזה לא באמת יקרה כי אף אחד לא באמת רוצה שזה יקרה.

      רק פעם אחת בעבר הקרוב זה קרה, בהכנסת תחרות לשוק הסלולר. זו היתה הרפורמה היחידה שבאמת הצליחה להוריד מחירים בשנים האחרונות.


        28/8/18 17:30:
      מיכאל היקר, מקומך בכנסת ישראל. הייתי שמח לבחור בך כחבר כנסת מטעם מפלגה שתיישם את המלצותיך בחקיקה. רוץ לכנסת הבאה ונשמח לראותך בתפקיד בכיר, אולי שר התחבורה .

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין